יום ראשון, 7 ביולי 2013

מהם גופי קיטון וכיצד מגיעים למצב מטבולי קיטוגני



בכדי להבין מהם גופי קיטון ותפקידם בגוף האדם, תחילה יש להבין את המצב המטבולי הנוכחי של רוב בני האדם בעולם היום, אחר המהפיכה החקלאית, וזה בניגוד למצב מטבולי קיטוגני.
על הצורך בגלוקוז כאנרגייה אצל האדם הרחבתי בפוסטים קודמים, ובכדי להבין את המצב ההפוך לשריפת גלוקוז, אמליץ מאוד לקרוא את הפוסטים שמפרטים בנושא (כאן, כאן, כאן וכאן).

עדיין, לאלו שמתעצלים, ואני בטוח שיהיו הרבה, הנה הנקודות החשובות שאתם רוצים לזכור לפני שנכנס לפירוט על גופי הקיטון:



1. גלוקוז הוא סוג של סוכר אשר גופינו יכול להשתמש כאנרגייה. הוא יכול להגיע מצריכת פחמימות (מולקולות גלוקוז מאוחדות), או מפירוק חומצות אמינו וחומצות שומן בכבד (Gluconeogenesis).

2. מולקולות הגלוקוז הינן מסיסות במים (סוכר מסיס במים), ולכן נשאות בדם בקלות.

3. המוח זקוק לחומר בעירה שמסיס במים בכדי להזין את הנוירונים לאנרגייה הרבה שהם דורשים (המוח הוא האיבר שדורש הכי הרבה אנרגייה בגוף, במיוחד ביחס לגודלו).

4. כאשר פחמימות יהוו חלק מהדיאטה על בסיס קבוע, יפנה המוח לגלוקוז כחומר בעירה העיקרי להפעלתו. במילים אחרות, מהרגע שהרגלנו את מוחינו לגלוקוז כחומר בעירה קבוע במשך חיינו, נהפוך את האיבר החשוב ביותר בגופינו להיות תלוי בפחמימות מהדיאטה. וזו אחת הסיבות שכל כך קשה להוריד או לוותר על פחמימות!

5. האפשרות של גופינו לאחסן גלוקוז היא מאוד מוגבלת. השרירים יכולים לאחסן את הגלוקוז כגליקוגן אולם זהו תהליך חד כיווני. כלומר הגלוקוז שיאוחסן בשרירים יהיה מוגבל לשריר ולשריר בלבד, כחומר בעירה אנאירובי (סוכר יכול להשרף בגופינו ללא חמצן).
האיבר היחידי שיכול לאגור גלוקוז כגליקוגן (צורת אחסון של גלוקוז), ולייצאו חזרה לדם, בכדי לספק את האנרגייה הנדרשת למוח הוא הכבד. כמות האחסון בכבד תהיה מוגבלת מאוד - כיממה אחת של גליקוגן, אולי קצת יותר (~120 גרם מקסימום).

6. ככל שהאדם יהיה בעל תנגודת אינסולין גבוהה יותר, כך הוא יהיה תלוי בפחמימות כחומר הבעירה לאנרגיית גופו ובעיקר מוחו. אינסולין הוא הורמון שמונע שריפת שומנים, ולכן מכריח את הגוף לשרוף פחמימות כאנרגייה.
לאדם בעל תנגודת אינסולין, ההורמון הנ"ל יהיה גבוה מאוד במשך רוב שעות היום.

אבל אם מוחינו עובד רק על גלוקוז, כיצד שרדנו עד כה?
כמו שאתם רואים מהעובדות הנ"ל, אם גופינו ובעיקר מוחינו, היו תלויים בפחמימות בלבד להפעלתם (כמו שהרבה מאמינים), לא היינו שורדים כמין האנושי היום. הדבר נובע מהעובדה שאיננו מעוצבים ביולוגית לאגור יותר מ 24 שעות של פחמימות על גופינו בכדי לספק את האנרגייה לו זקוק המוח.
אזי, תקופה של יומיים ללא אוכל היתה מספיקה בכדי להרעיב את מוחינו. אבל מן הסתם, זה לא קורה.
במשך התפתחותינו כציידים ולקטים היו תקופות של ימים, אם לא שבועות ללא מזון או צייד כלל, המין האנושי שרד את התקופות הללו, אפילו בהצטיינות - ביצע פעולות מסובכות ומאומצות מאוד של צייד אחר תקופה ארוכה ללא מזון.
זה היה קריטי להיות חד מחשבה אחר תקופה ארוכה ללא מזון, כאשר הצייד סוף סוף "הציג" את עצמו!




אם כך, האם יש דרך אחרת או חומר בעירה אחר?
בהחלט. חומר בעירה נפלא ואולי אף עדיף על כל הרקמות בגוף - בעיקר למוח!
כאשר אנו לא אוכלים למשך יותר מ 24 שעות (בצום) או בדיאטה קיטוגנית כשפחמימות אינן בתפריט, כמות האינסולין בדם מתחילה לרדת. שריפת שומנים מתחילה להתבצע וכך טריגליצרידם מתפרקים בתאי השומן, ויוצאים לדם כחומצות שומן חופשיות (יש! אנחנו שורפים שומנים!!!).
חומצות שומן אילו יהווה חומר בעירה כמעט לכל התאים הרזים בגוף (כמו שרירים ואיברים פנימיים).
אולם, מכיוון שחומצות שומן אלו אינן מסיסות בדם (כמו גלוקוז), הן אינן יכולות לספק חומר בעירה ישיר למוח.
וכאן מתחיל התהליך הנפלא של קיטוסיס.

אז מה זה קיטוסיס וכיצד זה עוזר למוח?
קיטוסיס הוא מצב מטבולי בו הכבד מפרק את חומצות השומן (ממאגרי הגוף וממקור דיאטטי) וכן בהגבלה, מחומצות אמינו, לשלוש מבנים אורגניים שנקראים גופי קטון:
אצטואצטט (acetoacetone), אצטון (acetone) וביטה-הידרוקסיביוטראט (beta-hydroxybutyrate או B-OHB) - מבנה כימי של שלושתן מימין.
גופי קיטון אילו הם בעצם תוצר לוואי של פירוק השומנים והינן מסיסות במים. כל רקמות הגוף, כמו השרירים לדוגמה, יכולות להשתמש בגופי הקיטון כאנרגייה. ישנן אפילו עדויות שזהו חומר הבעירה המועדף, בעיקר על הלב.
מה שחשוב עוד יותר, היא העובדה שבמצב קיטוגני, גופי קיטון אלו, יהוו כחומר הביערה העיקרי למוח.
חלק קטן ממוחינו עדיין יצטרך גלוקוז, אך מעט הגלוקוז לחלקים אלו, כולל נסיעת כדוריות הדם האדומות בדם, תסופק בכמות הנחוצה בקלות ע"י הכבד מגלוקוניאוגנזה- בעצם, אין אנו זקוקים לאכול פחמימות כלל בשביל לספק את הגלוקוז לו הגוף זקוק. וזה מאוד הגיוני מבחינה אבולוציונית.

פירוק טריגליצרידים לחומצות שומן ואז פירוק נוסף ע"י הכבד לגופי קיטון

אז כיצד אנו מגיעים למצב מטבולי קיטוגני?
מן הסתם אנחנו לא צריכים לצום בכדי להגיע לשריפת שומנים וקיטוסיס. הדרך הטבעית והנכונה ביותר תהייה כמובן הגבלת הפחמימות למינימום - מתחת ל 50 גרם, ולאלו שממש מאותגרים מטבולית, אולי אף מתחת ל 25 גרם ביום. ישנם כאלו שחושבים שאפס פחמימות (אפס"פ) היא הדרך הנכונה ביותר - ציידים נטו.
בכל מקרה, ככל שהאדם יהיה "שבור" יותר מבחינה מטבולית ככה הוא יצטרך להגביל את הפחמימות יותר, וזאת בכדי להגיע לשריפת שומנים ובסופו של דבר לקיטוסיס.

בנוסף, כמו שהסברתי בעבר (ואני אקדיש פוסט שלם לנושא), עלינו להגביל חלבונים - יותר מידי חלבונים יעלו אינסולין ש"יסגרו" את שריפת השומנים. בנוסף, עודף חלבונים יהפוך לגלוקוז, שימשיך להזין את הרצון של הגוף לשרוף סוכרים (אגב, דרך לא בריאה לעשות זאת).

לכן, רוב הקלוריות חייבות להגיע משומן - בעתיד אני אעלה תפריט אישי ומתכונים עם תמונות לארוחות אישיות - זה ממש לא נורא כמו שזה נשמע, אפילו טעים להפליא!

למה חשוב להיות בקיטוסיס על דיאטה נמוכה בפחמימות?
תמיד זיכרו, אנחנו יכולים להפעיל את מוחינו עם גלוקוז או עם גופי קיטון, נקודה! לכן, אנו רוצים להיות בטוחים שאנו בשריפת שומנים ללא הפרעה, ובמצב מטבולי קיטוגני תמידי בכדי לרצות את המוח.
מעט מאוד אנשים יכולים לחיות בין לבין, אם בכלל. אולי לאלו שמאוד גמישים מבחינה מטבולית ורגישים ביותר לאינסולין - גם זה בספק!
אם נגביל את הפחמימות לרמה אישית שלא מאפשרת ייצור גופי קיטונים, התוצאה תמיד תהיה רצון עז לחזור לאכול פחמימות שוב, בכדי להחזיר למוחינו את האנרגייה לה הוא רגיל כל כך.
לרוב, זו הסיבה שאנשים נשברים ויורדים מדיאטה נמוכה בפחמימות. הם עושים טעויות מסוימות (כמו שהסברתי בפוסט הקודם), שמונעות מאיתם להכנס לקיטוסיס - אבל מצד שני אינם מספקים גלוקוז למוח בכמות אליהם הם רגילים. חזרה לדיאטה עם פחמימות רק תמשיך את ההתדרדרות המטבולית - וזהו מעגל אכזר!
הם "נתקעים" במקום מאוד לא נוח לכמה ימים, לפעמים אפילו לשבוע, שבועיים ובסוף נשברים. במוקדם או במאוחר הם נכנעים לרצון לאכול משהו פחמימתי, בדרך כלל מתוק - זה מתחיל עם חלומות ופינטוזים על אוכל מתוק שלא יוצאים מהראש (אני מאמין שכולכם יודעים בדיוק על מה אני מדבר).

כיצד אני יודע אם אני בקיטוסיס?
ובכן, מתוך שלושת גופי הקיטון, אם תוכלו לזכור את שמה של רק אחת, זו תהיה ביטה-הידרוקסיביוטראט, או בקיצורה האנגלי B-OHB. זוהי חומצת הקיטון העיקרית שמזינה את המוח.
בכדי לבדוק אם אכן יש מספיק גופי קיטון בכדי לרצות את המוח ולאשר את העובדה שאתם אכן שורפים שומנים, ישנו מכשיר שמיועד לסוכרתיים - מכשיר זה נקרא מד סוכר או מד קטונים.
המכשיר מיועד לבדוק שאנשים שחולים בסוכרת (סוג 1 בעיקר), אינם מגיעים לרמות מסוכנות של חמצת קטוטית סוכרתית או באנגלית - diabetic ketoacidosis, מצב שונה לחלוטין מקיטוסיס שנובע מהגבלת פחמימות! רצוי לקרוא את הפוסט הזה של פיטר בכדי להבין את ההבדל הענק!
* עדכון 03/08/2013 - פוסט שכתבתי בנושא - ההבדל בין קיטוסיס לקיטואצידוסיס ב"בלוג דל פחמימות" של אסף והגר פלדמן.
מד סוכר/קטונים זה, יכול לקרוא את רמות סוג הקיטון הנ"ל (B-OHB) במקום היחיד שברצונינו לבדוק - בדם! ולא (!) ברצועות קיטון שבודקים בשתן - הם הסוג שאנו לא מעוניינים והבדיקה הזו אינה אמינה כלל!
כך אתם מאשרים את העובדה שאתם אכן שורפים שומנים.

* אינני יודע כיצד ניתן לרכוש את מכשיר זה בארץ, אני שמעתי על סוכרתיים שמשתמשים בו, אם הינכם מכירים את האפשרות, אשמח אם תגיבו למטה!
* רצועות הבדיקה מאוד יקרות (יותר מהמכשיר) - גם כאן בארה"ב, אני מזמין את שלי מקנדה (לחצו על הלינק).

באיזו רמה המוח מחליף לקיטונים כחומר בעירה?
על פי עבודם הנפלאה של ג'ף וולק וסטפן פיני, כאשר הקריאות של B-OHB עולות בקביעות מעל 0.5 מילימולר לליטר, המוח מתחיל להשתמש בגופי קיטון כחומר בעירה - אפשר לומר שאתם נכנסים למצב מטבולי קיטוגני.
אולם הטווח בו אנו באמת נרגיש את היתרון המטבולי של הדיאטה הקיטוגנית, יהיה כאשר הקריאות ינועו גבוה יותר, בין 1.5 ל 3.0, אולי אפילו עד ל 5.0 במצבים מסוימים.
אם אתם אינכם חולים בסוכרת סוג 1, אין באפשרותכם לעלות מעל רמה זו כי אז אינסולין יתחיל לעלות בכדי לשמור על רמה בטוחה ובריאה של קיטונים.
ראו גרף מצורף:

גרף שריפת קוטוסיס אופטימלית
כאשר הקריאות ברמות הרצויות מופיעות באופן קבוע, אתם בשריפת שומנים ללא הפרעה, בין אם זה השומן שאתם אוכלים או השומן על גופכם.
המוח שמח משריפת הקיטונים, וחוץ מהעובדה שאתם יכולים להוריד משקל בקלות יותר, אתם משנים עקרונית את מטבוליזת הגוף לשומן והתנתקות מהצורך לשריפת גלוקוז למינימום. מצב מטבולי עם הרבה יתרונות בהן אני עוד אגע בעתיד.

אחת הקריאות הגבוהות ביותר שקיבלתי היתה לאחר אימון של 7 שעות על האופניים ללא אוכל לפני,
 שנה שעברה - 4.9!

כמה זמן לוקח לגוף להגיע למצב זה?
זוהי שאלה מאוד אישית התלויה בהמון גורמים. כחוק לא כתוב, אם אכן תנסו לעלות על דיאטה קיטוגנית, זה ייקח כשבועיים להסתגל לגופי קיטון ושריפת שומנים כחומר הבעירה העיקרי.
* עצות מאוד חשובות - בכדי להתמודד עם הסחרחורות בתחילת הדרך, אני ממליץ לצרוך יותר מלח בדיאטה, עדיף בצורת מרק עם מלח איכותי בפנים, במיוחד לפני פעילות גופנית. גם מגנזיום מאוד חשוב. בנוסף, שמן קוקוס יכול לעזור בייצור הקיטונים בהתחלה.
ישנם אנשים שיגיעו לשם מהר יותר - בדרך כלל אנשים "גמישים" יותר מבחינה מטבולית והם יהיו גם רגישים יותר לאינסולין - כלומר הם שורפים שומן בקלות יותר עקב רגישות גבוהה לאינסולין.
יהיו כאלו שיהיו יותר מאותגרים ובעלי תנגודת אינסולין גבוהה - כאלו שהיו מכורים לפחמימות במשך רוב חייהם (כמוני). ככל הנראה להם יקח יותר זמן, בין שבועיים לחודש, לפחות.
ככל שהזמן עובר, הגוף והמוח יהפכו למכונה טובה יותר בשריפת שומנים, וגופי הקיטון יהפכו לחומר הביערה המועדף על המוח.
אם אינכם מפסיקים את התהליך באמצע, ונותנים לגוף להמשיך להסתגל, ההמרה לשריפת השומנים תמשיך להתייעל גם בחודשים ובשנים הבאות - זהו מידע שלקוח מעדויות של אנשים ומהמומחים בתחום.
מה שזה אומר, שזהו מצב מטבולי מחייב! כלומר אין אפשרות לקחת "חופש" בסופי שבוע ולאכול פחמימות, אפילו לא בטטה "פליאוליטית".
אין גם דבר כזה "נסיון" של שבועיים - אתם צריכים לתת לגופכם את ההזדמנות להפוך למכונה שורפת שומנים - וזה יכול לקחת מספר חודשים. לכן זוהי דיאטה לאלו שבאמת רוצים ומסוגלים להיות ממושמעים, כאלו שירצו לראות תוצאות לטווח הארוך.
לדיאטה הזו ישנם המון יתרונות כמעט בכל תחום אפשרי - בין התחום האתלטי, לתחום הפסיכולוגי, בין התחום האמוציונלי לבין גמישות מטבולית אדירה ועוד המון! אני בכלל מאמין שבהתפתחותינו, בילנו את רוב זמננו במצב מטבולי זה, ולכן זהו המצב המטבולי המועדף על הגוף. אבל זה פתוח לדיון, זו רק דעתי...

אגב, כמו שהזכרתי למעלה, זה נשמע כדרך חיים מאוד מגבילה, בעיקר בגלל תשתית המזון של החברה המערבית היום.
אבל האמינו לי, ברגע שמוצאים את הדרך ומגיעים למצב זה, לא תביטו לאחור!


39 תגובות:

  1. מאד מאד מעניין.תודהלדעתך בהכרח רמות הסוכר בדם יתאזנו עם הסמן לאנשים עם נטייה לסכרת?

    השבמחק
    תשובות
    1. בעקרון כן.
      ללא אכילת פחמימות (שהופכות לסוכר הדם, כן?), רמת הסוכרים אמורה לרדת ולהתאזן עם הזמן. אינסולין ירד, וכמישהו עם תנגודת לאינסוליין, זה מאוד חשוב.
      רמות הסוכר עדיין יכולות לעלות ולרדת מהורמונים אחרים ומגלוקניאוגנזה בכבד, אבל הרעיון שאם הזמן התלות בלוקוז פשוט יורדת למינימום ההכרחי לגוף ולכן אתה מתאזן.
      זו התאוריה. מבחינתי, יש רק דרך אחת שתוכיח לי ולכולם - אני עושה בדיקות דם מקיפות לפני ואחרי 3 חודשים, בנוסף לאיסוף כל הנתונים אחריהם אני יכול לעקוב לבדי ואפרסמם...

      בהצלחה :)

      מחק
    2. הי אביב,
      תוכל לפרסם את תוצאות בדיקות הדם שלך האמורות הנ"ל?
      תודה בכל אופן על ההעשרה שאתה נותן לנו

      חזק ואמץ!!

      מחק
    3. הי אנונימי, כבר שכחתי מהבדיקות דם הנ"ל ואני די חי את החיים שלי. בדיקות סוכר שגרתיות בבית מראות שאני נשאר מתחת ל 100 רוב היום, גם אחרי ארוחות...
      אולי בהמשך אעשה בדיקות מקיפות יותר :)

      מחק
  2. מפחיד. מעניין לראות מה בכל זאת אוכלים בדיאטה קטוגנית ומה היתרונות המוכחים שלה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא מפחיד
      תראה פוסט קודם, שם קרצתי למה אני הולך לאכול, אבל ממש בקצרה...
      אני אמשיך להעלות פוסטים לגבי יתרונות - אין סוף! ולא, אני לא מגזים...

      מחק
  3. קראתי את הכתבה של דוקטור פטר אטיה ולא הצלחתי להבין את הקשר שבין אינסולין למצב קיטוני אצל חולי סוכר. למה אינסולין אצל אדם סביר שומר על רמות נמוכות של קיתוזיס ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני אצטרך להעלות פוסט מפורט בנושא.
      אבל בשביל לענות, אני יעשה זאת בקצרה.
      למישהו שעדיין מייצר אינסולין (אפילו סוג 2 מייצרים אינסולין - בדרך כלל הרבה), כאשר רמת הקיטונים עולה לכיוון ה 4.0-5.0, הלבלב מתחיל לייצר אינסולין בכדי שרמת הקיטונים לא תעלה מעבר.
      מצחיק לא? אותו הורמון ששולט על רמות הסוכר הוא בכלל שולט על שריפת שומנים!!! ככה אדם בריא לא מגיע לרמות "חומצתיות" גבוהות שאכן מסוכנות.
      לאדם ללא יכולת לייצר אינסולין, כמו סוג 1, אפילו שיש בדמו המון סוכר, הוא אינו יכול להכנס לתאים ללא ההורמון הנ"ל. לכן הגוף חושב שהוא מורעב ומתחיל לייצא קיטונים משריפת שומנים בלי הגבלה - שיכולות להגיע ל 10.0 או אפילו מעל 20.0, אלה הם באמת רמות מסוכנות.. עכשיו הפידבק לופ של אינסולין שאמור לעצור את התהליך ברמה בריאה, לא נמצא! וככה הם מגיעים לרמות כה גבוהות של ph חומצי בדם...

      יצא תשובה ארוכה... חחח
      בכל זאת אפרט יותר בפוסט

      מחק
  4. שיחקת אותה עם פוסט מצויין! רוצים עוד!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!
      חושב על הפוסט הבא, יש הרבה רעיונות... :)

      מחק
  5. אחלה פוסטים, כיף שחזרת!!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. עם כל המרץ! נראה כמה זמן יחזיק... (;

      מחק
  6. לא הבנתי איזה יתרונות יש לדיאטה שכזו.
    אתה כותב "לדיאטה הזו ישנם המון יתרונות כמעט בכל תחום אפשרי - בין התחום האתלטי, לתחום הפסיכולוגי, בין התחום האמוציונלי לבין גמישות מטבולית אדירה ועוד המון!"
    אתה יכול לציין מקורות מדעיים שתומכים ביתרון כזה או אחר של דיאטה קיטוגנית?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני אצטרך לשבת ימים בכדי לפרט, אבל תחשוב על זה כך:
      הגוף, ובמיוחד המוח מחליף לחומר בעירה הרבה יותר זמין ויציב שנשרף בקצב אחיד ללא תלות בגורם דיאטטי.
      אין עליות וירידות של סוכר שמשפיעות על מצבי הרוח, אנרגייה, ריכוז ועוד המון.
      יש הרבה ממצאים שמצביעים על על כך שהמוח מעדיף לרוץ על גופי קיטון, אם רק נותנים לו את הזמן להתרגל שוב (את/אתה נולדים קיטוטיים לעולם, אפילו בזמן הנקה)...
      יש המון מידע, תעשה/תעשי גוגל ויהיה לך חודשים של קריאה בנושא
      בכל מקרה, מבטיח להרחיב להוסיף מקורות בהמשך

      מחק
    2. מציע לך לעשות פוסט בנושא.
      פוסט שיציג ממצאים ממחקרים מדעיים שמוכיחים את היתרונות הבריאותיים שבתזונה ללא פחמימות.
      לפני שבוחרים בתזונה אחרת, צריכים להיות בטוחים שזו התזונה הנכונה לא?
      אני שואל אם יש גם ממצאים מדעיים שעומדים מאחורי התאוריות על היתרון שבתזונה ללא פחמימות?

      מחק
    3. אני מבטיח להעלות פוסט מפרט לגבי היתרונות של דיאטה קיטוגנית, לא בקרוב אבל, פשוט אין זמן. כל כך הרבה לרשום. כל תגובה ושאלה שאנשים שואלים, זה יקח לי כמה שעות של פוסט מפורט עם קישורים.

      אתה יכול לחפש על הדיאטה הקיטוגנית, הרוב באנגלית ויש המון חומר על זה היום... רק צריך לדעת לסנן ולהוציא את ה"פנינים" מהזבל האינטרנטי...

      מבטיח להגיע לזה.

      מחק
    4. סתם מקשיב לזה עכשיו. מתאים בדיוק לשאלה שלך.

      תקשיב לזה

      http://www.askthelowcarbexperts.com/2013/07/42-dr-nanette-yount-ketones-brain-health/

      מחק
    5. בבקשה, אני אמשיך לעדכן את הפוסט הזה עם הזמן

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2013/07/blog-post_13.html

      מחק
  7. יש לי שאלה כללית בנוגע לדיאטה קטוגנית.

    אתה אומר שמדובר ב"התחייבות". אני רוצה להבין עד כמה, כלומר האם כאשר מאמצים את הגישה הזו (במצב שאין סוכרת או בעיה ידועה אחרת) המשמעות היא לעולם לא לאכול יותר פירות, בטטות, גלידה...?

    עד כמה חשובה 100% הקפדה פה?

    אני אוכל פליאו כבר 3 שנים, ודי קורץ לי הרעיון של 0 פחמימות. אבל עד כמה 0 הוא באמת 0? שוב, במידה ולא מדובר בטיפול בתסמונת כלשהי.

    תודה וישר כח עם הפוסטים.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי דני
      העניין תלוי בהמון גורמים ובעיקר בתלות המטבולית של אותו אדם בגלוקוז כאנרגייה למוח בעיקר. לאו דווקא באם את סוכרתי או לא.
      יהיו כאלו שיצליחו להשאר קיטוטיים עם מעט פירות לא סוכריים, כמו קצת פירות יער לדוגמה, הדרך היחידה תהיה לבדוק כיצד זה משפיע על שריפת השומנים במד שהזכרתי.
      ככל שאתה נותן יותר זמן לגוף להתרגל, ככה המעבר יתייעל ואתה תהיה יותר טוב בלשרוף שומנים.
      אכילת פחמימות, בעיקר עמילניות, יחזירו אותך כמה צעדים אחורה ואז בכדי לחזור לנקודה שהייתה בה אתה צריך לתת זמן שוב.
      כמה?
      שוב, זה מאוד אישי, בעיקר בתלות של המוח בגלוקוז בזמן חייך וכן כמו שהצבעת למעלה, במצבך המטבולי - יכול לקחת כמה ימים (לאלו שממש קל להם) לכמה שבועות.
      בקיצור, כן עדיף לתת לגוף את ההזדמנות להיות קיטוטי לכמה חודשים, ואז רק ע"י בדיקות מד קיטונים, לראות איך דבר כזה או אחר משפיעים על התהליך... מילת המפתח היא להשאר קיטוטיים בכדי לרצות את המוח...

      מחק
    2. תודה,
      משהו להבהרה- ידוע לי שבחלק מהאתרים מדברים על 50 גרם פחמימות כגבול שאותו יש לרדת (גם מארק סיסון בגרף הפחמימות הידוע שלו). השאלה היא מה קורה אצל אדם כזה שצורך סביב ה-50 או קצת פחות ליום מבחינת "דלק" לגוף?

      האם גם במצב לא קיטוגני, אך במה שנקרא VERY LOW CARB הגוף יתייעל בשריפת שומנים לאנרגיה? ויאפשר חלק מיתרונות הקטוזיס?

      ו-לפי מה שהבנתי ממך, יתכן שאדם מסויים (שהגוף שלו מותאם) יוכל לצרוך מעט יותר פחמימות נאמר פעם בשבוע ועדיין להיות קטוגני רב הזמן?

      מחק
    3. נקודה ראשונה - זהו כלל מאוד גמיש, חלק יוכלו להיות קיטוטיים על 60 גרם פחמימות. חלק יתקשו להכנס ב 25 גרם. לכן בדיקת גופי קיטון בדם היא הדרך היחידה לוודא.
      נקודה שנייה - אפשרי להיות על דיאטה מאוד נמוכה בפחמימות ולתפקד אחלה, אני לדוגמה עושה זאת בחודשים האחרונים ומוריד משקל יופי, מרגיש מעולה ובכושר טוב מאוד. להיות במצב קיטוגני זהו מצב מטבולי מחייב, אין אפשרות לקבל "חלק" מהיתרונות, אבל בהחלט אפשר לחיות מעולה על very low carb...
      יש כאלו שיתקשו מאוד, בגלל המניעה מהגוף מגלוקוז וחוסר ייצור קיטונים למוח - נתקעים באמצע, ותאמין לי, זה לא כיף...
      נקודה שלישית - כל עוד הפחמימות הללו "פעם בשבוע" יהיו נמוכות מספיק בכדי לא להעלות אינסולין שיסגור שריפת שומנים אז זה בסדר - נניח 20 גרם בישיבה ממקור ירקות עליים ולא עמילניים או אגוזים נניח.

      מחק
  8. כל הכבוד על הפוסט. בהחלט כתוב טוב!
    יש לי כמה שאלות:
    1. קטוזיס בסופו של דבר הרי יוביל לשריפה מוגברת של שומנים. האם אין בכך סיכון עבור נשים צעירות שהן רזות? הרי יש רמה מסויימת של אחוזי שומן שהיא נחוצה לאישה לצורך פריון.
    2. האם מצב של קטוזיס רצוי גם במצבים כמו ניסיונות להיכנס להיריון, במהלך ההיריון ובזמן הנקה? האם אין לכך השלכות?
    תודה!

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. תיקון - שריפת שומנים מובילה לקיטוסיס, לא ההפך.
      בדרך כלל אותה בחורה תרד למשקלה האידיאלי, כלומר אם היא הורידה קילו נוסף, כנראה היא נשאה אותו עימה כל הזמן הזה.
      יש גם אפשרות שהשרירים יהפכו לרגישים יותר לאינסולין והעלאת מסה רזה יכולה לקרות - הוספת משקל...
      2. אין הרבה מחקרים קליניים בדיאטה זו (כי אין כסף להרויח לחברות שמשקיעות מליוני דולרים בדיאטה זו)
      כלומר אפשר רק להפעיל את הראש ולהקשיב לעדויות של אנשים שכן עושים זאת. לדעתי, לא צריכה להיות בעייה, כל עוד האם מותאמת לשריפת שומנים כמה חודשים לפני ההריון - אולי לא מומלץ לעלות על הדיאטה בזמן ההריון - רק השארה.
      כל עוד האם מותאמת, לא נראה לי צריכה להיות בעייה.
      סתם עובדה - תינוקות נולדים לעולם קיטוטיים, אפילו בזמן ההנקה של חלב אם שעשיר מאוד בסוכר החלב... מעניין לא?
      אני אדביק לינק, תבדקי מדקה 4 בערך, אבל כל הראיון מאוד מעניין:
      http://www.youtube.com/watch?v=U4y8-1J_Jqw

      בהצלחה :)

      מחק
  9. הייתי אצל דר' גבריאל קאזאנס שהוא מומחה בצומות לטיפול בחולי סוכרת.
    הוא אומר שכדי שאדם יכנס למצב הקטוגני, עליו להיות בצום 3-5 ימים, עד שרמת הסוכר בדם שלו יורדת לתחום 70-85 ורק אז הגוף מתחיל לפרק שומנים, כלומר להכנס למצב הקטוגני. בדיאטת אטקינסון (שבה אין צום) התקופה הראשונית של שבועיים עם פחות מ20 גר פחמימות מיועדת להכניס את האדם למצב הקטוגני.
    לגבי רמת הסוכר המותרת במצב הסופי, דר' קאזאנס טוען שישנם שני סוגי אנשים מבחינת המטבוליזם שלהם: אילו שחייבים להיות תמיד עם פחות מ50 גר פחמימות בתזונה היומית, ואילו שיכולים להיות גם ב100 גרם פחמימות ועדין להשאר במצב קטוגני.

    השבמחק
  10. לגבי המצבים המטבוליים של קיטוזיס, רשמתי בפוסט הבא אצל הבלוג הטוב של הגר ואסף:

    http://www.carbfree.co.il/?p=3407

    כמות הפחמימות שתרשה לך להכנס לקיטוזיס היא אכן אישית ותלויה במספר גורמים

    השבמחק
  11. אביב היקר שלום
    איפה אפשר לקנות מכשיר לבדיקת קטונים בדם בישראל? ובערך כמה זה עולה?
    אשמח אם יש לך מושג . תודה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בארץ אבל יודע שאפשר להשיג.
      אני יכול לברר בשבילך מחברים בקבוצת הפייסבוק אפס פחמימות.
      בכל מקרה, אני משתמש באותו המכשיר שאתה רואה בלינקים למטה. אם יש לך אפשרות לקנות, אז זה המכשיר שאני ממליץ עליו.
      עלות הסטיקים מאוד יקרה, אז רק קח את זה כפידבק ראשוני שיתן לך איזושהי תמונת מצב, אבל לא יותר מזה. הלוואי שזה היה יותר זמין וזול בארץ :(

      http://www.izun4u.com/79961/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA---

      http://www.azarim.org.il/Hebrew/Products/BathingPersonalCare/PersonalCare/Health/GlucoMeter/Pages/MediSense.aspx

      מחק
  12. אזהרה קטנה.
    האנרגיה הדרושה לפעילות המוח דורשת אנרגיה מגלוקוז. יש לקחת זאת בחשבון. פחמימות ממקור פירות כולל סיבים (לא מיץ פירות) יהיה הפתרון.
    ד"ר ירמי יצחקי

    השבמחק
    תשובות
    1. הי ד"ר יצחקי, כתבתי על כמות הפחמימות הנחוצה לנו תזונתית לפעילות תקינה של הגוף, ושל המוח (אפס), בפוסט הבא, אשמח אם תעבור עליו:

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2014/11/blog-post_17.html

      מחק
  13. מסקרן אותי מאוד לדעת אם דיאטה קטוגנית יכולה לעודד היפרטרופיה של שרירי שלד בנוסף לשריפת שומן וליפוליזה?

    השבמחק
    תשובות
    1. ככל שהזמן עובר במצב המטבולי הזה זה בהחלט אפשרי, בהנתן גירוי מתאים של השריר ותזונה שמבוצעת נכון ומספקת חלבונים כמובן.
      צריך לזכור שגם ברמות אינסולין ו IGF1 נמוכות, מה שקובע את היכולת של רקמות היקפיות להתחזק ולגדול, אם יש בכך צורך זה הרגישות למסר של ההורמונים, ולא תמיד העובדה שאותם הורמונים עולים בחדות בעקבות שיק חלבונים או פחמימות אחרי אימון...
      עצם העובדה שאותם הורמונים נשארים נמוך ביחסית לתזונה מערבית רגילה, מעלה את הרגישות של רקמות היקפיות כמו שרירי השלד לאותם הורמונים אנאבוליים.

      מחק
  14. הי אביב,
    אילו חלקים ממוחנו עדיין יצטרכו מעט גלוקוז גם במצב קטוגני?

    השבמחק
    תשובות
    1. צריך לעבור על זה שוב, אבל אם אני לא טועה חלק עיקרי מגזע המוח (לא לקחת כעובדה בבקשה)

      מחק
  15. אביב שלום,
    שאפו על הבלוג, שאלתי היא , האם סודה לשתיה - Sodium bicarbonate.תעזור
    במידה ו מגיעים לרמות גבוהות של ph חומצי בדם?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה. לא בטוח, למה שואל?

      מחק
  16. שלום לך רציתי לשאול מה הבדל בין תזונה קדמונית לבין לתזונה קטגונית

    השבמחק