הגבלת פחמימות מול הגבלת קלוריות - מי מנצח בוויכוח הנצחי?

שוב אנו עוסקים ברומו של עולם - ירידה במשקל...

בואו נודה בכך, מרבית אלו שנחשפים לתזונה הקטוגנית ולבלוג זה מגיעים מהרצון לרדת במשקל.
לא שופט - אמנם נכון להיום משקלי כבר לא בראש מעייניי, אך גם אני התחלתי את המסע בדיוק מסיבה זו.

מבין כל הדיונים האין סופיים בנושא ירידה במשקל, ויכוח הקלוריות הנצחי יכול להוריד אותי מהפסים.
לא מהסיבה שאני בטוח שהצד שלי "מנצח", כלל לא. אלא מפני שהוא בדרך כלל ויכוח עקר, סרק, שטחי וחסר משמעות. ויכוח שחוזר על עצמו שוב ושוב, כשכל צד מצדד במחקרי תזונה מלאי חורים, או מצרף אנקדוטות אישיות ולא רלוונטיות.

זהו ויכוח שבדרך כלל מתמקד בתפל ופוסח על אספקטים בריאותיים רבים - הרי ביננו, כולם יודעים שירידה במשקל הוא המדד היחידי והחשוב ביותר להצלחת התזונה.

לפני שאתם צוללים לפוסט, קחו בחשבון שסביר שמהוויכוח הזה לעולם לא תצאו מנצחים.
אני לא משלה את עצמי - פוסט זה כנראה לא ישנה הרבה, אך עדיין, חשוב לי להביע את עמדתי ואולי להבהיר כמה נקודות על הדרך.

בנסיון להבהיר את עמדתי בוויכוח המייגע, בפוסט זה אתמקד בכל אחת מהשאלות הבאות:

1. מה קלוריות מספרות לנו על יכולתנו לשרוף שומנים מול אגירתם ברקמות?
2. מדוע אני חושב שוויכוח הקלוריות חסר משמעות לרוב?
3. האם התאוריות סותרות אחת את השניה בהכרח?
4. האם יש צורך בספירת קלוריות גם בתזונה הקטוגני?
5. מי מנצח ובאיזו אסטרטגיה נרצה להתמקד?

ירידה במשקל - כל העצות לאלו שמתקשים בתזונה הקטוגנית

פוסט זה נכתב בעיקר למען אלו שמבצעים את התזונה הקטוגנית למשך תקופה של מספר חודשים לפחות, כלומר לאלו שעברו את תהליך ההסתגלות ומרגישים שהם נתקעו בירידה במשקל, או לא רואים את התוצאות הרצויות.

שנה למחקר פורץ הדרך של Virta - האם סוכרת סוג 2 היא מחלה הפיכה?

מקור לתמונה - מתוך האתר של Virta

ב-07.02.18 התפרסמו התוצאות כעבור שנה למחקר של Virta, כאשר המחקר עדיין נמשך.

מסתבר שהחוקרים החליטו להאריך את המחקר (שהיה אמור להערך שנתיים במקור) למשך חמש שנים!
נוספה קבוצת ביקורת של 87 סוכרתיים עם מרקרים כמעט זהים לקבוצה המקורית, אשר תקבל את הטיפול הרפואי הסטנדרטי לסוכרת (דהיינו - טיפול תרופתי בעיקר, במעקב האנדוקרינולוג או רופא המשפחה).

למי שצריך רענון, להלן הפוסט המקורי שמפרט על אופן ביצוע המחקר ותוצאותיו לאחר עשרה שבועות, ממליץ לעבור עליו לפני שאתם ממשיכים הלאה.
למקרה שאתם מתעצלים, אז להזכירכם - מדובר בקבוצה גדולה יחסית של סוכרתיים סוג 2 שמבצעת את התזונה הקטוגנית בכדי לבדוק האם: (1)סוכרת היא מחלה הפיכה, (2)התזונה הקטוגנית גורמת לאי אלו תופעות לוואי (שלעיתים מייחסים לתזונה גבוהה בשומנים שלא בצדק), ו-(3)התוצאות נשמרות לטווח הארוך.

אז, האם התוצאות המרשימות שנראו מאז עשרה שבועות למחקר שומרו? אולי אף השתפרו? או כפי שטוענים מתנגדים רבים לתזונה הקטוגנית - אולי הן רק תוצאות ראשוניות שלא יחזיקו מעמד בטווח הארוך?

Well, let's take a look at that, shall we...

להלן הנתונים שהתפרסמו שנה למחקר:

אכול רק כשאתה באמת רעב - החשיבות של מנגנון השובע והרעב בתזונה הקטוגנית

מסתבר שזה משהו ששני הקרניבורים הללו לעולם לא יגידו

אחת מההנחיות הבסיסיות והחשובות ביותר בביצוע התזונה הקטוגנית, היא לאכול אך ורק כשרעבים.

אולם, לחלקנו (רובנו?) - בעקבות תזונה פחמימתית מינקות (ואף פורומולות פחמימתיות כבר מיומנו הראשון), דיאטות שונות ומשונות, המנעות משומנים, העמסת פחמימות, הגבלה קלורית, ארוחות קבועות מראש, התניות חברתיות ובעיקר תנגודת להורמונים מטבוליים שונים - ההנחיה לכאורה ה"פשוטה" הזו לעיתים לא כל כך קלה לביצוע.

עם עודף משקל וכשלונות רבים מאחורינו, חלקנו מתקשים להאמין -

• שכשמוותרים על הפחמימות, ניתן פשוט להקשיב למנגנון השובע והרעב ועדיין לרדת במשקל מבלי להיות רעבים.
• שבניגוד להמלצות הקונבנציונליות, אפשר גם בלי לאכול כל כמה שעות.
• שאין צורך לתכנן ארוחות מראש.
• שתפריט אישי עם כמויות מדודות הינו מיותר ומפספס את רעיון התזונה.
• שאין צורך לספור קלוריות או להגביל כמויות.
• שבניגוד לדיאטות אחרות שמערבות פחמימות, בקטוזיס נשרוף בעיקר שומן, לא נפגע בקצב המטבולי ונשמר מסת גוף רזה - גם אם לא אכלנו יום שלם (ואפילו יומיים).

אפילו בתזונה קטוגנית קפדנית על בסיס החי (תזונה קרניבורית, או קרובה לה), חשוב לחזור לבסיס - להקשיב לאיתותי השובע והרעב ולאכול רק כשבאמת רעבים.

אם רעבים - אוכלים.
אם לא רעבים - לא אוכלים.

פשוט, נכון?
כאמור, מסתבר שלא לכולם.
ומשום שחלק מתקשים בביצוע הנחיה בסיסית זו, דבר שבהחלט יכול לחבל בתוצאות, הרגשתי שיש צורך לפרט בנושא.

לפני שאתם ממשיכים - אם אתם מבצעים את התזונה הקטוגנית כפי שהיא מקודמת בבלוג, מרוצים מהתוצאות, נמצאים במשקל תקין, בריאים, חיוניים, אנרגטיים, מבלי לחשוב יותר מדי על כמויות או זמני ארוחות - פוסט זה ככל הנראה אינו מיועד לכם.

אבל אם בכל זאת אתם מעוניינים להבין כיצד יורדים במשקל בתזונה הקטוגנית מבלי לספור קלוריות או להיות רעבים, ומהן הסיבות העיקריות לכך שחלקנו עדיין מתקשים להקשיב למנגנון השובע והרעב, המשיכו הלאה.

עצה ידידותית לאלו שסובלים מהשמנת יתר ותנגודת אינסולין

להלן עצה שרציתי לתת לידידה בעיקבות שיחה קצרה שניהלתי עימה אתמול אבל נמנעתי מלעשות כך, החלטתי להעלותה בכתב.

העצה אולי תהיה קצת פרובוקטיבית לחלקכם אבל מי שמכיר את הבלוג יודע מה דעתי בנושא. אני תמיד חוזר עליה, אבל הפעם ארחיב קצת מעבר. לא אלאה אתכם במחקרים או במאמרים שתומכים בעצתי, היא נשענת בעיקר על ניסיוני ומחיבור נקודות של הפזיולוגיה והצרכים התזונתיים שלנו. ישנו הרבה מידע בבלוג שמפרט מדוע אני חושב כך. זוהי דעתי האישית, נכון להיום - עד שאראה הוכחות אחרות שיוכיחו שיש דרך אחרת טובה יותר - לבינתיים אתם יכולים לבטל את דבריי ולהמשיך הלאה.

אני באמת מאמין שלכל אחד שסובל מעודף משקל, תסמונת מטבולית חריפה (תנגודת אינסולין), עם מטרות גבוהות, אבל טוען שהוא לא אוהב בשר/ קשה לו עם בשר/ לא טעים לו/ מעדיף דברים אחרים רק לא בשר ושומן - ולא חסרים כאלו -  הפתרון האידיאלי הוא פשוט:

כשאני רוצה להשמין אני פשוט אוכל יותר גבינות

טוב הכותרת הזו היא אולי הצהרה צינית, אני לא מחפש ביודעין איך להשמין סתם כי בא לי, אבל התופעה הזו אצלי ואצל רבים אחרים (לא אצל כולם!) היא פשוט עובדה - מוצרי חלב עוצרים ירידה ואף גורמים לעליה במשקל - גם בתזונה נמוכה מאוד בפחמימות!

לפני שנמשיך, סיפור קצר ורלוונטי - בשבועות האחרונים החלטנו אני ובת זוגתי להתפנק על כל מנעמי התזונה הקטוגנית, החלטה שיותר מכל תופסת, ניחשתם נכון - אלי כמובן.
בשנה האחרונה גיליתי את הוואפלס המפנקים והקטוגנים שלה והתמכרתי. כשהם נוכחים בביתי אני פשוט לא יכול להפסיק, צורך פזיולוגי ממש.
הוואפלס הממכרים הללו מבוססים על גבינת שמנת (cream cheese), גבינה חמוצה (sour cream), ביצים, מעט ממתיק ותמצית וניל. זה הכל - כמה פשוט ככה קטלני. עדיף בלי מתכון מדויק כי זה פשוט לא חוקי.
במשך כשלושה שבועות, כשאני כמובן דואג לכך, לא היו חסרים ולו ליום אחד וואפלס במקרר (ערימה), יחד עם קצפת שנמרחה בנדיבות מעל כל אחד מהם ובנוסף הוערמה מעל שוקו יומי מפנק - תענוג שלא אצטער עליו אפילו לרגע.
אממה, כצפוי, הקילוגרמים החלו לעלות מהר. מהר מאוד. כן כן, גם בתזונתי המאוד נמוכה בפחמימות.
לא רק שהרגשתי את העליה הברורה בבגדים ובהרגשה הכללית, גם ראיתי זאת שחור על גבי לבן כשהייתי צריך להישקל עם המזוודות.
אני כמובן לא מופתע מכך כלל, העליה היתה צפויה לחלוטין, עניין שחוזר על עצמו כל פעם שאני משלב יותר גבינות בתפריט. ולמרות זאת עשיתי זאת ביודעין ונהנתי מכל רגע. הרי היום, בניגוד לעברי, קצת פחות איכפת לי ממשקלי, כבר שנים שאני לא מתחרה במירוצי אופניים ובהתאם למצבי המטבולי, מטרותי ואחוז השומן על גופי - לא רואה בעליה הזו כבעיה קריטית אלא יותר כתגובה צפויה לצריכת גבינות מוגזמת - It is what it is.
לשמחתי, בעקבות כך התעורר בי הרצון לכתוב פוסט לטובת אלו שנאבקים עם משקלם ואולי לא מודעים לתופעה זו או אולי בוחרים להתעלם ממנה ולהמשיך עם הגבינות (ולפעמים ממשיכים לטעון שהתזונה פשוט לא עובדת).

המחקר החדש של NuSI - האם אין יתרון לתזונה הקטוגנית על פני תזונה גבוהה בפחמימות?

שיעור בהצגת ממצאים מוטה ודיסוננס קוגניטיבי

לפני כחודש יצא לאור מחקר פיילוט ראשוני [1] במימון NuSI שיצר לא מעט גלים בקרב עולם הפליאו בכלל, ובאנשים שמבצעים דל פחמימות בפרט.
קוין הול, המחבר הראשי, הסיק מתוצאות המחקר שלתזונה הקטוגנית אין יתרון מטבולי בהשוואה לתזונה גבוהה בפחמימות.
הכותרות הללו, איך לא, עוררו את כל המתנגדים לתזונה הקטוגנית לצאת בקול נצחון ולהשתמש במחקר כהוכחה שלתזונה הקטוגנית אין שום יתרון, ושהיפותזת האינסולין-פחמימות כנראה שגויה. איכשהו חלקם לוקחים את המחקר צעד אחד קדימה כסיבה נוספת להמנע מ-"הגבלה כה חמורה של פחמימות". לצופה מהצד (זה שלא עובר על מחקרים בזמנו הפנוי או מסוגל לפרשם כראוי) זה נשמע כעובדה - אין שום צורך להפחית בפחמימות מתחת לרף מסוים, וכנראה גם שעדיף לנו להמנע מכך.
המציאות לעומת זאת, רחוקה מכך.

לפני שנמשיך למחקר עצמו, אנחנו רוצים להאמין שאותם מתנגדים קראו את המחקר כולו, אולי אפילו מספר פעמים כמוני, ולא רק את מסקנות המחבר, הבינו את הנתונים, הפעילו שיקול דעת, ולכן רואים את התמונה במלואה ובקונטקסט הנכון לפני שהם יוצאים לאוויר העולם בטענה כזו, ושחלילה הם לא מנסים לקדם אג'נדה מסוימת - למרות שתחושת הבטן שלי אומרת שהם מבססים את עצותיהם על פירוש של בלוגרים למחקר (במיוחד על כאלו אשר לא תומכים בתזונה קטוגנית כמובן) ולא על המחקר עצמו.

אז למרות היותי בלוגר, החלטתי לעבור על המחקר במלואו ולראות על מה כל המהומה.
האם באמת אין שום יתרון מטבולי בהגבלת פחמימות בתזונה?

קצב תהליך ירידה במשקל

חלק נכבד מהאנשים שמחליטים לעשות שינוי בתזונתם עושים זאת בכדי לרדת את כל המשקל העודף שהם אגרו בעשורים האחרונים.
הם מקווים, או מאמינים, שהירידה תתבצע בקצב קבוע כלשהו וכמובן שתהיה כמה שיותר מהירה. הם לעיתים קובעים לעצמם "משקל יעד" שלא תמיד ראלי כשמתחשבים במצבם המטבולי.
אנשים אלו עלולים לפרש כל עליה קטנה במשקל כאסון או אינדיקציה לכך שהתזונה לא עובדת כראוי. לעיתים גם מבלי להתייחס לקומפוזיציית גופם שיכולה להשתנות מהותית (עליית מסת שריר וירידה במסת שומנים לדוגמה).
אז אם אתם אחד מהאנשים הללו ואתם חדשים לבלוג, ממליץ לכם בחום להמשיך ולחקור - משקל עודף הוא רק תוצאה, או סמפטום, של מערכת מטבולית משובשת (או חוסר יכולת של הגוף לשרוף שומנים) - לכן תיקון המערכת המטבולית אמור להיות הדבר בו אנו רוצים להתמקד.
בכל אופן, חשוב להבין שירידה (ועליה) במשקל מושפעת מהמון גורמים והיא לעולם אינה מתבצעת בקצב קבוע כלשהו, בטח שלא בקצב שאנחנו מחליטים כ"אופטימלי".
למען אותם אנשים, ובהשראת גרף דומה באנגלית, יצרתי את הגרפים שבתמונה מעל בכדי להמחיש כיצד ירידה במשקל מתבצעת בחיים האמיתיים.

אפילו התזונה הקטוגנית - אולי אחת האסטרטגיות הטובות ביותר לירידה במשקל - לא יכולה להבטיח ירידה במשקל בצורה ליניארית שכזו.
המנעות מפחמימות וביסוס התזונה על שומן תשפר את המטבוליזם ותבטיח שריפת שומנים ברמת התאים כמובן (בטא-אוקסידציה), וכמו שרוב קוראי הבלוג כבר יודעים - לדעתי זה מה שבאמת חשוב לבריאותנו.
ולמרות שמרבית האנשים יראו ירידה במשקל עם הפחתת הפחמימות, התזונה לא יכולה לקבוע את קצב ירידת המשקל, או על איזה אחוז שומן נעצר (למרות שכנראה נגיע בזכותה למשקל הנכון ביותר לנו - משקל שיכול גם להשתנות בהמשך כמובן).

לכן אם אתם מאלו שבריאותם חשובה להם, ואתם מבינים את הרציונל מאחורי הורדת הפחמימות, הבינו שבתזונה זו אתם עוברים שינוי מטבולי עצום שלא יראה תמיד על המשקל - תבטחו בתהליך.

אם ברצונכם לקרוא עוד על ירידה במשקל ותזונה קטוגנית בפרט, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט המעולה של ד"ר פיטר עטיה בלינק הזה, או את המדריך המלא לתזונה הקטוגנית.
אביב.

כיצד להפוך תא שומן לקצת פחות שמן: שיעור במאזן שומן (דר' פיטר עטיה)

תאי שומן - מקור לתמונה

השמנה, או יותר נכון - הרזייה.

בין אם אנו מודים בכך או לא, אולי הנושא שמעניין אותנו יותר מכל (את רובנו לפחות).
בסקר שערכתי בקבוצה הקטוגנית בפייסבוק, מתוך מספר נושאים שאני מתכנן לכתוב עליהם בעתיד, הנושא שקיבל הכי הרבה הצבעות היה, כצפוי, נושא ירידת המשקל (שומן).
הפוסט היה בתכנון כבר זמן רב, פשוט כי שאלות לגבי ירידה במשקל עולות אינספור פעמים בפורומים השונים, והרגשתי שחשוב לפרט על כך. ומפני שהתשובה לשאלה זו, ניתנה בצורה הטובה ביותר לדעתי על ידי דר' פיטר עטיה, החלטתי לתרגם את הפוסט שלו, בהסכמתו המלאה כמובן, בכדי לעשות את המידע הזה נגיש יותר (לא כולם רוצים/יכולים לקרוא באנגלית).
אזהרה מראש - פוסט די מורכב ולא יהיה קל למתחילים.

למי שלא מכיר את הבלוג הנפלא של פיטר עטיה, אני ממליץ לכם בחום לקחת את הזמן ולהתחיל לפשפש בין הפוסטים המצויינים שלו. קשה לי להאמין שהקוראים הותיקים לא מכירים את עבודתו, מפני שהזכרתי אותה רבות בעבר.

הפוסט מיועד לכל מי שמעוניין לרדת במשקל, אבל פונה בעיקר לאלו שרוצים להבין את המכניקה הפיזיולוגית מאחורי ירידה במשקל בקונטקסט של תזונה נמוכה בפחמימות.
למרות שאני לא משווה את עצמי לפיטר כשזה מגיע לידע העצום שלו, הרשתי לעצמי לכתוב הערות מנקודת מבטי האישית בסוף הפוסט. ובכדי לא להפריע לכתיבתו הנפלאה, מיספרתי את ההערות שלי, והוספתי אותן לאורך הפוסט במקומות שהרגשתי שיש בכך צורך, כהפניות. אתם תמצאו את אותן הפניות בסוגריים, כמו בדוגמה הזו - [1].

נקודה אחרונה לפני שאתם ממשיכים: אני רוצה להודות לפיטר על כל המידע שהוא מציג לנו ללא תמורה לאורך השנים, בבלוג שלו, בהרצאות, ובראיונות שונים ברשת, וכמובן על ההסכמה המלאה לאפשר לי לתרגם את הפוסט הנפלא הזה (אולי בעתיד אתרגם עוד). אומנם זה היה כרוך בהרבה עבודה, אבל שווה כל רגע, ועזר לי להבין ניואנסים קטנים שרק אחרי שנוברים על הנאמר בצורה כזו, ממש נכנסים למערכת.




אז כמו בקבוצה הקטוגנית, ובפרומים השונים, השאלה שפיטר הרגיש שמחייבת אותו לכתוב פוסט שלם בנושא, הולכת משהו בסגנון הזה:

האם להיות בקטוזיס אוטומטית מבטיח ירידה בשומן?

רשות הדיבור לפיטר: