התחלה חדשה - הקושי בהורדת הפחמימות

לאחר הממצא האחרון של בדיקת הסוכרים בדמי, החלטתי לבצע בדיקות דם מקיפות, ולראות מה מצבי על דיאטת פליאו שמשלבת פירות, חלקם עמילניים מאוד (לפחות אחר אימונים). ואז לעלות על הדיאטה הקיטוגנית לנסיון של שלושה חודשים מינימום. מצאתי מעבדה שיכולה לבצע את הבדיקות הנדרשות קרוב לביתי.
הערב, אחר העבודה התחילו לי פרפרים בבטן, מחר ב 9 בבוקר אני הולך לבצע את בדיקות הדם הנדרשות, אותם אשמח לפרסם בעתיד הקרוב.
אבל לא דאגתי מבדיקות הדם, אלא מהידיעה שאני הולך להכנס לסיבוב שני - המאבק להכנס לשריפת שומנים שוב, ולוותר על אחד התענוגות ה"מתוקות" של החיים.

וכך נפל לי האסימון, הלילה תהיה הארוחה האחרונה בה אני יכול להתענג על מתוק ופחמימות לחודשים הבאים, ואם הפעם זה יעבוד חלק, ללא הטעויות שעשיתי בעבר, והדיאטה תראה את התוצאות הרצויות - יש מצב שפחמימות יהיו נחלת העבר אף לשנים הבאות.
עכשיו אני בסרטים.
מה אוכלים בלילה האחרון? למה אתגעגע הכי הרבה? להכין את ה"פנקייק פליאו" הממכר שאני מכין לאחר אימונים? קילו של פירות יער מתוקים? להגיד 'פאק איט' על דיאטת פליאו הלילה, ולאכול מגש שלם מהפיצה הטובה בעולם? לא, לא הגזמתי עם הפיצה... (Di Fara)

אחר התלבטות ארוכה, החלטתי להשאיר את זה פשוט, אפילו פשוט מאוד - כבש בגריל ואז אקנח עם אחד הפירות האהובים עלי מכל - מנגו.
כן, זה הכל, מנגו תמים, גדול ומתוק.
לחזור לילדות. תמיד אהבתי מנגו.

יהיה קשה לעבור בלי לחטוף אחד בעתיד - הפרי האהוב עלי

הכבש האוסטרלי היה מעולה, כרגיל. המנגו לאומת זאת לא היה משהו. אפילו חמוץ מעט.
אין מצב שככה זה מסתיים!
לקחתי את האופניים, נסעתי לחנות אחרת, לבחור סוג אחר של מנגו. בדקתי אותם אחד אחד, אני רוצה את הטוב מכולם. לאחר מספר דקות, מצאתי את האחד, לא קשה מדי ולא רך מדי, בדיוק כמו שאני אוהב.
הפרעה אתם חושבים? נראה אתכם מחליטים בלילה אחד שאין יותר פחמימות, ואז נדבר... :)

חזרתי הביתה עם מנגו כתום, עסיסי וכל כך מתוק, שאני חושב שנרקבה לי אחת השניים האחוריות הלילה.
מהמנגואים המתוקים ביותר שאכלתי.

עכשיו אני יכול להתחיל עם לב שלם...

אם מישהו חושב שויתור על פחמימות זה קל, או, אם זה היה נשמע כאילו אני חושב כך, אז אני מצטער להטעותכם...
אפילו אני, שמבין מעט בחומר, עם כח רצון אדיר והרעיון הרומנטי של להיות "צייד" נטו - מתקשה למשוך את הידית עד הסוף!
זה מה שקורה כשהמוח תלוי בפחמימות וסוכרים לאנרגייה הרבה שהוא דורש - ואין ספק שסוכר ממכר (פה ופה).
אני רוצה להבהיר את הנקודה הבאה לאלו שקוראים את הבלוג:

אין לי שום דבר אישי נגד פירות, ירקות או אפילו שורשים עמילניים!

אין לי ספק שהם היוו לפחות חלק מהתפריט בהתפתחותינו.
אבל בכדי להגיע למצב מטבולי של שריפת שומנים קיטוגנית ומוחלטת, לצערי אני צריך להגיד להתראות לפחמימות הבטוחות. זו עובדה ביולוגית - לא של דעה אישית בנושא.
זה פשוט מאוד מה שזה - אם אני אוכל גלוקוז, אני אמשיך לשרוף גלוקוז - לפחות ברמה המוחית. אני פשוט רוצה להתנתק מהצורך הזה. מובן?
את הדיון על חשיבותם של פירות וירקות נשאיר ליום אחר.
אם דיאטה המבוססת על בשר ושומנים בלבד, ללא ירקות ופירות, עושה נזק לגופי, אני אדע זאת בעוד מספר חודשים בבדיקות הדם הבאות שלי. אותם אשמח לפרסם - לפני ואחרי.
אני גם רוצה להיות עם ראש פתוח - במקרה וזה לא עובד, או אם אני רואה ירידה ביכולת הגופנית, הרעה בבדיקות הדם, או סתם בהרגשה הכללית, אני אהיה הראשון שאודה שדיאטה זו לא עובדת לי. 
תמיד אשמח לחזור לפליאו עם ירקות ופירות כחלק מהתפריט - זה אפילו עובד לי לא רע בכלל היום...
גדולתו של אדם תהיה הנכונות להודות שהדבר בו הוא מאמין לא עבד ולנסות משהו אחר. אני רוצה להאמין שאני כזה.

לעכשיו, אני רוצה לתת לקיטוסיס הזדמנות נוספת, הפעם, עם קצת יותר ידע ונסיון.

כעזרה בתחילת דרכי, תמיד אהבתי לקרוא ולהחכים בספרות, לכן אני לא מפסיק לקרוא בשנים האחרונות. התאהבתי בנושא.
אני כרגע באמצע קריאה של ספר מאוד מרתק, אותו תוכלו לקרוא דרך המחשב ללא צורך להוריד או לשלם.
מסופר באדם, שמו סטפנסון, שביצע מחקרים של שנים באנטארקטיקה הרחוקה לפני קרוב ל 100 שנים. בה הוא למד את מנהגי בני המקום, האסקימוסים.
שמעתי עליו המון מהקהילה התומכת בדיאטה דלת פחמימות, סוף סוף מצאתי את הסיבה ואת הזמן לקרוא את ספרו, אני רק בתחילת הספר ואני כבר מרותק!
זהו מסע מופלא בזמנים שונים מאוד מימנו אנו, על סיפורם של ציידים שהעריצו את השומן כחלק בלתי נפרד מחייהם והחשיבות לו הם נתנו על דיאטה ללא פחמימות כלל, "שומן האדמה" - מומלץ לכולם, בלי קשר לדיאטה הקיטוגנית.
קישור לספר בלינק הזה.

The Fat of the Land

Vilhjalmur Stefansson dragging a seal, from the Stefansson Collection on Polar Exploration (courtesy Rauner Special Collections Library)