יום רביעי, 3 ביולי 2013

רגע, לא יכול להיות שאני טרום סוכרתי?

מחוץ לתפריט!

בפוסט הבא תכננתי לרשום על גופי קיטון ומה כוונתי כאשר אני אומר מצב מטבולי "קיטוטי" או "קיטוגני".
אני אגע בנושא בקרוב, אולם זה יהיה חייב לחכות, במקום אני אכתוב על משהו קצת אישי, חשוב יותר.

באחד מהפוסטים האחרונים שלי פירטתי על הדרך המתוקה לסוכרת וכיצד היא קשורה לתנגודת להורמון אינסולין. אחרי שיחה עם קרובת משפחה, שאף היא גילתה לאחרונה שיש לה ערך סוכר גבוה, הסברתי לה ארוכות למה חשוב לדעת את ערכי הסוכר בדם.

מתוך סקרנות, החלטתי לבדוק את ערכי הסוכר גם אצלי. יש לי עדיין מד גלוקוז וגופי קיטון בבית מהתקופה שניסיתי להיות במצב קיטוטי. בזמנו הייתי מודד בעיקר את גופי הקיטון בדם בכדי לבדוק שאני אכן נמצא בשריפת שומנים. מדי פעם, רק בגלל שהיתה לי את האפשרות, הייתי גם מודד רמת סוכרים בדם.
למרות שעשיתי מספר טעויות (אגוזים ומוצרי חלב למשל), ולמרות שהתקשתי להשאר במצב קיטוטי תמידי, על רמה כה נמוכה של פחמימות, רמת הסוכר היתה תקינה.
אחרי שהרגשתי שהדיאטה הקטוגנית נכשלה ולא עבדה במקרה שלי (טעויות שאני מבטיח לפרט עליהן! שוב, אגוזים ומוצרי חלב לדוגמה), ירדתי ממנה והתחלתי להציג פחמימות חזרה לדיאטה, בצורת פירות בעיקר (לא היה קל אחרי כל הידע שצברתי). לאט לאט, נכנסתי לשיגרה בה אני אוכל את הפחמימות רק אחרי האימונים, שאר היום אני די נמוך בפחמימות.
החלטתי לעצמי שאם אני מתזמן את הפחמימות ישר אחרי אימונים, אני מספיק רגיש להורמון אינסולין בכדי שהן יספגו מהר בשרירים ובכבד. העובדה שהורדתי מעט משקל נתנה לי הרגשת ביטחון שהכל עובד כשורה.

ובכן, שבוע שעבר, החלטתי לבדוק את ערכי הסוכר בין הארוחות, ללא קשר ליום או לשעה. הקריאה הנמוכה ביותר שקיבלתי הייתה 99 מ"ג/ד"ל. רובן היו מעל 100. וזה גרם לתהות.
לא חשבתי על זה הרבה, ולא נפל לי האסימון. עד שהחלטתי לעשות ניסוי על עצמי. אין לשער יותר. אני אבדוק את ערכי הסוכר שלי בדם כמו שצריך! שחור על גבי לבן!

פלנטיין ענק מקולף, 247 גרם = 80 גרם פחמימות!
החלטתי להשאר נמוך מאוד בפחמימות במשך היום כמו שאני לרוב עושה (יום ראשון, השבוע), ולעלות לאימון של שעה וחצי על האופניים.
ישר אחרי האימון אני אוכל את ה"פנקייק" שלי, אותו אני מכין עם פלנטיין (פלנטיין היא סוג של בננה מאוד עמילנית, כמו שילוב בין בננה לתפו"א, והיא נחשבת "פליאו". יש כאלה שטוענים שאם מקור הפחמימות "בטוח" ולא מגיעות ממקור דגן, אין הן מזיקות כל כך),משקלה היה 247 גרם. או אם תרצו - 80 גרם פחמימות, מהן 40 גרם סוכר!
אני אמדוד את רמת הסוכרים שלי כל 15-20 דקות, במשך השעות שאחרי, בכדי לראות כיצד הן מושפעות.
מה שגיליתי הכניס אותי להלם.

את הנתונים העלתי לגרף הבא שהכנתי בעצמי:









שימו לב שבמשך כ 16 שעות, רמת הסוכר איננה יורדת מ 100 מ"ג/ד"ל. אולי חלקיכם כבר מבין מה זה אומר, בדיוק כמו שאני הבנתי...

אבל לאלו שלא, אני אסביר את הנקודות החשובות:

  • ישר אחרי אימון, לפני האוכל, הקריאה הראשונית היתה 107 - רמה גבוהה יחסית. חשבתי שסוף סוף אחרי אימון אני אראה קריאה של 80-90 כי אני "שורף" את הסוכרים. כבר מנורה אדומה, אבל זה גם יכול להיות בגלל פירוק גליקוגן מהכבד בזמן האימון אז לא דאגתי...


  • עוד לפני שהכנסתי ביס לפה, ישר לפני האוכל, קריאה של 115?


  • קריאות ראשונות אחרי האוכל - יורד לכיוון המאה. כאן הייתי ממש שמח - אינסולין עולה, גלוקוז נכנס לתאים (כלומר אני רגיש), איזה יופי, אין לי שום בעיה! ואז מגיעות הקריאות הבאות...

  • שעה אחרי האוכל, ובום! 152 וירידה רצינית ישר אחרי. עדיין לא עושה עניין.


  • שימו לב כל אלו שחושבים לבדוק, או סוכרתיים - אם הייתי מודד כל חצי שעה, הייתי יכול לפספס את הקריאה הזו.


  • כשעה וחצי אחרי, הרגשתי שאני חייב לנשנש על משהו (ירידת סוכר!) ולכן פניתי לסלמון מעושן ומעט בצל. רצית משהו מלוח וללא הרבה פחמימות שלא ישפיע על הבדיקות. אולם הקריאות נשארו גבוהות ואף עלו ל 141 שעתיים אחר הארוחה הראשונה!




הקריאות לא ירדו מתחת ל 100 במשך כל הארבע שעות הבאות עד כניסתי למיטה (כועס, כי אני מתחיל להבין מה קורה פה), הקריאה האחרונה לפני השינה היתה 106.
קיוויתי בליבי לרמות סוכר נמוכות יותר בבוקר, אולי במשך הלילה הן ירדו.
  • 12 שעות אחר האוכל והצום של הלילה, הקריאות צריכות לנוע בין 70 ל 100 אצל אדם שרגיש לאינסולין, ללא בעיות סוכרת (למרות שאני מאמין שזה צריך להיות יותר בין 70 ל 80 - הנתונים הם ממוצעים של האוכלוסייה, שמן הסתם בונה את תזונתה על פחמימות...). הקריאה של הבוקר הפילה לי את האסימון סופית. וחזק!
אני קם בבוקר ובודק. ועכשיו זה באמת מציק לי - קמתי עם קריאה של 113!!! אחרי הקפה עם קוביית שוקולד מריר זה אף עלה ל 126!

מסקנה.
אם המד הזה לא מזייף בצורה מאוד רצינית, אני טרום סוכרתי!

אם קראתם את הפוסט שלי על סוכרת ואתם עוקבים אחרי, אז בניגוד גמור למה שחשבתי בזמנו, אתם יודעים שהתאים שלי מתקשים להקשיב להורמון אינסולין ואי לכך, רמות הסוכרים בדם נשארות גבוה. אחרי ארוחה עם פחמימות כמו הנ"ל, רמת הסוכרים תעלה, ולגופי קשה להתמודד עם הסוכר - לא טוב.
אני, עם כל הידע בעולם, יורה לעצמי ברגל. איזו בושה!

תמיד היתה לי הרגשה שיש לי תנגודת לאינסולין לרמה זו או אחרת. אני יכול לעלות 5 קילו בסופ"ש גרוע. כל חיי הייתי אוכל מתוקים ופחמימות - הייתי מכור לזה. אני פשוט כועס שלעולם לא בדקתי.
עם כל הידע שצברתי בשנים האחרונות, האמנתי שתפסתי את זה בזמן - "אני לא סוכרתי". במיוחד אחרי קרוב לשנה בנסיון כושל של להיות מאוד נמוך בפחמימות, חשבתי שאולי אפילו שיפרתי רגישות לאינסולין, ולכן מותר לי לאכול פחמימות "בטוחות" נוסח פליאו, רק אחרי אימון.
אז זהו שלא.
עדיין, יש חלק בי שדי שמח לממצאים. מי שעוקב אחר הבלוג שלי, מבין כבר שאני מאמין שדיאטה נמוכה מאוד בפחמימות, וגבוהה בשומנים, היא הדרך הטבעית והבריאה ביותר לנו כבני אדם לחיות. אז אני לא רואה זאת כהפסד גדול.

אם משהו אחד מהפוסט הנ"ל צריך להכנס לכם לראש, זה המסר הבא:
לא הרבה רוצים לדעת את האמת. כולנו מתכחשים למצבינו המטבולי העגום ובוחרים להעלים עין. מאוד קשה לשנות שגרה ולהוריד מאכלים מסוימים שאנו מכורים אליהם. במיוחד פחמימות וסוכרים. במיוחד כאשר הרגלנו את מוחינו להיות תלוי בהן כמקור האנרגייה היחידי. כולנו בשלב זה או אחר מוצאים סיבות שונות ומשונות להצדיק את המשך אכילת הסוכרים, כהתמכרות, ומאמינים בכל ליבנו שאצלנו זה לא עובד כך.

שנה שעברה בבוסטון, נכחתי בדיון בין מומחים בנושא, "האם יש דבר כזה פחמימות בטוחות או נחוצות לאדם?". בזמנו הייתי בצידו של דר' רוזדייל בויכוח כמובן (אינן נחוצות).
היום  אין לי את האפשרות "לבחור" צד יותר.



אם יש לך את אחד המאפיינים של תנגודת לאינסולין או התסמונת המטבולית, אז אחרי פחמימות, רמות הסוכר אצלך בדם יעלו, בדיוק כמו שקרה אצלי. זו פיזיולוגיה ברמה הבסיסית ביותר שלא אני או אתה יכולים להמנע מכך.
וגם אם הן יראו "נורמליות" בקריאות הסוכר, אתה לעולם לא תדע במחיר של כמה אינסולין הגוף שלך מפריש בכדי להתמודד עם אותו הסוכר.
וזה לא משנה אם זה מגיע מפלנטיין או אורז לבן או בטטה. סוכר זה סוכר, והוא יגרום לנזק.
הדרך היחידה לדעת בוודאות תהיה לבדוק, לבדוק, לבדוק! או כמו שנורה אומרת - "למה לקחת את הסיכון ולחכות? לא עדיף יותר להיות במצב מטבולי בו כל הגוף ובמיוחד המוח אינו תלוי בפחמימות יותר?"
אני תמיד זורק את המשפט הזה בבלוג. אבל שווה לחזור לכל אילו שלא רוצים לשמוע, וסתם כי בא לי - שומן לא מעלה סוכרים בדם! 

ועם חיוך על הפנים, אני אומר "ברוכים השבים" לדיאטה הקיטוגנית!

משבוע הבא אני רוצה לחזור לדיאטה מאוד קרובה לאפס פחמימות, קטוגנית. הפעם כמו שצריך.

בפוסטים הבאים אני מקווה לפרט יותר על הדיאטה. וכמו שהבטחתי בהתחלה להסביר מה הם גופי קיטון ולמה חשוב למדוד אותם בדם.
אני אעשה בדיקות דם לפני הדיאטה (במיוחד בשביל לבדוק HgA1C בכדי לאשר אם אכן אני טרום או אף חולה סוכרת).

  • עדכון יוני 29, 2014 - בבדיקות הדם שלי בזמנו, ה- HgA1C שלי היה 5.8. על דיאטה נמוכה בפחמימות, ממצא זה מוכיח שההנחה שלי היתה נכונה, ואני אכן באותה הנקודה הייתי טרום סוכרתי. מעניין מה היו התוצאות על דיאטה "מאוזנת" עם יותר פחמימות... סוכרתי? ככל הנראה. כולנו סוכרתיים לדרגה זו או אחרת - סוכרת היא רק הגדרה מאוחרת יותר של תנגודת אינסולין.


שלושה חודשים אחרי, על דיאטה שמבוססת על שומנים מהחי, חלבונים במתינות וללא פחמימות, אני אבדוק שוב (מעניין מה התוצאות יראו).
בנוסף, אעלה את המשתנים השונים שאני יכול לבדוק מהבית ככל הניתן (משקל, היקף מותניים, אחוז שומן, רמות סוכר, גופי קיטון וכו').
השבועיים הראשונים אמורים להיות הכי קשים. אני מקווה שבעזרתכם, נעביר את זה בקלות.

נכון לעכשיו, אני אהנה מהסופ"ש האחרון עם פחמימות, 4 ביולי בארה"ב וארבעה ימי חופש! נשארו לי 2 פלנטיין אחרונים ששקלתי לזרוק לזבל.
אבל אני הולך להנות מהם בצורת פנקייקים פלנטיין כאילו אין מחר, ואז לקחת את עצמי בידיים, ולהכנס למטבוליזת שומנים וקיטוזיס מלאה.

בהצלחה לי.

אביב.

16 תגובות:

  1. פוסט מאוד עצוב. אחרי שנים של פליאו כולל גרסא קיצונית של דיאטה קטוגנית ואתה טרום סוכרתי. בננה מסכנה מקפיצה לך את הסוכר בדם גם אחרי שנים של תזונה "נכונה". עצוב.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא עצוב דווקא, אני שמח לחזור לדיאטה שאני דוגל בה. המון המון משתנים היו בשנים האחרונות על פליאו. אני לא עשיתי בדיקות דם כבר קרוב ל 10 שנים כי לא חשבתי שזה הכרחי. מה שבטוח במשך כ 27 שנים שלא אכלתי פליאו, בססתי את הדיאטה שלי על הרבה, אבל הרבה זבל. הייתי גומר קרטונים של דגני כריות וניל, לא כולל הקולות, המאפים והמתוקים. אני יודע בדיוק מה הייתי אוכל...

      תודה על התגובה זיו

      מחק
  2. איך ואיזו בדיקה כדאי לעשות חוץמבדיקתדם בכי פשוטה שעושים אצל הרופא כיוון שאין לי מד סוכר.
    מה אני מבקשת מהרופא
    דיתה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני יודע שיש אפשרות לראות עד כמה את רגישה לגלוקוז במרפאה. הם נותנים לך לאכול כמות מסוימת של הסוכר הנ"ל, ומודדים את ערכי הסוכר לפי זמנים. לראות כמה זמן לוקח לגוף להכניס את הגלוקוז לתאים...
      יש אפשרות לבדוק A1C, שהוא, מאוד אמין בבדיקת סוכרת. תמיד טוב לבדוק. אני מאמין שרובינו לא רגישים לאינסולין ברמה זו או אחרת. אבל רובינו לא מודעים לכך.
      יותר מזה, אם הקריאה של הסוכר בבוקר אחרי הצום תהייה "תקינה", זה יתן להרבה מאיתנו אור ירוק - אפשר לאכול פחמימות כמה שרוצים. זה כמובן לא המסר שלי.
      את יכולה להתייעץ בקבוצת סיירת סוכרת בפייסבוק, אני מאמין יעזרו לך להגיע לבדיקות הנכונות בארץ...

      https://www.facebook.com/groups/sayeretsukeret/

      בהצלחה

      מחק
  3. לך על זה! לדעתי חלבונים או שומן כל יום זה לא בריא, אני עושה שלוש ימים בשבוע רק אם פחממות בטוחות אוכל פעם ביום וסובל בשקט, הרבה יותר טבעי בעיני.
    מה זה בטוחות צנונית, אספרגוס, ברוקולי ושאר החבר'ה בננה בטטה ואורז זה לא כל כך בטוח בהצלחה!

    בהצלחה
    עופר

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על העצה עופר, אני אנסה את הדיאטה הקיטוגנית שוב. אני גם מגביל את כמות החלבונים.
      בכל מקרה, סוג הפחמימות שאתה מתאר הן מאוד נמוכות בפחמימות ולכן אם מטרתך היא להיות על דיאטה נמוכה בפחמימות אך לא קיטוגנית, זוהי נוסחה מעולה!

      בהצלחה

      מחק
  4. גם אני אכלתי 20 שנה בעיקר פחמימות, בגיל ההתבגרות הרבה זבל (שקיות שלמות של צ'יטוס/בייגלה/במבה לבד, קערות מלאות בכריות או קורנפלקס מלא סוכר אחר, פיינטים של בן&ג'ריס...) ואם מחר תתגלה סוכרת יגידו לי שזה "למרות התזונה הבריאה". sigh

    השבמחק
    תשובות
    1. קורנפלקס עם סוכר, והמון סוכר היה בילדותי.
      שאר הזבל שציינת, לא אהבתי כל כך, אבל כריות, אוי כריות, כמה הייתי מחסל מהם. רק כמה שנים אחורה (!!!) לפני פליאו עד בערך 2008 2009 הייתי קונה פה בברוקלין ארגזים של כריות מהסופר הישראלי. הייתי מזמין במיוחד ארגזים בטעם וניל, כל ארגז אני חושב 10 - כי פחדתי שיגמר המלאי בחנות ואוי לי או לסובבים לי אם הייתי בלי ה"מנה" שלי! הייתי גומר 2 ארגזים כאלו בתוך אולי 3 שבועות...

      מעניין באמת למה יש לי בעיות אינסולין ואולי סוכרת...

      אוי כריות... חח היו ימים

      מחק
    2. את יודעת מה עוד אני זוכר?
      את הרעידות בידיים והערפול והצפייה לאכול כריות לדוגמה - התמכרות לסוכרים!
      אני זוכר איך הייתי מתיישב וקורא את המרכיבים ונתוני התזונה על הקרטון של הדגנים ה"בריאים" ושמח לראות כמה ויטמינים ומינרלים יש בהם. וזה למרות שקראתי את זה מליון פעם אולי פעמיים שלוש ביום!

      בזמן האוכל וקריאת המרכיבים, הייתי נרגע. כמו סמים. ואז נרדם אחרי זה.

      אם רק הייתי יודע מה שאני יודע היום בילדותי! טוב, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא...

      מחק
  5. אין "פחמימות בטוחות". יש פחמימות לא בטוחות ופחמימות רשעות מאוד. זה עניין של ריכוז. כל הכבוד לך, אביב. אתה לא סוכרתי, אבל אתה טרום-סוכרתי בטוח. זה לוקח בד"כ - לפי קמפבל במחקריו שגרי טאובז מצטט בספרו - שני עשורים של תזונה לא נכונה - מעל 70 ליברות סוכר בשנה - שתגיע למצב שלך. לזיו שאמר לך שזה "עצוב" אני אומר שלא, פשוט כבר השחיקה נעשתה למערכת האנדוקרינית ואין חזרה, אולי קצת שיפורים אם תמשיך 3 שנים ללא הרבה סטיות. מה שכן, כל עוד שאתה בקטוזיס עמוק, הגוף לא תדע שיש בעיה שנקראת סכרת אצלך ותגיע לשיא בריאותך. בהצלחה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה טוד!
      קטוזיס כל הדרך אח שלי!

      מחק
  6. אין הפתעה במצב שלך. אתה צורך חלב, צורך שומנים לא רווים, ומבצע אירובי כרוני בצורה מסיבית.

    לצורך העניין, אני אוכל פירות/אורז לבן/בטטות - הגלוקוז שלי היה על 80 לפני חודש ללא צום.

    אם התיאוריה של אפס פחממות היתה נכונה, אזי, כל טבעוני שמעמיס פירות ומיץ סחוט טרי, היה סוכרתי, וזה לא המצב.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הדעה
      אני הולך לעלות על דיאטה בה 80-90% יגיעו משומנים, בעיקר מהחי...
      אני אבדוק את כל המשתנים, כולל בדיקות דם מקיפות של לפני ואחרי, אם זה מזיק, אנחנו נדע בעוד כ 3 חודשים

      אני מן הסתם חולק על דעתך, אבל מכבד כל אחד

      בהצלחה :)

      מחק
  7. לא הבנתי מה אמר זה שמעליי,
    האם שומנים לא רוויים עלולים להשפיע (לרעה) על הסוכר???

    השבמחק
  8. מה היה בסוף?
    הצלחת להוריד קצת את ה A1C ?

    השבמחק
  9. איזה מיכשור עליי לקנות בשביל לעשות את הבדיקות שתיארת שעשית בפוסט שלך? אני כמוך חושב בצורה מדעית ואם סקרן לראות בדיוק מה חומרת הבעיה אצלי :)

    השבמחק