אינסולין

אחד הפתגמים שאני דוגל בהם וכניראה תשמעו אותי חוזר עליו הרבה הוא "ידע הוא כח".
אני מאמין שאם נדע קצת יותר על התחום בו אנו מעונינים ונעמיק בנושאים שחשובים לנו, זה יעניק לנו יותר כח או יכולת החלטה שתעזור לנו ליישם ולבצע את הדברים בפועל, ללא ספקות (או אולי לפחות עם פחות ספקות...)
כשזה מגיע לתזונה או לכיצד פועל גופנו מבחינה כימית ביולוגית לרוב האנשים אין מושג כלל בנושא, לרוב הם נשענים על אמונות שמושרשות מילדותם, הם ידקלמו משפטים ששמעו מחבריהם או ממשפחתם (ללא כל עובדה) או יותר גרוע - יאמינו לכל דבר שנרשם בעיתונים או שנצפה בטלוויזיה. אם זה מגיע מהתקשורת אז זה חייב להיות אמת.
בסידרת הפוסטים הבאה, אני רוצה לפרט מעט על מונחי יסוד שחשוב לי שכולכם תבינו. ללא ידע כללי זה, חלק גדול של מה שאני ארשום עליו בבלוג יהיה לא מובן או מובן חלקית.
נתחיל עם הכרות ראשונית של אחד מההורמונים החשובים והעיקריים בתהליך ההשמנה, אני מאמין שזה ירתק את רובכם.

כולם להגיד שלום להורמון אינסולין.

Being lean - Lance Armstrong

אינסולין הוא הורמון שמופרש ע"י הלבלב. התאים שמפרישים את ההורמון נקראים תאי ביתא (beta cells), תאים אלו מהווים חלק קטן מכלל הלבלב (פחות מ 5%), אבל הם הכרחיים לקיומינו.
אינסולין הוא הורמון "אנבולי", כלומר הוא הורמון שאחראי על בניית רקמות (עוזר להכניס חומצות אמינו לשרירים, מכניס גלוקוז לתאים). הוא משחק תפקיד עיקרי בדרך שבה גופינו מתמודד עם פחמימות, שומנים וחלבונים - רוב האנשים מיחסים אותו רק עם צריכת פחמימות.

 אין סוף מקורות שבהן ניתן למצוא מידע על אינסולין (ספרים שלמים בנושא) אז אני אפילו לא אנסה לשכפלן. אבל אני אנסה להעביר לכם את המידע החשוב ביותר:

* אינסולין אחראי על ספיגת גלוקוזה (סוכר הדם) מהדם לתאים. אינסולין יוצר קשר עם "קולטנים" שנמצאים על מעטפת התא (או במילים פשוטות "קולטני אינסולין"). זה יוצר מסר בתוך התא לפתיחת מעברים (תחשבו על זה כמו מנהרה) שנקראים GLUT 4 ובעצם משדר לממברנת התאים על ספיגה של הגלוקוז בתאים.

* אינסולין גם מגביר כמות אנזים מסוים שנמצא על מעטפת התאים השומניים, אנזים זה נקרא ליפופרוטאין לייפס ׁ(lipoprotein lipase -LPL). אנזים זה (LPL) כשהוא נמצא על מעטפת התאים השומניים, אחראי על ספיגה של חומצות שומן אל תוך התאים ועל איחסונם כטריגליצרידים, במילים אחרות אינסולין אחראי על איחסון השומן לתוך התאים השומניים. בנוסף אינסולין מפחית את כמות האנזים הנ"ל על תאי השרירים. וזה מוריד את יכולת השרירים להכניס חומצות שומן לשריפה בתאי השריר (בעצם מונע מהשרירים לשרוף שומנים).

* אינסולין גם משדר על אחסון הגלוקוזה בכבד ובשרירים כגליקוגן (glycogen), בהנחה שיש מספיק "מקום" לאחסנו. גם לכבד ולשרירים יש מקום מוגבל לאחסון גליקוגן.

אם אתם לא זוכרים שום דבר מזה, תנסו לזכור את זה: אינסולין ממלא תפקיד מרכזי במטבוליזם השומן. כאשר רמת האינסולין עולה הגוף נכנס ל"מצב אחסון"- לא רק של פחמימות אלא גם של שומנים. במילים אחרות רמת אינסולין גבוהה מכבה את היכולת של הגוף לשרוף שומנים. זה למה אנשים שאינם רגישים לאינסולין (insulin resistant - בפוסט הבא אולי) הם בדרך כלל אנשים שמנים יותר. אנשים שאינם רגישים לאינסולין,  כמעט תמיד יהיו במצב של רמות אינסולין מאוד גבוהות במשך היום (התאים שלהם בעצם "חרשים" לאינסולין), ולכן תמיד יאחסנו שומנים ולא ישרפו אותם.

אם אתם אי פעם תשכחו את הנקודה הנ"ל, העיפו מבט על העקומה למטה:

 1. אינסולין גבוה - אחסון שומנים / לא לשרוף אותם

 2. אינסולין נמוך - שריפת שומנים / לא לאחסנם

אני מקווה שהעברתי את המסר ביעילות ובבהירות. חשוב לי מאוד שאנשים יתחילו להבין מה הגורם העיקרי מאחורי תהליך ההשמנה. כולנו מפרישים אינסולין בדרגה זו או אחרת, כן גם אנשים רזים ואפילו רזים מאוד - זו עובדה ולא דעתי האישית.

אי לכך השאלה שצריכה להשאל היא כזאת: מה גורם אם כך, לאנשים מסוימים להשמין ולאנשים אחרים להישאר רזים, אם לשתיהם מופרש את אותו הורמון "משמין" זה?
את התשובה אתם תקבלו בפוסט הבא, בינתיים אני מקווה שכולכם חושבים "מממ מענין איך אני שומר על רמות אינסולין נמוכות במשך היום?..."



אגב היום היה יום הלימודים הראשון של השנה החדשה, אני רוצה לאחל בהצלחה לאחי הקטן דור, לילדים במשפחתי ולכל ילדי ישראל...

מאמין שכולנו  למדנו משהו חדש היום ;)

אביב