תפריט בתזונה הקטוגנית?

להלן סרטון קצר שהכנתי, ושנועד לענות על אחת השאלות הנפוצות ביותר שמועלות כמעט על ידי כל אחד שנחשף לתזונה הקטוגנית:

יישון יבש במערך הביתי? - השלב הבא במסע התזונתי

אם יש משהו שמאפיין את האופי ההתמכרותי שלי זה ההתמקדות בנושאים חדשים בהם אני מגלה עניין, לרמה של אובססיה ממש. לא בטוח אם אפשר להגדיר זאת כתכונה "טובה" או "רעה", פשוט זה מה שזה.
אני, בטח שלא מתלונן.
לא מזמן מצאתי אובססיה חדשה - יישון יבש. מאז כמובן, מרבית מזמני הפנוי מוקדש ללמידה מקיפה על התהליך עתיק היומין.

כחובב בשרים מושבע שהתנסה בסטייקיות המובחרות בניו יורק, בעיניי סטייק שעבר יישון יבש לתקופה ארוכה הוא "הגביע הקדוש". בשר שמאפיין מסעדות גורמה וקצביות מובחרות בלבד, עם מחיר תואם.
לפני שנים, לאחר תקופה בה אכלתי כמעט אך ורק בשר שעבר יישון יבש מהקצב האהוב עלי (תענוג!), הבנתי שהנושא לא משתלם כלכלית ושאצטרך להיצמד בעיקר לבשר טרי מהסופר המקומי.
סטייקים שעברו יישון יבש, יצטרכו להישמר בעיקר לארועים מיוחדים.

לא תארתי לעצמי שאפשר ליצור את אותו התהליך במערך ביתי, הייתי בטוח שמדובר בתחביב מסובך ויקר מאוד, כזה שמצריך ממש חדר נפרד, לכן הרעיון לא עלה כאפשרות אפילו.
עד שנתקלתי ממש במקרה בקבוצה ייעודית לנושא בפייסבוק. ומאז אני לא מפסיק לקרוא...

מפגש צמרת בעיר הגדולה

שלושה מהמומחים המובילים בחקר התזונה הקטוגנית, ובורג קטן בהפצת התזונה בישראל, יחדיו...

לא כל יום אפגוש מישהו ששינה את חיי בצורה משמעותית שכזו. על אחת כמה וכמה שלושה מהם בעת ובעונה אחת.

סגירת מעגל והגשמת חלום - הקאמבק למירוצים

מקום שני כללי באחת מסדרות המירוצים המקומית 

לפני כשנתיים כתבתי את הפוסט הזה שהתמקד ביכולת הגופנית שלי שחזרה לקדמותה כשם שהייתה לפני שהפסקתי להתחרות, וכיצד מבחינתי זו היתה סגירת מעגל.

להזכירכם, כפי שכתבתי דאז "הסיבה המקורית שנכנסתי לעולם התזונה והבריאות נבעה מהרצון שלי להתחזק ובעת ובעונה אחת לרדת במשקל בכדי לשפר את ביצועיי במרוצי אופניים".
זו גם היתה הסיבה העיקרית לפתיחת הבלוג כמובן.
בין השאר תמיד רציתי להעלות על כתב פוסטים אישיים שמתארים את המירוצים האחרונים בהם השתתפתי.

לא אשקר, הרצון מאז ומתמיד היה לעבור את קו הסיום ראשון, כמו חלומו של כל רוכב אופניים תחרותי אחר, בין אם הוא מודה בכך או לא. אבל ככל שהזמן עבר זה נראה יותר ויותר כחלום רחוק.

My brand new 2018 Giant TCR Advanced SL race bike

 - פוסט אישי לחלוטין לפניכם, לא בנוגע תזונה הפעם -

לפני שנה וחצי כתבתי על סגירת מעגל - הסיבה המקורית לפתיחת הבלוג ולהתעניינותי בנושא התזונה והקשרה לבריאותנו - החזרה לשיא כושרי ברכיבת אופני מרוץ.

מאז כתיבת הפוסט, בשנה שעברה, אפילו התחרתי פעמיים במרוצים המקומיים בפרוספקט פארק, דבר שלא עשיתי מאז 2012.
אמנם לא סיימתי במקומות הראשונים והרגיש כאילו רמת שאר המתחרים עלתה, אבל שמחתי לקבל אישור לכך שאני עדיין מסוגל להתחרות בקטגוריה שלי - רוב הזמן ביליתי מלפנים ואפילו תקפתי לבדי מספר פעמים, כשאני נאבק לבדי דקות ארוכות מלפני פלטון כועס ודוהר של יותר ממאה מתחרים.

לעונת המרוצים החדשה של 2018 אני מקווה שהמוטיבציה תתעצם, דבר שיקרה גם בזכות אופני מרוץ חדשות ומדהימות שהצטרפו למטרה מאתמול - דגם המרוצים הטוב ביותר של חברת הענק Giant, עליהן תכננתי בשנים האחרונות.

אמשיך לעדכן בהמשך בנוגע לביצועיי במרוצים, וכמובן שגם אפרט על התזונה, אבל לבינתיים להלן מקבץ תמונות של נשק המרוצים החדש והמהיר שלי, ששוקל 6.8 ק"ג בלבד:

עצה ידידותית לאלו שסובלים מהשמנת יתר ותנגודת אינסולין

להלן עצה שרציתי לתת לידידה בעיקבות שיחה קצרה שניהלתי עימה אתמול אבל נמנעתי מלעשות כך, החלטתי להעלותה בכתב.

העצה אולי תהיה קצת פרובוקטיבית לחלקכם אבל מי שמכיר את הבלוג יודע מה דעתי בנושא. אני תמיד חוזר עליה, אבל הפעם ארחיב קצת מעבר. לא אלאה אתכם במחקרים או במאמרים שתומכים בעצתי, היא נשענת בעיקר על ניסיוני ומחיבור נקודות של הפזיולוגיה והצרכים התזונתיים שלנו. ישנו הרבה מידע בבלוג שמפרט מדוע אני חושב כך. זוהי דעתי האישית, נכון להיום - עד שאראה הוכחות אחרות שיוכיחו שיש דרך אחרת טובה יותר - לבינתיים אתם יכולים לבטל את דבריי ולהמשיך הלאה.

אני באמת מאמין שלכל אחד שסובל מעודף משקל, תסמונת מטבולית חריפה (תנגודת אינסולין), עם מטרות גבוהות, אבל טוען שהוא לא אוהב בשר/ קשה לו עם בשר/ לא טעים לו/ מעדיף דברים אחרים רק לא בשר ושומן - ולא חסרים כאלו -  הפתרון האידיאלי הוא פשוט:

אבולוציית התזונה הפליאוליטית בחמש תמונות

להלן חמש תמונות של ארוחות המספרות את אבולוציית התזונה שחלקנו עבר מאז שנחשפנו לתזונה הפליאוליטית, או לכל הפחות האבולוציה שאני עברתי לאורך השנים

1

זהו האדם הממוצע בעולם המערבי, כזה שלא מייחס חשיבות בריאותית לתזונתו כלל. אין לו סבלנות או רצון לשמוע על כל הטרנדים הבריאותיים החדשים שצצים להם, זה לא מעניין אותו בכלל, במילים שלו - "כמה חשיבות יש כבר לתזונה ומי יודע מה בכלל בריא?"
הוא רוצה להנות ממה שיש לעולם הקולינרי להציע ושיעזבו אותו בשקט. כשהוא רעב, הוא אוכל, מה שאומר שלוש ארוחות ביום ונישנושים כל כמה שעות, כמו כל אדם "נורמלי" אחר. בורגר קטן בלחמניה, צ'יפס בשמן סויה או קנולה עם קטשופ ולסיים עם המשקה הסוכרי האהוב עליו. תזונתו בנויה בין השאר על הרבה מאפים, משקאות מתוקים, קינוחים, חטיפי אנרגיה, דגנים, אורז, תפוחי אדמה, סוכר, בשר מעובד, שמני זרעים וכדומה.
כשהוא שותה מיץ תפוזים או אוכל פירות הוא מחשיב את זה כדבר בריא מאוד.
הוא מפתח כרס עם השנים וכנראה הולך להתמודד עם אחת מההשלכות של תנגודת אינסולין כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, או מחלות לב ככל שהוא יתבגר.

כשאני רוצה להשמין אני פשוט אוכל יותר גבינות

טוב הכותרת הזו היא אולי הצהרה צינית, אני לא מחפש ביודעין איך להשמין סתם כי בא לי, אבל התופעה הזו אצלי ואצל רבים אחרים (לא אצל כולם!) היא פשוט עובדה - מוצרי חלב עוצרים ירידה ואף גורמים לעליה במשקל - גם בתזונה נמוכה מאוד בפחמימות!

לפני שנמשיך, סיפור קצר ורלוונטי - בשבועות האחרונים החלטנו אני ובת זוגתי להתפנק על כל מנעמי התזונה הקטוגנית, החלטה שיותר מכל תופסת, ניחשתם נכון - אלי כמובן.
בשנה האחרונה גיליתי את הוואפלס המפנקים והקטוגנים שלה והתמכרתי. כשהם נוכחים בביתי אני פשוט לא יכול להפסיק, צורך פזיולוגי ממש.
הוואפלס הממכרים הללו מבוססים על גבינת שמנת (cream cheese), גבינה חמוצה (sour cream), ביצים, מעט ממתיק ותמצית וניל. זה הכל - כמה פשוט ככה קטלני. עדיף בלי מתכון מדויק כי זה פשוט לא חוקי.
במשך כשלושה שבועות, כשאני כמובן דואג לכך, לא היו חסרים ולו ליום אחד וואפלס במקרר (ערימה), יחד עם קצפת שנמרחה בנדיבות מעל כל אחד מהם ובנוסף הוערמה מעל שוקו יומי מפנק - תענוג שלא אצטער עליו אפילו לרגע.
אממה, כצפוי, הקילוגרמים החלו לעלות מהר. מהר מאוד. כן כן, גם בתזונתי המאוד נמוכה בפחמימות.
לא רק שהרגשתי את העליה הברורה בבגדים ובהרגשה הכללית, גם ראיתי זאת שחור על גבי לבן כשהייתי צריך להישקל עם המזוודות.
אני כמובן לא מופתע מכך כלל, העליה היתה צפויה לחלוטין, עניין שחוזר על עצמו כל פעם שאני משלב יותר גבינות בתפריט. ולמרות זאת עשיתי זאת ביודעין ונהנתי מכל רגע. הרי היום, בניגוד לעברי, קצת פחות איכפת לי ממשקלי, כבר שנים שאני לא מתחרה במירוצי אופניים ובהתאם למצבי המטבולי, מטרותי ואחוז השומן על גופי - לא רואה בעליה הזו כבעיה קריטית אלא יותר כתגובה צפויה לצריכת גבינות מוגזמת - It is what it is.
לשמחתי, בעקבות כך התעורר בי הרצון לכתוב פוסט לטובת אלו שנאבקים עם משקלם ואולי לא מודעים לתופעה זו או אולי בוחרים להתעלם ממנה ולהמשיך עם הגבינות (ולפעמים ממשיכים לטעון שהתזונה פשוט לא עובדת).

כשהיכולת הגופנית חוזרת לקדמותה - סגירת מעגל

הקדמה
למקרה שאתם חדשים לבלוג ואינם מודעים, הסיבה המקורית שנכנסתי לעולם התזונה והבריאות נבעה מהרצון שלי להתחזק ובעת ובעונה אחת גם לרדת במשקל, בכדי לשפר את ביצועיי במירוצי אופניים.
האהבה הזו התחילה ב 2009 ומהר מאוד הפכה למרכז חיי. כספורטאי תמיד הייתי אדם מאוד תחרותי, ותוך שנתיים הגעתי לרמות די גבוהות בסצנת המירוצים המקומית. אומנם אנחנו מדברים פה על רמת חובבנים, ואני הייתי טירון, אבל כבר בשנה הראשונה הצטרפתי לקבוצת מירוצים מקומית וחיי סבבו סביב האימונים ומירוצי האופניים שהפכו לאובססיה החדשה שלי.
באביב 2012, קצת לפני פתיחת הבלוג, הפסקתי להתחרות. מה שקדם לכך היתה עליה משמעותית במשקל שנבעה מטעויות רבות בתזונתי ומירידה באיכות האימונים. לא הצלחתי להתמודד עם הירידה בביצועים והחלטתי לעשות הפסקה.

בפוסט זה לא ארחיב על כל טעות וטעות שלדעתי גרמה לאותה עליה במשקל ופגעה בביצועיי, כי זה יהפוך אותו לארוך מדי וזו לא הסיבה לכתיבתו, אבל אני בטוח שאתם מאוד סקרנים, אז בקצרה, כמעט כל טעות אפשרית בספר - צריכה מוגזמת של אגוזים, צריכה מוגזמת של חלבונים, חוסר עקביות ונסיונות רבים של כניסה ויציאה מקטוזיס, שילוב של "פחמימות פליאוליטיות בטוחות", אכילה מופרזת של שומן ומזון בכלל יחד עם אותן פחמימות, אכילה מופרזת בחלון קצר במשך היום (עם העמסות במסגרת אסטרטגיות צום לסירוגין שונות), לא הקשבתי למנגנון השובע והרעב, שילוב מוצרי חלב שונים, הפסקות ארוכות מאימונים בשל חוסר מוטיבציה, ועוד. אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן בכדי להנחות את עצמי בסוף 2011, יתכן שפני הדברים היו נראים קצת אחרת היום, אבל אני לא מתחרט על כלום, כי מטעויות רק לומדים.

בכל מקרה, מאז שהפסקתי להתחרות ולהתאמן באופן מסודר, התרכזתי יותר בבלוג ובחיי הפרטיים בכלל. האופניים שהיו עד אז מרכז חיי, קיבלו תפקיד משני והפכו לתחביב בשעות הפנאי. מה שגרם מן הסתם לירידה בביצועים, דבר שנראה בבירור במד הוואטים שלי (עוד עליו מייד). זו היתה בעיטה די רצינית לאגו כמובן, אבל השלמתי עם זה.

עד השנה.

Changes

"We gotta make a change...

It's time for us as a people to start makin' some changes.

Let's change the way we eat, let's change the way we live and let's change the way we treat each other.

You see the old way wasn't working so it's on us to do what we gotta do, to survive"

  Tupac Shakur (1971 - 1996) - Changes

הבעיה שלי עם המילה "קיצוניות"

לוחם שבט המסאי באפריקה,
כמו אבותיו במשך עשרות אלפי השנים שקדמו לו, גם הוא מבסס את תזונתו כמעט אך ורק ממקור החי -
האם ניתן לקרוא לו ולאבותיו "קיצוניים"?

שוב ושוב היא עולה... המילה האהובה עלי כשזה מגיע לבריאות האדם ותזונה...
אני נכנס לדיון כלשהו עם מכר, או דיון בפורום כזה או אחר, מנסה להסביר כיצד עובד גופנו, תהליכים פזיולוגיים, בהתאם לביוכימיה שלנו, לאבולוציה שלנו, ואז הצד השני, שמבין לאן זה מוביל, נרתע ומעלה ישר את המילה "קיצוני".

בנקודה הזו, גם אם עומדת לצידי ספרות מדעית די מבוססת, הכל נזרק לצד - עמדותיי נוגדות את הדעה המקובלת, אי לכך - "אני קיצוני". מה שמרמז שדבריי הם לא משהו שמומלץ לרוב האוכלוסיה, ולכן אין בכלל צורך להמשיך את הדיון.

יתכן וההדחקה הזו מגיעה מחוסר ידע (חייב להודות שפזיולוגיה הוא לא חומר קל או ידוע לכל), או מהקושי להבין שאולי הדעה הרווחת שגויה, אולי הקושי הפסיכולוגי לעשות שינוי אמיתי בהרגלי האכילה - הכחשה.

דומאות למשפטים בהם המילה "קיצוניות" מופיעה באותו דיון יראו כך:

"אני לא מאמינה בקיצוניות, לדעתי שינוי כזה יכול להזיק"

"אני לא מבינה למה צריכים להיות כל כך קיצוניים, הכל במידה"

"להיות כל כך קיצוני יכול להלחיץ, לא בריא לנפש"

"להוריד מהתזונה (השלם את החסר) לגמרי, זה מאוד קיצוני"

"להגיע לקיטוזיס זה מצב קיצוני לגוף"

גם פרות שאוכלות עשב בלבד יכולות להשמין!

תמונה אחת שווה אלף מילים?

כמו כל יום שבת, אני יוצא לאימון בפרוספקט פארק, או נפגש עם חברים לנסיעה אפסטייט.
אני בדרך כלל מגיע לשוק האיכרים שנמצא בכניסה הצפונית לפארק, קונה מה שאני צריך ומשאיר באחד הדוכנים את התיק עד אחרי האימון (הם כבר מכירים אותי טוב מאוד).
בתקופה האחרונה אני עובר תחושת שובע שקשה להסביר, אני כמעט ולא רעב, ופשוט אוכל כי אני צריך, או אולי כי אני רוצה... יש לכך הסבר, אבל זה ליום אחר, זו פשוט עובדה קשורה לסיפור הקצר היום.
בגלל אותה תחושת שובע, החלטתי שהשבוע אני אנסה לצום ליומיים רצוף, אני גם ככה עובר 24+ שעות בלי לאכול הרבה פעמים (נפלאות הקטוזיס).
בגלל שאין טעם לקנות את אותה הכמות, החלטתי שפשוט אקנה דברים בסיסיים, כמו ביצים.
אני מגיע לדוכן, והמוכרת הנחמדה שכבר מכירה את הכמיהה שלי לשומן טוב, מברכת אותי עם חיוך ענק על פניה...

סיפורם של רועה הצאן הזקן והפרה דורין

מעשה באיש זקן, שהתגורר בכפר פסטורלי, במרומי הרי האלפים שבצרפת.
איש צנוע וענו היה, רועה צאן, אשר בילה את רוב זמנו בין האחו עוצר הנשימה שבין עמקי ההרים, לבין ביתו החם והקטן, יחד עם אשתו וילדיו האוהבים.
בבעלותו היו כבשים לרוב, שהתקשו לספק לו ולמישפחתו את כל צרכיהם.
למרות שהזמנים היו קצת קשים לעיתים, לא הרבה היו משאלותיו של האיש - רק בריאות ואושר למשפחתו, והיכולת לספק זאת דרך מקצועו עתיק היומין.
הוא היה מאוד מיומן במקצועו האהוב שלמד מאביו, אשר למד זאת מאביו שלו - ידע שהועבר במשך דורות במשפחתו.
בוקר יום אביב בהיר אחד, השתנו פני הדברים לעד...

The Key to our Future Lies in our Ice Age Past

For Aviv

It has been such a pleasure meeting you, your kind words means a lot to me

Warmest regards

Nora Gedgaudas

לפני שנים מספר, נחשפתי לעולם הפליאו. מהר מאוד גיליתי עניין בדרך שגופנו עובד.
ואז, ספר אחד שינה את עתידי לנצח.
המסר היה פשוט, הגיוני, וגרם לי להבין דברים שלא חשבתי עליהם לפני.

המפתח לעתידנו טמון בתקופת הקרח מעברנו

אני חייב להודות, אני אוהד ענק של נורה גדגאודס. אני חייב לה הרבה.
לפעמים אני חוזר אחורה, לתקופה בה קראתי את הספר לראשונה, ופשוט מודה לאישה הנפלאה הזו ששינתה את חיי לנצח.
בוידאו קצר, אבל בעל עוצמה רבה, מצליחה נורה להעביר את המסר עליו כל הבלוג שלי בנוי.
הסרטון הוא פרסומת לספרה המעולה, שאם עוד לא קראתם, כפליאוליטים או לא, אז בא רק נגיד שאתם מפסידים את אחד המסעות המהנים ביותר בבריאות האדם. הן מההבט הפיזיולוגי, והן מההבט הפסיכולוגי.

תודה לך נורה, שפתחת בפני את הדלת לעולם המקסים הזה!




לאתרה המעולה של נורה - www.primalbody-primalmind.com

ולספרה המדהים - Primal Body, Primal Mind

היצירה היפה מכולן

אזהרה: הפוסט הבא אינו קשור בתזונה והינו אישי לחלוטין.

אני חושב שהאהבה הזו לאמא אדמה, נמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו. גם אם אתם לא מרגישים זאת. היא המוצא שלנו, היא זו שנותנת לנו חיים, חיים שמתחילים בקרני השמש. כולנו נולדים לעולם הנפלא הזה כחלק בלתי נפרד מהטבע, וממעגל החיים והמוות. אני תמיד אעריך את הזכות הזו שנתנה לי, להיות חלק מהעולם הזה.

למרות שאני היום "תקוע" בעיר הגדולה, האש הזו, שהיתה בי מאז שאני זוכר את עצמי, לעולם לא תכבה.

This is who I am, this is who we are

וזו סיבה טובה לעלות את אחת היצירות היפות, של הלהקה האהובה עלי, עם תמונות עוצרות נשימה של היצירה היפה מכולן.

ראיון אישי שלי - דיאטה קטוגנית

היום בסנטרל פארק עם איציק בן חוטה - תמונה שלו

היום אני וחבר יקר מניו יורק, איציק בן חוטה, עשינו ניסיון ראשון של ראיון שלי אל מול המצלמה. בראיון הזה, שלצערי נקטע לשני חלקים, התמקד בעיקר בתזונה קטוגנית, הורמונים, והקשר ביניהם לבריאותינו.

במקור, רצינו אני ואיציק לערוך את הראיון בסנטרל פארק היפהפה (תמונה למעלה). חיפשנו מקום אחד שקט עם הנוף הניו יורקי המדהים מאחור כרקע. אבל לא הייתה אף פינה אחת בה לא היו המוני אנשים, ילדים ורעש. אחרי שעות של "טיולים", וקצת עייפים, החלטנו לא לוותר ולחזור לדירתי בברוקלין ולצלם את הראיון בחצר ביתי. תודה על המסע והנחישות לעשות את הראיון איציק...

פחות ופחות פחמימות זה יותר ויותר בריא! - פוסט תגובה לדעאל שלו.

הפרדוקס של הגבלת הפחמימות - תמיד מובילות לשינוי בריאותי חיובי, אבל עד גבול מסוים
"בסוף נמות ממחסות בסוכר כולנו"

אני לא יודע לאן הכנסתי את עצמי כשהחלטתי לתומי, שהמידע האמיתי חייב לצאת החוצה, וביום בהיר וצח אחד, פתחתי לי בלוג, עם תקווה בליבי לעזור למשפחתי ואולי לחברי הקרובים. לא יותר מזה. לא פתחתי את הבלוג בכדי להפוך ל"מנהיג".
לעולם לא ביקשתי את זה על עצמי. אני בסך הכל ילד (כן אני עדיין ילד בראש), שרצה להבין כיצד להוריד מספר קילוגרמים בכדי להיות תחרותי יותר במירוצי אופני כביש.
אז התחלתי לקרוא. ולקרוא. ולקרוא. התאהבתי בנושא, בינתיים, מירוצי אופניים הם זכרון נעים, תקופה בחיי שנעלמה לה.

איפה אני היום?

לאט לאט, ממש לא בכוונה תחילה, הפכתי להיות "מומחה" בענייני תזונה, בריאות, בעיות מטבוליות והבנה ביוכימית של גופינו. וזה מגיע עם מחיר. אני פתאום הכתובת לכל הקשור בנושא.
רק שלא יקראו לי בטעות "גורו", כי אז אני סוגר את הבלוג ונעלם בלי להביט אחורה. שונא את המילה הזו.

קבוצה חדשה בפייסבוק - הקבוצה הקטוגנית

אני שמח להודיע על פתיחת קבוצה חדשה, שתומכת ברעיון הכללי של הבלוג שלי, פליאו בבסיס, אבל עם מטרה להגיע למצב מטבולי קיטוגני בפרט. ומזמין אתכם, הקוראים היקרים של הבלוג, להצטרף לקבוצה, בה נעלה מידע, מתכונים, עזרה, תמיכה וכל מה שקשור לאורח חיים זה.

תזונה קטוגנית

לפני מספר ימים אחרי אימון בפרוספקט פארק. סתם כי זה הבלוג שלי, אז הנני :)

אופס, אכלתי תפוז!

הנוף הניו יורקי מגשר וושינגטון

נכנסתי לחופשת פסח רשמית מהיום, יום שבת.
בחוץ, יום יפהפה, כיף להרגיש את האביב מגיע אחרי חורף מאוד קשה פה בניו יורק הקפואה.

החלטתי כהרגלי לעלות לצפון ניו יורק (אפסטייט) על כביש 9W לעיירה האהובה עלי - פירמונט. אני והאופניים.

לפני הנסיעה, הכנתי לי קפה עם קוביית שוקולד, חמאה מזוקקת, מעט מלח ושמן MCT. הרגשתי צורך בחלבון אז "שאבתי" פרוסת סלמון מעושן. ובגלל שרציתי לדחוף היום, החלטתי גם לשתות super starch לפני, כ-10 גרם.

לנסיעה לקחתי איתי שתי קוביות שוקולד מריר 90% ופרוסת גבינת צ'דר (שני חתיכות צ'דר עם חמאה מזוקקת ומלח ביניהן. בשביל הסודיום יותר מהכל).

אני לא אשעמם אתכם יותר מדי עם הנסיעה, אבל הרגשתי טוב בדרך לפירמונט, ואכן איך שעברתי את גשר וושינגטון, התחלתי באימון האמיתי. בדרך עברתי שני חבר'ה, שהחליטו לשבת לי על הגלגל, וכמו תמיד, מפה הנסיעה הפכה למירוץ. 

הגעתי לפירמונט סחוט, עם הרבה ספרינטים ואינטרוולים מאוד עצימים בדרך.

תפריט יומי בתמונות - שישי, שבת, ראשון, נובמבר 2013.

לאלו שעדיין מתקשים להבין כיצד נראת הדיאטה שלי נכון להיום, בפוסט הזה אני רוצה להמחיש ע"י תמונות של כל הארוחות שאכלתי בשלושת הימים האחרונים.

שימו לב, למי שלא עוקב, שנכון להיום אני על דיאטה מאוד נמוכה בפחמימות (כמעט ולא קיימות, כמו שתראו), מבוססת על שומנים כמקור קלורי, כאשר הדבר היחיד שאני "מודע" אליו באוכל הוא כמות החלבונים (ראו סיבה בסעיף 3 בפוסט הקודם). כמעט כל הקלוריות מגיעות ממקור החי.