יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

האם יש צורך לחשב סיבים כחלק מהפחמימות בתזונה הקטוגנית?



בפוסט זה לא אתעמק בסוגי הסיבים השונים ובהשפעותיהם (מסיסים, בלתי מסיסים, "פרה-ביוטים", עד כמה הם משפיעים על הסוכר[מאוד אישי] וכו'). לדעתי התעמקות בנושא מיותרת לחלוטין מהסיבה הפשוטה שסיבים תזונתיים, כמו כל פחמימה אחרת, אינם נחוצים תזונתית לבני האדם.
וזה במקרה הטוב.
במקרה הרע, בניגוד ליחסי הציבור הטובים שהם מקבלים, הם בעייתיים וגורמים לתופעות לוואי שונות ומשונות (כאבי בטן, עצירות, גזים, נפיחות, חשקים ואפילו יציאה מקטוזיס).

אם בכל זאת ברצונכם להתעמק בנושא קצת מעבר, להבין כיצד הגענו למצב העגום בו סיבים תזונתיים מקודמים כדבר חיוני עם "יתרונות בריאותיים" רבים, פנו חצי שעה מזמנכם בבקשה. בסוף הפוסט אצרף הרצאה מבדרת ואינפורמטיבית בה ד"ר זואי הרקומב המעולה מפרטת בצורה מקיפה כיצד הגענו עד הלום (בעיקר בשל מחקרי תצפית עם תוצאות חלשות ביותר). מומלץ בחום.
ד"ר הרקומב מתעמקת בתפיסה השגויה שנוצרה כלפי הסיבים התזונתיים, בעיקר בהשוואה ליתרונות התזונה הקטוגנית/קרניבורית, שזה מה שרלוונטי לנו בסופו של יום - הרי למה חשוב לנו לדעת שסיבים יכולים להאט ממש במעט את ספיגת הגלוקוז אצל אנשים פחמימתיים שאוכלים הכל מהכל?

עכשיו שזה מאחורינו, הרשו לי לענות על השאלה המקורית - האם יש צורך לחשב סיבים כחלק מהפחמימות בתזונה הקטוגנית?

יום שבת, 2 בנובמבר 2019

הגבלת פחמימות מול הגבלת קלוריות - מי מנצח בוויכוח הנצחי?


שוב אנו עוסקים ברומו של עולם - ירידה במשקל...

בואו נודה בכך, מרבית אלו שנחשפים לתזונה הקטוגנית ולבלוג זה מגיעים מהרצון לרדת במשקל.
לא שופט - אמנם נכון להיום משקלי כבר לא בראש מעייניי, אך גם אני התחלתי את המסע בדיוק מסיבה זו.

מבין כל הדיונים האין סופיים בנושא ירידה במשקל, ויכוח הקלוריות הנצחי יכול להוריד אותי מהפסים.
לא מהסיבה שאני בטוח שהצד שלי "מנצח", כלל לא. אלא מפני שהוא בדרך כלל ויכוח עקר, סרק, שטחי וחסר משמעות. ויכוח שחוזר על עצמו שוב ושוב, כשכל צד מצדד במחקרי תזונה מלאי חורים, או מצרף אנקדוטות אישיות ולא רלוונטיות.

זהו ויכוח שבדרך כלל מתמקד בתפל ופוסח על אספקטים בריאותיים רבים - הרי ביננו, כולם יודעים שירידה במשקל הוא המדד היחידי והחשוב ביותר להצלחת התזונה.

לפני שאתם צוללים לפוסט, קחו בחשבון שסביר שמהוויכוח הזה לעולם לא תצאו מנצחים.
אני לא משלה את עצמי - פוסט זה כנראה לא ישנה הרבה, אך עדיין, חשוב לי להביע את עמדתי ואולי להבהיר כמה נקודות על הדרך.

בנסיון להבהיר את עמדתי בוויכוח המייגע, בפוסט זה אתמקד בכל אחת מהשאלות הבאות:

  1. מה קלוריות מספרות לנו על יכולתנו לשרוף שומנים מול אגירתם ברקמות?
  2. מדוע אני חושב שוויכוח הקלוריות חסר משמעות לרוב?
  3. האם התאוריות סותרות אחת את השניה בהכרח?
  4. האם יש צורך בספירת קלוריות גם בתזונה הקטוגני?
  5. מי מנצח ובאיזו אסטרטגיה נרצה להתמקד?

יום שני, 20 במאי 2019

תפריט בתזונה הקטוגנית?

להלן סרטון קצר שהכנתי, ושנועד לענות על אחת השאלות הנפוצות ביותר שמועלות כמעט על ידי כל אחד שנחשף לתזונה הקטוגנית:


יום שבת, 13 באפריל 2019

"קיטו זה לחיות" - עדותה של איה ששון תבור


שלום, קוראים לי איה, אני בת 40, נשואה ואמא לשלוש בנות צעירות, מאור עקיבא.

לקחתי אחריות על גופי, לשנות את עצמי, בשביל הילדות שלי ובשבילי!! החלטתי שאני רוצה להיות שם בעתיד, כשהן תחוונה את כל הדברים הגדולים בחיים. אז התחלתי!

איך השתנו חיי -

תמיד הייתי ילדה/נערה/אישה עם עודף משקל. אני באה ממשפחה שהכל סבב סביב שולחן האוכל. כל המפגשים המשפחתיים היו בשילוב אוכל,הרבה וטעים! אף פעם לא היתה מודעות לבריאות במובן הזה.
אוכלים כי זה כיף, כי טעים.
ידעתי תמיד שאני שמנה, אבל לא חסכו ממני אהבה, ככה כמו שאני ותמיד הייתי מוקפת חברים. חלק מזה, כי פעם באמת היתה פחות התעסקות במראה חיצוני כמו היום. אז ככה עברו חיי... עד שהשתחררתי מהצבא וכמה שנים אחרי עברתי לגור בתל אביב כדי ללמוד (במקור מכרמיאל הקטנה בצפון), רווקה(לא כזו נחשקת) ופתאום נחשפתי לביקורת, למראות שונים ממה שהייתי רגילה, להתעסקות בחיצוניות, לתחרות.

יום שישי, 25 בינואר 2019

יישון יבש במערך הביתי? - השלב הבא במסע התזונתי


אם יש משהו שמאפיין את האופי ההתמכרותי שלי זה ההתמקדות בנושאים חדשים בהם אני מגלה עניין, לרמה של אובססיה ממש. לא בטוח אם אפשר להגדיר זאת כתכונה "טובה" או "רעה", פשוט זה מה שזה.
אני, בטח שלא מתלונן.
לא מזמן מצאתי אובססיה חדשה - יישון יבש. מאז כמובן, מרבית מזמני הפנוי מוקדש ללמידה מקיפה על התהליך עתיק היומין.

כחובב בשרים מושבע שהתנסה בסטייקיות המובחרות בניו יורק, בעיניי סטייק שעבר יישון יבש לתקופה ארוכה הוא "הגביע הקדוש". בשר שמאפיין מסעדות גורמה וקצביות מובחרות בלבד, עם מחיר תואם.
לפני שנים, לאחר תקופה בה אכלתי כמעט אך ורק בשר שעבר יישון יבש מהקצב האהוב עלי (תענוג!), הבנתי שהנושא לא משתלם כלכלית ושאצטרך להיצמד בעיקר לבשר טרי מהסופר המקומי.
סטייקים שעברו יישון יבש, יצטרכו להישמר בעיקר לארועים מיוחדים.

לא תארתי לעצמי שאפשר ליצור את אותו התהליך במערך ביתי, הייתי בטוח שמדובר בתחביב מסובך ויקר מאוד, כזה שמצריך ממש חדר נפרד, לכן הרעיון לא עלה כאפשרות אפילו.
עד שנתקלתי ממש במקרה בקבוצה ייעודית לנושא בפייסבוק. ומאז אני לא מפסיק לקרוא...