סיפורם של רועה הצאן הזקן והפרה דורין

מעשה באיש זקן, שהתגורר בכפר פסטורלי, במרומי הרי האלפים שבצרפת.
איש צנוע וענו היה, רועה צאן, אשר בילה את רוב זמנו בין האחו עוצר הנשימה שבין עמקי ההרים, לבין ביתו החם והקטן, יחד עם אשתו וילדיו האוהבים.
בבעלותו היו כבשים לרוב, שהתקשו לספק לו ולמישפחתו את כל צרכיהם.
למרות שהזמנים היו קצת קשים לעיתים, לא הרבה היו משאלותיו של האיש - רק בריאות ואושר למשפחתו, והיכולת לספק זאת דרך מקצועו עתיק היומין.
הוא היה מאוד מיומן במקצועו האהוב שלמד מאביו, אשר למד זאת מאביו שלו - ידע שהועבר במשך דורות במשפחתו.
בוקר יום אביב בהיר אחד, השתנו פני הדברים לעד...

בעודו מכין את התה האהוב עליו לקראת היום שלפניו, נדהם האיש לגלות דרך חלונו, שבחצר ביתו עומדת עגלה צעירה, רועדת ובודדה, מתבוננת בו בעיניה הגדולות.
מבולבל אך מרוגש, הוא יוצא אל מחוץ לביתו. ניגש לעגלה בזהירות רבה, שלא הראתה סימני חרדה, והיא ניגשה מהר מאוד אל הרועה החביב, ואף ליקקה את ידו.
וכך מהרגע הראשון, ידע האיש שחיי משפחתו הולכים להשתנות.
הוא לא הצליח להבין כיצד הגיעה העגלה למפתן ביתו, שכן לא היו פרות בכפרו כלל, אבל ראה זאת כברכה גדולה מאוד לו ולמשפחתו.
הוא החליט לקרוא לעגלה דורין (Dorine - שם צרפתי, שמשמעותו "מתנה מאלוהים").

הקשר בינהם המשיך להתחזק, והפך למרכז חייו של האיש הצנוע.

במרוצת השנים, העגלה גדלה והפכה לפרה חסונה, בריאה ומאושרת, שיצאה מדי יום לרעות באחו הציורי, בעשב הירוק והמזין, יחד עם הכבשים של האיש הצנוע. מה שסיפק לה אויר צח, מזון בריא, וקרני שמש מפנקות בימי האביב והקיץ.

בגיל שלוש, כאשר דורין כבר היתה בבגרות מינית, החליט האיש לעבר אותה בעזרתו פר של רועה צאן מהכפר השכן, וכך הביאה דורין לעולם עגלה משלה.
הסביבה העשירה של המרעה לצד הרי האלפים, סיפקה לדורין את חומרי הגלם הדרושים ליצירת חלב עשיר, מפנק, ושומני להנקה, וכמו כן ליצירת גבינות מדהימות ומזינות למשפחתו של האיש המאושר.
בכך משפחתו הצנועה של רועה הצאן, קיבלו מעל ומעבר ממה שאי פעם קיוו לו, בזכות הפרה דורין, וראו בה יותר כנס מכל דבר אחר, ואפילו חלק מהמשפחה.

וכך היו הדברים במשך מספר שנים, כאשר כל בוקר, האיש היה יוצא עם כבשיו, ודורין מתלווה אליהם לרעות באחו הירוק.

יום סגרירי אחד שינה את פני הדברים לעד...

כשמלאו לדורין חמש שנים, הגיעה לכפר המרוחק משלחת מטעם ממשלת צרפת, שכללה שלושה וטרינרים, עם בשורות מדאיגות בנוגע לאופן הגידול המסורתי של הפרות בצרפת.
מכיוון שרועה הצאן הזקן היה היחיד בכפר עם פרות בבעלותו, הם פנו אליו ישירות עם הבשורות המדאיגות.

"מסתבר" הם אמרו, "שחוקרים בעלי שם עולמי מפריז, מצאו שכאשר הפרה אוכלת עשב, הסיבים עוברים התססה על ידי מיקרואורגניזם שמאכלסים את קיבתה.
בתהליך זה, עוברים הסיבים המרה לחומצות שומן בינוניות, וכך הן נספגות ממערכת העיכול של הפרה, אל תוך דמה כשומנים.
במילים אחרות, הפרה נמצאת על תזונה עשירה מאוד בשומנים (70% מסך הקלוריות!), מתונה בחלבונים וענייה מאוד בפחמימות"

והם המשיכו "מכיוון שהחוקרים הגיעו למסקנות ששומן רווי מאוד מזיק לבני אדם, כמו כן להרבה חיות משק, יש צורך דחוף לשנות את ההרגל הזה!"

"מה אני צריך לעשות?" שאל רועה הצאן התמים, שדאג מאוד לשלומה של הפרה.

"לא לדאוג איש יקר" אמרו הוטרינרים.
"החוקרים מצאו תחליף מועדף בהרבה לתזונת הפרה שבבעלותך. מקור אנרגיה נפלא, שיבטיח את בריאותה לעוד שנים רבות.
קוראים למזון הזה "דגנים מלאים". הם יספקו לפרה את כל הנדרש לה תזונתית.
הדגנים נשמרים לחודשים רבים, ויספקו מקור קלורי זול ובריא, גם בימי החורף הקשים והארוכים.
הדגן העיקרי, שיהווה את בסיס תפריטה של דורין, יהיה דגן עמילני ונפלא - תירס!"

"וכיצד אני אספק לפרה שלי את הדגנים הללו?" מילמל האיש הזקן והעני.

"הדגנים יינתנו בתמורה למס סימלי שהממשלה תגבה פעם בחודש, לא גדול, והם יישלחו עד למפתן ביתך על בסיס חודשי.
אין צורך להודות לנו, זה חלק משירותנו לציבור" הם ענו עם חיוך מבטיח על פניהם.

האיש הזקן והתמים, הקשיב, וכמובן הסכים לבצע את המלצות הוטרינרים.
לא עלה בדעתו שחוקרים בעלי שם עולמי, ימליצו על משהו שחלילה יפגע בפרה היקרה שלו.

מאותו יום סגרירי, תזונתה של הפרה דורין השתנתה בהדרגה מעשב ירוק שליחכה בעצמה באחו הירוק, לתערובת של עשב ודגנים, ולבסוף, לאחר תקופת מעבר של מספר חודשים, לדגנים מלאים ותירס בלבד.

בכפר התנוססו הזהרות שצצו מכל עבר, בהם מועבר המסר על הבעייתיות של האכלת עשב לפרות, והפחד משומן לפרות גבר.
ועם הזמן ההמלצות הפכו להיות עובדה ידועה - פרות לא מאכילים בעשב!
לא היה ילד בצרפת שלא ידע זאת.

הזמן עבר, ובביתו של רועה הצאן, ההרגל הנוח וה"בריא" של מילוי דליים עם דגנים ותירס בעיקר, הפך לתזונה הקבועה של דורין.
והוא כמובן, וידא שהיא לא אוכלת עשב חלילה.
הוא האמין בכל ליבו שהוא עושה את הדבר הנכון לפרה היקרה שלו.
הימים המאושרים בהם דורין היתה יוצאת לרעות באחו הירוק, נראו כזכרון רחוק ועמום.

עברו השנים ובריאותה של דורין התדרדרה.

החלב כבר לא היה עשיר כמקודם.
היא עלתה במשקל בצורה מאוד לא בריאה.
היא איבדה את האנרגיה שהיתה כה אופינית לה, והפכה להיות אפטית.

רועה הצאן הרגיש שהפרה האהובה עליו, הפכה לחולה, כבדה, ועצובה.
הוא החליט לשלם מהמעט שהיה לו לבדיקות מקיפות.

הוטרינר האיזורי הגיע לביתו של רועה הצאן, וגילה שדורין חלתה סוכרת, לחץ דם גבוה, חוסרים רציניים בויטמין D, דיכאון, והיא בסיכון גבוה למחלות לב.

"מה עושים, דוקטור?"
שואל רועה הצאן המודאג.

"תראה, לפי הספרות הרפואית, זה נראה שיש לדורין רמות מאוד גבוהות של כולסטרול, טריגלצרידים, וחלקיקי LDL, שהם בעצם מקור כל הבעיה.
והדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה הזו, היא על ידי לקיחת תרופות מאוד יעילות כדי להוריד אותם.
בנוסף, אני רוצה שתתחיל להזריק לדורין אינסולין אחרי ארוחות, כי רמות הסוכר הגבוהות בדמה יוצאות מכלל שליטה"

"והכדורים הללו יעזרו לדורין, בלי שום תופעות לוואי?" שאל רועה הצאן.

"כן"
ענה הוטרינר.
"יש להם פחות תופעות לוואי מאספירין, ומחקרים רבים מראים בצורה ברורה שהכולסטרול יורד משמעותית עם לקיחתם.
אגב, רק כדי לוודא, אני רוצה להדגיש משהו שאני מאמין שאתה כבר יודע -

לא להאכיל את דורין בעשב, כי עשב הופך לשומן, שמעלה כולסטרול!"

רועה הצאן הודה לוטרינר, לקח מרשם לסטטינים ואינסולין, ובכך מאותו היום החל במשטר כדורים וזריקות על בסיס יומי לדורין.

אבל בריאותה רק המשיך להתדרדר.
מאז לקיחת האינסולין, אומנם רמות הסוכר יורדות, אבל היא עולה במשקל יותר מאי פעם, מה שמעיק על מפרקיה, והיא עכשיו כבר מתקשה לייצר חלב בכלל.

האיש המודאג מנסה לגייס את כל חבריו לכפר, הוא אובד עצות, ורוצה להבין מדוע דורין עוברת את כל הייסורים הללו.

הערכה רבה היתה לאיש הזקן והצנוע מאנשי הכפר, והרבה נרתמו לעזור, הוא קיבל עצות רבות ושונות מאנשים ומומחים שונים:

מומחה ראשון הגיע וטען שמדובר במחסור עצום באומגה 3, ושיש צורך דחוף לתסף בחומצת השומן החשובה.

אחריו הגיע אחר שטען שדורין לא מבצעת מספיק פעילות גופנית. וכמו כן היא אוכלת יותר מדי, וכדאי לה לקצץ בכמות הקלוריות.

"פסיכולוג חיות" שנרתם לעזרה, טען שיש לדורין בעיה פסיכולוגית, לה הוא קורא "אכילה כפייתית", ושהיא צריכה לעבור טיפולים רבים.

 קבוצה אחרת של אנשים שהאיש מעולם לא שמע עליהם מהכפר - "צמחנים-טבעונים", טענו שהבעיה נעוצה בכמות החלבונים הרבה שדורית אוכלת, שמגיעה מהתירס, ושהיא חייבת לבסס את תזונתה על ירקות שורש, ירקות עליים, והרבה פירות.

מומחה אחר הגיע לבדוק את דורין, ומצא שקיבתה מאוכלסת במיקרואורגניזם שונים לא רצויים, וזה יוצר חוסר איזון, ושיש לתקן זאת בדחיפות על ידי מתן פרוביוטיקה מיוחדת לפרות.

מומחה אחר טען, שאין מנוס מלנתח את קיבתה של דורין ולקצר אותה, רק אז, כפי שעדויות רבות מראות מכפרים שכנים, בריאותה תשתפר והיא תוריד משקל.

כולם המליצו לו פה אחד, שלא משנה מה הדרך בה הוא יבחר, הוא חייב למנוע מדורין לאכול ולו גבעול אחד של עשב!


האיש שמע להמלצות השונות, ויחד עם התרופות שניתנו לו על ידי הוטרינר, הוא ניסה חלק מהן.
חלקן עזרו מעט, חלקן לא עזרו כלל.

הקיץ הגיע, והרועה הזקן התחיל לאבד תקווה.
הוא הביט בפרה האהובה עליו, מבוגרת ושמנה, שוכבת לצד דלי מלא בתירס עד סופו, ונכנס לדיכאון.
הוא פנה לאישתו, ואמר לה שהוא חייב לנקות את הראש, ולצאת לשבוע לבן דודו, שחי בכפר בצד השני של צרפת, בהרי הפירנאים.
אישתו היקרה הסכימה כמובן, וביקשה מבנם הבכור שיבוא לעזור ברעיית הצאן לשבוע, בזמן שאביו ייסע לצידה השני של צרפת.
ואומנם כך היה.

הרועה הזקן יצא לדרכו לכפר בו מתגורר בן דודו. לאחר מספר שעות בדרכים, עצר רועה הצאן לארוחת צהריים קלילה בבית קפה קטן ונחמד בעיירה לצד הדרך.
שם הוא פגש בחור צעיר, בשנות השלושים המוקדמות לחייו, רוכב אופניים מקצועי, שגם הוא עצר לארוחה קלילה בבית הקפה, הישר לאחר רכיבת הבוקר שלו באזור.

הרועה הזקן גילה עניין, והתפתחה בינהם שיחה.
הרוכב הצעיר, שכיבד מאוד אנשים מבוגרים ממנו, ראה שעל ליבו של האיש הזקן דאגה עמוקה.
הוא שאל אותו מדוע?

רועה הצאן סיפר לו את סיפורו, וכיצד הפרה האהובה והחשובה לו ולמשפחתו, איבדה את בריאותה, וכיצד למרות כל העצות השונות, שקיבל ממומחים שונים, מצבה רק ממשיך להתדרדר.

הסתכל עליו רוכב האופניים הצעיר עם חצי חיוך, ושאל...
"מה היא אוכלת, אם יורשה לי לשאול?"

ענה רועה הצאן:
"מה זאת אומרת? מה שפרות אמורות לאכול - תירס!"

חיוכו של הרוכב נעלם מפניו, הוא לקח נשימה עמוקה ונאנח. הביט עמוק בעיניו העצובות של הזקן, והסביר...
"לא יודע מאיפה להתחיל אדוני הנכבד... אני אומנם לא דוקטור, אני לא מומחה, אני לא וטרינר, ואני בטח לא רועה צאן עם נסיון כמו שלך, אני רק בחור צעיר שזה הרגע פגשת בבית קפה מרוחק מאוד מביתך. אבל יתכן שאני יכול לעזור לך.
יתכן ששורש הבעיה נמצאת בכך שהפרה האהובה עליך אוכלת דגנים עמילניים ותירס בעיקר, משהו שהיא לעולם לא עוצבה פזיולוגית לעשות. בטח שלא בכמויות הללו"

האיש נדהם ונפגע מעט.
"השתגעת?! תירס הוא הדבר הבריא ביותר לתזונת הפרות. עוד מעט תגיד לי שהיא צריכה לאכול עשב?!"

הרוכב ענה:
"אני יודע, הפוך ממה שלמדנו.
תראה, זה ישמע מוזר, אבל בנוסף להיותי רוכב אופניים, אני אוהב לנבור בזמני הפנוי בספרות העדכנית בפזיולוגיית בעלי החיים, ואם מחברים את הנקודות, הספרות מצביעה חד משמעית, שהבעיה נעוצה באכילת הדגנים העמילניים.
ואני אגיד לך מעבר לזה, כנראה שהשומן הידוע לשימצה, זה שמגיע מהפרמנטציה של העשב שהפרה אוכלת, מעולם לא היה המקור לתחלואותיה. החוקרים טעו, ובגדול ידידי..."

האיש הזקן, היה בהלם מדברי רוכב האופניים, שבאמת רק רצה לעזור, סירב להאמין.
דבריו נשמעו לו כסיפורי מעשיות.
הוא נכנס למגננה, ומייד דיקלם משפטים שעברו בין אוזניו במשך שנים רבות:

"מה שאתה מקדם היא דיאטה קיצונית לפרות"

"הפרה חייבת לאכול מאוזן"

"לאכול רק עשב זו דיאטה קיצונית" 

"כולם יודעים ששומן מאכילת עשב, סותם עורקים לפרות"

"בתירס יש המון ויטמינים שנחוצים לפרה, איך היא תקבל זאת מעשב בלבד?"

"אני גם לא רוצה שהפרה תהיה שונה מכל הפרות האחרות בצרפת"

לאחר כך כך הרבה שנים, לא עלה בדעתו של האיש הזקן, שאולי בכל זאת הדעה הרווחת אינה נכונה, ובכלל, ההמלצות שקיבל מאז ומתמיד, הם אלו שגרמו לדורין להיות כה חולה.

רוכב האופניים לא רצה להציק לאיש החביב, והחליט להעביר לו את מספר הטלפון שלו, למקרה שאולי יום יבוא, והוא יהיה מכן לשמוע את פני הדברים קצת יותר לעומק.

וכך הם נפרדו כידידים.

שנתיים נוספות עברו, ודורין מגיעה לימיה האחרונים.
האיש הזקן ישב על השרפרף הישן שלו במרפסת, והביט בפרה העייפה והזקנה, שעכשיו כבר התקשתה לעמוד על רגליה, והבין שסופה קרב.

משהו בליבו הכואב דחף אותו לחפש את מספר הטלפון של אותו רוכב אופניים שהוא פגש לפני שנתיים בבית הקפה המרוחק.

לאחר שיחה קצרה, רוכב האופניים, שידע שלאיש התמים היה לב זהב, מיהר לכפר המרוחק באלפים, ותוך יומיים בלבד, הוא הגיע לביתו הקטן והחם של רועה הצאן בין ההרים.
רועה הצאן, שהיה כבר זקן מאוד בעצמו, ביקש מרוכב האופניים שיסביר לו לעומק, מה שהוא לא רצה לשמוע בזמנו.

הם התיישבו יחד, ובשיחה ארוכה לצד האח, רוכב האופניים הסביר לו לעומק מדוע הדגנים העמילניים הם אלו שגרמו לדורין לעלות במשקל, ולהתדרדרות בריאותה.
הוא הסביר לו שתרופות לא יעזרו הרבה, כל עוד שורש הבעיה לא מטופל.
ושכל השנים הללו, הדרך הטובה ביותר לשיפור בריאותה, היתה לעשות בדיוק הפוך מהמלצות הוטרינרים, ולהמנע מדגנים כמו תירס בכל מחיר, ולחזור למזון הטבעי של הפרה - עשב!
הוא המשיך והסביר לו שעשב הופך לשומן נפלא, ומספק לפרה 70% מהאנרגיה הנחוצה לה, יחד עם מרכיבי תזונה חיוניים שהיא יכולה לקבל מעשב בלבד.
וששומן מאכילת העשב מעולם לא היוותה בעיה בריאותית.

עם דבריו של הרוכב, הרועה נזכר בימיה השמחים של דורין באחו הירוק בצעירותה, והתקשה לעצור את הדמעות.

"כיצד הייתי עיוור כל השנים הללו?!"

למחרת, מוקדם בבוקר, קמו השניים לעבר הפרה הזקנה, וניסו לעודד אותה לצאת מהפינה שלה, לכיוון האחו הנשכח, משהו שהיא לא עשתה במשך עשר שנים.
לאחר שעות של דירבון והרבה דחיפות משניהם, דורין, שבקושי הצליחה לראות את דרכה, צלעה לה לאיטה בשביל העפר שבין עצי הכפר, בדרכה האחרונה לאחו, בה היא בילתה את שנותיה הראשונות.

וכך, בשעותיה האחרונות לחייה, עם קרני הבוקר המחממות, והריחות המוכרים לה כל כך, היא נפרדה מרועה הצאן הזקן...

*** חזרה לחיים האמיתיים ***

התלבטתי ארוכות כיצד לסיים את הסיפור, שהוא כמובן יותר מרק סיפור, ולבסוף החלטתי שהוא ראוי לסוף עצוב.
רציתי שהוא יהיה עצוב בכדי לדמות את המשל שלו כמה שיותר לטרגדיה האמיתית שאנו עוברים בעשרות השנים האחרונות.
פעמים רבות אנחנו בוחרים להתעלם מהמציאות הכואבת, ולמצוא תרוצים, או להכנס למגננה מיידית, אפילו כשהפתרון נמצא מול עיננו.

עד שזה מאוחר מדי...

אבל לא לדאוג, יש לסיפורנו סוף טוב בכל זאת.
לרועה הצאן הזקן והחביב יש בנים, שגם הם רועי צאן מעולים, והם למדו מאביהם דבר או שניים, והבינו את הטעות החמורה שנבעה מאותן המלצות שגויות.

יותר ויותר רועי צאן סביב צרפת, שוב מגדלים פרות על העשב העשיר שהמדינה מספקת להם בצורה טבעית.

יותר אנשים עם ראש פתוח, כמו רוכב האופניים, מגלים עניין, לומדים בעצמם, ויוצאים נגד ההמלצות השגויות של מערכת הבריאות לגידול הפרות - המידע יוצא החוצה.

יותר קבוצות תמיכה נפתחות, שמחזירות את הכוח לידי רועי הצאן, עם האפשרות המלאה לשלוט בבריאות הפרות שבבעלותם.

והם לומדים שוב כיצד להאכיל את הפרה עשב :)