אם יש משהו שמאפיין את האופי ההתמכרותי שלי זה ההתמקדות בנושאים חדשים בהם אני מגלה עניין, לרמה של אובססיה ממש. לא בטוח אם אפשר להגדיר זאת כתכונה "טובה" או "רעה", פשוט זה מה שזה.
אני, בטח שלא מתלונן.
לא מזמן מצאתי אובססיה חדשה - יישון יבש. מאז כמובן, מרבית מזמני הפנוי מוקדש ללמידה מקיפה על התהליך עתיק היומין.
כחובב בשרים מושבע שהתנסה בסטייקיות המובחרות בניו יורק, בעיניי סטייק שעבר יישון יבש לתקופה ארוכה הוא "הגביע הקדוש". בשר שמאפיין מסעדות גורמה וקצביות מובחרות בלבד, עם מחיר תואם.
לפני שנים, לאחר תקופה בה אכלתי כמעט אך ורק בשר שעבר יישון יבש מהקצב האהוב עלי (תענוג!), הבנתי שהנושא לא משתלם כלכלית ושאצטרך להיצמד בעיקר לבשר טרי מהסופר המקומי.
סטייקים שעברו יישון יבש, יצטרכו להישמר בעיקר לארועים מיוחדים.
לא תארתי לעצמי שאפשר ליצור את אותו התהליך במערך ביתי, הייתי בטוח שמדובר בתחביב מסובך ויקר מאוד, כזה שמצריך ממש חדר נפרד, לכן הרעיון לא עלה כאפשרות אפילו.
עד שנתקלתי ממש במקרה בקבוצה ייעודית לנושא בפייסבוק. ומאז אני לא מפסיק לקרוא...
