"קיטו זה לחיות" - עדותה של איה ששון תבור

שלום, קוראים לי איה, אני בת 40, נשואה ואמא לשלוש בנות צעירות, מאור עקיבא.

לקחתי אחריות על גופי, לשנות את עצמי, בשביל הילדות שלי ובשבילי!! החלטתי שאני רוצה להיות שם בעתיד, כשהן תחוונה את כל הדברים הגדולים בחיים. אז התחלתי!

איך השתנו חיי -

תמיד הייתי ילדה/נערה/אישה עם עודף משקל. אני באה ממשפחה שהכל סבב סביב שולחן האוכל. כל המפגשים המשפחתיים היו בשילוב אוכל,הרבה וטעים! אף פעם לא היתה מודעות לבריאות במובן הזה.

אוכלים כי זה כיף, כי טעים.
ידעתי תמיד שאני שמנה, אבל לא חסכו ממני אהבה, ככה כמו שאני ותמיד הייתי מוקפת חברים. חלק מזה, כי פעם באמת היתה פחות התעסקות במראה חיצוני כמו היום. אז ככה עברו חיי... עד שהשתחררתי מהצבא וכמה שנים אחרי עברתי לגור בתל אביב כדי ללמוד (במקור מכרמיאל הקטנה בצפון), רווקה(לא כזו נחשקת) ופתאום נחשפתי לביקורת, למראות שונים ממה שהייתי רגילה, להתעסקות בחיצוניות, לתחרות.

מכתבי הפתוח לחולי האפילפסיה - סיפורם של רן נאות ובנו

שלום, שמי רן, אני אבא לילד בן 5.5 שנולד עם אפילפסיה עמידה בפני תרופות. אנו מבצעים את הדיאטה הקטוגנית במשך השנתיים האחרונות וזהו סיפורנו האישי ושל מספר משפחות נוספות שהכרנו לאורך הדרך.

אתחיל בלספר קצת על מחלת האפילפסיה והתזונה הקטוגנית.

למעשה התזונה הקטוגנית פרצה לעולמנו בעקבות האפילפסיה - משחר ההיסטוריה היה ידוע שצום עוזר להתמודדות עם התקפים אפילפטים. 

ב-1921, בעקבות תצפיות שנעשו לפני כמאה שנים בקליניקות שונות, העולתה ההשערה שתזונה מאוד נמוכה בפחמימות וגבוהה בשומנים - שבדומה לצום, גורמת לעליה בריכוז גופי הקטון בדם - תהא גם היא מאוד יעילה לטיפול בהתקפים אפילפטים.

מאז, יעילותה של התזונה הוכחה במחקרים שונים והקו הראשון לטיפול באפילפסיה היה הדיאטה הקטוגנית - עד לנקודה שהגיחו לעולם התרופות האנטי-אפילפטיות כמובן.
(תקציר מ-2008 להסטוריה של התזונה הקטוגנית בהתמודד עם אפילפסיה בקישור זה).

חשוב לציין שהדיאטה הקטוגנית הקלאסית (במתכונתה הרפואית) והמדוברת היא לא בדיוק התזונה עליה אתם קוראים בבלוג של אביב, הדיאטה הקלאסית לחולי אפילפסיה קשה ומחמירה יותר - עם יחס של 4:1 גרם שומן לחלבון, מה שאומר בפועל מעל ל-90% קלוריות משומן, בנוסף להגבלת קלוריות ונוזלים.

החיים החדשים שלי לצד הקיטו - אפרת גרץ

"מהשמנה קיצונית, בעיות ברכיים, עייפות תמידית וחוסר אנרגיה, הפכתי לאנרגטית בטירוף, חדה, עירנית, עם אומץ שרק גובר וגואה"

שלום, אני אפרת, בת 46 ממרום גולן, כותבת לאחר שחיי קבלו תפנית משמעותית.

לפני חצי שנה לראשונה בחיי הצטרפתי לחדר כושר אישי משפחתי שכזה בצפון הגולן. הגעתי במטרה לעשות שינוי בחיי ולקחת את עצמי בידיים רגע לפני שאני הופכת לסוכרתית כמו אמי ושתי דודותיי.. משפחתי באופן כללי.

הגעתי לחדר הכושר בעודף משקל מטורף, עם בעיות ברכיים, עייפות תמידית וחוסר אנרגיה. ככל הנראה גם מבחינת בדיקות רפואיות לא "הייתי משהו", אם כי נמנעתי מלהגיע למרפאה כלל, שמא יתגלה ש... והבדיקות האחרונות בוצעו לפני שנתיים.
הכי קשה היה לי להכנס פנימה לחדר הכושר, גם כי פחדתי מהלא נודע וגם כי ידעתי שיהיה עליי לעמוד במחוייבות הגדולה כלפי עצמי.

בחדר הכושר פגשתי את דודי, מאמן הכושר, או כפי שאני נוהגת לכנותו "מאמן העל שלי".

סיפורו של אורן דורון

להלן אחד מסיפורי ההצלחה המדהימים ביותר של התזונה הקטוגנית, במילותיו של אורן דורון:

עד לפני 4 שנים, הייתי מקים את עצמי ב 10 בבוקר מהמיטה, אוכל כמה סנדוויצ'ים עם שוקולד, נמרח על הספה למשך היום עם חבילת בפלות ומידי פעם גורר את עצמי עייף לעבודה במפעל, שם נתנו לי לעשות פעולות פשוטות ולא ממש מועילות.
הייתי בעיצומה של מחלת הסרטן, סרטן הנפש, שהשתלט על חיי, אכל לי את הנשמה, ופגע במשפחתי ובעיקר באשתי שתחייה, הייתי כמו מת מהלך המונח כאלבטרוס עגמומי על צווארה שוקק החיים, מחוסר אנרגיות לחלוטין בלי הרבה רצון ממשי לחיות.
בנוסף הייתי חולה פיזית, בקושי זזתי, כל מאמץ קטן היה מלווה בנשימה כבדה ודפיקות לב. לקחתי תרופות: לדיכאון, חרדות, שינה, כולסטרול, סוכרת, תת פעילות בלוטת התריס, צרבות ולחץ דם.

היו לי טריגליצרידים ברמה מטורפת, כבד שומני ולקינוח חטפתי מלנומה.
חיים טובים נכון? 

אז זהו שלא, שקלתי בסביבות 100 ק"ג שהתפרסו על גבי 164 ס"מ.
ואז זה קרה, טיפסתי במדרגות בשמורת טבע ולפתע הרגשתי לא טוב - סחרחורת, בחילה, כאב בחזה. עליתי עוד מדרגה... והתעוררתי כשמישהו מרטיב את פני ומרגיע אותי, הבנתי שעברתי אירוע לב.
זו היתה קריאת ההשכמה שלי, היה לי ברור שככה עוד הרבה זמן אני לא אוכל להמשיך לחיות ובטח לא המשפחה שלי..

על כבד שומני ותזונה קטוגנית - סיפור ההצלחה של רווה אבני

האם צריכת שומן (על חשבון פחמימות) עוזרת לטפל בכבד שומני?

שמי רווה, אני בת 43, אמא ל- 2 ובדרך כלל אדם לא ממש בריא. מאובחנת מילדות ב- FMF וגיל 35 גם בבכצ'ט (שתיהן מחלות אוטואמיוניות). ככל שהתבגרתי, התחלתי לפתח עוד ועוד תסמינים של מחלות כמו ריפלוקס, אנמיה, דלקות שונות בגוף ומסכנות כללית.
לפני כ- 3 שנים התחיל לכאוב לי הכבד. הגסטרואנטרולוג עשה לי בדיקות וגילה כבר שומני. הוא אמר לי לעשות דיאטה. גם הוא שמן, אז זה הצחיק אותי שזו היתה ההמלצה שלו. הוא גם הגדיל ואמר שאין מצב שהכבד כואב לי. כבד לא כואב... אז שנתיים ניסיתי לעשות דיאטה, כמובן ללא הצלחה ומידי פעם חזרתי אליו רק כדי שימשיך להגיד לי שאני מדמיינת ואין מצב שיש לי כאבים בכבד. הכאב היה לוחץ כזה, מן תחושה של אי נוחות יותר מאשר כאב, בעיקר אחרי ארוחות גדולות. המלצתו – אל תאכלי ארוחות כבדות. 

אחרי שנתיים כאלו, הוא ראה שבדיקות הדם שלי לא רק שאינן מתאזנות, האנזימים שבודקים את תפקודי הכבד הגיעו לפי 7 או 8 מהנורמה, אז הוא החליט לשלוח אותי למומחה כבד (ואני רק חשבתי כמה חבל שלא ידעתי שיש דבר כזה לפני שנתיים). התור למומחה הכבד הגיע די מהר והוא, במבט זריז על הבדיקות שלי קבע מיד שאני כבר שנתיים עם דלקת בכבד. שלח לביופסיה שאישרה את הטענה – יש לי דלקת בדרגה 3 עם צלקת ענקית לכל אורך הכבד המסכן שלי. הטחול – שנאלץ לעבוד מאד קשה כדי לעזור לכבד, הגיע למימדי ענק של 15.3 ס"מ (הנורמה הוא 7 ס"מ). 
מומחה הכבד מנה בפני את האופציות ("את חייבת לעשות משהו אחרת את בדרך לשחמת הכבד או לסרטן"):

1. תיכנסי למחקר שלי על תרופה שאני מפתח (ממש לא רציתי ולמזלי. ה- A1C שלי היה "רק" 5.6 אז לא קיבלו אותי למחקר הזה, איזה מזל).

2. לעשות ניתוח לקיצור קיבה (אבל יש לי רק 15 ק"ג עודף... מי יאשר לי דבר כזה?... יאשרו, זה יותר זול מהשתלת כבד).

3. לעשות דיאטה ולהגיע לתת משקל... (מה??? אני לא מצליחה לרדת במשקל. מה נסגר?)

4. להפסיק לאכול פחמימות (!!!)

עדותו של תום גור

שלום,

קוראים לי תום גור ואני סוכרתי, טייפ 1 כבר 11 שנים.

ברשותכם אתחיל מהסוף.

בעקבות שינויים בתזונה, הורדתי את מינוני האינסולין שאני מזריק מ-130 יחידות ביום ל-12 (והזרוע עוד נטויה)!

וגם מדידת ה- HBA1C (המוגלובין מסוכרר – ממוצע סוכר תלת-חודשי) האחרונה ירדה מ- 13.3% ל- 6.2 (והזרוע עוד נטויה :) ! – בשביל לסבר את האוזן מדידות הסוכר התאזנו, ומינוני התרופות ירדו ב-90%!!!

הפוסט הזה יהיה קצת ארוך, אני מתנצל – אבל יש לי המון מה לומר – ואני חושב ששווה לשמוע :)

עדותה של שוש מניקס

את העדות המרגשת הזו, או כפי שהיא מכנה אותה -"יומן המסע לריפוי הסוכרת" כתבה שוש מניקס, חברה בקבוצה "תזונה קטוגנית" בפייסבוק:

שלום לכולם, הפוסט הבא מוקדש למען אנשים כמוני שנקלעו לסחרחורת מכת הסוכרת. 

לפני הכל, דו"ח מצב וסיכום טרם השינוי התזונתי:

32 שנה סוכרתית סוג 2

15 שנה מזריקה אינסולין, כשמתוכם בשנים האחרונות הגעתי ל-5 זריקות אינסולין ליום וגם זה לא ממש הצליח לאזן את ערכי הסוכר

המוגלובין מסוכרר (A1C) של 7.8 למרות כל הזרקות האינסולין

לחץ דם גבוה ונטילת כדורים ללחץ דם

כבד שומני

נימול ברגלים

נזקים בעין - ציסטה שטופלה בזריקות לעין

מרגישה כל הזמן מותשת חסרת אנרגיה ולא טוב

עודף משקל גדול (שקלתי 110 ק"ג)

תזונה צמחונית 30 שנה

(נטורופאתית במקצועי בעבר)

עדותו של מוטי ארליך

בצד שמאל - אני בשירותי הצבאי
באמצע - קיץ 2014
בצד ימין - לאחר חצי שנה על תזונה קטוגנית

עוד סיפור הצלחה קצר מחבר יקר לקבוצה הקטוגנית:

שלום לכולם, שמי מוטי ארליך ואני בן 35.
חזרתי היום מרופאת המשפחה שלי, לאחר בדיקות דם מקיפות. "הכל בסדר" היא אומרת, "איזנת את הסוכר שלך לגמרי, אתה בטווח הנורמלי. רק הכולסטרול טיפה גבוה, כדאי שתמעיט בשומן מהחי"...
- "בטח. ממחר.."  אני עונה.
אחרי כשישה חודשים שבהם אכלתי אך ורק מהחי, לא יכול להגיד שהיה קלי קלות, אבל זו ללא ספק התזונה הכי נוחה ואפקטיבית שעשיתי בחיי. ועשיתי הרבה - תאמינו לי.
כחובב קריאה וכצמא ידע קראתי את הבלוג של אביב מייזלין הרבה לפני שחלמתי לבצע אותה באופן אישי. התזונה שהוא הציע נראתה לי הזויה עד בלתי אפשרית. שומן, סטייקים ובייקון, וזהו. ואני? אני חייב גיוון ובלי פחמימות אני מתחרפן, ובכלל - חייבים ירקות. ומלח גורם לחץ דם, וביצים? מעלות כולסטרול...
אך לאחר כמעט שנה בפליאו, כשאני מגלה שכל מה שידעתי על תזונה זה בעיקר מיתוסים לא מבוססים, ולאחר ששחטו לי לא מעט פרות קדושות (וגם אכלתי אותם), אני מגלה שדיאטת הפליאו טובה לי, נוחה, בריאה ומרגישה לי כל כך טבעית. אבל יש לי איתה בעיה אחת קטנה - אני לא יורד במשקל. אני מחליט בלית ברירה להקשיב לאביב מייזלין ולנסות את פרוטוקול התזונה המטורף שלו.
ואכן במשך חצי שנה אכלתי רק בשר (כשר), ביצים, דגים, חמאה וגבינות שמנות. וזה בהחלט לא נורא. כמה שבועות קשות של הסתגלות ומתרגלים, כבר לא חייבים פחמימות, והחך מתרגל יותר ויותר לבשר וכבר לא דורש גיוון במזון, והירקות נראים תפלים, והפירות - כמו מזון לתינוקות.
מאז כבר הספקתי לסחוב חבר חולה סוכרת לתזונה, וכנראה הצלתי את חייו.
אז אביב, תודה לך! אני לא יודע אם אני אעשה את התזונה הזו כל חיי, אבל אין ספק ששינית את חיי. לחלוטין.
ואם אתם מתלבטים - נסו מספר חודשים. החברים שלכם לא יכירו אתכם, וגם אתם לא תכירו את עצמכם.

"על תזונה קטוגנית דלת פחמימות, על הריון ולידה, ועל סוכרת סוג 1" - סיפורה המרגש של קורל ויסברוד

קורל ויסברוד בחודש שביעי להריון קטוגני ללא פחמימות

ברצוני לחלוק עמכם את סיפורה המרגש ומעורר ההשראה של קורל, שדרך שינוי תזונתי, והורדת הפחמימות מהתפריט, מצאה את דרכה לאיזון הסוכרת, ירידה במשקל, והריון בריא ותקין. סיפורה כל כך נוגע, מרגש ומשמח, שממש מרגישים זאת מדבריה, לכן כל מילה נוספת ממני תהיה מיותרת.
רשות הדיבור לקורל...

תזונה קרניבורית והריון - סיפורה של קלי וויליאמס

אחת השאלות הנפוצות שעולות בקרב קהל הנשים שמבצעות תזונה קטוגנית, או נמוכה בפחמימות (או מתעניינות בדרך חיים זו לבריאותן), היא האם ניתן לקיים הריון בריא על תזונה שכזו?

כל ההמלצות הקונבנציונליות לתזונה בריאה בהריון פוסלות את הרעיון על הסף כמובן, בטענה שזו לא תזונה "מאוזנת", ושהורדה משמעותית בפחמימות עלולה לגרום לבעיה כלשהי בהריון (המון טענות חסרות בסיס).
בשל מחסור במידע רלוונטי ועדכני בנושא תזונה קטוגנית והריון, החלטתי להעלות עדות מתורגמת, אחת מני רבות, של אישה אחת אמיצה, בשם קלי וויליאמס שעברה שני הריונות על תזונה קרניבורית (!) - תזונה שהיא הקצה הרחוק ביותר של תזונה נמוכה בפחמימות, על בסיס החי בעיקר.

כיצד להילחם בסוכרת, לחץ דם גבוה והשמנה? עדות מהשטח

מדיאטה דלת שומן על בסיס "פחמימות מורכבות", לדיאטת פליאו, והישר לדיאטה קטוגנית על בסיס שומן - סיפורו של שלומי אשורי.

את שלומי היקר אני מכיר כחבר פעיל בקבוצתי בפייסבוק "תזונה קטוגנית".
מדי פעם הייתי עוזר לו עם שאלות מסוימות או התייעצות בנושא מסוים, אבל את סיפורו האישי לא הכרתי.
ואז זה השתנה, לפני מספר ימים, כאשר הוא שלח לי בפרטי מספר תמונות להמחיש את השינוי שהוא עבר, או יותר נכון עובר.
ביקשתי ממנו שיעלה זאת לקבוצה שלנו, ואולי לכתוב בקצרה על הדרך שהוא עשה, והוא נענה בחיוב מהר מאוד.

דיאטה קטוגנית וסוכרת סוג 1? עדות מהשטח

האם זה אפשרי?

ככל שהפופולריות של הדיאטה הקטוגנית עולה, אני שואל את עצמי האם ישנם אנשים שלא יפיקו יתרון בריאותי מהגבלת הפחמימות? האם כניסה למצב מטבולי על בסיס שומן יכול להזיק?
כמעט כל טענה שנשמעת מהמומחים השונים או מאלו שמתנגדים לדיאטה, לרוב מגיעה מחוסר ידע, הכחשה, אמונות קודמות, אג'נדות כאלו ואחרות, ועוד.
בלי להכנס לכל הטענות והפרכתן, כי זה יגרר ארוכות, בא רק נגיד שאת רובן, אם לא כולן, ניתן להסביר ולהגיע למקור הבעיה אם רק חוקרים מספיק לעומק. אני חייב לציין, שהרבה פעמים אותה "בעיה", היא בכלל אינה בעיה, אלא איזשהו נתון או מספר מסוים, שפשוט מתפרש בצורה לא נכונה כלל.

עם כל זאת, למרות שקשה לי מאוד למצוא כאלו שלא יפיקו יתרון בריאותי ממצב מטבולי זה, אני נמנע מהלגיד שכולם "חייבים" לעלות על הדיאטה.
אני כמובן בעד שינוי דיאטטי כאמצעי לשיפור הבריאות, וזה תמיד יהיה ע"י הפחתת כמות הפחמימות והסוכרים, וכמובן עדיף שזה יבוצע בהתאם לתבנית האבולוציונית שלנו (פליאו לפחות).

במשך השנים, אחת השאלות הגדולות ביותר ששאלתי את עצמי, זה האם אדם עם סוכרת סוג 1, יכול להכנס למצב מטבולי קטוגני?