סיפורו של אורן דורון

להלן אחד מסיפורי ההצלחה המדהימים ביותר של התזונה הקטוגנית, במילותיו של אורן דורון:

עד לפני 4 שנים, הייתי מקים את עצמי ב 10 בבוקר מהמיטה, אוכל כמה סנדוויצ'ים עם שוקולד, נמרח על הספה למשך היום עם חבילת בפלות ומידי פעם גורר את עצמי עייף לעבודה במפעל, שם נתנו לי לעשות פעולות פשוטות ולא ממש מועילות.
הייתי בעיצומה של מחלת הסרטן, סרטן הנפש, שהשתלט על חיי, אכל לי את הנשמה, ופגע במשפחתי ובעיקר באשתי שתחייה, הייתי כמו מת מהלך המונח כאלבטרוס עגמומי על צווארה שוקק החיים, מחוסר אנרגיות לחלוטין בלי הרבה רצון ממשי לחיות.
בנוסף הייתי חולה פיזית, בקושי זזתי, כל מאמץ קטן היה מלווה בנשימה כבדה ודפיקות לב. לקחתי תרופות: לדיכאון, חרדות, שינה, כולסטרול, סוכרת, תת פעילות בלוטת התריס, צרבות ולחץ דם.

היו לי טריגליצרידים ברמה מטורפת, כבד שומני ולקינוח חטפתי מלנומה.
חיים טובים נכון? 

אז זהו שלא, שקלתי בסביבות 100 ק"ג שהתפרסו על גבי 164 ס"מ.
ואז זה קרה, טיפסתי במדרגות בשמורת טבע ולפתע הרגשתי לא טוב - סחרחורת, בחילה, כאב בחזה. עליתי עוד מדרגה... והתעוררתי כשמישהו מרטיב את פני ומרגיע אותי, הבנתי שעברתי אירוע לב.
זו היתה קריאת ההשכמה שלי, היה לי ברור שככה עוד הרבה זמן אני לא אוכל להמשיך לחיות ובטח לא המשפחה שלי..

היום חיי השתנו מקצה לקצה, עשיתי שינוי ב 180 מעלות עם פליקלק לאחור פלוס צוקהרה בגוף ישר. כל המחלות והתסמינים שהיו לי נמוגו כלא היו, בדיקות הדם שלי הן כמו של נער בריא, חי ללא שום תרופות ובמשקל של 64 ק"ג (פחות או יותר משקלי אחרי השחרור מהצבא).
אני לא חושב, מרגיש, אוכל ומתנהל כמו לפני 4 שנים - באותה מחלקה במפעל שבה עבדתי אז כפועל פשוט - היום אני מנהל 13 עובדים.
היום שלי מתחיל ב 4 וחצי בבוקר באימוני קרוספיט וריצה למרחקים ארוכים, שממלאים לי את כל היום באנרגיות מטורפות לעבודת הניהול שדורשת הרבה אנרגיות וריכוז לאורך כמעט 12 שעות, ללא נפילות של עייפות פיזית ומחשבתית.

אנשים ששמעו או קראו על המסע לשינוי שלי מבקשים את עצותיי ואני משתף אותם בחפץ לב ועוזר להם להגיע לחיים בריאים יותר.

אז איך עשיתי את זה?
שאלתי את עצמי מספר שאלות:
מהי המשמעות להיות בריא בעיניי ואיך זה מרגיש?
מה אני מוכן לעשות כדי לגרום לשינוי? ואיזה גורם נמצא בשליטתי?

תוך כדי התהליך הבנתי כמה דברים:

אין קיצורי דרך.
בריאות עבורי היא החופש להנות ולנהל את חיי לפי רצוני. גופי נמצא כל הזמן בתהליך של שינוי לטובה, אך אי אפשר לחמוק לגמרי ממחלות .
בריאותי היא תוצאה של החלטתי לגרום לשינוי, שינוי שמתחיל במודעות למחלות מטבוליות ולמידה כיצד למנוע אותן ע"י תזונה נכונה.
הבנתי שישנם כמה גורמים המשפיעים על בריאותי -
תרופות שאני נוטל (או לא נוטל).
הסביבה החברתית, אמונות ומנהגים המשפיעים באופן ישיר על הרגלי האכילה שלי, לדוגמה: נסיעה לחופשה בחו"ל או אירועים משפחתיים, בהם יש תחושה שעלי לנצל כל שקל ששילמתי ע"י אכילה בלתי מרוסנת, האימרה שאעשה דיאטה אחרי החגים, וכו'..

התחלתי בלימוד עצמי ,כדי להבין איך משפיע המזון שאני אוכל על גופי.
ההבנה שפירמידת המזון (כפי שלימדו אותי ואת העולם המערבי ב 40 השנה האחרונות) היא שגויה, וזו טעות לאכול יותר פחמימות ודגנים ופחות מזון מהחי.
הבנתי שישנם כמה גורמים למחלות מטבוליות שהמרכזי שבהם הוא הסוכר.
כשאני אוכל פחמימות הן הופכות לסוכרים, המוח תלוי בפחמימות ולכן קשה לוותר עליהן.
האינסולין הוא הורמון שמופרש מהלבלב בכדי להכניס את הסוכר לתאים ליצירת אנרגיה. ללא אינסולין הסוכר לא נכנס לתאים, ע"י אכילה מוגברת של פחמימות נוצרת רמה גבוהה של גלוקוז בדם ובמקביל נדרשת כמות רבה של אינסולין בכדי להורידה, כך שהלבלב מייצר עוד ועוד אינסולין ולטווח הרחוק האינסולין לא מצליח להכניס את הסוכר לתאים (עמידות לאינסולין מתפתחת ובעקבותה רמות גבוהות של סוכר) - והדרך לסוכרת קצרה.
רמות גבוהות של סוכר ואינסולין מעודדות יצור שומנים בתצורה של טריגליצרידים ע"י הכבד,מונעות שחרור חומצות שומן מרקמות השומן ומביאות להתפתחות כבד שומני ולהשמנה ביטנית שהיא הכרס המפורסמת. 

כשמתגברת התנגודת גוברת גם התלות בפחמימות.

ככל שרמות הסוכר והאינסולין גבוהות - צריך להגביל יותר את צריכת הפחמימות.
כדי לשרוף שומנים נדרשת תקופת גמילה מפחמימות וסוכרים שבה נוריד את רמות האינסולין בדם. יש צורך לעשות Restart לגוף ולהתנקות מכל הסוכרים.

הבנתי שעודף משקל הוא תוצאה ישירה של התפתחות תנגודת אינסולין!

מתוך כל החומר שקראתי הבנתי שאני לוקה בתסמונת המטבולית.

• אני מאוד שמן
• היקף המותניים שלי הוא מעל 102 ס"מ
• טריגליצרידים ברמה חריגה
• רמת הכולסטרול הטוב (HDL) היא מתחת ל40
• לחץ הדם שלי גבוה
• ערכי הסוכר שלי בצום וa1C גבוהים מידי

התובנות האלו גרמו לי לעבור לתזונה דלה בפחמימות, מתונה בחלבונים וגבוהה בשומנים - מכיוון שסוכר והפחמימות הם הגורם להשמנה ולא השומן!
בתזונה דלת פחמימות הגוף מתחיל פירוק מואץ של שומן (טריגליצרידים). חומצות השומן מגיעות לכבד שם הן מתפרקות לגופי קטון. גופי הקטון שמשתחררים מהכבד מגיעים לשרירים, למח ולכליות ומהווים מקור אנרגיה חלופי. בכך מצטמצמת דרישת הרקמות לסוכר. 

שחרור גופי הקטון ממשיך כל עוד לא נכנסות פחמימות לגוף.

בתכלס
אני מקשיב לגוף שלי ואוכל כשאני רעב ומפסיק לאכול כשאני שבע.
אני נמנע מסוכר, חיטה (דגנים) וקטניות.
אני מרבה באכילת מזון מהחי וירקות במקום פחמימות.

מה אני לא אוכל?
סוכר תעשייתי, מיצים ושתייה ממותקת.
כל הדגנים והקטניות.
ירקות שורש עמילניים: תפוחי אדמה, קולורבי, במיה, גזר, תירס, צנון, כרובית, כרוב, סלרי
פירות יבשים, תמרים, צימוקים ושזיפים מיובשים.
בננות.
חלב ניגר וגבינות רכות.
כל סוגי השמנים הצמחיים - קנולה, סויה, תירס וחמניות.
מזון מעובד מכל סוג שמגיע באריזות צבעוניות.


אז מה אני אוכל?
ביצים מבושלות, חביתות עם בייקון מטוגנות בחמאה מזוקקת (גהי).
דגים - בעיקר סלמון, טונה, סרדינים.
עוף.
בשר איכותי מכבש, בקר או לבן - במחבת עם שומן כבש או עגל.

שמנים מהצומח – אבוקדו, שמן קוקוס, שמן זית, זיתים.
ירקות - ירוקים בעיקר.
שקדים, אגוזים וטחינה מדי פעם.
גבינות שמנות מעל 28%.
הרבה מים ומעט קפה.

מסע כזה מתחיל בצעד גדול ובשינוי פנימי עמוק, שינוי עצום באמונות הקשורות לתזונה. יש בו הרבה קשיים, מהמורות ונפילות, והוא דורש כוח רצון, נחישות, התמדה ומחויבות עצמית.
כשהתחלתי בשינוי אורח החיים שלי חשבתי שזה בלתי אפשרי, אך ככל שנשרו ממני הקילוגרמים והפכתי לבריא ואנרגטי יותר, הבנתי שזה מה שמתאים לי.

במסע המופלא הזה לבריאות טובה וחיים יפים, שותפים וצועדים איתי בהרבה תמיכה - ילדיי ואשתי המקסימים, בלעדיהם ספק אם זה היה קורה.

ממליץ בתור התחלה לאמץ את התזונה לחודש, בזמן הזה הגוף יעבור גמילה מסוכרים ופחמימות, לאחריה תראו איך מרגיש לכם ותחליטו אם להמשיך הלאה.

הבריאות שלנו בידינו ובאחריותנו - מנסים, המקסימום הוא שנצליח. 

תהיו חזקים.