יום שני, 8 ביולי 2013

התחלה חדשה - הקושי בהורדת הפחמימות


לאחר הממצא האחרון של בדיקת הסוכרים בדמי, החלטתי לבצע בדיקות דם מקיפות, ולראות מה מצבי על דיאטת פליאו שמשלבת פירות, חלקם עמילניים מאוד (לפחות אחר אימונים). ואז לעלות על הדיאטה הקיטוגנית לנסיון של שלושה חודשים מינימום. מצאתי מעבדה שיכולה לבצע את הבדיקות הנדרשות קרוב לביתי.
הערב, אחר העבודה התחילו לי פרפרים בבטן, מחר ב 9 בבוקר אני הולך לבצע את בדיקות הדם הנדרשות, אותם אשמח לפרסם בעתיד הקרוב.
אבל לא דאגתי מבדיקות הדם, אלא מהידיעה שאני הולך להכנס לסיבוב שני - המאבק להכנס לשריפת שומנים שוב, ולוותר על אחד התענוגות ה"מתוקות" של החיים.

וכך נפל לי האסימון, הלילה תהיה הארוחה האחרונה בה אני יכול להתענג על מתוק ופחמימות לחודשים הבאים, ואם הפעם זה יעבוד חלק, ללא הטעויות שעשיתי בעבר, והדיאטה תראה את התוצאות הרצויות - יש מצב שפחמימות יהיו נחלת העבר אף לשנים הבאות.
עכשיו אני בסרטים.
מה אוכלים בלילה האחרון? למה אתגעגע הכי הרבה? להכין את ה"פנקייק פליאו" הממכר שאני מכין לאחר אימונים? קילו של פירות יער מתוקים? להגיד 'פאק איט' על דיאטת פליאו הלילה, ולאכול מגש שלם מהפיצה הטובה בעולם? לא, לא הגזמתי עם הפיצה... (Di Fara)

אחר התלבטות ארוכה, החלטתי להשאיר את זה פשוט, אפילו פשוט מאוד - כבש בגריל ואז אקנח עם אחד הפירות האהובים עלי מכל - מנגו.
כן, זה הכל, מנגו תמים, גדול ומתוק.
לחזור לילדות. תמיד אהבתי מנגו.

יהיה קשה לעבור בלי לחטוף אחד בעתיד - הפרי האהוב עלי
הכבש האוסטרלי היה מעולה, כרגיל. המנגו לאומת זאת לא היה משהו. אפילו חמוץ מעט.
אין מצב שככה זה מסתיים!
לקחתי את האופניים, נסעתי לחנות אחרת, לבחור סוג אחר של מנגו. בדקתי אותם אחד אחד, אני רוצה את הטוב מכולם. לאחר מספר דקות, מצאתי את האחד, לא קשה מדי ולא רך מדי, בדיוק כמו שאני אוהב.
הפרעה אתם חושבים? נראה אתכם מחליטים בלילה אחד שאין יותר פחמימות, ואז נדבר... :)

חזרתי הביתה עם מנגו כתום, עסיסי וכל כך מתוק, שאני חושב שנרקבה לי אחת השניים האחוריות הלילה.
מהמנגואים המתוקים ביותר שאכלתי.

עכשיו אני יכול להתחיל עם לב שלם...

אם מישהו חושב שויתור על פחמימות זה קל, או, אם זה היה נשמע כאילו אני חושב כך, אז אני מצטער להטעותכם...
אפילו אני, שמבין מעט בחומר, עם כח רצון אדיר והרעיון הרומנטי של להיות "צייד" נטו - מתקשה למשוך את הידית עד הסוף!
זה מה שקורה כשהמוח תלוי בפחמימות וסוכרים לאנרגייה הרבה שהוא דורש - ואין ספק שסוכר ממכר (פה ופה).
אני רוצה להבהיר את הנקודה הבאה לאלו שקוראים את הבלוג:

אין לי שום דבר אישי נגד פירות, ירקות או אפילו שורשים עמילניים!

אין לי ספק שהם היוו לפחות חלק מהתפריט בהתפתחותינו.
אבל בכדי להגיע למצב מטבולי של שריפת שומנים קיטוגנית ומוחלטת, לצערי אני צריך להגיד להתראות לפחמימות הבטוחות. זו עובדה ביולוגית - לא של דעה אישית בנושא.
זה פשוט מאוד מה שזה - אם אני אוכל גלוקוז, אני אמשיך לשרוף גלוקוז - לפחות ברמה המוחית. אני פשוט רוצה להתנתק מהצורך הזה. מובן?
את הדיון על חשיבותם של פירות וירקות נשאיר ליום אחר.
אם דיאטה המבוססת על בשר ושומנים בלבד, ללא ירקות ופירות, עושה נזק לגופי, אני אדע זאת בעוד מספר חודשים בבדיקות הדם הבאות שלי. אותם אשמח לפרסם - לפני ואחרי.
אני גם רוצה להיות עם ראש פתוח - במקרה וזה לא עובד, או אם אני רואה ירידה ביכולת הגופנית, הרעה בבדיקות הדם, או סתם בהרגשה הכללית, אני אהיה הראשון שאודה שדיאטה זו לא עובדת לי. 
תמיד אשמח לחזור לפליאו עם ירקות ופירות כחלק מהתפריט - זה אפילו עובד לי לא רע בכלל היום...
גדולתו של אדם תהיה הנכונות להודות שהדבר בו הוא מאמין לא עבד ולנסות משהו אחר. אני רוצה להאמין שאני כזה.

לעכשיו, אני רוצה לתת לקיטוסיס הזדמנות נוספת, הפעם, עם קצת יותר ידע ונסיון.

כעזרה בתחילת דרכי, תמיד אהבתי לקרוא ולהחכים בספרות, לכן אני לא מפסיק לקרוא בשנים האחרונות. התאהבתי בנושא.
אני כרגע באמצע קריאה של ספר מאוד מרתק, אותו תוכלו לקרוא דרך המחשב ללא צורך להוריד או לשלם.
מסופר באדם, שמו סטפנסון, שביצע מחקרים של שנים באנטארקטיקה הרחוקה לפני קרוב ל 100 שנים. בה הוא למד את מנהגי בני המקום, האסקימוסים.
שמעתי עליו המון מהקהילה התומכת בדיאטה דלת פחמימות, סוף סוף מצאתי את הסיבה ואת הזמן לקרוא את ספרו, אני רק בתחילת הספר ואני כבר מרותק!
זהו מסע מופלא בזמנים שונים מאוד מימנו אנו, על סיפורם של ציידים שהעריצו את השומן כחלק בלתי נפרד מחייהם והחשיבות לו הם נתנו על דיאטה ללא פחמימות כלל, "שומן האדמה" - מומלץ לכולם, בלי קשר לדיאטה הקיטוגנית.
קישור לספר בלינק הזה.


Vilhjalmur Stefansson dragging a seal, from the Stefansson Collection on Polar Exploration (courtesy Rauner Special Collections Library)

18 תגובות:

  1. אחלה פוסט, כרגיל
    ד"א,
    http://en.wikipedia.org/wiki/The_Fat_of_the_Land

    השבמחק
    תשובות
    1. העלתי את הלינק שוב בסוף הפוסט, תודה רועי...

      מחק
  2. תודה רבה אביב!
    בתור אחד שמפלרטט אם קיטוסיס בשנה האחרונה אני שואב הרבה ידע ומוטיבציה מהפוסטים שלך.
    אני תמיד מרגיש שככל שמתמידים יותר קשה יותר לחזור אחורה כי מדובר במצב טבעי ומהנה שטומן הרבה יתרונות בריאותיים ומראה אופטימלי.

    ישנן עדיין כמה שאלות שעדיין מאתגרת אותי:

    1) בני אדם חיו תקופות ארוכות במחסור בלי אוכל בכלל, בתור מי שעושה פעילות גופנית מינימלית- כלומר משתדל ללכת לכל מקום ברגל. מה דעתך בעניין הצום? (שלדעתי מאוד חשוב ובריא) האם אתה נוהג לצום? והאם יש לך עצות גם פרקטיות של זמנים ואוכל אך בעיקר מבחינה פסיכולוגית שלדעתי מאתגרת בהרבה.
    אני בעיקר מוצה שקשה לי לעמוד במשימות היום יום כאשר אני בצום למעשה אני לא מרגיש רעב או חוסר אנרגיה פשוט הראש שלי 'נודד' בימים בהם אני צם.

    2) מה דעתך לגבי ארוחה אחת באמצע היום?

    תודה רבה מראש

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. אם יש ביכולך לצום לסירוגין, או אפילו עד ל 24 שעות בזמנים, יש הרבה ממצאים שזה מאוד בריא. אני נסיתי בעצמי את שיטת 16-8 והיו ימים שהייתי עולה על האופניים לרכיבה של 6 שעות אחרי צום של 16 שעות...
      אבל היו לי גם את הקשיים בין לבין אז מאוד חשוב להקשיב לגוף. במיוחד לאלו שמתקשים לעבור לשריפת שומנים ומוחם עדיין זקוק לגלוקוז להפעלתו.
      2. אני מוצא שאצלי, כבר לא מרגיש נח לאכול ארוחות בוקר וצהריים גדולות - זה מוצא אותי מאיזון, מוריד לי את האנרגיות ואני מרגיש "כבד".
      בוקר קפה שוקולד מריר עם שמן קוקוס. מנשנש על שאריות בשר מאתמול במשך היום. ארוחת ערב גדולה יותר...

      בהצלחה עופר

      מחק
    2. אביב שלום, סוף סוף הגעתי לבלוג שלך שוב כפי שהבטחתי. אני לאט בעברית יחסית לכם הצברים, אז אפילו בקבוצה שלנו בפייסבוק אני משקיע זמן רב מעבר לנוחיות שלי ובקושי מצליח לעקוב אחריה עכשיו, אז סלח לי אם הרגשת שאני מזניח, אין קשר. לא יודע אם הפוסט הזה הוא האחרון שלך, פשוט מה שנשאר באחד הTABS שנשאר פתוח מאלו שלא קראתי אותם כבר שבועות!
      רוצה בקצר להגיב לרעיון של צום שעופר שאל כאן. אבל קודם, רציתי לומר שזה מאמר כייף ומהנה. מבין את כל ההתלבתויות שלך של הדרמטיות בעניין איך לוותר על פחמימות בלילה האחרון! היא נוצרה כאשר מצפים לשינוי חיים או חושבים במימד יותר לטווח הארוך - לכן אני ממליץ למתחילים לקחת את זה יום ביומו ולנסות להצליח יום שלם כל יום עד שאפשר כבר לא להתרגש מלהרחיב את הטווח ליומיים. ועם הזמן, גם את זה להגדיל. בסופו של דבר, התזונה הזאת כקרניבור הופך למשהו טבעי עם יותר הצלחות ופחות נפילות.
      דבר שני, לגבי הצורך לעבור מפליאו לאפס פחמימות, הוא לא רק כיוון שהגוף חי מזה ללא בעיה, אלא כי כצורכי "מזון" מודרני במשך עשורים, צברנו נזק מטבולי, והוא כמעט בלתי הפיך (כמעט, אמרתי) ויש "זכרון" אנדוקריני שתמיד ינסה להחזיר אותך להזין את עצמך לפי הצורות הישנות, אפילו שנים לאחר מעבר והסתגלות מוצלחים!
      דבר שלישי - לגבי הצום. מה שיפה ב"אפס פחמימות", "קרניבוריות", "תזונה קטוטית עמוקה", או "משטר תזונתי אנושי טבעי" (אלו ארבעת השמות הידועים ביותר לאותה תזונה) שמבוסס על בערך 80% מקלוריות משומן ושומן קודם היא שהצום הוא built-in - כלול. גם כשאוכלים וגם כשלא, אנו מפעילים את המערכות הזהות בדיוק לאלו שמקבלים בצום, עם כל התועלות. אז לא צריך לתכנן שום צום, זה קורה לפעמים, וזה גם לא משנה. באמת לומדים להקשיב לגוף, לרעב, ולהתרחק מן הדחפים והתמכרויות של העבר.
      דבר אחרון, אם זה מעניין אותך, יש בקבוצה בלשונית FILES הקובץ לספר של סטפנסון... בהצלחה. יודע שכתבת עוד, אנסה גם להם להגיע בקרוב...
      טוד

      מחק
    3. היי טוד
      שמח שמצאת זמן לקרוא... :)
      אתה יודע מה? בפעם הראשונה לא חשבתי פעמיים. ברגע שהבנתי את היתרונות מאחורי הגבלת פחמימות למינימום ושימוש בגופי קיטון לאנרגייה, לא יכולתי לחכות להתחיל (חיכיתי למד קיטונים, אני זוכר). אבל בגלל הטעויות הרבות שעשיתי, שאתה מודע להם ואף פירסמתי פה, זה היה ניסיון כושל.
      לכן הפעם, זה היה קשה יותר לעשות את המעבר, אבל היי, אני כבר שלושה שבועות בפנים וזה נראה מבטיח בינתיים.
      לאחרונה נברתי קצת בfiles באפס פחמימות, נהנתי לראות את הכנת הפמיקן בסרטונים שלך. מצחיק ומהנה.
      תודה על הכל

      אביב

      מחק
  3. הקישור לא עובד משום מה. יש סיכוי להעלות את הקובץ עצמו?

    השבמחק
    תשובות
    1. העלתי לינק נוסף בסוף הפוסט, נסה עכשיו...

      מחק
  4. תודה אביב, תמשיך לשתף.
    אור

    השבמחק
  5. תודה אביב, תמשיך לשתף.
    אור.

    השבמחק
  6. למה בעצם עברת מפליאו?

    השבמחק
    תשובות
    1. סליחה, אם התכוונת למה עברתי מפליאו לקיטוגנית?
      זה פשוט הצעד הבא.
      פליאו = הורדה בכמות הפחמימות, המזיקות ביותר לפחות, בין השאר.
      קיטוגנית = ללא פחמימות כלל.

      מחק
  7. כן, לזה התכוונתי, וזה מה שאני לא מבין.
    מה היה רע לך בפליאו - האם כמות הירקות/פחמימות הסבירה בתזונה הקשתה עליך לרזות? או משהו כזה?
    אשמח אם תפרט כי גם אני על הפליאו ויש לי כמה קילוגרמים להוריד ואני לא מעוניין להגביר את כמות/עצימות האימונים הממוצעת שלי בכושר.
    מה היה הטריגר שלך למעבר חד זה (כן, בכל זאת חד)

    השבמחק
    תשובות
    1. לא היה לי רע בכלל בפליאו + פירות, אפילו טוב מאוד.
      אפשר להגיע לקיטוסיס עם ירקות עליים ולא עמילניים.
      תחילת דרכי היתה בכדי להוריד משקל נטו, לתחרויות לאופני מירוץ. וזה פתח עולם במלואו בפני.
      פליאו היא תבנית מעולה, אפשר לשפרה על פי מצבך המטבולי + מדע של ביולוגיית גוף האדם.
      עוד לא קיבלתי תוצאות של בדיקת דם. אני אפרסמם כשיגיעו. עושה 3 חודשים קיטוגנית ובודק שוב.

      מחק
  8. אביב, אסקמוסים יש רק באזורי הקוטב הצפוני, באנטרטיקה אין אנשים ילידים

    השבמחק