אופניים וגמישות מטבולית

מה זה אומר להיות גמיש מבחינה מטבולית? שש שעות על האופניים אתמול...

התחזית לאתמול, יום ראשון היתה מדהימה, ואכן ערב ראש השנה הטמפרטורות היו נוחות, שמיים כחולים, ללא רוחות וללא לחות - באמת היה יום מדהים. מה שאומר נסיעת חובה על האופניים לאפ-סטייט ניו יורק!
קבעתי עם חברי הטוב סת' (Seth) לנסיעה ארוכה לכיוון נייאק ופירמונט, שני עיירות קסומות על גדות נהר ההדסון, מוקדי משיכה להרבה רוכבי אופניים מרחבי ניו יורק.

Piermont, NY

כיצד הדיאטה החדשה קשורה ליום שעברתי אתמול? הבה נראה...
הרעיון בלהיות גמיש מבחינה מטבולית, לדוגמה, כאשר זה מגיע לפעילות גופנית, היא הידיעה שאינני צריך הכנסה קבועה של סוכרים ופחמימות בכדי לספק חומר בעירה לשרירים ולמח.
שנה שעברה, לפני נסיעה כזאת, הייתי חייב לאכול ארוחת בוקר רוויה בפחמימות, הייתי מכניס ג'ל סוכרי כל חצי שעה לשעה (תלוי כמה אינטנסיבי היה האימון), וכאשר הייתי עוצר בעיירה לקפה, הייתי חייב לאכול משהו כמו מאפינס.
כמובן, בסוף הנסיעה, הייתי חייב להעמיס בהרבה פחמימות בכדי להחזיר את כל הגליקוגן לשרירים ולכבד ולגרום ל"התאוששות" מהירה. זו האמונה הרווחת של כמעט כל מומחי התזונה והספורט היום. גם אני הייתי אחד מהם.
אולם היום אני נמצא במקום אחר, לאחר תקופה של הסתגלות (לא היה לי קל ועשיתי הרבה טעויות, אני חייב לציין), אני עם יכולת גבוהה יותר של שריפת שומנים. אני מסוגל לספק חומר בעירה זמין ונגיש ממאגרי השומן על גופי גם לשרירים וגם למח בזמן האימון, למשך שעות. אני גמיש יותר מבחינה מטבולית.
אז הבה נראה מה אכלתי אתמול...
קמתי בחמש בבוקר, אכלתי מעט שבבי קוקוס (15 גרם) מתוגנים בכפית שמן קוקוס עם מלח מההימליה, לא אכלתי כי הייתי רעב, אלא בשביל להכניס את הסודיום (מלח) לגוף. כאשר אנו מורידים את כמות הפחמימות בדיאטה שלנו לרמה שאני מוריד, הכליות יוציאו המון נוזלים ומלחים, דבר שיכול לגרום לחוסר איזון מינרלי. לכן מלח (עדיף לא מעובד כמו כל הזבל שמוכרים על המדפים היום), נחוץ מאוד לפני פעילות גופנית ובכלל על דיאטה דלת פחמימות.
בנוסף שתיתי קפה שחור עם כפית שמן קוקוס וכפית חמאה מזוקקת. יש לי כמו מיקסר קטן שמקציף אותם בכוס, זה יוצר קפה מדהים במרקם חבל על הזמן. אני אכתוב עליו בפוסט נפרד, אבל בינתיים תעיפו מבט באתר הזה...
הקפה הנ"ל ומעט שבבי הקוקוס בעצם מורכבים משומן וסיבים תזונתיים בלבד, שתיהם לא יעלו את רמת האינסולין שלי בדם כמעט כלל, בעצם תהיה לי את האפשרות המלאה לשרוף שומנים על האופניים.

חברי הטוב סת'

לקראת 7:30 פגשתי את סת' בצד המערבי של גשר וושינגטון והמשכנו בנסיעה. הדבר היחיד שאני שותה על האופניים זה כמובן מים. וכך אנו ממשיכים לרכב בעליות וירידות. אני מרגיש כל קילוגרם עודף שהעלתי וזה משגע אותי.
את האמת, בגלל הרבה טעויות שעשיתי במשך השנה האחרונה אני עדיין עם עודף משקל עלי, אבל מאז שסוף סוף נכנסתי לשריפת קיטוסיס (nutritional ketosis), אני מרגיש הרבה יותר טוב והקילוגרמים מתחילים לרדת :)
מסתבר שכנראה כל מוצרי החלב למניהם (גם גבינת עיזים) יגרמו לתגובה גבוהה של אינסולין ומניעת שריפת שומנים אצלי, ואפילו העלאת משקל - אחת מהתופעות לרגישות למוצרי חלב. וזה משהו שהפנמתי רק בשבועיים האחרונים!

לפני שבועיים הפסקתי לגמרי את מוצרי החלב ובום, נכנסתי לשריפת שומנים מלאה.

לא הגעתי לזה עדיין בבלוג, אבל בכדי לבדוק אם אני שורף שומנים ושהדיאטה שלי עובדת יש לי מכשיר שבודק את רמת הקיטוסיס בדם. ככה אני יכול לראות איך מוצרים שונים וכמויות שונות של אוכל משפיעים על שריפת השומנים שלי ובעקיפין אם יש משהו שגורם לתגובה גבוהה מדי של אינסולין - מכשיר די מגניב הייתי אומר לא?
אוקיי חזרה לנסיעה, הגענו לבית הקפה החמוד בפירמונט, ואני כבר שלוש שעות על האופניים עם עליות לא קלות, בעיקר בגלל משקלי הנוכחי. אבל ההרגשה מצוינת, בהירות המחשבה רק גוברת עם השעות, זה פשוט מדהים - מצביע על כך ששריפת השומנים נמצאת במירבה והמח שמח.
אגב, אני יודע שעדיין לא הגעתי לאיך בעצם פועל המח על שריפת שומנים (קיטוסיס) אבל אני ארחיב על זה בהמשך.

חזרה לבית הקפה, הזמנתי קפה אמריקנו ללא סוכר או חלב כמובן ונשנשתי על מעט קוקוס "צ'יפס" שהבאתי איתי מהבוקר - שוב רק בכדי לכניס את המלחים שאני מאבד על האופניים.
בדרך חזרה, ואנחנו מדברים על יותר משלוש שעות על האופניים כמעט ללא הכנסת קלוריות, הרגשתי משהו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן. הכוחות שלי על האופניים מתחילים לחזור, למרות שאני לא צורך פחמימות כמעט כלל, האינטנסיביות והמהירות התחילו לחזור לרמות שהייתי רגיל אליהן לפני כל השינוי התזונתי שעשיתי. אני חייב לציין אולם, שללא תחרויות ובעקבות עודף המשקל אני בכושר נמוך יותר משנה שעברה.

אולם היום שעברתי אתמול מצביע לכיוון חיובי:

*אני לא תלוי יותר בפחמימות לפעילות גופנית.
*אני מתחזק על האופניים עם כל יום שעובר.
* אני מוריד משקל, בתקווה למשקלי הקודם, ואז אני גם אחזור להתאמן מסודר ולהתחרות!
* אם הייתי יכול להעביר לכם את הרמה הקוגניטיבית כשאני על האופניים ברגעים הכי קשים, לאומת שנה שעברה, לא הייתם מאמינים לי. אני חושב על מליון ואחד נושאים ביחד, זה פשוט מדהים!

אתמול באחת העליות, מרגיש כל קילוגרם עודף!

חזרתי הביתה בצהריים לאחר 6 שעות על האופניים. אחרי הצהריים אכלתי כבד בקר עם שומן בקר (grass fed, both), עם בצל ופטריות, פטרוזיליה והרבה שמן קוקוס וחמאה מזוקקת. יאם יאם!
בערב, בארוחת החג אכלתי דג שלם, מעט ירקות והייתי מפוצץ. בין לבין נשנשתי על חצי אבוקדו, קוקוס, וזיתים.
אני היום מרגיש מצוין, עם המון אנרגיות (וזה למה אני כותב את הפוסט הזה), ותאימינו לי הייתי עולה על האופניים לשש שעות נוספות.
האמת, כשקמתי היום בבוקר, ללא ארוחת בוקר או שום צריכה קלורית, החלטתי שאני הולך למגרש לשעה לזרוק לסל ואומנם הרגשתי מעולה ולא רעב עד השעה אחת בצהריים, הארוחה הראשונה ביום.
אם אתם חושבים שהייתי מסוגל לכך שנה שעברה, אתם טועים, ובגדול. לא הייתי יכול לפסוח על ארוחת בוקר בחיים, הייתי מתחיל לאבד פוקוס מהר מאוד, הייתי חושב רק על אוכל והידיים שלי היו מתחילות לרעוד (המח דורש גלוקוז).  ואם היתה עוברת השעה בה אני רגיל לאכול ארוחת צהריים למשל, ולא הייתי מקבל את מנת הפחמימות שלי - אוי ואבוי לכל העומד בדרכי!
היום אני גמיש יותר מבחינה מטבולית.

יחי השומן!

אגב, חג שמח ושנה טובה לכולם!