יום שישי, 27 ביוני 2014

The Key to our Future Lies in our Ice Age Past

For Aviv
It has been such a pleasure meeting you, your kind words means a lot to me
Warmest regards

Nora Gedgaudas


לפני שנים מספר, נחשפתי לעולם הפליאו. מהר מאוד גיליתי עניין בדרך שגופנו עובד.
ואז, ספר אחד שינה את עתידי לנצח.
המסר היה פשוט, הגיוני, וגרם לי להבין דברים שלא חשבתי עליהם לפני.

המפתח לעתידנו טמון בתקופת הקרח מעברנו

אני חייב להודות, אני אוהד ענק של נורה גדגאודס. אני חייב לה הרבה.
לפעמים אני חוזר אחורה, לתקופה בה קראתי את הספר לראשונה, ופשוט מודה לאישה הנפלאה הזו ששינתה את חיי לנצח.
בוידאו קצר, אבל בעל עוצמה רבה, מצליחה נורה להעביר את המסר עליו כל הבלוג שלי בנוי.
הסרטון הוא פרסומת לספרה המעולה, שאם עוד לא קראתם, כפליאוליטים או לא, אז בא רק נגיד שאתם מפסידים את אחד המסעות המהנים ביותר בבריאות האדם. הן מההבט הפיזיולוגי, והן מההבט הפסיכולוגי.

תודה לך נורה, שפתחת בפני את הדלת לעולם המקסים הזה!




לאתרה המעולה של נורה - www.primalbody-primalmind.com

ולספרה המדהים - Primal Body, Primal Mind

תגובה 1:

  1. היי אביב
    קודם כל, תודה רבה על שניסית דרך חיים ששיפרה את איכות חייך ולא הסתפקת רק בזה, אלא בחרת לעבוד קשה ולהפיץ אותה לכל מי שרק תוכל.
    ולעניינינו... אני ספורטאית מקצועית, בת 22, בעברי כולוסטרול קצת גבוה(200) לגילי ולכושר שלי אך זניח מבחינתי, חייתי על תזונה רגילה, שנכתבה על ידי תזונאי של וינגייט, של כ-6 ארוחות ביום, אוכל איכותי ככל הניתן, 120 גרם חלבון ביום, מינימום של שומן/שמן ברמה חולנית, ווהשלמה הקלורית ל2300 נכנסה מפחמימות כשחצי מהן מורכבות וחצי פשוטות.
    הייתי מגיעה הרבה לבולמוסי אכילה מטורפים, תחושת רעב לעתים קרובות מידי אפילו שעה אחרי ארוחה, ואחוזי שומן שנתקעו בין ה18 ל19.
    אני יודעת שהרבה נשים היו רוצות את אחוזי השומן האלו אבל תחושת הריקנות שהרגשתי באחוזים האלו לא הייתה לי טובה (מתחרה בספורט בקטוגריית משקל, כך שזה נושא משמעותי).
    לפני כ 6 שבועות עברתי פציעת אימונים לא קלה שצפויה להשבית אותי לעוד חודש. שילוב של מצב נפשי ירוד, רצף של חגים וגודל קיבה שלא תואם את כמות האנרגיה היוצאת, הובילו לעלייה של כ-4-5 קילו שומן, ובינתיים התחלתי לקרוא כמה שיותר על הכל ונתקלתי בך.
    החלטתי שנמאס לי להיות משועבדת לתפריט, שנמאס לי להרגיש רעב מתמיד ולהתרוצץ עם מיליון קופסאות אוכל, ובסוף לא להרגיש 100% גם מבחינת אחוזי שומן וגם תחושה גופנית.
    החלטתי בזמן השיקום, כשהאימונים אינטנסיביים, אך פחות(5 פעמים בשבוע לעומת 9) לנסות את התזונה החדשה.
    מבחינת הרגל, בשבילי לאכול ביס מקוטג' 5 אחוז זה כמו לאכול כף חמאה.
    אני מנסה את העניין כבר חמישה ימים, חמאה מבחינתי זה מעדן ולא מבינה איך יכלתי לחיות בלי זה, מרגישה שמחה ומאושרת יותר ותחושה שאני דואגת לעצמי באמת. תחושת הרעב המתמיד פחתה משמעותית, אך אני לא יודעת אם הגעתי למצב הנכסף-קטוזיס.
    מרגישה יובש קל בפה(למרות שמרבה בשתייה), אך בחדר כושר לא חוויתי נפילה/ירידה ביכולת(למרבה ההפתעה). מרגישה שתוכנית האימונית מתנהלת כרגיל ואני משתפרת לפי הצפי במידה והייתי על פחמימות, ובנוסף הורדתי איזה קילו-שניים ומרגישה חטובה קצת יותר, מה שקצת תמוהה בעיניי.
    אשמח אם תעזור לי בכיוונים, ואשמח לשלוח לך יומני אכילה באופן פרטי כדי לקבל את דעתך בנושא. היום למשל, צרכתי 190 גרם שומן, 82 גרם חלבון ו28 גרם פחמימה.

    השבמחק