יום שלישי, 5 ביולי 2016

איזוטופים יציבים ומה שהם מספרים לנו - האם היינו טורפי-על?

פלאו-אינדיאנים צדים גליפטודון, חיה שנכחדה מהעולם בעקבות האדם - מקור

ראשית וידוי - כידוע לקוראי הבלוג, דעתי היא שבהתאם לממצאים ורמזים רבים מעברנו הרחוק (חלקם מוצגים פה בפוסט), התפתח האדם המודרני לצייד-על כמה מאות אלפי שנים אחורה בציר הזמן - אולי השינוי המשמעותי והגדול ביותר באבולוציה שלנו, שלפי מספר מומחים גרם להתפתחות מוחנו העצום. זו בעצם אחת הסיבות שאני גם מאמין שלדרגה כזו או אחרת, לפני המהפכה החקלאית, מרבית תזונתנו היתה מבוססת על בשר ושומן.
דעתי היא אם חשוב למי מכם לבצע את תזונתו לפי עברנו הפיאוליטי בטענה ש"זה מה שנועדנו לעשות" - כנראה שתהיו בכיוון הנכון דווקא ככל שתזונתכם תתקרב יותר לתזונה קרניבורית.
למען הסר ספק, אני לא טוען שלא אכלנו ולו אגוז אחד בעברנו, זה יהיה אבסורד - כמובן שבמרוץ האבולוציוני, כתלות באזור גאוגרפי, אכלנו מכל הבא ליד בימים של חוסר, או בהתאם לזמינות מזונות שונים. אמנם מועטות, אבל יש גם הוכחות לכך כמובן.
עדיין, קשה להתעלם מההעדפה שלנו לצייד חיות גדולות בעברנו, חיות רבות שנכחדו מהעולם בגלל צייד האדם, או למען האמת - העדפה של כל חיה באשר היא על פני מקורות תזונה מהצומח. כשהתאפשר לנו, ביססנו את תזונתנו על החי כמעט בלעדית, הפכנו להיות טורפי-על באותו איזור גאוגרפי.
עד למהפכה החקלאית.


בהרצאתו של ד"ר מייקל אידס (קישור למטה), שכתב את הספר Protein Power, הוא העלה את טיעוניו לסיבה שגם הוא חושב שתזונתנו היתה קרניבורית, או מבוססת על בשר ושומן בעיקר.
הוא בונה את טיעוניו בין השאר על "תאוריית הרקמה היקרה" (מוח עצום ומערכת עיכול קטנה = תזונה איכותית ועשירה יותר קלורית), אנתרופולוגיה - השוואה בין אוכלוסיית ציידים לאוכלוסיית חקלאים באותם איזורים גאוגרפים לפני מגע עם האדם הלבן (ולפני צריכת סוכר - או "סוכרוז"), וכן על פליאופתולגיה של מומיות שמעידות על מחלות לב והשמנה אצל המצרים לפני 4,000 שנים, כאשר תזונתם היתה מערבת הרבה פחמימות וחיטה, לא הרבה שומן (גם אצלם - הרבה לפני שסוכר הוצג לתפריט).

מה שריתק אותי מאוד בהרצאה, שחקרתי עליו מעט בעבר ואולי הסיבה העקרית לכתיבת הפוסט מגיע בדקה 18:00. שם הוא מפרט על חקר איזוטופים יציבים. מסתבר שריכוז חנקן (בפרט 15N) שמקורו בצמחים ומתרכז בקולגן עצמות שונות (כולל עצמות אדם ושל בני דודנו הנאנדרטלים, הרבה לפני המהפכה החקלאית) יכול להראות בוודאות האם היינו צמחונים, טורפים, או איפשהו בין לבין בשרשרת המזון, איזוטופים יציבים אחרים יכולים גם להראות את מקור החלבונים שנצרכו - בעיקר אם הם הגיעו ממקורות ימיים.
הנושא הזה הרבה יותר מורכב ואני די מפשט אותו (לא שאני מתיימר להיות מומחה), אבל אפשר לקרוא על כך יותר בפירוט בפוסט שלו כאן, או בהרצאה עצמה.
בכל אופן, ככל שהריכוז של 15N בעצמות עולה זה מראה שהחיה נמצאת גבוה יותר בשרשרת המזון. אותו איזוטופ יציב יתרכז ברמה נמוכה אצל חיות שאוכלות עשב וצמחים, והריכוז יעלה אצל טורפים שניזונים מהם, ואצל קרניבורים שניזונו גם מקרניבורים אחרים בין השאר, יהיה ריכוז 15N גבוה אף יותר - הם הרי במעלה שרשרת המזון, או "טורפי על".

לפחות מהממצאים הנתונים לנו, בהשוואה לחיות אחרות מאותה תקופה וטורפים בכלל, מסתבר שבני דודנו הניאנדרטלים היו טורפי-על לכל דבר, עם ריכוז 15N מעל לשועל ארקטי ואפילו זאב:

העדויות מראות שהאדם הניאנדרטל היה טורף-על (מקור לתמונה

ולפי חקר איזוטופים יציבים של האדם הקדמון, אנחנו רואים תוצאות דומות מאוד (בדוגמאות שנתונות במחקר, ניתן לראות שבאזור הגאוגרפי הזה הם כללו יותר מקורות תזונה ימיים כמו דגים וצדפות - מקור למטה):

בהשוואה לשועל ארקטי (טורף לכל דבר) האדם הקדמון היה טורף שממוקם גבוה יותר בשרשרת המזון (מקור לתמונה)

למרות שהייתי רוצה לראות עוד עדויות ובדיקות איזוטופים יציבים שכאלו (אמשיך לחפש), ולמרות שהממצאים הנ"ל לא יכולים להראות כמה פחמימות (אם בכלל) נצרכו, אני מוצא את המידע הזה מרתק.
דבר ראשון הממצאים הללו מבטלים לחלוטין את הטענה שצמחונות או טבעונות היא התזונה שהביאנו עד הלום, זה די ברור. דבר שני, כשרואים שריכוז ה 15N אצלנו היה גבוה יותר מאשר לקרניבורים אחרים באיזור גאוגרפי דומה, די אפשר להסיק מכך שהיינו במעלה שרשרת המזון, או טורפי-על לכל דבר. עם אינטיליגנציה מפותחת, שיטות צייד מתוחכמות מאוד והעדפה למזון מהחי, זה לא אמור להפתיע. נוסיף לכך זמינות פחמימות מעטה עד לא קיימת ברוב חודשי השנה באירופה טרום-חקלאות, וקשה מאוד לטעון שהתזונה שלנו כללה הרבה מקורות תזונה מהצומח, אם בכלל.

כמו שאמרתי, הנושא הזה מרתק מאוד ואני מתכנן לחזור לחפש עוד מידע ממנו, אם קיים ולעדכן בהמשך.


מקורות מידע שהוזכרו בפוסט:








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה