‏הצגת רשומות עם תוויות תזונה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תזונה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

האם יש צורך לחשב סיבים כחלק מהפחמימות בתזונה הקטוגנית?



בפוסט זה לא אתעמק בסוגי הסיבים השונים ובהשפעותיהם (מסיסים, בלתי מסיסים, "פרה-ביוטים", עד כמה הם משפיעים על הסוכר[מאוד אישי] וכו'). לדעתי התעמקות בנושא מיותרת לחלוטין מהסיבה הפשוטה שסיבים תזונתיים, כמו כל פחמימה אחרת, אינם נחוצים תזונתית לבני האדם.
וזה במקרה הטוב.
במקרה הרע, בניגוד ליחסי הציבור הטובים שהם מקבלים, הם בעייתיים וגורמים לתופעות לוואי שונות ומשונות (כאבי בטן, עצירות, גזים, נפיחות, חשקים ואפילו יציאה מקטוזיס).

אם בכל זאת ברצונכם להתעמק בנושא קצת מעבר, להבין כיצד הגענו למצב העגום בו סיבים תזונתיים מקודמים כדבר חיוני עם "יתרונות בריאותיים" רבים, פנו חצי שעה מזמנכם בבקשה. בסוף הפוסט אצרף הרצאה מבדרת ואינפורמטיבית בה ד"ר זואי הרקומב המעולה מפרטת בצורה מקיפה כיצד הגענו עד הלום (בעיקר בשל מחקרי תצפית עם תוצאות חלשות ביותר). מומלץ בחום.
ד"ר הרקומב מתעמקת בתפיסה השגויה שנוצרה כלפי הסיבים התזונתיים, בעיקר בהשוואה ליתרונות התזונה הקטוגנית/קרניבורית, שזה מה שרלוונטי לנו בסופו של יום - הרי למה חשוב לנו לדעת שסיבים יכולים להאט ממש במעט את ספיגת הגלוקוז אצל אנשים פחמימתיים שאוכלים הכל מהכל?

עכשיו שזה מאחורינו, הרשו לי לענות על השאלה המקורית - האם יש צורך לחשב סיבים כחלק מהפחמימות בתזונה הקטוגנית?

יום שני, 20 במאי 2019

תפריט בתזונה הקטוגנית?

להלן סרטון קצר שהכנתי, ושנועד לענות על אחת השאלות הנפוצות ביותר שמועלות כמעט על ידי כל אחד שנחשף לתזונה הקטוגנית:


יום שישי, 25 בינואר 2019

יישון יבש במערך הביתי? - השלב הבא במסע התזונתי


אם יש משהו שמאפיין את האופי ההתמכרותי שלי זה ההתמקדות בנושאים חדשים בהם אני מגלה עניין, לרמה של אובססיה ממש. לא בטוח אם אפשר להגדיר זאת כתכונה "טובה" או "רעה", פשוט זה מה שזה.
אני, בטח שלא מתלונן.
לא מזמן מצאתי אובססיה חדשה - יישון יבש. מאז כמובן, מרבית מזמני הפנוי מוקדש ללמידה מקיפה על התהליך עתיק היומין.

כחובב בשרים מושבע שהתנסה בסטייקיות המובחרות בניו יורק, בעיניי סטייק שעבר יישון יבש לתקופה ארוכה הוא "הגביע הקדוש". בשר שמאפיין מסעדות גורמה וקצביות מובחרות בלבד, עם מחיר תואם.
לפני שנים, לאחר תקופה בה אכלתי כמעט אך ורק בשר שעבר יישון יבש מהקצב האהוב עלי (תענוג!), הבנתי שהנושא לא משתלם כלכלית ושאצטרך להיצמד בעיקר לבשר טרי מהסופר המקומי.
סטייקים שעברו יישון יבש, יצטרכו להישמר בעיקר לארועים מיוחדים.

לא תארתי לעצמי שאפשר ליצור את אותו התהליך במערך ביתי, הייתי בטוח שמדובר בתחביב מסובך ויקר מאוד, כזה שמצריך ממש חדר נפרד, לכן הרעיון לא עלה כאפשרות אפילו.
עד שנתקלתי ממש במקרה בקבוצה ייעודית לנושא בפייסבוק. ומאז אני לא מפסיק לקרוא...

יום רביעי, 31 באוקטובר 2018

The Ketogenic Diet Food Pyramid and Basic Guidance



The above food pyramid was created by me in order to help get a visual of the Ketogenic diet with some basic guidance.

There are many ways to follow the Ketogenic diet. Though after years of experience and experimenting, lots of reading, and may I say, common sense, this pyramid (and its guidelines), would be the best way to follow it in my humble opinion.

As long as you stick to the basic guidelines, the diet will provide all of the essential nutrients in the highest bio-available form and will maximize your ability to burn fat.

Most importantly, it could help you fight most medical conditions associated with the Metabolic Syndrome (also known as, or highly associate with, Insulin Resistance) like Obesity, Diabetes, Cardiovascular Diseases, Alzheimer, Dementia, Epilepsy, some Cancers, Depression, Hypertension, Autoimmune Diseases, Attention Disorders like ADHD, and more [1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15 - just to name a few].

Allow few weeks for "keto-adaptation" (the time it takes to get fat adapted and go through carbohydrate and sugar withdrawal). During that time, which usually takes about 2 weeks but could last longer than that, you might feel weak, dizzy, nauseous, experience muscle cramps and changes in bowel movement, have increased cravings, "keto-breath", and your physical performance may be limited in the interim.
Don't forget to add salt to the diet during that time. Be patient and consistent, this is only temporary and will subside soon after you become fat adapted.

For lack of space on the pyramid itself, I did not mention the most obvious rule to the diet - avoidance of all starches and sugars.

No breads, pastas, rice, potatoes, pretzels, chips, cakes, bagels, candies, sugary sodas, corn, yams, sugars in all its forms, cereals, grains, sugary fruits and the like.


Keep scrolling down for the basic guidelines, some pictures of various meals to help you visualize the diet even better, and some recommended videos that will help you understand the rational behind the diet.

יום שבת, 27 באוקטובר 2018

ירידה במשקל - כל העצות לאלו שמתקשים בתזונה הקטוגנית


פוסט זה נכתב בעיקר למען אלו שמבצעים את התזונה הקטוגנית למשך תקופה של מספר חודשים לפחות, כלומר לאלו שעברו את תהליך ההסתגלות ומרגישים שהם נתקעו בירידה במשקל, או לא רואים את התוצאות הרצויות.

יום ראשון, 11 בפברואר 2018

שנה למחקר פורץ הדרך של Virta - האם סוכרת סוג 2 היא מחלה הפיכה?

מקור לתמונה - מתוך האתר של Virta
ב-07.02.18 התפרסמו התוצאות כעבור שנה למחקר של Virta, כאשר המחקר עדיין נמשך.

מסתבר שהחוקרים החליטו להאריך את המחקר (שהיה אמור להערך שנתיים במקור) למשך חמש שנים!
נוספה קבוצת ביקורת של 87 סוכרתיים עם מרקרים כמעט זהים לקבוצה המקורית, אשר תקבל את הטיפול הרפואי הסטנדרטי לסוכרת (דהיינו - טיפול תרופתי בעיקר, במעקב האנדוקרינולוג או רופא המשפחה).

למי שצריך רענון, להלן הפוסט המקורי שמפרט על אופן ביצוע המחקר ותוצאותיו לאחר עשרה שבועות, ממליץ לעבור עליו לפני שאתם ממשיכים הלאה.
למקרה שאתם מתעצלים, אז להזכירכם - מדובר בקבוצה גדולה יחסית של סוכרתיים סוג 2 שמבצעת את התזונה הקטוגנית בכדי לבדוק האם: (1)סוכרת היא מחלה הפיכה, (2)התזונה הקטוגנית גורמת לאי אלו תופעות לוואי (שלעיתים מייחסים לתזונה גבוהה בשומנים שלא בצדק), ו-(3)התוצאות נשמרות לטווח הארוך.

אז, האם התוצאות המרשימות שנראו מאז עשרה שבועות למחקר שומרו? אולי אף השתפרו? או כפי שטוענים מתנגדים רבים לתזונה הקטוגנית - אולי הן רק תוצאות ראשוניות שלא יחזיקו מעמד בטווח הארוך?

Well, let's take a look at that, shall we...

להלן הנתונים שהתפרסמו שנה למחקר:

יום רביעי, 31 בינואר 2018

אריכות ימים ואיכות חיים - פיטר עטיה, הרצאה

Can we beat Father Time? - Dr. Peter Attia 

לפני כחודשיים פורסמה הרצאה מעולה של ד"ר פיטר עטיה בנושא בו הוא מתמקד לאחרונה - אריכות ימים.
הרצאה שאיכשהו פספסתי עד היום, כל כך שמחתי להיתקל בה וממש נהנתי ממנה, מומלצת בחום לכולם.

למרות שאיני משווה את עצמי לפיטר, בטח לא לידע ו/או לנסיון שלו, אך כאחד שעוקב אחריו עוד מצעדיו הראשונים כשהבלוג שלו נקרא "The War on Insulin" (לא שם מוצדק, לכן הוא גם שינה אותו), ההרצאה הזכירה לי את המסע שאני עצמי עברתי:

יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

האם סוכרת סוג 2 היא מחלה הפיכה?



סוכרת סוג 2 היא מהמחלות המטבוליות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. היא נחשבת מחלה כרונית פרוגרסיבית - כלומר מהרגע שמאובחנים עם סוכרת, כך טוענים, כל שביכולתנו לעשות הוא לנסות לאזנה, או לפחות להאט את קצב החמרתה.
שיעור התחלואה נמצא במגמת עלייה תמידית, קפיצה שהחלה בעיקר מתחילת שנות השבעים.

נכון ל-2012 כ-460,000 אובחנו כחולי סוכרת בישראל, אך בפועל ההערכה היא שהמספר גדול בהרבה (כ-100,000 נוספים).
90% מהם חולי סוכרת סוג 2, ומחלה זו מדורגת כסיבת המוות הרביעית בשכיחותה בישראל [1].
אם נקח בחשבון שסוכרת סוג 2 היא תוצאה של תנגודת אינסולין, סביר מאוד שחלק נוסף וגדול מהאוכלוסיה חולה בסוכרת שאינה מאובחנת, או שיש להם מה שניתן להגדיר כ"סוכרת בהתהוות" (כלומר תנגודת אינסולין שעדיין אינה מתבטאת ברמות סוכר גבוהות).

סוכרת שאינה מאוזנת וכתוצאה מכך רמות סוכר גבוהות (היפרגלקמיה) גורמים לסיבוכים רבים שנובעים מסכרור רקמות, דלקתיות, פיקים גבוהים של אינסולין והיפראינסולינמיה, כמו:

  • פגיעה בכלי הדם וחסימת עורקים.
  • פגיעה במערכת העצבים.
  • פגיעה באיברים פנימיים, אי ספיקת כליות.
  • רטינופתיה - הגורם מספר אחד בעולם לעיוורון.
  • פגיעה בתאי הדם הלבנים, דבר שגורם לרגישות לזיהומים בעיקר בדרכי השתן ובעור.
  • קטיעות גפיים - הסיבה העיקרית לקטיעת רגליים בעולם המערבי.

אי לכך, סוכרת מקדמת את שלל התחלואות שמאפיינות את התסמונת המטבולית - מחלות לב, טרשת עורקים, שבץ, סרטן, אלצהיימר, שגדון, השמנה קצונית, לחץ דם גבוה ועוד.

אותן מחלות מטבוליות וסיבוכיהן שמתפתחים עם השנים הם הסיבה לתוחלת החיים הקצרה אצל סוכרתיים.

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

אכול רק כשאתה באמת רעב - החשיבות של מנגנון השובע והרעב בתזונה הקטוגנית

מסתבר שזה משהו ששני הקרניבורים הללו לעולם לא יגידו

אחת מההנחיות הבסיסיות והחשובות ביותר בביצוע התזונה הקטוגנית, היא לאכול אך ורק כשרעבים.

אולם, לחלקנו (רובנו?) - בעקבות תזונה פחמימתית מינקות (ואף פורומולות פחמימתיות כבר מיומנו הראשון), דיאטות שונות ומשונות, המנעות משומנים, העמסת פחמימות, הגבלה קלורית, ארוחות קבועות מראש, התניות חברתיות ובעיקר תנגודת להורמונים מטבוליים שונים - ההנחיה לכאורה ה"פשוטה" הזו לעיתים לא כל כך קלה לביצוע.

עם עודף משקל וכשלונות רבים מאחורינו, חלקנו מתקשים להאמין -
  • שכשמוותרים על הפחמימות, ניתן פשוט להקשיב למנגנון השובע והרעב ועדיין לרדת במשקל מבלי להיות רעבים.
  • שבניגוד להמלצות הקונבנציונליות, אפשר גם בלי לאכול כל כמה שעות.
  • שאין צורך לתכנן ארוחות מראש.
  • שתפריט אישי עם כמויות מדודות הינו מיותר ומפספס את רעיון התזונה.
  • שאין צורך לספור קלוריות או להגביל כמויות.
  • שבניגוד לדיאטות אחרות שמערבות פחמימות, בקטוזיס נשרוף בעיקר שומן, לא נפגע בקצב המטבולי ונשמר מסת גוף רזה - גם אם לא אכלנו יום שלם (ואפילו יומיים).


אפילו בתזונה קטוגנית קפדנית על בסיס החי (תזונה קרניבורית, או קרובה לה), חשוב לחזור לבסיס - להקשיב לאיתותי השובע והרעב ולאכול רק כשבאמת רעבים.

אם רעבים - אוכלים.
אם לא רעבים - לא אוכלים.

פשוט, נכון?
כאמור, מסתבר שלא לכולם.
ומשום שחלק מתקשים בביצוע הנחיה בסיסית זו, דבר שבהחלט יכול לחבל בתוצאות, הרגשתי שיש צורך לפרט בנושא.

לפני שאתם ממשיכים - אם אתם מבצעים את התזונה הקטוגנית כפי שהיא מקודמת בבלוג, מרוצים מהתוצאות, נמצאים במשקל תקין, בריאים, חיוניים, אנרגטיים, מבלי לחשוב יותר מדי על כמויות או זמני ארוחות - פוסט זה ככל הנראה אינו מיועד לכם.

אבל אם בכל זאת אתם מעוניינים להבין כיצד יורדים במשקל בתזונה הקטוגנית מבלי לספור קלוריות או להיות רעבים, ומהן הסיבות העיקריות לכך שחלקנו עדיין מתקשים להקשיב למנגנון השובע והרעב, המשיכו הלאה.

יום חמישי, 27 ביולי 2017

עצה ידידותית לאלו שסובלים מהשמנת יתר ותנגודת אינסולין



להלן עצה שרציתי לתת לידידה בעיקבות שיחה קצרה שניהלתי עימה אתמול אבל נמנעתי מלעשות כך, החלטתי להעלותה בכתב.
העצה אולי תהיה קצת פרובוקטיבית לחלקכם אבל מי שמכיר את הבלוג יודע מה דעתי בנושא. אני תמיד חוזר עליה, אבל הפעם ארחיב קצת מעבר. לא אלאה אתכם במחקרים או במאמרים שתומכים בעצתי, היא נשענת בעיקר על ניסיוני ומחיבור נקודות של הפזיולוגיה והצרכים התזונתיים שלנו. ישנו הרבה מידע בבלוג שמפרט מדוע אני חושב כך. זוהי דעתי האישית, נכון להיום - עד שאראה הוכחות אחרות שיוכיחו שיש דרך אחרת טובה יותר - לבינתיים אתם יכולים לבטל את דבריי ולהמשיך הלאה.

אני באמת מאמין שלכל אחד שסובל מעודף משקל, תסמונת מטבולית חריפה (תנגודת אינסולין), עם מטרות גבוהות, אבל טוען שהוא לא אוהב בשר/ קשה לו עם בשר/ לא טעים לו/ מעדיף דברים אחרים רק לא בשר ושומן - ולא חסרים כאלו -  הפתרון האידיאלי הוא פשוט:

יום שבת, 1 באפריל 2017

פירמידת המזון הקטוגנית, כללים בסיסיים לביצוע התזונה ותמונות להמחשה


פירמידה זו נוצרה בכדי לספק הנחיה ויזואלית ברורה ופשוטה לאופן ביצוע התזונה הקטוגנית.

ישנן דרכים רבות לביצוע התזונה הקטוגנית, אך לאחר קריאה רבה בנושא, נסיון עשיר שלי ושל רבים אחרים, ואעז לומר אפילו הגיון פשוט - זוהי לדעתי הדרך האידיאלית לבצעה.

כל עוד תעקבו אחר הכללים הבסיסיים שהונחו בפירמידה זו, התזונה תספק את כל הנחוץ לבריאותכם בזמינות הביולוגית הגבוהה ביותר והיא תמקסם את יכולתכם לשרוף שומנים.

כפי שנראה במחקרים מבוקרים על בני אדם, כולל מאמרים שונים שמגבים זאת [1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15 ועוד רבים אחרים], התזונה הקטוגנית יכולה לעזור משמעותית בהתמודדות עם מרבית המחלות שמאפיינות את התסמונת המטבולית (או בשמה האחר - תנגודת אינסולין), כמו השמנת יתר, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב, מרבית הגידולים הסרטניים, אלצהיימר, אפילפסיה, דיכאון, בעיות קשב וריכוז כמו ADHD, מחלות אוטואמוניות ועוד.

יש לאפשר תקופה של מספר שבועות עד מספר חודשים של הסתגלות לתזונה (התקופה שלוקח למקסם את יכולתנו לשרוף שומנים ולהיגמל מפחמימות/סוכרים). בתקופה זו יכולות לצוץ מספר תופעות לוואי שמאפיינות את ההסתגלות והגמילה, כמו סחרחורות, עצירות, חולשה, התכווצות שרירים, ריח מתכתי בנשיפה, חשקים מוגברים למתוק ופחמימות, נשירה מוגברת, ירידה ביכולת הגופנית, ועוד.
לא לשכוח להוסיף מלח בתקופה הזו (מומלץ דרך מרקים וצירים) ואולי גם מינרלים כמו פוטסיום ומגנזיום שיכולים לעזור עם השינוי במשק המינרלים (שנובע מירידה באינסולין בעיקר). להיות עקביים וסבלניים, זוהי רק תקופה זמנית.

לא ציינתי את הברור מאליו בפירמידה, אבל כמובן שהכלל הבסיסי ביותר בתזונה הקטוגנית הוא המנעות מפחמימות וסוכרים.

אי לכך יש להמנע לחלוטין ממאפים, פסטות, שתיה מתוקה, מממתקים, עוגות ועוגיות, אורז, סוכר על כל צורותיו, תירס, תפוחי אדמה, בטטות, דגנים, פירות סוכריים וכיוצא בזה.


המשיכו לגלול למטה לכללי התזונה, תמונות של ארוחות להמחשה וסירטונים מומלצים בנושא.

יום שישי, 24 במרץ 2017

מיתוס הקורטיזול בתזונה הקטוגנית, והאם אנחנו באמת בסטרס?


"אנחנו חייבים להודות שבויכוח הזה ליריבנו יש יתרון עצום עלינו. כל הנחוץ להם הן כמה מילים בכדי להפיץ חצאי אמת; ואילו בכדי להוכיח שזו חצי אמת, אנחנו חייבים לפנות לדיסרטציות ארוכות ומייגעות" - Frédéric Bastiat

"המנעות מפחמימות גורמת לעליה/עמידות ב/לקורטיזול, ועליה בקורטיזול משמעותה עליה במצב דחק (סטרס)"

זו אולי אחת מהטענות העקריות נגד התזונה הקטוגנית. טענה שמבוססת על לוגיקה שגויה, הסתכלות פשטנית על המנגנונים הפזיולוגיים של ההורמון קורטיזול, ובעיקר על כתבות ומאמרים מטעים.
בעקבותה, הגענו למצב עגום בו בפורומים פליאוליטים שונים, כל אדם שתוהה לגבי הורדת צריכת הפחמימות, או מעיד על קושי מסוים בתזונה, מקבל המלצה גורפת וחד-משמעית להעלות את צריכתן למעל 100 גרמים ביום. לרוב, אותן עצות ניתנות גם מאלו המחשיבים עצמם כנצמדים למדע. לפיהם, המנעות מפחמימות לא נחוצה, עלולה להעלות קורטיזול ולגרום לסטרס, ואם דבר מה לא עובד - הרי הסיבה היא תמיד "מחסור בפחמימות ובעקבותו עליה בקורטיזול".
בחלק מהפורומים, הפחתת פחמימות הפכה לאסורה או למטרה ללעג. מנהיגי הקהילה זורים פחד מתזונה דלת פחמימות.
באומרם כך, התזונה האידיאלית לשיפור הסינדרום המטבולי - כפי שהיא באמת מוכיחה עצמה בפועל במחקרים השונים - נפסלת על הסף, ומיתוס הקורטיזול מתעצם ומתפשט כאש בשדה קוצים.
אפילו אדם סוכרתי שמתקשה בתזונה, בשל ביצוע כושל שלה או כחלק מתהליך ההסתגלות, יקבל המלצה להעלות צריכת פחמימות מבלי להתייחס למצבו המטבולי.

אם כך, נשאלת השאלה החשובה - כיצד נולד מיתוס הקורטיזול והפך בהכרח לתופעת לוואי שלילית של התזונה הקטוגנית?

יום שבת, 11 במרץ 2017

כיצד יתכן שהסינים אוכלים אורז במשך אלפי שנים ונשארים רזים?

מקור לתמונה -
One in three of world’s adults with diabetes is in China, WHO reports - South China Morning Post

במקרים רבים בהם מנסים להוכיח כי פחמימות נחוצות בתזונתנו, מציגים דוגמאות של חברות ילידים שונות שניזונות גם מפחמימות בתפריטן, או - "איך אתה מסביר את הסינים?"
ההגיון (השגוי) מאחורי טענה זו עובד כך - אם אחוזי ההשמנה והבעיות המטבוליות נמוכים יותר בקרב אוכלוסיה שניזונה חלקית מפחמימות (כמו הסינים שניזונים מאורז), הדבר הרי "מוכיח" בהכרח שאותו מקור תזונה הינו בטוח ואולי אפילו נחוץ לבריאותנו.
ואם נקח זאת צעד קדימה - האוכלוסיות הללו מוכיחות שהבעיה כנראה מעולם לא היתה נעוצה בפחמימות.
טענה זו הולכת יד ביד עם ההגיון לפיו "כולנו שונים" / "מה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר" / "אין תזונה אחת שתתאים לכולם". לכן, כשזה מגיע לדיון אודות יעילותן של תזונות שונות וצריכת פחמימות בפרט, הסינים או כל אוכלוסיה אחרת הניזונה מהן יובאו כדוגמה לכך.
דוגמה נפוצה נוספת היא חברת הילידים באוקינאווה (Okinawan) שאף על פי שמרבית תזונתם מושתתת על פקעות, תוחלת חייהם ארוכה (אם כי יש הטוענים שתזונתם המסורתית דווקא כוללת דיי הרבה מוצרים מהחי [1] [2]).
שוב אנחנו נופלים באותה טעות אפידמיולוגית קלאסית - מסיקים מסקנות לא רלוונטיות לבריאותנו, ממחקרי אוכלוסיות שלמות, כאשר אנו מתמקדים בנתון אחד מתוך מכלול (נוכחות פחמימות), לא רחוקים מלהביא את מחקר סין הידוע לשמצה כדוגמה לכך שבשר ושומן גורמים למחלות לב [3].

יום חמישי, 19 בינואר 2017

אבולוציית התזונה הפליאוליטית בחמש תמונות

להלן חמש תמונות של ארוחות המספרות את אבולוציית התזונה שחלקנו עבר מאז שנחשפנו לתזונה הפליאוליטית, או לכל הפחות האבולוציה שאני עברתי לאורך השנים

1
זהו האדם הממוצע בעולם המערבי, כזה שלא מייחס חשיבות בריאותית לתזונתו כלל. אין לו סבלנות או רצון לשמוע על כל הטרנדים הבריאותיים החדשים שצצים להם, זה לא מעניין אותו בכלל, במילים שלו - "כמה חשיבות יש כבר לתזונה ומי יודע מה בכלל בריא?"
הוא רוצה להנות ממה שיש לעולם הקולינרי להציע ושיעזבו אותו בשקט. כשהוא רעב, הוא אוכל, מה שאומר שלוש ארוחות ביום ונישנושים כל כמה שעות, כמו כל אדם "נורמלי" אחר. בורגר קטן בלחמניה, צ'יפס בשמן סויה או קנולה עם קטשופ ולסיים עם המשקה הסוכרי האהוב עליו. תזונתו בנויה בין השאר על הרבה מאפים, משקאות מתוקים, קינוחים, חטיפי אנרגיה, דגנים, אורז, תפוחי אדמה, סוכר, בשר מעובד, שמני זרעים וכדומה.
כשהוא שותה מיץ תפוזים או אוכל פירות הוא מחשיב את זה כדבר בריא מאוד.
הוא מפתח כרס עם השנים וכנראה הולך להתמודד עם אחת מההשלכות של תנגודת אינסולין כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, או מחלות לב ככל שהוא יתבגר.


יום שלישי, 5 ביולי 2016

איזוטופים יציבים ומה שהם מספרים לנו - האם היינו טורפי-על?

פלאו-אינדיאנים צדים גליפטודון, חיה שנכחדה מהעולם בעקבות האדם - מקור

ראשית וידוי - כידוע לקוראי הבלוג, דעתי היא שבהתאם לממצאים ורמזים רבים מעברנו הרחוק (חלקם מוצגים פה בפוסט), התפתח האדם המודרני לצייד-על כמה מאות אלפי שנים אחורה בציר הזמן - אולי השינוי המשמעותי והגדול ביותר באבולוציה שלנו, שלפי מספר מומחים גרם להתפתחות מוחנו העצום. זו בעצם אחת הסיבות שאני גם מאמין שלדרגה כזו או אחרת, לפני המהפכה החקלאית, מרבית תזונתנו היתה מבוססת על בשר ושומן.
דעתי היא אם חשוב למי מכם לבצע את תזונתו לפי עברנו הפיאוליטי בטענה ש"זה מה שנועדנו לעשות" - כנראה שתהיו בכיוון הנכון דווקא ככל שתזונתכם תתקרב יותר לתזונה קרניבורית.
למען הסר ספק, אני לא טוען שלא אכלנו ולו אגוז אחד בעברנו, זה יהיה אבסורד - כמובן שבמרוץ האבולוציוני, כתלות באזור גאוגרפי, אכלנו מכל הבא ליד בימים של חוסר, או בהתאם לזמינות מזונות שונים. אמנם מועטות, אבל יש גם הוכחות לכך כמובן.
עדיין, קשה להתעלם מההעדפה שלנו לצייד חיות גדולות בעברנו, חיות רבות שנכחדו מהעולם בגלל צייד האדם, או למען האמת - העדפה של כל חיה באשר היא על פני מקורות תזונה מהצומח. כשהתאפשר לנו, ביססנו את תזונתנו על החי כמעט בלעדית, הפכנו להיות טורפי-על באותו איזור גאוגרפי.
עד למהפכה החקלאית.

יום חמישי, 23 ביוני 2016

תזונה קטוגנית לצמחונים? - Ketogenic Vegetarians



ככל שעולה המודעות להגבלת הפחמימות והסוכרים כאסטרטגיה יעילה מאוד להתמודדות עם בעיות מטבוליות רבות, כך התזונה הקטוגנית הופכת לפופולרית יותר, ויותר אנשים מעוניינים בביצוע נכון של התזונה בכדי לשפר את בריאותם.
על פי מרבית האסכולות, בעיקר זו שמקודמת על ידי (ראו את המדריך המלא שלי לתזונה הקטוגנית כדוגמה), בשר אמור להוות חלק בלתי נפרד מהתזונה.
חלק מהאנשים מגלה את הרציונל מאחורי הגבלת הפחמימות ומביע עניין בתזונה, אבל עדיין בוחר להמנע מבשר מסיבות שונות - בין השאר, ובעיקר, מסיבות אידיאולוגיות - ואני מאמין שחשוב לכבד כל אדם ובחירותיו. לכן נשאלת השאלה הברורה:

האם ניתן לבצע תזונה קטוגנית-צמחונית?

התשובה הקצרה היא בהחלט כן!
כל עוד העקרון המנחה של יחס אבות המזון נשמר, ניתן להכנס ולהשאר בקטוזיס גם ללא בשר. צמחונים רבים הראו קטוזיס תזונתי לפי בדיקות גופי קיטון בדם בקבוצה "תזונה קטוגנית" בפייסבוק וזה לא אמור להפתיע.

כיצד עושים זאת?