‏הצגת רשומות עם תוויות מיתוסים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיתוסים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 1 בינואר 2018

המנעות מפחמימות - "המנעות מויטמינים, מינרלים ואנטיאוקסידנטים", האומנם?


מקור
מבין הטענות השונות שמובאות כנגד תזונה דלת פחמימות/קטוגנית, עולה אחת רווחת:

"אם אתה נמנע מפחמימות (כמו מבטטות למשל) אתה בהכרח שולל ויטמינים/מינרלים/אנטיאוקסידנטים חשובים מתזונתך".

אני מניח שטענה מגוחכת זו, מתייחסת בעיקר לאותם רכיבי תזונה שמקורם מהצומח כמו ירקות/קטניות/פירות וכדומה, ולא לפחמימות עצמן.

הרי בהגדרתן, פחמימות הן לא יותר ממולקולות סוכר שונות (גלקטוז, גלוקוז, פרוקטוז, סוכרוז, לקטוז ועמילן), ובפני עצמן אינן מוגדרות כמקור תזונה חיוני לאדם - כלומר גם ללא צריכתן הגוף מסוגל לייצר את הגלוקוז הנחוץ לו בעצמו.

אגב, מבלי להרחיב בנושא יותר מדי, כי זו לא מטרת הפוסט - יש שיטענו שניתן לספק את כל הנחוץ תזונתית לאדם ממקור החי, בזמינות הביולוגית הגבוהה ביותר, ושאין שום צורך במקורות תזונה מהצומח.
נכון להיום, בשל חוסר ראיות ברמה המחקרית על בני אדם שמוכיחים אחרת, גם אני מאמין בכך.

אך אם בכל זאת אתם נמצאים באסכולה שטוענת שיש צורך תזונתי כלשהו בירקות/פירות/דגנים/קטניות וכו', גם אם הדבר אינו מוכח מחקרית, אין זה אומר שאנו חייבים לצרוך את הפחמימתיים ביותר מבינהם כמובן.

יום שישי, 24 במרץ 2017

מיתוס הקורטיזול בתזונה הקטוגנית, והאם אנחנו באמת בסטרס?


"אנחנו חייבים להודות שבויכוח הזה ליריבנו יש יתרון עצום עלינו. כל הנחוץ להם הן כמה מילים בכדי להפיץ חצאי אמת; ואילו בכדי להוכיח שזו חצי אמת, אנחנו חייבים לפנות לדיסרטציות ארוכות ומייגעות" - Frédéric Bastiat

"המנעות מפחמימות גורמת לעליה/עמידות ב/לקורטיזול, ועליה בקורטיזול משמעותה עליה במצב דחק (סטרס)"

זו אולי אחת מהטענות העקריות נגד התזונה הקטוגנית. טענה שמבוססת על לוגיקה שגויה, הסתכלות פשטנית על המנגנונים הפזיולוגיים של ההורמון קורטיזול, ובעיקר על כתבות ומאמרים מטעים.
בעקבותה, הגענו למצב עגום בו בפורומים פליאוליטים שונים, כל אדם שתוהה לגבי הורדת צריכת הפחמימות, או מעיד על קושי מסוים בתזונה, מקבל המלצה גורפת וחד-משמעית להעלות את צריכתן למעל 100 גרמים ביום. לרוב, אותן עצות ניתנות גם מאלו המחשיבים עצמם כנצמדים למדע. לפיהם, המנעות מפחמימות לא נחוצה, עלולה להעלות קורטיזול ולגרום לסטרס, ואם דבר מה לא עובד - הרי הסיבה היא תמיד "מחסור בפחמימות ובעקבותו עליה בקורטיזול".
בחלק מהפורומים, הפחתת פחמימות הפכה לאסורה או למטרה ללעג. מנהיגי הקהילה זורים פחד מתזונה דלת פחמימות.
באומרם כך, התזונה האידיאלית לשיפור הסינדרום המטבולי - כפי שהיא באמת מוכיחה עצמה בפועל במחקרים השונים - נפסלת על הסף, ומיתוס הקורטיזול מתעצם ומתפשט כאש בשדה קוצים.
אפילו אדם סוכרתי שמתקשה בתזונה, בשל ביצוע כושל שלה או כחלק מתהליך ההסתגלות, יקבל המלצה להעלות צריכת פחמימות מבלי להתייחס למצבו המטבולי.

אם כך, נשאלת השאלה החשובה - כיצד נולד מיתוס הקורטיזול והפך בהכרח לתופעת לוואי שלילית של התזונה הקטוגנית?

יום שבת, 11 במרץ 2017

כיצד יתכן שהסינים אוכלים אורז במשך אלפי שנים ונשארים רזים?

מקור לתמונה -
One in three of world’s adults with diabetes is in China, WHO reports - South China Morning Post

במקרים רבים בהם מנסים להוכיח כי פחמימות נחוצות בתזונתנו, מציגים דוגמאות של חברות ילידים שונות שניזונות גם מפחמימות בתפריטן, או - "איך אתה מסביר את הסינים?"
ההגיון (השגוי) מאחורי טענה זו עובד כך - אם אחוזי ההשמנה והבעיות המטבוליות נמוכים יותר בקרב אוכלוסיה שניזונה חלקית מפחמימות (כמו הסינים שניזונים מאורז), הדבר הרי "מוכיח" בהכרח שאותו מקור תזונה הינו בטוח ואולי אפילו נחוץ לבריאותנו.
ואם נקח זאת צעד קדימה - האוכלוסיות הללו מוכיחות שהבעיה כנראה מעולם לא היתה נעוצה בפחמימות.
טענה זו הולכת יד ביד עם ההגיון לפיו "כולנו שונים" / "מה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר" / "אין תזונה אחת שתתאים לכולם". לכן, כשזה מגיע לדיון אודות יעילותן של תזונות שונות וצריכת פחמימות בפרט, הסינים או כל אוכלוסיה אחרת הניזונה מהן יובאו כדוגמה לכך.
דוגמה נפוצה נוספת היא חברת הילידים באוקינאווה (Okinawan) שאף על פי שמרבית תזונתם מושתתת על פקעות, תוחלת חייהם ארוכה (אם כי יש הטוענים שתזונתם המסורתית דווקא כוללת דיי הרבה מוצרים מהחי [1] [2]).
שוב אנחנו נופלים באותה טעות אפידמיולוגית קלאסית - מסיקים מסקנות לא רלוונטיות לבריאותנו, ממחקרי אוכלוסיות שלמות, כאשר אנו מתמקדים בנתון אחד מתוך מכלול (נוכחות פחמימות), לא רחוקים מלהביא את מחקר סין הידוע לשמצה כדוגמה לכך שבשר ושומן גורמים למחלות לב [3].

יום שישי, 22 ביולי 2016

המחקר החדש של NuSI - האם אין יתרון לתזונה הקטוגנית על פני תזונה גבוהה בפחמימות?

שיעור בהצגת ממצאים מוטה ודיסוננס קוגניטיבי

לפני כחודש יצא לאור מחקר פיילוט ראשוני [1] במימון NuSI שיצר לא מעט גלים בקרב עולם הפליאו בכלל, ובאנשים שמבצעים דל פחמימות בפרט.
קוין הול, המחבר הראשי, הסיק מתוצאות המחקר שלתזונה הקטוגנית אין יתרון מטבולי בהשוואה לתזונה גבוהה בפחמימות.
הכותרות הללו, איך לא, עוררו את כל המתנגדים לתזונה הקטוגנית לצאת בקול נצחון ולהשתמש במחקר כהוכחה שלתזונה הקטוגנית אין שום יתרון, ושהיפותזת האינסולין-פחמימות כנראה שגויה. איכשהו חלקם לוקחים את המחקר צעד אחד קדימה כסיבה נוספת להמנע מ-"הגבלה כה חמורה של פחמימות". לצופה מהצד (זה שלא עובר על מחקרים בזמנו הפנוי או מסוגל לפרשם כראוי) זה נשמע כעובדה - אין שום צורך להפחית בפחמימות מתחת לרף מסוים, וכנראה גם שעדיף לנו להמנע מכך.
המציאות לעומת זאת, רחוקה מכך.
לפני שנמשיך למחקר עצמו, אנחנו רוצים להאמין שאותם מתנגדים קראו את המחקר כולו, אולי אפילו מספר פעמים כמוני, ולא רק את מסקנות המחבר, הבינו את הנתונים, הפעילו שיקול דעת, ולכן רואים את התמונה במלואה ובקונטקסט הנכון לפני שהם יוצאים לאוויר העולם בטענה כזו, ושחלילה הם לא מנסים לקדם אג'נדה מסוימת - למרות שתחושת הבטן שלי אומרת שהם מבססים את עצותיהם על פירוש של בלוגרים למחקר (במיוחד על כאלו אשר לא תומכים בתזונה קטוגנית כמובן) ולא על המחקר עצמו.

אז למרות היותי בלוגר, החלטתי לעבור על המחקר במלואו ולראות על מה כל המהומה.
האם באמת אין שום יתרון מטבולי בהגבלת פחמימות בתזונה?

יום שבת, 10 בינואר 2015

"זהירות! דיאטה ללא פחמימות"

דיאטניות עדיין ממליצות לסוכרתיים לאכול סוכר, הכצעקתה?!
"מתפתים לנסות דיאטה נטולת פחמימות? אתם עושים לעצמכם נזק"

אלו הכותרות שמתנוססות במאמר חדש שהתפרסם במגזין "ישראל היום", שנכתב על ידי דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת והשמנה (קישור למאמר).

למרות שאני לא מגיב לכתבות הללו בדרך כלל, החלטתי להשתמש בה כבסיס לפוסט בנושא חשוב מאין כמוהו. הרגשתי שיש צורך להגיב לכתבה הספציפית הזו, מפני שהיא מטעה את הציבור שזקוק למידע הנכון יותר מכל (הסוכרתיים), מה גם שהפוסט יכול להוות רפרנס עתידי לכל כתבה בסגנון שצצה כל שלישי ורביעי בערך.
אם הנ"ל היא כתבה שנכתבה בכדי לעזור לסוכרתיים להתמודד עם מצבם המטבולי (או לכל אחד מאיתנו לצורך העניין), ועוד על ידי מישהי בעלת סמכות בנושא, אז סילחו לי, אבל אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מטיפול אמיתי בשורש הבעיה.

לפני שאמשיך לפוסט, אני רוצה להדגיש שאני מבין מאיפה מגיעות הטענות של הכותבת, ואני לא תוקף אותה אישית (למרות שזה נשמע כך אולי), אלא יותר את המסר שעומד מאחורי דבריה.
בסופו של דבר, המידע שהיא מקבלת ולמדה במשך שנים, מגיע מאותן תוכניות לימודים של מערכת הבריאות, שמבוססות על מדע שגוי מיסודו.
לעומת זאת, כמות החומר הרפואי שמראה שחור על גבי לבן את היתרונות של תזונה נמוכה בפחמימות לסוכרתיים, יכולה למלא ספרים שלמים, אבל לרוב מתעלמים ממנו לחלוטין (קישורים רבים למחקרים, מאמרים, הרצאות וספרים בנושא בתחתית הפוסט).

חשוב לי מאוד להציג את הצד השני של המטבע, מבלי לפגוע בכבודה של הכותבת.
התקווה שלי שבין אם זו הכותבת, או כל בעל סמכות אחר כמו דאטנית או רופא משפחה, שדברי הפוסט יגיעו אליהם בעתיד, אולי יהיה עם "ראש פתוח", ויעבור לפחות על חלק מהמידע המוצג פה, ואולי אף יחליט לבדוק את הדברים יותר לעומק, ולא לשנן את אותן המנטרות שאנחנו שומעים עשרות שנים.

אם בריאותכם חשובה לכם, ואתם שוקלים להוריד בכמות הפחמימות, או להורידן לגמרי, במיוחד אם אתם מוגדרים כסוכרתיים (המגזר שאכילת פחמימות פוגעת בו ישירות), אז המשיכו לקרוא, כי את המידע הזה אתם לא תשמעו ממערכת הבריאות והדיאטניות הקונבציונליות לצערי.
מידע שאני מאמין שיכול לשפר את איכות חייכם, ובמקרים קשים אף להצילם.

יום שני, 17 בנובמבר 2014

האם פחמימות נחוצות תזונתית לבריאות האדם?

נחוצות לבריאותנו או לא?
הרבה טוענים שכן, אבל מה המדע אומר?

כמעט כל המלצות התזונה כיום מקדמות צריכת פחמימות על בסיס קבוע, אנו שומעים שוב ושוב כיצד יש צורך לבסס את תזונתנו על סוכרים, כחלק בלתי נפרד מהדיאטה.
הרי זו עובדה ברורה, כולם יודעים שפחמימות נחוצות לבריאות האדם.

האם כך הוא הדבר?

שיעור קצר ובסיסי בביוכימיה...