Can we beat Father Time? - Dr. Peter Attia |
לפני כחודשיים פורסמה הרצאה מעולה של ד"ר פיטר עטיה בנושא בו הוא מתמקד לאחרונה - אריכות ימים.
הרצאה שאיכשהו פספסתי עד היום, כל כך שמחתי להיתקל בה וממש נהנתי ממנה, מומלצת בחום לכולם.
למרות שאיני משווה את עצמי לפיטר, בטח לא לידע ו/או לנסיון שלו, אך כאחד שעוקב אחריו עוד מצעדיו הראשונים כשהבלוג שלו נקרא "The War on Insulin" (לא שם מוצדק, לכן הוא גם שינה אותו), ההרצאה הזכירה לי את המסע שאני עצמי עברתי:
1. בעקבות עליה במשקל ורצון לשפר ביצועים הוא נחשף לתזונה דלת פחמימות, ובעיקר דלת סוכרים, כצעד הראשון והברור מאליו להשגת המטרות.
2. לאחר מכן הוא גילה את התזונה הקטוגנית ויכולתה לשפר את ביצועיו אף יותר ולרדת במשקל אף יותר.
לטענתו התזונה תהיה אפקטיבית ואולי אף נחוצה בעיקר לאלו שמתקשים להתמודד עם הפחמימות (אלו שמוגדרים כ"שבורים מטבולית" - עם תנגודת אינסולין חריפה).
3. בנוסף ליכולת של התזונה הקטוגנית לעזור בירידה במשקל ובאחוזי השומן, הוא התחיל להיחשף ליתרונותיה הבריאותיים הרבים, וכתב על כך המון בבלוג.
4. כמו ד"ר רוזדייל (ואולי גם בזכותו, חלקית לפחות - למרות שהוא לא מזכיר זאת), פיטר הבין את הקשר של התזונה לחקר אריכות ימים אצל centenarians, חיות מעבדה ומדדים מטבוליים שונים, וכיצד ע"י שינויים באורח החיים, בחלקם גם תזונתיים, ניתן לחקות את אותו פנוטיפ (Phenotype) שמאפיין אריכות ימים.
בריאות, איכות חיים ואריכות ימים, לרוב יהיו כמעט חלק בלתי נפרד אחד מהשני.
כשהוא מגיע לחלק העיקרי (התזונתי כמובן), הוא לא קורא לילד בשמו ולא מספק כמויות או תפריט מסודר, הוא טוען שעדיף לא להיצמד להגדרות - להתנתק מתחושת השייכות לתזונה מסוימת, בין אם היא "פליאו", "קטוגנית" או אפילו "צמחונית", ולראות את ההשפעה של האוכל על התהליכים השונים שקורים בעקבות צריכתו בגופנו, ממש ברמה המולקולרית (ואני מסכים עם כך בעיקרון).
בנוסף הוא טוען שמה שנסבל אצל האחד, בעיקר מבחינת כמות הפחמימות, לא יעבור אצל האחר.
הוא מדגיש שכל עוד נצליח להשאיר את הסוכר ואת האינסולין מאוזנים (בחיים האמיתיים רק סוכר יכול להיבדק בצורה קבועה ורציפה לצערנו, לא אינסולין) - כאשר הסוכר צריך להישאר בריכוז ממוצע של כ-85 מ"ג/ד"ל, עם סטיה של עד כ-15 מ"ג/ד"ל בצורה רציפה לאורך כל שעות היום - הדבר יתן לנו את רף הפחמימות הנכון לאותו אדם.
לדבריו, אם רוצים לדמות את הפעולות המטבולות שמאפיינות אריכות ימים, אז חלבונים צריכים להיצרך במתינות - לא הרבה מעבר למה שנזקק לשמירה על מסת גוף רזה (ליתר דיוק, לדבריו כדאי להיות במאזן חיובי קטן ביותר של חנקן). שוב הוא לא מדבר על כמויות מדויקות של חלבונים ומדגיש שיש כאן הבדל בין החלבונים השונים וגם בין אנשים שונים.
שומנים בעיקרון משלימים את השאר...
גם אם הוא לא מגדיר תזונה מסוימת בהרצאה או מכוון במודע לתזונה ברורה, קוראי הבלוג מודעים לכך (בדיוק כמו פיטר) שהסוכר ישאר מאוזן בצורה הטובה ביותר אם לא נצרוך פחמימות כמובן, מסיבות די ברורות, בעצם סביר מאוד שריכוז רמות הסוכר יהיו כמעט לא רלוונטיות כשמוותרים על הפחמימות.
ועצם העובדה שאין בפחמימות צורך תזונתי לבריאות האדם כלל, נותנת לנו כיוון די ברור לכמות שכולנו יכולים, או רוצים, לצרוך מהם בכדי לחקות את אותו פנוטיפ שמאפיין אריכות ימים.
פיטר עטיה תמיד נזהר בדבריו, הוא משתדל לא להגדיר את תזונתו כפי שעשה רבות בעבר (ולא בטוח שהוא בקטוזיס קבוע, לא שזה רלוונטי למשהו), הוא לא רוצה להישמע נחרץ, וזה בסדר גמור וכך זה אמור להיות - אבל המדע שהוא מציג בהרצאה זו, מידע שברובו/חלקו הועלה גם לבלוג בעבר, נותן לנו הנחיה די טובה לתזונה האידיאלית שתקדם אריכות ימים, וחשוב לא פחות - איכות חיים.
ישנן עוד פנינים רבות בהרצאתו ומידע רב שלא נכנסתי אליו, ולכן, כאמור, אני ממליץ עליה בחום.
למי שמעוניין, לפיטר ישנו אתר חדש שמשלב את הפוסטים הקודמים מהבלוג וכמה חדשים ששווים קריאה, מומלץ לעקוב אחריו.
להלן ההרצאה המדוברת, אני בטוח שאצפה בה שוב בהקדם 😊
בריאות, איכות חיים ואריכות ימים, לרוב יהיו כמעט חלק בלתי נפרד אחד מהשני.
כשהוא מגיע לחלק העיקרי (התזונתי כמובן), הוא לא קורא לילד בשמו ולא מספק כמויות או תפריט מסודר, הוא טוען שעדיף לא להיצמד להגדרות - להתנתק מתחושת השייכות לתזונה מסוימת, בין אם היא "פליאו", "קטוגנית" או אפילו "צמחונית", ולראות את ההשפעה של האוכל על התהליכים השונים שקורים בעקבות צריכתו בגופנו, ממש ברמה המולקולרית (ואני מסכים עם כך בעיקרון).
בנוסף הוא טוען שמה שנסבל אצל האחד, בעיקר מבחינת כמות הפחמימות, לא יעבור אצל האחר.
הוא מדגיש שכל עוד נצליח להשאיר את הסוכר ואת האינסולין מאוזנים (בחיים האמיתיים רק סוכר יכול להיבדק בצורה קבועה ורציפה לצערנו, לא אינסולין) - כאשר הסוכר צריך להישאר בריכוז ממוצע של כ-85 מ"ג/ד"ל, עם סטיה של עד כ-15 מ"ג/ד"ל בצורה רציפה לאורך כל שעות היום - הדבר יתן לנו את רף הפחמימות הנכון לאותו אדם.
לדבריו, אם רוצים לדמות את הפעולות המטבולות שמאפיינות אריכות ימים, אז חלבונים צריכים להיצרך במתינות - לא הרבה מעבר למה שנזקק לשמירה על מסת גוף רזה (ליתר דיוק, לדבריו כדאי להיות במאזן חיובי קטן ביותר של חנקן). שוב הוא לא מדבר על כמויות מדויקות של חלבונים ומדגיש שיש כאן הבדל בין החלבונים השונים וגם בין אנשים שונים.
שומנים בעיקרון משלימים את השאר...
גם אם הוא לא מגדיר תזונה מסוימת בהרצאה או מכוון במודע לתזונה ברורה, קוראי הבלוג מודעים לכך (בדיוק כמו פיטר) שהסוכר ישאר מאוזן בצורה הטובה ביותר אם לא נצרוך פחמימות כמובן, מסיבות די ברורות, בעצם סביר מאוד שריכוז רמות הסוכר יהיו כמעט לא רלוונטיות כשמוותרים על הפחמימות.
ועצם העובדה שאין בפחמימות צורך תזונתי לבריאות האדם כלל, נותנת לנו כיוון די ברור לכמות שכולנו יכולים, או רוצים, לצרוך מהם בכדי לחקות את אותו פנוטיפ שמאפיין אריכות ימים.
פיטר עטיה תמיד נזהר בדבריו, הוא משתדל לא להגדיר את תזונתו כפי שעשה רבות בעבר (ולא בטוח שהוא בקטוזיס קבוע, לא שזה רלוונטי למשהו), הוא לא רוצה להישמע נחרץ, וזה בסדר גמור וכך זה אמור להיות - אבל המדע שהוא מציג בהרצאה זו, מידע שברובו/חלקו הועלה גם לבלוג בעבר, נותן לנו הנחיה די טובה לתזונה האידיאלית שתקדם אריכות ימים, וחשוב לא פחות - איכות חיים.
ישנן עוד פנינים רבות בהרצאתו ומידע רב שלא נכנסתי אליו, ולכן, כאמור, אני ממליץ עליה בחום.
למי שמעוניין, לפיטר ישנו אתר חדש שמשלב את הפוסטים הקודמים מהבלוג וכמה חדשים ששווים קריאה, מומלץ לעקוב אחריו.
להלן ההרצאה המדוברת, אני בטוח שאצפה בה שוב בהקדם 😊
מדהים ומרתק ! תודה אביב!
השבמחקלדיאטה קטוגנית ישנו פוטנציאל להארכת חיים בגלל מיעוט החלבונים שמדמה תהליך של הרעבה, אליו הגוף מגיב בתהליכי מיחזור ותיקון של חלבונים פגומים בתא.
מחקיש ניסוים על עכברים שמראים שמחסור בחומצת האמינו החיונית מתיונין גורם להארכת חיים.
אולם מחסור בחומצות אמינו מסוימות עלול לפגוע במערכת החיסון של הגוף