המחקר החדש של NuSI - האם אין יתרון לתזונה הקטוגנית על פני תזונה גבוהה בפחמימות?

שיעור בהצגת ממצאים מוטה ודיסוננס קוגניטיבי

לפני כחודש יצא לאור מחקר פיילוט ראשוני [1] במימון NuSI שיצר לא מעט גלים בקרב עולם הפליאו בכלל, ובאנשים שמבצעים דל פחמימות בפרט.
קוין הול, המחבר הראשי, הסיק מתוצאות המחקר שלתזונה הקטוגנית אין יתרון מטבולי בהשוואה לתזונה גבוהה בפחמימות.
הכותרות הללו, איך לא, עוררו את כל המתנגדים לתזונה הקטוגנית לצאת בקול נצחון ולהשתמש במחקר כהוכחה שלתזונה הקטוגנית אין שום יתרון, ושהיפותזת האינסולין-פחמימות כנראה שגויה. איכשהו חלקם לוקחים את המחקר צעד אחד קדימה כסיבה נוספת להמנע מ-"הגבלה כה חמורה של פחמימות". לצופה מהצד (זה שלא עובר על מחקרים בזמנו הפנוי או מסוגל לפרשם כראוי) זה נשמע כעובדה - אין שום צורך להפחית בפחמימות מתחת לרף מסוים, וכנראה גם שעדיף לנו להמנע מכך.
המציאות לעומת זאת, רחוקה מכך.

לפני שנמשיך למחקר עצמו, אנחנו רוצים להאמין שאותם מתנגדים קראו את המחקר כולו, אולי אפילו מספר פעמים כמוני, ולא רק את מסקנות המחבר, הבינו את הנתונים, הפעילו שיקול דעת, ולכן רואים את התמונה במלואה ובקונטקסט הנכון לפני שהם יוצאים לאוויר העולם בטענה כזו, ושחלילה הם לא מנסים לקדם אג'נדה מסוימת - למרות שתחושת הבטן שלי אומרת שהם מבססים את עצותיהם על פירוש של בלוגרים למחקר (במיוחד על כאלו אשר לא תומכים בתזונה קטוגנית כמובן) ולא על המחקר עצמו.

אז למרות היותי בלוגר, החלטתי לעבור על המחקר במלואו ולראות על מה כל המהומה.
האם באמת אין שום יתרון מטבולי בהגבלת פחמימות בתזונה?

נתחיל עם מטרת המחקר וההיפותזה אותה בדק (מאוד חשוב בכדי להבין את מסקנות החוקרים וכיצד הן נוגעות לנו - אם בכלל)

ראשית, חשוב להבין כיצד החוקרים מגדירים יתרון מטבולי בקונטקסט של המחקר. בעקבות נסיון קליני ומחקרים רבים שהראו שתזונה נמוכה מאוד בפחמימות גורמת לירידה במשקל גם מבלי להורות לנחקרים להגביל קלוריות (למשל פה, פה, פה, ופה) - הועלתה ההשערה שכל עוד נוריד את כמות הפחמימות דרסטית ונעלה את צריכת השומנים בכדי להשלים את החסר, תתכן ירידה במשקל, אפילו בצריכה קלורית זהה. הורמון האינסולין, ששולט בליפוליזה, יורד משמעותית בעקבות התזונה ולכן מאפשר לנו ניצול שומן מהרקמות לאנרגיה. ואם נרד במשקל על תזונה קטוגנית בכמות קלוריות זהה, הרי הדבר יצביע על הוצאת אנרגיה גבוהה יותר = "יתרון מטבולי".
המטרה העקרית של המחקר היתה לבדוק האם ההיפותזה הזו נכונה, והאם שינוי בצריכת יחס אבות המזון (ספציפית הורדה דרסטית בכמות הפחמימות) תשנה את הוצאת האנרגיה היומית (ספציפית האם היא תעלה אותה משמעותית) - על אותה כמות קלוריות נצרכת.
במילים אחרות האם קלוריה היא רק קלוריה?
המטרה המשנית היתה לעקוב אחרי מדדים שונים בדם ואחוזי שומן.

אופן ביצוע המחקר

17 מתנדבים בעלי עודף משקל נבדקו במחלקות מטבוליות סגורות (metabolic wards) למשך 8 שבועות, ללא גישה למזון אחר (בכדי לוודא שהם אוכלים את מה שניתן להם ע"י החוקרים).

במשך ארבעת השבועות הראשונים הם קיבלו את "תזונת הבסיס" שכללה:

תזונה גבוהה בפחמימות - 50% מהסך היומי (338 גרם פחמימות), 15% חלבון, ו 25% שומן - סכ"ה ממוצע של 2,739 קלוריות (בנסיון לשמור אותם במשקל יציב).

במשך ארבעת השבועות האחרים שונו יחסי אבות המזון לחלוטין ל:

תזונה דלת פחמימות - 5% מהסך היומי (36 גרם פחמימות), 15% חלבון, ו 80% שומן - סה"כ ממוצע של 2,738 קלוריות (כמעט זהה קלורית לתזונת הבסיס).

ההבדל ביחס אבות המזון בין שתי אסטרטגיות התזונה והוצאה אנרגטית של הנבדקים

לנבדקים הובהרה החשיבות של צריכת כל המזון הניתן להם, מכיוון שעל הצריכה הקלורית היומית להיות זהה ב 2 התזונות. כאשר מזון לא נאכל, הוא נמדד והתווסף לארוחות הבאות:

Subjects knew that it was imperative that they eat all of the food provided.

All meal trays were checked after consumption, and any food that was not consumed was weighed and subsequent meals were adjusted for previously uneaten food.

(בפועל - הדבר אומר שהתעלמו מהעצה החשובה יותר בביצוע התזונה הקטוגנית והירידה במשקל - הקשבה למנגנון השובע, אכול רק כשאתה באמת רעב ואם אינך רעב אל תאכל)

החוקרים עקבו אחר הוצאת האנרגיה של הנחקרים בכמה מהשיטות הטובות ביותר שקיימות כיום, ביניהן גם בתא מטבולי בו הם שהו יומיים בשבוע. הוצאת אנרגיה בזמן השינה נמדדה גם כן.
מדדים שנבדקו כללו בין השאר ריכוז גופי קיטון, טריגליצרידים, אינסולין, פפטיד-סי, הורמוני בלוטה, לפטין, גלוקוז, חומצות שומן חופשיות, מנת נשימה (RQ), גליצרול וגלוקגון (לדעתי אלו הם המדדים החשובים יותר במחקר).


מגבלות המחקר

למרות שהמחקר בוצע ברמה די גבוהה ועקב אחר מדדים מטבוליים חשובים (עוד עליהם בהמשך), עולות מספר מגבלות שאי אפשר להתעלם מהן וחשוב לי להעלותן לפני שנמשיך לתוצאותיו ולמסקנות החוקרים:

1. זהו מחקר קטן, בלי קבוצת ביקורת (אין השוואה מול קבוצה שתבצע את המחקר בסדר ההפוך לדוגמה).

2. המחקר מאוד קצר - כידוע, המעבר לתזונה דלת פחמימות ומטבוליזת שומנים קטוגנית מצריך הסתגלות (keto-adaptation) - למוח לוקח כשבועיים לעשות את המעבר המלא לצריכת גופי קטון, שינויים נוספים מתרחשים מעבר לארבעה שבועות, למשל ביחס צריכת האנרגיה מחומצות שומן/גופי קיטון/גלוקוז ועליה ברגישות להורמונים מטבולים שונים. לכן, בטווח זמן קצר כשהגוף עדיין מסתגל למצב המטבולי החדש, מובאת לידנו תמונה חלקית ולפעמים אף מטעה (כפי שתראו בהמשך).
האמת שהייתי מצפה מ NuSI לדעת על המגבלה הזו ולהשקיע במחקרים ארוכים יותר.

3. משום מה לא פורסמו הנתונים מהשבועיים הראשונים של תזונת הבסיס גבוהה בפחמימות (מאוד משונה, בעיקר כשמתייחסים למגבלה הבאה).

4. תזונת הבסיס היתה אמורה להשאיר את הנבדקים בצריכה אנרגטית זהה ובמשקל יציב, אבל בפועל הם ירדו במשקל (לפחות בשבועיים האחרונים של תקופה זו) - מה שמצביע על שינוי כלשהו באורח חייהם, או אפילו שיפור בתזונתם בהשוואה לזו שלפני המחקר. האם זו תוצאה של 90 דקות יומיות על אופני הכושר כחלק מהמחקר? האם תזונת הבסיס היתה נמוכה יותר בפחמימות/סוכרים/חלבונים/קלוריות בהשוואה לתזונתם לפני? החוקרים הודו במגבלה הזו, ושיערו שזה נבע מעליה ספונטנית בהוצאת האנרגיה בימים שהם שהו מחוץ לתא המטבולי. בשורה התחתונה, אנחנו לא יודעים את הסיבה אבל מסתבר שהם היו בממוצע שלילי של 300 קלוריות ליום וירדו במשקל.
אותה ירידה לא רצויה במשקל, שהיא בתכלס פגם במחקר, תשחק בהמשך לידיו של הול כנתון שיציג את התזונה הקטוגנית באור שלילי כביכול.

5. לא צוין במחקר מה היו רמות השובע והרעב בכל אחת מאסטרטגיות התזונה - פרט חשוב בעיניי.

6. לא נמדדה כמות האנרגיה בצואה כלל - שומן יכול להיפלט גם בצואה, וזה נתון משמעותי לצורך מעקב אמין של הוצאת אנרגיה כללית. מה אם יש הבדל של 20 גרם שומן במומצע ליום בין שתי אסטרטגיות התזונה שנפלטו בצואה? זה הבדל של 180 קלוריות.

7. חוץ מיחס אבות המזון, לא צוין במחקר מהם מרכיבי התזונה בדיוק.


תוצאות המחקר ומסקנות החוקרים

נתחיל עם השאלה העקרית לשמה הוקם המחקר:

האם התזונה הקטוגנית גרמה לעליה בהוצאת האנרגיה לעומת התזונה הפחממתית שלפניה?

ובכן אולי תתפלאו לשמוע, אבל התשובה היא כן - היתה עליה, פשוט לא בסדר גודל שהחוקרים ציפו לראות.
החוקרים הניחו על בסיס מחקר [2] ומאמר [3] קודמים שהעליה בהוצאת האנרגיה תעמוד על 300 ל 600 קלוריות ליום, אבל הממוצע היומי במחקר הראה עליה של ~100 קלוריות בתזונה הקטוגנית, עם טרנד של ירידה בשבועיים האחרונים לה (עברתי על שני המקורות הללו, ואני לא מבין איך הם הסיקו מהם שההוצאה האנרגטית תעלה ב 300 עד 600 קלוריות ליום).
חוסר מימוש הציפיות ממחקר זה הוא הסיבה העקרית שגרמה לחוקרים לקבוע ש"המחקר הוכיח שאין יתרון מטבולי משמעותי לתזונה הקטוגנית".
כלומר - אכן היתה עליה בהוצאת האנרגיה, היא פשוט לא היתה גבוהה כמו שחשבנו שתהיה...

הוצאה אנרגטית כפי שנמדדה בתא המטבולי ובזמן שינה

חשוב לי להבהיר נקודה בנוגע למטרת המחקר ותוצאותיו, שהקורא הממוצע אולי לא מעלה בדעתו - הוצאת אנרגיה גבוהה יותר היא לא בהכרח יתרון מטבולי, בטח שלא נתון אשר מוכיח אי אלו שיפורים בבריאותנו. יש שיטענו שזה אפילו חסרון מטבולי. המילה "יתרון" נותנת לנו אסוציאציה חיובית, דהיינו הוצאת אנרגיה גבוהה יותר במנוחה היא דבר שאנחנו צריכים לשאוף אליו, אבל זה לא בהכרח נכון. יתרון מטבולי בעיניי זה להפעיל את כל המערכות באותה יעילות במחיר נמוך יותר של אנרגיה. העליה בהוצאת האנרגיה היא כנראה תוצאה פזיולוגית ראשונית של מספר פרמטרים (עליה בגלוקונאוגנזה, קטוג'נסיס, עליית אנרגיה זמינה משומן), אבל זה ככל הנראה שלב חולף אצל רובנו. לשרוף יותר קלוריות מרקמות השומן לא מחייב אותנו להעלות את הוצאת האנרגיה כמובן (אלא אם כן ממש בא לנו ספונטנית להתחיל לרכב על האופניים למשך שעות, וזה בסדר גמור). ד"ר פיטר עטיה מפרט על המשמעות של יתרון מטבולי והוצאת האנרגיה בעיקר מרקמות השומן מנקודת מבטו בפוסט שתרגמתי בעבר.

מה עם ירידה במשקל?

כמו שהגרף מעל מראה, הנבדקים ירדו מהר במשקל בימים הראשונים לתזונה הקטוגנית. הרבה מהמשקל שהם איבדו נבע מאיבוד נוזלים (ירידה באינסולין וגליקוגן = איבוד נוזלים), וכן מסינטזת חלבונים, שנובעת מהגברת תהליך הגלוקונאוגנזה ב 11 ימים הראשונים ואמורה לספק לגוף, ולמוח בעיקר (שעדיין תלוי בגלוקוז ברובו) את האנרגיה מגלוקוז.

כמה נקודות מהגרף:

• נקודה ראשונה שלא אמורה להפתיע אותנו - קלוריה היא לא קלוריה. בעיקר לא כשמדובר בירידה במשקל. אם כבר המחקרה הזה הראה שהמשקל שלנו לא תלוי בכמות הקלוריות שאנו צורכים כלל - בין אם זה על תזונה עם פחמימות, או בלי פחמימות. למרות מאמצי החוקרים להאכיל את הנבדקים בדיוק את אותה כמות קלוריות אשר שווה להוצאה האנרגטית היומית שלהם, יום ביומו, הם עדיין ירדו במשקל לאורך כל המחקר.

•  החוקרים בחרו להראות את טרנד המשקל רק מהשבועיים האחרונים של תזונת הבסיס - מה היה בשבועיים הראשונים? עליה? ירידה? שום שינוי? לא הסתדר לטרנד שהול רצה להעביר לנו?

•  ירידה במשקל היא אכן תהליך דינמי שמורכב מעליות וירידות, כפי שציינתי בפוסט אחר, וניתן לראות זאת מצוין בגרף מעל. פעמים רבות אנחנו רואים במשקל שלנו אינדיקציה להצלחתה של התזונה - דרך שגויה לראות את פני הדברים. שימו לב כיצד ישנה "עצירה" קלה בירידה במשקל בשבועיים האחרונים לתזונה הקטוגנית (יום 15 והלאה), אבל כפי שתראו בגרף הבא, הירידה במסת השומן רק גברה בימים הללו.

אז מה באמת עם שינוי במסת השומן?

מסת השומן ירדה אצל הנבדקים לאורכו של כל המחקר, או לפחות מהנקודה שהחוקרים החליטו לפרסם נתונים.
בכדי להגיב כראוי על כל שלב בירידת מסת השומן חילקתי אותם לשלושה שלבים שמסומנים כ A, B, C בגרף.

A - השבועיים שהובילו לתזונה הקטוגנית - תזונת הבסיס גבוהה בפחמימות. ניתן לראות שהנחקרים מאבדים מסת שומן גם על תזונת שמערבת פחמימות. למרות שזו בעייתיות של המחקר, זה אפשרי בהחלט וקורה גם לאנשים שלא בקטוזיס מן הסתם. הייתי שמח לראות בדיקת אינסולין בצום לפני תחילת המחקר ולאחר 4 שבועות בתזונת הבסיס, סביר להניח שהיתה ירידה בהשוואה לתזונתם עוד לפני המחקר, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות. בנוסף היה מעניין לראות אם טרנד ירידת המשקל היה מחזיק מעמד לאורך זמן על אותה תזונה - בואו רק נגיד בעדינות שאני לא הייתי שם את הכסף שלי על ההימור הזה.

B - השבועיים הראשונים לתזונה הקטוגנית. בשלב הזה ישנה האטה בקצב ירידת מסת השומנים, למרות הירידה המהירה במשקל הכללי שראינו בגרף הקודם. החוקרים כמובן ציפו לירידה חדה יותר.
אני לא אספק סיבות אפשריות להאטה בקצב ירידת מסת השומן בימים הראשונים, למרות שיש כאלו שאפילו הועלו במחקר עצמו, פשוט כי אני בכנות לא חושב שזה כזה נתון חשוב - הם הרי עדיין יורדים מסת שומן למרות שהם צורכים אותה כמות קלורית, וכשמביטים לעבר השבועיים הבאים של המחקר, זה באמת פחות רלוונטי.

C -השבועיים האחרונים למחקר. זהו השלב בו המוח צורך גופי קטון כחלק או ממרבית צריכת האנרגיה, והגוף מתחיל להפיק יותר אנרגיה מחומצות שומן. גופי קיטון נשמרים בעיקר למוח ככל שהזמן עובר. כצפוי בשלב הזה תהליך הגלוקונאוגנזה יורד משמעותית ולכן ישנו אפקט של שימור רקמה רזה, ניתן לראות זאת בירידה בריכוז החנקן שנמדד בשתן (ריכוז החנקן היה גבוה יותר בתזונה הקטוגנית עד ליום ה 11, מה שהצביע על עליה בפרוק חלבונים).

ולפאנץ' ליין - למי שבמקרה פספס את החץ האדום שיצרתי לשלב זה - קצב ירידת השומן בשבועיים האחרונים חוזר לקדמותו.
כן שמעתם נכון. המציאות בין מה שהמחקר הראה בפועל לבין איך שהול הציג אותה מסולפת לחלוטין.

ואם אתם מעדיפים לשמוע זאת מהחוקרים עצמם, אלו שחייבים לחתום את שמם על המחקר ביחד עם הול, אז לפניכם החלק הרלוונטי הישר מהמחקר:

Subjects experienced an unintentional loss of body weight and fat mass throughout the study, indicating an overall state of negative energy balance. Weight loss was accelerated during the first 2 wk of the KD (Ketogenic Diet), but the rate of body fat loss slowed during this period. During the final 2 wk of the KD, both the rates of body weight and fat loss were similar to baseline.

נקודה חשובה להבהרה - מנת הנשימה (RQ) ירדה מממוצע יומי של 0.879 בתוזנת הבסיס ל 0.778 בתזונה הקטוגנית, מה שמצביע על כך שהם מפיקים הרבה יותר אנרגיה ממקור שומן על התזונה הקטוגנית ופחות מגלוקוז, כצפוי. כחלק מהמתודולוגיה הטובה של המחקר - כל הפרמטרים זהים מלבד המשתנה הנבדק - המחקר עוצב בצורה כזו שמחייבת את הנבדקים לצרוך כמעט את כל האנרגיה היומית שלהם ממקור חיצוני, חלק נכבד מהשומן שהשתחרר מתאי האדיפוס עובר רה-אסטריפקציה חזרה לרקמות השומן בגוף, גם ברמות אינסולין נמוכות יותר (הם שורפים שומן, אבל רובו מגיע מהתזונה). סביר מאוד להניח שמחוץ למחקר, כאשר דפוס האכילה לא היה מוכתב לנבדקים, האפשרות האמיתית לשרוף יותר מהשומן שהשתחרר מרקמות השומן היתה באה לידי ביטוי והיינו רואים ירידה גדולה יותר באחוזי השומן.

ועכשיו לחלק החשוב, זה המתייחס לבריאותנו וכולם איכשהו שוכחים ממנו - כיצד שינתה התזונה הקטוגנית מדדים שונים בדם?

בדיקות הדם הראו שגופי הקיטון (בטא-הידרוקסיביוטראט ואצטואצטט), גליצרול, וחומצות שומן חופשיות עלו בריכוזם עם המעבר לתזונה הקטוגנית.
מה שמעניין לראות ותואם את הספרות בנושא, הוא שהטריגליצרידים בדם ירדו בריכוזם. להזכירכם, הנחקרים צורכים 80% מהקלוריות שלהם משומן.

טריגליצרידים יורדים בריכוזם בדם על תזונה מבוססת שומנים (FIGURE 4)

ומה עם ריכוז הורמונים מטבוליים?

גלוקגון עלה משמעותית, הוא ההורמון העיקרי שעולה בכדי לעודד גליקוגנוליזה וליפוליזה כשאינסולין יורד.
כצפוי היתה ירידה משמעותית של 47% בפפטיד-סי בשתן, באינסולין בצום, וגם באחד ההורמונים החשובים ששמחתי לראות במחקר והוא לפטין. רק בכדי לסבר את אוזניכם בנוגע לנתונים - אלו הם מדדים חשובים ביותר שמראים בברור על כיוון חיובי בבריאות הנבדקים (בין אם הצריכה האנרגטית עלתה ומסת השומן ירדה בהתאם לציפיות החוקרים או לא). רמות גבוהות של לפטין ואינסולין כתוצאה מתנגודת הם סימן ההיכר לתסמונת המטבולית ולהשמנת היתר. אין משהו משמעותי יותר לאנשים שמתמודדים עם התסמונת המטבולית מהעלאת הרגישות להורמונים הללו והורדת ריכוזם. המחקר הזה המחיש דבר ידוע וצפוי ממנו החוקרים (והבלוגרים השונים) מתעלמים באלגנטיות - כאשר אנחנו מחליפים למטבוליזת שומנים כתוצאה מהמנעות מפחמימות, אותם הורמונים מטבוליים שמאפשרים לנו לשרוף שומנים יורדים בריכוזם - ובכך הרגישות אליהם עולה.

 אנחנו מטפלים בבעיה מהשורש.

As expected, the KD was associated with significant increases in ketones, FFAs, and glycerol. Fasting glucose was not significantly different between the diets, whereas glucagon significantly increased and C-peptide, insulin, and triglycerides significantly decreased during the KD. Leptin was significantly decreased during the KD period. Thyroid-stimulating hormone and free thyroxine concentrations were significantly increased during the KD phase, whereas both free and total tri-iodothyronine were significantly decreased.

לסיכום
כפי שאתם רואים ניתן לנתח מחקר ולהציגו בצורה כזו שתראה אותו באור בו החוקרים (או אלו המשתמשים בו) מוצאים לנכון, במקרה הזה כהוכחה לכך שתאוריית האינסולין "שגויה" כביכול. 
קוין הול, המחבר הראשי של המחקר, בנה את הקרירה שלו על ההיפותזה ההפוכה לאינסולין, בטענה שהשמנה היא פשוט צריכה מוגזמת של קלוריות, ולכן ניסה בכל כוחו להראות את הממצאים באור שלילי.
הירידה הלא רצויה במשקל בתזונת הבסיס חיבלה במטרת המחקר ובהיפותזה שהוא בא לבדוק - במצב אידיאלי היינו רוצים לראות מאזן קלורי ומשקל יציב בתזונה הבסיס - כפי שהמחקר היה אמור להתבצע ועוצב בהתאם לכך. וברגע שהוכחנו שתזונת הבסיס אשר גבוהה בפחמימות משאירה את הנחקרים במשקל יציב לאורך זמן (ואך ורק בשלב הזה), היינו יכולים להחליף לתזונה הקטוגנית עם כמות קלוריות שווה.
רק אז היינו יכולים להסיק מסקנות קונקרטיות לגבי שינוי יחס אבות מזון בכלל והורדת הפחמימות בפרט.
הול לקח הפגם הזה בנסיון להציג את התזונה הקטוגנית באור שלילי שמבטלת כביכול את תאורית האינסולין-השמנה (למרות שהתזונה הקטוגנית הראתה תוצאות חיוביות על הנייר).

הרבה לפני שהמחקר פורסם עלה ראיון עמו ליוטיוב, בו הוא נראה כמעט באופוריה מממצאי המחקר, כאילו הוא גילה שהגבלת פחמימות גרמה לנחקרים להצמיח פרחים במקום שהשמש לא זורחת. כתגובה לאותו ראיון, ד"ר מייקל אידס העלה פוסט בו הוא כינה את הול כאחד שמראה סממנים אופייניים לדיסוננס קוגניטיבי [4]. 
עם סיום כתיבת הפוסט הזה, מסתבר שגם ד"ר ג'ייסון פונג שקרא את המחקר כולו ולא רק את מסקנות המחברים (כמו רבים אחרים וכמוני), נדהם מהצורה בה הול מציג את הממצאים כשמשווים אותם למה שבאמת רואים במחקר עצמו [5]. 
האם הול באמת ציפה מכולם לבלוע את עיוות המציאות שהוא מציג? שאף אחד לא יעבור על המחקר וינתח אותו? האם הוא באמת מאוהב כל כך בתאוריה שלו שהוא ממש עיוור?

It was a little surprising, therefore to read this paper and realize that Hall’s conclusions were entirely his own opinion. He suffers so badly from confirmation bias that he may as well have written “My mind is already made up regarding the insulin hypothesis. Please do not confuse me with facts”. Confirmation bias is a well-known psychological phenomenon whereby facts that agree with your pre-formed opinion are accepted as true and those that are not, ignored. All facts become filtered through this bias to confirm your previously held opinion. It’s also known as a closed mind. - Jason Fung

אם מתעלמים ממסקנות החוקרים (בעיקר מזו של הול) ומנתחים את הנתונים עצמאית, אז המחקר לפתע נראה באור אחר לגמרי. הדרך הנכונה להציג את ממצאי המחקר אמורה להיות כזו לדעתי: 

• המחקר הראה שהתזונה הקטוגנית משפרת מדדים מטבוליים שונים חשובים לבריאות האדם, כפי שעולה בספרות ובמחקרים אחרים. 
• התזונה הקטוגנית מעלה מעט את הוצאת האנרגיה בשבועות הראשונים - זו עובדה, לא השערה - אבל העליה לא משמעותית כפי שציפו ממנה החוקרים. 
• קלוריה היא לא קלוריה, בין אם זה בתזונה פחמימתית או בתזונה קטוגנית. 
• התזונה הקטוגנית משנה את מקור האנרגיה בעיקר לשומן, גם זו עובדה. 
• בשבועיים הראשונים נרשמה ירידה זניחה במסת השומן למרות הירידה הגדולה במשקל באותה התקופה בתזונה הקטוגנית, אולם לאחר מכן, בשבועיים האחרונים למחקר עלה שוב קצב ירידה מסת השומן - גם על צריכה קלורית שווה לתזונה הקודמת.
• המחקר לא הצליח להוכיח שתאוריית האינסולין שגויה - נהפוכו, הנבדקים איבדו מסת שומן על התזונה הקטוגנית והפיקו יותר אנרגיה משומן בכללי.

אני מעודד אתכם לקרוא את המחקר במלואו ולהסיק את המסקנות האישיות שלכם כמובן, בדיוק כמו שאני ואחרים עשינו - יתכן שאני מאוהב כל כך בתזונה שאני מקדם, שזה גורם לי לפספס את הנתונים הברורים מהמחקר שמראים שעלינו להמנע מהגבלת פחמימות קיצונית.

תחזרו אלי כשתמצאו כאלו, אשמח לעבור עליהם :)

מקורות שהוזכרו בפוסט:

[1] Energy expenditure and body composition changes after an isocaloric ketogenic diet in overweight and obese men - Kevin D Hall

[2] Effects of Dietary Composition During Weight Loss Maintenance: A Controlled Feeding Study - Cara B. Ebbeling

[3] Thermodynamics of weight loss diets - Eugene J Fine

[4] Contradictions and Cognitive Dissonance: The (Kevin) Hall Effect - Michael Eades

[5] Here’s $5, Kevin Hall, go buy yourself a clue - Jason Fung (תרגום של הפוסט לעברית)