יום שני, 17 בנובמבר 2014

האם פחמימות נחוצות תזונתית לבריאות האדם?

נחוצות לבריאותנו או לא?
הרבה טוענים שכן, אבל מה המדע אומר?

כמעט כל המלצות התזונה כיום מקדמות צריכת פחמימות על בסיס קבוע, אנו שומעים שוב ושוב כיצד יש צורך לבסס את תזונתנו על סוכרים, כחלק בלתי נפרד מהדיאטה.
הרי זו עובדה ברורה, כולם יודעים שפחמימות נחוצות לבריאות האדם.

האם כך הוא הדבר?

שיעור קצר ובסיסי בביוכימיה...


בכדי להגיע לתשובה לשאלה מעל, אנחנו פשוט מאוד רוצים לעבור על רשימת רכיבי התזונה החיוניים לבריאות האדם.
נשמע פשוט והגיוני, לא?
אבל בכדי להבין את הרשימה, אנחנו רוצים קודם להגדיר נכון "מרכיבי תזונה חיוניים" (Essential nutrient):
מרכיב תזונה חיוני, הינו מרכיב תזונתי הדרוש לפעילות תקינה של האדם, שהגוף אינו מסוגל לסנתז* כלל, או לא בכמות המספיקה לבריאות תקינה, ולכן חייב להיות מסופק ממקור דיאטטי. 
* לסנתז - מלשון סיתזה - בכימיה, סינתזה היא תהליך יצירתה של מולקולה מסוימת באמצעות תגובה כימית בין מולקולות אחרות.

במילים פשוטות יותר:
מרכיב תזונה חיוני הוא מרכיב כימי, שהחוקרים הצליחו לבודד לאחר עשרות שנים של מחקר מעמיק בביוכימיית האדם, כמרכיב תזונה חיוני לבריאותנו (לרמה כזו או אחרת), ולכן אנו חייבים לצרוך אותו בתזונתנו.
אין באפשרותנו לייצרו פנימית (זיכרו זאת לאחר כך).

יש מבין?

לפניכם אותה רשימה של מרכיבים נחוצים לבריאות האדם, כפי שהיא מוגדרת נכון להיום, מומלץ לעיין:



אז מה יש לנו ברשימה מעל?

בכדי לקיים בריאות תקינה לאדם, אנו זקוקים ל 60 מינרלים שונים, 16 ויטמינים, 12 חומצות אמינו (חלבונים), ו 3 חומצות שומן חיוניות (בינהן אומגה 3, ואומגה 6).

 שמתם לב שמשהו חסר מהרשימה הזו?

לפני ההצהרה המפוצצת, הרשו לי לתרגם מקור ראשי עליהן נבנות רוב המלצות התזונה היום, מתוך ספר שמיועד להפניות לאותן המלצות. הוא יעשה זאת בצורה די ברורה בשבילכם -


בעמוד 275, זה מה שתמצאו על כמות מינימלית הדרושה לאדם של פחמימות מהדיאטה:


תרגום למשפט הראשון בפסקה מעל:
מסתבר שהגבול הדיאטטי (שחייבים לאכול מהן) התחתון של פחמימות הנחוצות לחיים הוא אפס, כל עוד כמות מספקת של חלבונים ושומנים נצרכים.

שמעתם נכון - אפס!

בהמשך, מוסברת העובדה שמעולם לא הצליחו לקבוע האם בכלל יש דבר כזה כמות "אופטימלית" של פחמימות לבריאות האדם.
בנוסף, מועלות אנקדוטות של חברות-ילידים מסוימות שכמות הפחמימות בתזונתן היתה מינימלית לתקופה ארוכה מאוד (מסאי, אינואיטים, חברות-ילידים כמו ב-פמפס [ארגנטינה], גרינלנד ואלסקה), ובמקרים מסויימים, פחמימות כלל לא היו חלק מתזונתם לאורך כל חייהם - הישר מהינקות עד לסוף חייהם, וזאת ללא אפקט לרעה על בריאותם או אריכות חייהם.
גם הניסוי המפורסם של סטפנסון מ 1928 הועלה. זהו כמובן הניסוי בו הוא וחברו אנדרסון, ביצעו דיאטה של בשר בלבד (שומן וחלבונים) למשך שנה שלמה, בבריאות איתנה, ללא בעיה כלל.

ואם לא הודהמתם מספיק, המשפט האחרון בפסקה אומר זאת:
לעומת זאת, השוואה עכשוית ומקיפה לאוכלוסיות המבססות את תזונתן על פחמימות כמקור דיאטטי עקרי, מעולם לא נבדקה.
אמממ... סליחה?

טוב, שמעתם נכון.
ראשית, אין צורך פזיולוגי מוכח לאדם לאכול ולו גרם אחד של פחמימה כל חייו.
שנית, מעולם לא בוצע ניסוי לשם השוואה בין אוכלוסיה (חולה*) שמבססת את תזונתה על פחמימות, לאוכלוסיה ללא פחמימות בהיקף גדול ובפרטי פרטים.

* הערה שלי

אבל רגע אביב, אני למדתי בביוכימיה שגלוקוז (סוג של פחמימה), הוא מקור אנרגיה חשוב ביותר לחיים ובריאות האדם, ושאנחנו חייבים לאכול גלוקוז כי הגוף זקוק לו לאותן פעולות.

החלק הראשון של המשפט נכון, הטעות הגדולה מכולן, מונחת בחלקו השני.

אומנם גלוקוז נחוץ לפעולות מטבוליות שונות בגופנו, אבל כמו שהסברתי מספר רב של פעמים בבלוג, אין זה אומר שאנחנו צריכים לאכול אף לא גרם אחד של פחמימה בכדי לספק את כל הגלוקוז לו הגוף זקוק לפעילות תקינה!

מדגיש - אף לא גרם אחד.

בניגוד למרכיבי תזונה חיוניים לבריאותנו (גרף מעל), אנחנו מסוגלים לייצר את כל הגלוקוז הדרוש לנו בעצמנו.
אני כמובן מדבר על גלוקונאוגנזה (מסלול מטבולי ליצירת גלוקוז בבעלי חיים, צמחים, פטריות ובחיידקים. במסלול זה מיוצר גלוקוז מתרכובות שאינן פחמימות, כגון פירובט, גליצרול או חומצות אמינו).

זהו מסלול טבעי אצל בני האדם, שמספק בקלות את כל הגלוקוז הנחוץ על ידי הכבד ואף מעט מהכליות, לכדוריות הדם האדומות, לגזע המוח, לרשתית העין, ליצירת ריר ודמעות, לפעילות תקינה של בלוטת התריס (כל הפעולות הללו, ואולי נוספות להן, הן טענות חוזרות ונשנות של מתנגדים לתזונה נמוכה מאוד בפחמימות כסיבות שונות לאכילת פחמימות...).

כמות הגלוקוז שאנחנו מסוגלים לייצר ולייצא, היא גבוהה מאוד.
במקרים מסוימים, על תזונה מעורבת (עם פחמימות בדיאטה), הכבד יכול לייצר 100 גרם פחמימות ביום, ולייצא עוד 100 גרם ליום (גליקוגנזה).
כלומר על תזונה עשירה בפחמימות, ב"יום רגיל" הכבד לבדו, מסוגל להוציא כ-200 גרם גלוקוז, או 800 קלוריות, לא כולל פחמימות מהדיאטה! [מקור].

כשאנחנו לא אוכלים פחמימות, ונכנסים למצב מטבולי קטוגני, רוב הצורך של הגוף בגלוקוז מוחלף בקלות עם גופי קיטון (B-OHB בעיקר), ובכך הצורך בסוכר יורד למינימום (בערך 50 גרם ליום, כפי שתראו מייד).

בגרף הבא [מקור], ניתן לראות כיצד בצום ממושך, הגוף תחילה מעלה את ייצור הגלוקוז מפירוק חלבונים, אבל תוך 7-8 ימים, (שווה לכשבועיים עד ארבעה בתהליך ההסתגלות, או קיטו-אדפטציה) חוזר ייצור הגלוקוז לקצב הבסיס.
כלומר לאחר תקופת ההסתגלות, בה הגוף מפתח יכולת אינזימטית להשתמש בגופי קיטון, ייצור הסוכר יורד בהתאם, ונשאר די קבוע, סביב ה-50 גרם ליום בלבד מהכבד, ומסתבר שגם 50 גרם יכולים להגיע מהכליות:



ורק כדי לסבר את אוזני אלו שעדיין מחפשים סיבה בנרות, וטוענים כביכול שייצור גלוקוז אולי "לא טבעי", או בצורה כזו או אחרת גורם ל"סטרס" על הגוף, אז הרשו לי להדגיש משהו שאני מקווה שהועבר בפוסט קודם:

גלוקוניאוגנזה הוא תהליך שמתבצע אצל כל אדם בריא עם יכולת לייצר סוכר
יוצאים מהכלל הם מיקרים מאוד נדירים של תסמונת עם חוסר יכולת ליצר סוכר מולד - Glycogen storage disease.

במשך היום אנחנו מייצרים ומייצאים סוכר כנדרש בין ארוחות וכשאנחנו ישנים בלילה - גם על דיאטה שמערבת פחמימות, ואולי במיוחד כאשר הדיאטה מערבת פחמימות (!), כפועל יוצא של תלות של הגוף והמוח בסוכר.

אז שלא יפחידו אתכם שגלוקונאוגנזה "מעיקה" על הגוף.

ושוב, להמחשה, הנה עוד גרף [מקור] שמראה תלות מטבולית בסוכר לאנרגיה ושומנים, ומה קורה כשאנו מתחילים לצום (או לא לאכול פחמימות אם תרצו).
שימו לב שכמות ייצור הסוכר (מסומן ב GNG) נשארת קבועה בעיקרון:


אבל אני לא מבין, אם זו ביוכימיית גוף האדם, ואין לנו צורך כלל לאכול פחמימות בכדי להיות בריאים, אז מדוע כמעט בכל מקור אפשרי ממליצים לנו לאכול פחמימות?

מדוע? כי אנחנו חיים בעולם הפוך על הפוך.

פחות או יותר כך נראה המערך הרפואי והמלצות התזונה הקונבנציונליות בהתאם


אלו הם רק כמה מהסיבות שעלו לי לראש עם כתיבת הפוסט, בטוח שיש עוד המון:


  • פחד משומן, שמכריח אותנו לאכול סוכרים
  • לחצים כלכליים שמונעים על ידי תעשיית מזון המבוססת על דגנים, פחמימות, וחקלאות
  • לחץ פוליטי עצום שמגיע מאותם מניעים כלכליים שמשפיעים על ההמצלצות
  • עשרות שנים של המלצות שגויות לחלוטין שרק גרמו למשבר בריאותי כלל עולמי (קשה להודות בטעות)
  • דיאטניות שלומדות מידע שגוי מהבסיס
  • המיתוס שהמוח "חייב" ~120 גרם של סוכרים ליום בכדי לעבוד כראוי
  • כהמשך לסיבה מעל - התעלמות מגופי קיטון כתחליף מצויין לגלוקוז, והתעלמות מהיכולת לייצר גלוקוז פנימית
  • המיתוס שהגוף נכנס ללחץ מייצור של גלוקוז (הסבר מעל, ואולי יותר מפורט ביום אחר)
  • התמכרות למתוק ולפחמימות בכלל
  • הקושי הפזיולוגי הראשוני להתנתק מסוכר כמקור אנרגיה עקרי, לאדם שמבסס את תזונתו על פחמימות כל חייו



לסיכום

אין לנו צורך פיזיולוגי לאכול פחמימות לבריאותנו.
נקודה.

פעם הבאה שמישהו ינסה להוכיח לכם אחרת (ויש הרבה כאלו), תדעו שהדבר היחיד שיהיה נכון לשאול מצידו, בהתאם לעובדה הזו, ובהתאם לפיזיולוגיה שלנו, היא שאלה מאוד פשוטה:

האם על ידי אכילת פחמימות, והכנסת סוכרים למערכת, אנחנו מקדמים מצב מטבולי בריא יותר בצורה כלשהי?

הערה 1:
"פחמימות", בשאלה מעל, מוגדרות כמולקולות סוכרים שונות (גלוקוז, פרוקטוז, גלקטוז וכדומה). 
כלומר, אם תעלה השאלה "איך אני מקבל ויטמינים מהצומח (ויטמין C לדוגמה), בלי לאכול פחמימות כלל?" (שכן הם מגיעים יחד עם מקורות מהצומח כביכול), אני פשוט מאוד אגיד לכם את הדבר הבא:
נניח שההשערה הזו נכונה, ושיש לנו איזה צורך בויטמינים מהצומח (גם היא לא מבוססת אגב), אז פשוט תאכלו ירקות עליים, לא עמילנים. הם בעלי כמות הויטמנים הגבוהה ביותר, אבל כמעט בלי פחמימות בעקרון (או מולקולות הסוכר אליהן אני מכוון כשאני אומר פחמימות).
ובכך, פתרתי לכם את הבעיה של "ויטמינים מהצומח"...

הערה 2:
אני מקווה שלא לקחתם מהפוסט שאני טוען שאכילת גרם אחד בודד של פחמימה, יעשה אתכם סוכרתיים מהרגע שהוא נכנס לפה!
מן הסתם יש כאן הרבה משתנים.
100 גרם פחמימות ביום, לא שווים ל 300 גרם ליום.
בדיוק כמו ש 20 גרם ליום, לא שווים ל 100 גרם פחמימות ליום.
כמות הפחמימות שגורמת לנזק מטבולי שונה מאוד מאדם לאדם (נקרא לזה "סיבולת לסוכר" אולי).
מה שכן חשוב לי להעביר לכם, הצופים בבית, הוא זה:

אם החלטתם לשכוח מפחמימות מסיבה כלשהי (ויש הרבה סיבות), היו רגועים, המדע מאוד ברור -
אין דבר כזה "פחמימות נחוצות"!


מקורות:

The currently established human essential nutrients are water, energy, amino acids (histidine, isoleucine, leucine, lysine, methionine, phenylalanine, threonine, tryptophan, and valine), essential fatty acids (linoleic and α-linolenic acids), vitamins (ascorbic acid, vitamin A, vitamin D, vitamin E, vitamin K, thiamine, riboflavin, niacin, vitamin B-6, pantothenic acid, folic acid, biotin, and vitamin B-12), minerals (calcium, phosphorus, magnesium, and iron), trace minerals (zinc, copper, manganese, iodine, selenium, molybdenum, and chromium), electrolytes (sodium, potassium, and chloride), and ultratrace minerals (4). (Note the absence of specific carbohydrates from this list.)

There is no Clear Requirement for Dietary Carbohydrates for Human Adults
Although some studies suggest that pre-exercise muscle glycogen stores determine capacity for prolonged exercise [12], there is no clear requirement for dietary carbohydrates for human adults [13]. Current carbohydrate recommendations are based on 1) preventing ketosis, and 2) providing glucose beyond minimal needs. However, it is clear that ketosis is not harmful [14-16], except in the high levels seen in type 1 diabetes. Also, the need to provide glucose above minimal needs is exactly what has never been demonstrated [14]. Indeed, the National Research Council has not established Recommended Dietary Allowance (RDA) for carbohydrates, probably because the human body can adapt to a carbohydrate-free diet and manufacture the glucose it needs.


Carbohydrates are sugar molecules and chains of sugar molecules. No individual carbohydrate is an essential nutrient in humans.[4] Glucose can be synthesized from amino acids and glycerol, which is obtained from fat metabolism, by de novo synthesis (called gluconeogenesis), but in insufficient quantities to maintain normal brain metabolism.[citation needed] However, the body can adapt to this state by producing ketones (a state called ketosis) to fuel the brain, which can only use glucose and ketones for fuel, unless carbohydrate stores are repleted.[4]






15 תגובות:

  1. שלום לך .
    אני קורא שלך כבר מספר חודשים ונהנה לקרוא. יש לציין שלמרות גילי הצעיר (14) אני מבין מצויין ביוכימיה (ולא שאני לומד מהבית ספר אלא אני לומד הרבה במקצועות המדעים לימוד עצמי. אני ביקורתי מאוד על מנת לברור מהסלט האינטרנטי את המידע הנחוץ והנכון.)
    אני התפלאתי שאכן יש מי שפוצה פה ומעיז לדבר נגד הנורמה . אף עוד לפני שהתחלתי לקרוא מהבלוג שלך אני תמכתי בגישה הקיטוגנית ובהיעדר פחמימות בתפריט.
    אני יודע כי למרות נפוצותה של סוכרת סוג שתיים במשפחתי לפחות אצלי הרגישות לאינסולין היא גבוהה.אני מבקש ממך שתענה על שאלותיי ללא אנלוגיות אלא כמידע ביוכימי יבש.תודה לך!

    1) אני יודע שרמת גופי הקטון בדם דינמית .
    אך רציתי לשאול תוך כמה זמן אני אמור להכנס לקיטוזיס (בשעות)?

    השבמחק
    תשובות
    1. הי שי, תודה על הכל, שמח שאתה מוצא את הבלוג מעניין.
      תלוי במצב מטבולי, אבל רמות גופי קיטון בטווח הנ"ל, מופיעות כבר ביום השני בערך מהפסקת הפחמימות (ראה גרף בפוסט).
      תעבור שוב על פוסט תהליך ההסתגלות, לוקח לגוף מספר שבועות בכדי להשתמש בהן ביעילות מירבית (שוב - תלוי במצב מטבולי).

      מחק
  2. היי זה שוב אני נזכרתי שרציתי לשאול אותך עוד שאלה

    אתה כתבת באתר שכמות גופי הקטו בקיטוזיס מגיעה לחצי עד שלוש מילימולר רציתי לשאול כמה זה יוצא במיליגרמים (בישראל לא כ"כ הולכים לפי מילימולר)????

    השבמחק
    תשובות
    1. מסתבר שפשוט צריך להכפיל מילימולר לליטר פי 18, ומקבלים מיליגרם לדציליטר.
      כלומר 3.0 מילמולר לליטר, שווה 54 מליגרם לדציליטר.
      מעניין מאוד :)

      http://en.mte.cz/conversion.php?mmol=3&mg=&count_it=1

      מחק
  3. תודה רבה לך על תשובתך המהירה (בין השאר)!!
    אני בהחלט מוצא בבלוג שלך כמעניין מאוד!!
    רציתי לשאול עוד כמה שאלות:

    1)גופי קטון הם הרי מולקולות שנוצרות באופן אנדוגני בהאפטוציטים. הרי מן הראוי שהם ייוצרו כל העת!!
    (לא שאני בא בטענות אליך) אבל למעשה ישנה טעות בכל מקום שלמעשה גופי קטון מצויים בדם רק במצב של קטוזיס או חמצת קטוטית (DKA?)!! זה הרי לא נכון בבסיסו. יתר על כן , קראתי (גם בבלוג שלך - בבדיקות שעשית בימים הראשונים של התזונה הזו.) שלמעשה כבר ברגע ועוד לפני שאוכלים (גם כשיש רמת אינסולין מסוימת- שד"א הגבול בכמותו דק מאוד (3-7 יחב"ל) רמת גופי הקטו מצויים על 1-3 מ"ג לד"ל).
    ולשאלה:
    רשמת בבלוג שגופי הקטון אמורים לעלות לחצי מילימולר (לפחות) כדי להיות בקיטוזיס .
    תוך כמה זמן זה קורה ?, ז"א שלמעשה ככל שהתזונה דלה בפחמימות כבר כמות גופי הקטון אמורים לעלות מאותם 3 מ"ג לdl ל18 ואף 54 mg\dl?

    ו2)לא כתבת לגבי קפאין מהי השפעתו (בתחילת הדרך?) קראתי שלמרות שהוא מקדים את הופעת הקיטוזיס הוא הרי מגביר את התשוקה לגלוקוז?

    3)קצת מעניין אותי לשאול, מדוע שחומר אנדוגני (גופי קטון) דווקא ישמש את הגוף לצורכי אנרגיה? נשמע לי מוזר:) , ובאמת דווקא נראה לי שבטא אוקסידציה יהווה כתהליך מטבולי עיקרי שמתרחש בעת עקה , לא?

    3)מה לגבי פרוטאוליזיס? (איך אתה מונע את פירוק השריר? הרי הקורטיזול עלול לעלות במצב שכזה?)
    דיאטת אטקינס דוגלת ברמת חלבונים גבוהה וכך גם שומנים ואילו קטוגנית דוגלת אך ורק בשומנים כמזון עיקרי ,
    ובאטקינס טוענים שהגוף נכנס לקיטוזיס? בבלוג אתה כותב שבעודף פרוטאין הכבד נכנס לגלוקונאוגנזיס גבוה ולכן גופי הקטון יתמעטו (מה שאתה אומר נשמע הגיוני) אז אטקינס טועים? הרי למרות צריכת החלבון הגבוה GH אמור לעלות וכך גלוקגון אז נשמע שאינסולין יורד לא? והרי כיצד השריר יבצע גליקוגנזה (בניית גליקוגן) בהיעדר האינסולין בשתי הדיאטות ?

    4)אוף שכחתי מה רציתי לשאול, כשאזכר אכתוב עוד פעם!

    5)לסיכום רציתי שתכתוב פוסט יבש בשבלי ולעוד קוראים שמתעניינים במידע יבש או לחילופין אם אין לך זמן אז תכתוב בתגובה;
    (הכל בmg\dl , בממוצע)
    א. מה רמות הגלוקוז במצב המטבולי הזה?
    ב. מה רמות הTG בדם במצב זה?
    ג. מה רמות גופי קטון במצב זה?

    סורי על הבלאגן וכל השאלות הרבות , תודה רבה רבה לך!

    השבמחק
  4. נזכרתי בעוד כמה דברים שרציתי לשאול

    1) בשל היעדר אינסולין אמור להתרחש לפחות בהתחלה גליקוגנוליזיס השרירים וכך תמנע לפחות בהתחלה תספוקת חומרי הדלק לשרירים תהיה מועטה ולכן הקיטוזיס נדחה במעט?

    2)אילו הורמונים מעודדים קיטוזיס והאם חוץ מאיסולין יש עוד הורמונים שמונעים אותו?( אני מדבר על הורמון גדילה גלוגון וכו)?

    השבמחק
  5. אתה מתכוון לענות??
    ויש עוד שאלה

    קפאין מעודד כניסה למצב קטוגני?

    השבמחק
    תשובות
    1. שי ידידי, אני מצטער, אבל אני די עסוק ומתקשה להגיע לכל השאלות ששואלים אותי לאחרונה, בעיקר שאלות מורכבות וארוכות כאלו.
      בכל מקרה שאלה מקורית...

      1. גופי קיטון יכולים להמצא בדם בכל רגע נתון לדרגה כזו או אחרת. אבל אתה לא נכנס לקיטוזיס עד שאתה לא משתמש בהן בצורה מירבית (קיטו-אדפטציה), וזה מצריך שבטא היידרוקסי תשאר ברמה קבועה מעל 0.5 מילימולר בדם, בלי עליות וירידות חדות של אינסולין וסוכר כמובן.
      תהליך הכניסה לקטוזיס לוקח מספר ימים עד מספר שבועות על התזונה (ראה פוסט על תהליך ההסתגלות).

      2. קפאין - מאוד אישי, לא מפריע ישירות לגוף לייצר גופי קיטון, אבל יכול לגרום לתגובות אחרות שמשפיעות אולי בעקיפין על קיטוזיס (מינימלי).

      3. גופי קיטון הם רק חלק מהאנרגיה שיכולה להגיע מייצור פנימי, דוגמה טובה לכך היא גלוקוז שגם יכול בכל רגע להגיע מייצור פנימי.
      רק לא לשכוח שהמקור לגופי קיטון הן חומצות שומן בעיקר, שיכולות להגיע מן הסתם דיאטטית או ממאגרי השומן שלך, הן לא מופיעות "יש מאין".
      אפשר לומר שזו אנרגיה שמגיעה משומן בעיקרון.

      4. ארוך מדי - רגישות לאינסולין עולה, נוצר מנגנון של שימור חלבונים, גלוקוניאוגנזה יורד הילוך, המקורות לגלוקוז מגיעים בעיקר ממקורות אחרים (לא רק מחלבונים).

      5. יש הרבה דברים שאני רוצה לכתוב עליהם, אין תמיד זמן או רצון לכתוב.

      שאלה שניה:

      1. אכן גלוקוניאוגנזה עולה בהתחלה, יורד בהמשך.

      2. הרבה הורמונים אחרים שמעודדים פירוק טריגליצרידים, ושריפת חומצות שומן שמעורבים בתהליך, תראה את זה כמו מערכת הורמונלית שעובדת כתזמורת. אינסולין הוא כמו מנצח ראשי שאחראי בין השאר על שריפת השומנים ואגירת אנרגיה (ראה פוסט על אינסולין).

      אתה מוזמן להצטרף לקבוצה "תזונה קטוגנית" בפייסבוק, יש שם חבר'ה עם הרבה נסיון וידע בנושא, שישמחו לעזור :)

      מחק
  6. תודה רבה לך ידידי אביב שמחתי לשמוע את תגובתך ועל התייחסותך..

    השבמחק
  7. אתה יכול בבקשה להגיד מה כן לאכול?

    השבמחק
    תשובות
    1. תלוי מה אתה מנסה להשיג ומטרות אישיות שלך, בבלוג שלי יש הרבה וריאציות לביצוע אסטרטגיות תזונה שונות - מפליאו, לקטוגנית, ועד לקריניבורית מוחלטת - בכולן כמות הפחמימות יורדת, או אמורה לרדת משמעותית בהשוואה לתזונה המערבית (או בהשוואה להרבה "דיאטות" אחרות).
      בכל מקרה - לצרוך פחמימות "בכדי להיות בריא" - אתה לא צריך, ואולי עדיף עם כמה שפחות - אם עברת על הפוסט מעל, והבלוג שלי בכלל.

      מחק
  8. היי, הייתי היום אצל דיאטנית וסיפרתי לה כי אני מעוניינת שההריון הבא שלי יהיה דל פחמימות על גבול הקטוגני. היא אמרה לי שחייבים לאכול דגן עקב הצורך החיוני בוויטמיני B. מה הניסיון בנושא?

    השבמחק
    תשובות
    1. ויטמיני ה B קומפלקס נמצאים בריכוז הגבוה ובזמינות הביולוגית הטובה ביותר ממקור החי - בעיקר בכבד, דגים, ביצים ובשר, אין שום דבר בדגן שמועיל לנו בספיגת ויטמיני B, אני מחשיב את זה כאוכל נחות וסוכר לכל דבר.

      מחק
  9. וואו. איזה ניפוץ מיתוסים.
    ומה עושים טבעונים?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ברור לי אם אתה שואל כיצד טבעונים יכולים לבצע את התזונה אולי? אם אתה מתייחס לקטוזיס אז מאוד קשה לבצעה כטבעוני, ולדעתי בכללי זו לא תהיה תזונה שתקדם בריאות (הסתמכות על שמן וחלבון צמחי בלבד - ממש לא אופטימלי בעיניי).
      כתבתי פוסט שמפרט את דרך האופטימלית לביצוע התזונה הקטוגנית לצמחונים, לדעתי לפחות:

      https://meeverlapaleo.blogspot.com/2016/06/ketogenic-vegetarians.html

      מחק