יום שישי, 29 בנובמבר 2013

נולדנו לעולם בכדי לשרוף שומנים Neonatal Ketosis

מזה זמן רב יושבת לי הידיעה הזו בתודעה, שאנו מגיעים לעולם במצב מטבולי קיטוטי *, זה אחד הרעיונות המרתקים והמקסימים ביותר שנחשפתי אליהם, האם זה יכול להיות? 


האם נולדנו לעולם כמכונות ששורפות שומנים?




ובכן התשובה שמצאתי, רק הדהימה אותי יותר, כנראה שלא הערכתי את חשיבות המצב המטבולי הזה לגוף הדם מספיק.


* מי שלא מודע למונח "מצב מטבולי קיטוגני", נא לקרוא את הפוסט "מה הם גופי קיטון וכיצד מגיעים למצב מטבולי קטוגני".
ממש בקצרה - גופי קיטון הן תוצאה של שריפת שומנים בכבד, בסביבת אינסולין וגלוקוז נמוכה, ומהווים חומר אנרגייה כמעט לכל התאים בגוף, בעיקר למוח. וזאת כמובן כאשר הסביבה (דיאטה), מאפשרת זאת. 

חזרה לרעיון שאנו נולדים לעולם קיטוטיים.
אני זוכר שקראתי על כך בקצרה במספר מקורות, אבל ההרצאה שממש גרמה לי להיות אובססבי כלפי הרעיון, היתה זו של נורה גדגאודס ב AHS 2012. הרצאה שאני אישית נכחתי בה. (וידאו להרצאה בתחתית הפוסט)
לא יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן לבדוק את העובדות בשטח. אבל מספר שיחות ושאלות לגבי העדפת חומרי בעירה שונים בגוף האדם בפייסבוק, שוב הציתה בי את העובדה שתמיד ישבה לי בראש - "האם אנו באמת נולדים לעולם כמכונות שורפות שומנים קיטוטיים?".
אחת הטענות שהועלתה בשיחה, וזו גם אחת הטענות של הרבה מה"מומחים" בתחום התזונה, היא שחלב אם הוא בעל תכולה גבוהה של סוכר (לקטוז), ולכן אנו מותאמים ו"מוכרחים" לצרוך פחמימות כבני אדם בכדי להיות בריאים. או לפחות הטענה שפחמימות "אינן מקור בעייתי בדיאטה" בשל עובדה זו.

במשך כל השבוע האחרון, אני מחפש מקורות ומחקרים שיסבירו אחת ולתמיד את מה ששמעתי בהרצאתה המעולה של נורה. לתדהמתי, נחשפתי לעולם שלם (ומסובך) של העדפת חומרי אנרגיה למח העובר, מהרחם, אל הלידה וכיצד זה משתנה מיידית עם תהליך ההנקה. מרתק!


בפוסט זה, אני אצרף מקורות בסופו, ואני מזהיר מראש, הרבה חומר מסובך ומתקדם אני הולך לשתף, בעיקר ההדבקות באנגלית בפוסט עצמו. אבל אל דאגה, אני אוסיף נקודות הסברה קלות להבנה בעברית כמובן.
מכל המקורות שאפרסם, אני אתרכז בשתיים המשמעותיים ביותר.


מקור ראשון מגיע ממקור ספר נוירוכימיה של דונלד ד. קלארק - Basic Neurochemistry: Molecular, Cellular and Medical Aspects. 6th edition.

במשך רוב המאמר המעולה שלקוח ממקור הספר, כמצופה, כותבים המחברים, שתחת מצב מטבולי "רגיל" (מרכאות שלי), מוח האדם מעדיף ותמיד רוצה לשרוף גלוקוז כחומר הבערה העיקרי. זה כמובן ממש הפשטה של מידע ביוכימי מאוד מסובך, שלמי שרוצה, אני ממש ממליץ לקרוא בכתבה.
ואז לקראת סוף המאמר, אנו מגיעים לעובדות שמעניינות אותנו ורלוונטיות לפוסט שלי. מתוך המאמר:

"The brain utilizes ketones in states of ketosis"

Significant utilization of ketone bodies by the brain is, however, normal in the neonatal period. The newborn infant tends to be hypoglycemic but becomes ketotic when it begins to nurse because of the high fat content of the mother's milk. When weaned onto the normal, relatively high-carbohydrate diet, the ketosis and cerebral ketone utilization disappear. Studies have been carried out mainly in the infant rat, but there is evidence that the situation is similar in the human infant


צריכת גופי קיטן ע"י המוח, לעומת זאת, הנה נורמלית אצל תינוקות. הנולד הרך נוטה להיות היפוגלקמי אבל הופך להיות קיטוטי כשהוא מתחיל לינוק, וזאת בשל תכולת השומן הרבה של חלב האם (שימו לב שהם אינם אומרים שמוחו של העובר מתחיל לשרוף סוכרים בשל תכולת הסוכר של החלב!). כאשר התינוק עובר לתזונה רגילה, גבוהה יחסית בפחמימות, קיטוסיס וצריכת גופי הקיטון ע"י המח נעלמת. מחקרים נעשו לרוב בעכברושים, אבל ישנן עובדות שתהליך זה זהה גם אצל בני האדם.


The first two enzymes in the pathway of ketone utilization are d-β-hydroxybutyrate dehydrogenase and acetoacetyl-succinyl-transferase. These exhibit a postnatal pattern of development that is well adapted to the nutritional demands of the brain. At birth, the activity of these enzymes in the brain is low; activity rises rapidly with the ketosis that develops with the onset of suckling, reaches its peak just before weaning and then gradually declines after weaning to normal adult rates of approximately one-third to one-fourth the maximal rates attained

שני אנזימים עקריים בתהליך צריכת גופי הקיטון ע"י המח (d-β-hydroxybutyrate dehydrogenase and acetoacetyl-succinyl-transferase). מוכיחים שהצורך ההתפתחותי של המח מאוד מותאם למצב המטבולי הנ"ל (קיטוטי). בלידה, שני האנזימים אינם פעילים ברמה גבוהה. פעילותם עולה משמעותית עם הקיטוסיס שמתפתח עם תחילת ההנקה, שיא הפעילות מגיע לקראת סוף הנקת התינוק, ואז מתחיל לרדת במעבר מינקות לבגרות.

המאמר ממשיך להסביר שהאינזימים וגופי הקיטון אינם מסוגלים להחליף לגמרי את תפקידו של הגלוקוז, אבל הנ"ל אינו מספק את חומר האנרגיה העקרי למוח (כך זה גם אצל אדם בוגר - כאשר רמות הגלוקוז בדם נשארות קבועות אפילו ללא צריכת פחמימות - גלוקוניאוגנזה).
שוב, יותר מסובך כמובן, כדאי לקרוא את כל המאמר.


נמשיך למקור השני.
המון מידע לא קל, זמין בספר Perinatal Biochemistry ברשת, אני אהיה כנה, לא קראתי את כל המידע בספר מן הסתם, רק חיפשתי את המידע הרלוונטי לגבי ניתוב חומרי האנרגיה של התינוק למח לאחר הלידה.
בכדי לקרוא את כל הספר, צריך לקנות אותו, אבל המידע שכן זמין לנו (חסרים מספר עמודים), בנושא הרלוונטי לפוסט שלנו, מתחיל בעמוד 246 - Energy homeostasis During Early Neonatal Life. ומסתיים בעמוד 252.

הנקודות שחשובות מהספר:
ישר לאחר הלידה, ישנה ירידה דרסטית באינסולין וגלוקוז.
שינויים הורמונליים מתבצעים מיידית לאחר הלידה ומאפשרים לתינוק להתאקלם למצב מטבולי בו גלוקוז לא נוכח, כאשר תזונתו תהיה עשירה בחומצות שומן (מחלב האם).
ביום הראשון, ישנה ירידה דרסטית בגלוקוז (היפוגלקמיה), אבל הגלוקוז עולה ומגיע לאיזון בהמשך, תודות לתהליך הגלוקוניאוגנזה.
עם הירידה באינסולין, נוצרת סביבה שמאפשרת לשרוף חומצות שומן חופשיות שמגיעות משומן על גוף התינוק, בנוסף כמובן לחלב האם שעשיר בחומצות שומן בינוניות, שבשל הרכבן, מספקות הרבה גופי קיטון לעובר היונק.
אכן, לאחר הלידה, נוכחות עשירה של חומצות שומן בינוניות של חלב האם, מעודדות אינזימים בכבד לייצור גופי קיטון ולצריכתם ע"י המח.

הנקודה הבאה מתוך הספר היא המדהימה מכולן, כמה חבל שהיא נקטעת באמצע, והדף הבא לא זמין. אבל זה כל כך מלהיב אותי ומדהים, שאני חייב להדביק את התמונה מהדף. נא לקרוא, אני אפרט מתחת לתמונה.




אני ממליץ לקרוא את החלק הנ"ל באנגלית לפחות שלושה פעמים. הפיסקה מצביעה על כך שבעצם בזמן ההנקה, מועברים גופי הקיטון דרך מעטפת המח בצורה מקסימלית ונצרכים כחומר האנרגיה העיקרי של המח. ובכך מוכיחים שגופי הקיטון מהווים תפקיד מרכזי ועקרי בהתפחות הראשונית של המח!

לפני המעבר למטבוליזת קיטונים, מסביר הסופר על חשיבות חומצות החלב בהזנת המח בזמן לידה, ובשעות הראשונות שלאחר. לאחר ההסבר הביוכימי המבריק על חשיבות הקיטונים בזמן ההנקה, חוזר הסופר להסביר על חומצות החלב וסוגר מעגל:


מה שהפיסקה למעלה מסבירה במילים מסובכות, שברגע שהעובר יוצא לאויר העולם, הוא מתנתק מאספקת הגלוקוז. בין השלב הראשוני של הלידה לתהליך ההנקה וההחלפה למטבוליזת קיטונים, המח יצרוך בעיקר חומצות חלב (lactate).
שימו לב שעם הלידה חומצות החלב מספקות את האנרגיה הראשונית למח, ולא גלוקוז. לאחר הירידה הדרסטית בגלוקוז בלידה, הגלוקוז מתאזן ונשמר לתפקידיו העקריים ולא לסיפוק אנרגייה למח התינוק!
ברגע שהתינוק מתחיל לינוק, גופי קיטון ממטבוליזת חומצות שומן בינוניות עולות פי 10 מהלידה, ודוחקות הצידה את הצריכה של חומצות החלב ע"י המח.
וכאן אני פשוט חייב להעתיק שוב את המשפט הכי חשוב באנגלית:

indicating that once the onset of suckling  takes place, ketone bodies become the major fuel for brain development. In these circumstances lactate will be used as the major glucongeogenic substrate

ברגע שההנקה מתחילה, הופכים גופי הקיטון למקור האנרגיה העיקרי בהתפתחות המח. ובכך הופכות חומצות החלב (מחומר אנרגיה ראשוני) לתחליף העיקרי לייצור גלוקוז (גלוקוניאוגנזה). 


כיצד אני מפרש את העובדות הללו?

זה נראה לי שאנו נולדים לעולם עם העדפה ראשונית לשרוף חומצות שומן וגופי קיטון כחומר בעירה עיקרי.
אפילו במצב מטבולי עכשוי, שבו רוב האמהות, צורכות דיאטות עשירות בפחמימות, האם מספקת חלב עשיר מאוד בחומצות שומן בינוניות לתינוק הנולד.

מתוך הבלוג:

So understanding the macronutrient ratios of breast milk in context of the body it is designed for gives up a good idea of what ratios are healthy for an adult human. This works out to ~17-27% protein, ~0-7% carbohydrates, ~66-83% fat, or 84-137g protein, 0-38g carbs, and 147-184g fat on a 2000-calorie diet. Such a diet would almost always be ketogenic (very metabolically damaged people may not handle even 38g carbs).

 בחברות מסורתיות ושבטים מבודדים, מקובל להניק את הילדים עד גילאים 6 או אפילו 7. כאשר המזונות הראשוניים שמוצגים לילד הינן ממקור החי - בשר ושומן.
אני מאמין שזה תבוע בתוכנו, עצם קייומנו, כחברה של ציידים-לקטים, להיות מותאמים לשריפת שומנים וגופי קיטון רוב חיינו, אם לא כל חיינו. לא כי בחרנו בכך, כמו שאני עושה כיום, אלא כי עוצבנו כך. פשוט הסביבה מקשה ואינה מאפשרת לנו להגיע לפוטנציאל האמיתי שלנו.
העובדה שתינוק נולד לעולם היפוגליקמי, מראה שהצורך בגלוקוז לעובר, מגיע באספקת הדם שמועברת בחבל הטבור כחלק ממכלול מרכיבי התזונה והאנרגיה לגדילת העובר. זה כמובן, כאשר האם צורכת פחמימות והרבה סוכרים בדיאטה המערבית, כמו כל אם היום (אין פלא שמשקל התינוקות בעולם רק בסימן עליה - שימו לב לדקה 22, ישראל ברשימה גם כן).
עם ההתנקות מהגלוקוז שמסופק ע"י חבל הטבור, מהר מאוד מחליף העובר לגופי קיטון כחומר הבעירה העיקרי והחשוב ביותר להתפתחות מוחו - השלב הכי קריטי להתפתחות מח הילד, בגיל הרך!
ובכך, מוכיח, לדעתי לפחות, מה גופינו באמת נולד לשרוף, ומה המצב המטבולי האופטימלי בו אנו צריכים לחיות.

מעניין אותי מאוד לדעת, כיצד היה המצב אצל אם הריונית פליאוליטית לפני יותר מ 10,000 שנים, לפני המהפכה החקלאית, בתקופת הקרח האחרונה, ללא פחמימות בנמצא?
האם הצורך בגלוקוז אצל העובר הנולד כמעט ולא קיים במקרה זה?
האם התפתחות מוחו מקבלת נקודת התחלה טובה יותר עוד ברחם האם?

וזה גורם לי לחשוב הלאה. אני מתחיל להבין את הנזק הרב שאנו כחברה גורמים לילדינו שגודלים על פחמימות ומתוקים מהרגע שנגמלנו מתהליך היניקה.
אני רואה ילדים קטנים כל היום במצוקה, כאשר הם עוברים את המשבר של נפילת הסוכרים מה"מנה" האחרונה שלהם.
אני רואה כיצד הם בהתמוטטות ובכי להוריהם כאשר הם רעבים (או בקריז מנפילת הסוכר), והדבר הראשון שהוריהם נותנים להם יהיה מאכל פחמימתי או לרוב גרוע יותר - דבר מתוק בכדי להרגיעם.

* אצל חברות מרוחקות, ילדים יכולים לעבור שעות ללא בכי, או מה שאנו קוראים לו "רעב". זה בעיקר ידוע אצל האסקימוסים המסורתיים, שביססו על תזונתם מהחי בלבד. התינוק מראה שלווה ורוגע שאין להשוותם לימנו אנו, גם עם גדילתו לילדות.



מה עם עוברים שאמהותיהם בעלי תנגודת אינסולין חריפה שמשפיעה על המערך ההורמונלי אצל התינוק הנולד? שבעצם מגיע לעולם עם תנגודת אינסולין כבר מהדקה הראשונה. כיצד מגיב מוחו המתפתח?
ומה עם אמהות שהמחליפות בשל בעיה זו או אחרת, או בשל המלצות קופות החולים, למטרנות ופורמולות סוכריים ועמילניים כבר מהרגע הראשון?
האם זה יכול להתחיל להסביר את הבעיות הפסיכולוגיות שאנו רואים בילדים היום?
ADD ?ADHD? חרדות? סכיזופרניה? דכאונות? ומה עם אוטיזם?

מה יותר משפיע? אי סבילות לגלוטן אצל האם, או חוסר אספקה של חומרי אנרגיה ובנייה קריטיים בהתפתחות מוחו של התינוק (קיטוסיס וויטמינים קריטיים ממקור השומן), או אולי שניהם יחד? אולי מרכיב אחר?

המון שאלות ומחשבות מתרוצצות במוחי בעקבות השבוע האחרון.

תהיה דעתך באשר היא - אנחנו נולדים לעולם עם העדפה לשריפת שומנים, קיטוטיים. נקודה. מבחינה נוירולוגית, לא דעתי.
אני, את/אתה וכן כולנו, מחליפים לאט לאט לגלוקוז כחומר האנרגייה העיקרי של המח עוד מילדות, וככל שהשנים עוברות, התלות בפחמימות שיספקו את הגלוקוז הנדרש  למח, עולה.
דבר הגורם לנו להיות תלויים באספקה שוטפת של פחמימות, וזאת מכיוון שאיננו מסוגלים לאחסן הרבה מעבר ליממה של גלוקוז על גופינו.
מצב "נח" ואפשרי בתשתית המזון הנוכחית.
אי לכך, כל המומחים מאמינים שהמצב הטבעי של האדם הוא שריפת גלוקוז ברמה המוחית. אבל זה נכון אך ורק אם הכרחנו את מוחינו להגיע למצב הזה, בשל סביבה עשירה וזמינה של פחמימות.

השאלה היא, האם זהו המצב האופטימלי והטבעי של האדם?


ההרצאה המעולה של נורה:





* נקודה מאוד חשובה לנשים שקוראות את האינפורמציה הזו: לוקח לגוף מספר שבועות עד מספר חודשים להסתגל חזרה למטבוליזת שומנים ושריפת קיטוסיס.
וזה, יהיה תלוי כמובן, במצב המטבולי הנוכחי של האם. קשה לי להמליץ על החלפת דיאטה נוכחית לדיאטה קיטוגנית ממש לפני ההריון, או בזמן ההריון כמובן. אני הייתי נותן מספר חודשים טובים של הסתגלות לפני ההריון אם אתן נותנות לכך נסיון.
מה שבטוח, גם עם צריכת פחמימות, הייתי מוודא שהדיאטה הינה "נקייה" ללא כל הפוגעים העקריים (סוכר, דגנים, פחמימות מעובדות ושמנים צמחיים - ראי דיאטת פליאו).
אני יודע, קל לי להגיד, כגבר לאישה כיצד לשלוט על החשקוקים בזמן ההריון... נא לא לזרוק עלי עגבניות עם קריאת ההערה הזו :)

קישורים:








20 תגובות:

  1. פוסט מעולה שבמעולים. באמת היה מעניין לבדוק ציידים לקטים שרוב תזונתם מן החי. לא סביר שהם אכלו מעט חלבון כמו שדרוש כדי להגיע למצב קטוגני בתנאי היום אבל יכול להיות שאז, לאחר 100% חיים עם מעט פחמימות היה יותר קל להיכנס למצב קטוגני בצום שכמובן היה המצב הרגיל שלהם.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה מיקי.
      קשה לי להאמין שבמצב מטבולי של אנשים פליאוליטים עם מינימום פחמימות, עודף חלבונים היה בעייתי. אולי אפילו יתרון, שכן עודף חלבונים יאגר כגלוקוז - חומר בעירה אנאירובי בשרירים ובכבד.
      כנראה במצב מטבולי כשלהם, היציאה מקיטוסיס היתה קצרה. חזרה לקיטוסיס היתה מהירה ואולי אפילו לא מורגשת.

      השערה... אין עדות של בדיקות דם קיטוטיות מלפני 10,000 שנים... ;)
      הייתי מת לראות בדיקות דם של ציידים לקטים שחיים היום ללא התערבות האדם הלבן. ואתה יודע מה? אפילו כאלו שאוכלים פחמימות מזדמנות ופירות. מעניין מאוד.

      מחק
  2. היי אביב ,
    אהבתי את הפוסט , זה בהחלט רעיון מעניין מאוד.
    ראיתי את הפוסט הקודם שלך לגבי מה שאתה אוכל ביום יום ואני חייב לשאול , מה עם ירקות? חח זה לא נשאל בטון אימהי שאומר שאתה צריך לגמור את הברוקולי על הצלחת או משהו .. אלא האם הדיאטה הזו כוללת ירקות או פירות אני סקרן.., והאם אתה מרגיש שהתזונה הזו מגוונת ועשירה , קיימים קינוחים?

    השבמחק
    תשובות
    1. הי עידו
      תודה על הפרגון. שמח שמצאת את זה מעניין.

      לגבי ירקות, אני לא אוכל מבחירה אישית.
      אני לא בדיוק "נגד" ירקות לקהל הרחב, אבל אין בהם נחיצות לבריאות האדם, מוזר לשמוע את בפעם הראשונה, אני יודע. אין שום ביסוס מדעי שירקות נחוצות לבריאותינו (פוסט ענק ליום אחר).
      כל ההמלצות לירקות הינן בדיוק זה - המלצות.
      אני כבר קרוב ל 6 חודשים על דיאטה זו, וזה רק עושה את חיי קלים יותר. אני לא צריך "לחשב" כמות פחמימות - הן פשוט לא שם. אני מקבל את כל הויטמנים והמינרלים הנחוצים לבריאותי מהחי, שזה הרבה יותר זמין לנו ביולוגית, בניגוד לדברים מהצומח.
      אני יודע, קשה לעכל. * גם את הירקות חחח (;
      אבל ברצינות, מאז שהורדתי את הירקות והפירות בפרט, אני לא מרגיש בהם צורך, ההקלה על מערכת העיכול היא אדירה!
      פחות סיבים שרק גרמו לתסיסה, כאבים ובעיות שלא קישרתי לכך בעבר. יציאות ללא בעיות בכלל, לפני שאתה שואל.

      גיוון? קינוחים?
      אני לא אשקר, בהתחלה זה היה מוזר לאכול את הסטייק שלי ככה לבד על הצלחת, כאשר החצי השני של הצלחת ריק. בלי "תוספות", "צבעים", "עניינים" - למה אנחנו צריכים אותם בכלל?
      זה ענין של הרגל.
      היום אחרי חודשים על תזונה כמו שראית בפוסט, קשה לי להבין פתאום איך אדם, כל אדם, אוכל את הסטייק שלו עם תוספות בצד. פתאום זה נראה הפוך. בשר ושומן צריכים להיות גולת הקוטרת היחידה על הצלחת. ככה אני מרגיש לפחות היום, אולי ישתנה בעתיד, אני תמיד מוכן לשנות את דעתי.

      אני מרגיש כל כך מלא אחר ארוחה כזו עם שומן, שאני לא יכול לדמיין ירקות ותוספות בצד (שלא לדבר על עמילנים).

      אני קורא המון על ה"טוב" שבירקות (זו כמובן הדעה הקונבנציונלית) אבל כבר תקופה ארוכה אני מבין שאין בהן צורך ביולוגי, פשוט לקח לי הרבה זמן פשוט להתנתק מהצורך.

      פירות אני לא אוכל. המון סוכר.

      קינוח?
      קפה שחור
      כפית שמן קוקוס
      לפעמים קוביה שוקולד מריר 90% (הכי הרבה מהצומח שתרא אצלי, יחד עם שום אולי)

      מרגיש מעולה, לא חסר כלום :)
      בקרוב בדיקות דם, נראה מה דיאטה ללא פחמימות, ללא ירקות ופירות עושים לאדם כמוני...

      מחק
  3. אתה כותב מעניין מאוד, אבל שמתי לב שרוב מי שאוכל פליאו הם אנשים צעירים, בעיקר גברים (אני יודע לא כולם צעירים ויפים וגברים..) ולכן לקבוע שדיאטה קיטוגנית או פליאוליסטית טובה ובריאה לאורך ימים ושנים באמרה בנוסח: היי תראו איך אני מרגיש טוב ואני חזק כי אני עושה כושר וכו וכו, לא כל כך אמין כשאדם בן 20 30 40 אומר את זה. לכן אני מחכה לראות מה יקרה ולאן המגמה הזאת תוביל.
    יש רק בעיה אחת, שאנשים לא אוהבים להודות שטעו, ובמיוחד אם הם מוכרים לציבור בתור ה-.. כזה או אחר.
    אני כבולים למה שיצרנו. קיצר בהצלחה בהמשך נחיה ונראה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הפרגון
      את האמת, אני מנסה לחקור את העובדות וביוכמית גוף האדם מעבר לדיאטה שנקראת פליאו, ובכך להבין מה נועד גופינו באמת לצרוך. אי לכך "מעבר לפליאו".
      עם זאת, אני תומך נלהב של תבנית ה"פליאו" בכל צורותיה בגלל ההורדה של הפוגעים העקריים מהדיאטה.
      אלא אם כן אתה תומך של דיאטה טבעונית או צמחונית, שאולי טוען שאכילת בשר בפרט מזיקה לבריאותינו, הייתי מעוניין לדעת כיצד אתה חושב שהורדה של סוכר, פחמימות מעובדות, שמנים צמחיים תעשייתיים והחלפה לאוכל לא מתועש אמורה בדיוק לפגוע בבריאותינו? בין אם זו בת או בן, בכל הגילאים?

      אבקש להתייחס לשאלה ברצינות.
      אמירות של "כל הבשר והשומן יסתמו את עורקיך" או תאמי מוסר (שכן, אינן קשורות לבריאותו של האדם, וזו מטרת הבלוג), לא יפורסמו.

      אשמח לדעת מה לדעתך הבעיות האפשריות בדיאטה, בין אם היא קיטוגנית או לא.

      אני מאוד מקווה, שבניגוד לאחרים, אם אגלה שדרכי איננה נכונה, אוכל לשנות את דעתי ולהודות בכך. זו אמורה להיות גדולתו של כל אדם. אני יכול רק לקוות. אני רואה אנשים אחרים שלא מוכנים לשנות את דעתם לנוכח עובדות מנוגדות לדיעותיהם ויהי מה. אני לא רוצה להיות כזה...

      מחק
    2. אגב, עוד נקודה מאוד חשובה
      למרות שזה תמיד נשמע כך, אני לא חושב שכולם חייבים לעבור למצב קיטוגני. אני אומנם תומך נלהב ברעיון לכל אחד שרוצה לנסות, אבל זה לא "חובה". מקווה שזה ברור.
      אני רוצה להעלות פוסט שלם בעתיד, רק בכדי להביר את דעתי בנושא.
      ושוב, עם כל זאת, חוץ ממקרים מיוחדים במינם, אני לא רואה שום "בעיה" לכל אדם שירצה לנסות להגיע למצב מטבולי זה.
      סך הכל המונח "קיטוטי" זה בעצם פירוק חומצות שומן כמצב מטבולי - או פשוט יותר - שריפת שומנים, זה הכל. למה זו צריכה להיות בעיה? אם אתה עם עודף שומן, ומנסה לשרוף שומנים, אתה תצטרך לשרוף את אותו השומן. חלק מתוצר הלוואי של פירוק השומן (חומצות שומן חופשיות) יהיה גופי קיטון אלו. זהו מצב טבעי ונורמלי של שריפת שומנים. או יותר נכון, בלתי נפרד (!!) משריפת השומנים.
      בין אם אתה "צורך" אותן לפעילות מוחית או לא, למה זו אמורה להיות בעיה?

      מחק
  4. ממש לא רק גברים צעירים, פלח הגילאים למעשה הרבה יותר מגוון מבטבעונות למשל (בה בוחרים המון צעירים אבל קשה למצוא הרבה מבוגרים שאוכלים ככה שנים, תקן אותי אם אני טועה) יש מספר דוגמאות לאנשים בני 50-60 שאוכלים פליאו וניתן למצוא אותם בגיגול פשוט...

    השבמחק
  5. אני חושב שהורדת מזונות מעובדים מהתפריט מוסכמת על שנינו כצעד מונע מחלות מובהק.
    תמיד לא הבנתי את כל בעלי הכלבים שקונים לכלבם את המזון המשובח ביותר, אך לרגע
    הם לא חושבים לעצמם "הי! גם מה שאני אוכל משפיע עלי!", וממשיכים לאכול דונאט.

    אני חושב שהורדה של קבוצת מזון תגרום להרגשה טובה לזמן מה ואף למס' שנים.
    הורדה של שומנים/פחמימות/חלבונים בהכרח תוריד רגישויות לאנשים מסויימים וממילא הגוף יהיה חופשי באותו זמן מגורמים אלרגניים כאלה ואחרים. זה יכול להיות גלוטן החיטה או המנעות מבשר שתוריד את רמת חומצות השתן בדם ותקל על חולי מפרקים. הבעיה שאנשים טועים לחשוב שהעודה שהם מרגישים טוב אומרת שזו הדיאטה המושלמת בשבילם מכאן ועד 120, וכך הם מגיעים לחוסרים מצטברים ומחליפים בעיית בריאות אחת באחרת.

    אני אתן שני דעות שאני מחשיב לנכון, ולא הצלחתי למרות שאני קורא את הבלוג הזה ואחרים לשנות את דעתי.

    1. בשר יוצר כמות רבה של רעלים בתהליך המטבולי, שבכמות גדולה בסופו של דבר מזיקה - האם לדעתך זה אינו נכון ביוכימית?

    2. שים לב כמה קשה לך להיות במצב קיטוטי. מספיקה סטייה קטנה וכבר הגוף חוזר לסורו.. כלומר לעזאזל אבל הגוף באופן אוטומטי מעדיף להשתמש בגלוקוז אין לי הגדרה אחרת! צריך כל כך להשגיח שלא יחזור לזה שזה בוודאי לא נראה לי כדבר טבעי שציידים לקטים יחיו איתו. מה שהיה בשטח אם פירות אכילים או כל חומר מזון אחר היה נאכל במקרה הזה קצת קשה להיות בקיטוזיס כל הזמן... אתה וודאי תענה שחזרה של הגוף לשימוש בגלוקוז אומרת רק שלא נתת לגוף את התנאים המתאימים למצב האידיאלי עבורו - קיטוזיס - אבל אני עדיין חושב שהקושי להגיע לזה, והנטייה שלו לחזור לגלוקוז בכל פעם שהוא רק יכול מוכיחה את טענתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. היתה לי הרגשה שתגיע איזו הערה על צריכת בשר. נגיע לזה.
      אין צורך ביולוגי באכילת פחמימות. כלומר אם היתה אמורה להיות בעיה, היה דבר כזה שנקרא essential nutrients ממקור פחמימה. אבל אין. אין ביסוס מדעי לכך.
      כלומר, אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי לאכול פחמימות כלל. נקודה. מכאן, בין אם זה "אופטימלי" או "כדאי" זה כבר תלוי בנקודת המבט שלך. יותר ויותר הוכחות מגיעות ממחקרים שמטבוליזת שומנים ומצב מטבולי זה בעל הרבה יתרונות. בטוח לא "מזיק".

      1. לגבי בשר -רמות חומצה בשתן? כמות רבה של רעלים???
      אני מאוד מעוניין בקישורים לכך. הייתי רוצה להעיף מבט בבקשה.
      * שים לב, שאני לא תומך באכילה מרובה של *חלבונים*, אלא צריכה גבוהה יותר של שומנים מבחינה קלורית.

      2. "כניסה לקיטוסיס" (ששוב זה תהליך נורמלי של שריפת שומנים, לא איזה משהו "לא טבעי", אני מקווה שזה ברור), תהיה תלויה בעבר דיאטטי של האדם ובמצבו המטבולי הנוכחי.
      אני אסביר - למישהו עם תנגודת אינסולין חריפה מאוד, למשל סוכרתי סוג 2, יהיה קשה יותר להכנס לקיטוסיס ושריפת שומנים.
      אחרי הכל, לאדם כזה, הבעיה היא ייצור כמות גבוהה של אינסולין באכילת פחמימות, לפעמים אפילו בכמות קטנה מאוד. עודף חלבונים גם יגרום לתגובת אינסולין גבוהה יותר אצלו. לכן, לאדם כזה, יהיה "קשה" יותר להכנס לקיטוסיס.
      אל תשכח, שאינסולין הוא ההורמון העקרי שקובע אם אתה יכול לשרוף שומנים או לא. תנגודת אינסולין היא בעצם מקור הבעיה. לכן למישהו כזה, אינסולין עולה מאוד גבוהה ופשוט מכריח את הגוף לשרוף גלוקוז מיידית (בין אם זה ממקור חיצוני, אוכל, או ממקור פנימי, גלוקוניאוגנזה).
      לצערי, לי כבר יש נזק מטבולי, יותר ממה שאני חשבתי בעבר, כנראה מאכילה מרובה של מזונות מעובדים (בעיקר סוכרים ופחמימות כל חיי - אני לא אשקר, הייתי מכור למתוק!).
      יש לי בעיות של איזון סוכרים כשאני אוכל פחמימות, אפילו בטוחות כמו ירקות ופירות (בדיקת סוכרים עצמית), ועם HgA1C של 5.8 בבדיקת הדם האחרונה אני מוגדר כתרום סוכרתי.
      זו הסיבה ש"קשה" לי יותר להכנס לשם.
      אגב, זה כבר לא כל כך בדיוק, עם הרגלי האכילה שלי היום, אני תמיד "שם". מבדיקות שאני מבצע על עצמי.
      כמובן, זה לא אומר שאני יכול לאכול מגש פיצה מחר בלי השלחות - הלוואי :) חחח

      אני מקווה שזו לא הופכת להיות שיחה בין טבעוני לאוכל בשר, כי לצערי, אני לא מעוניין בכך. מקווה שאתה מבין.
      אם יש לך חומר מדעי לגבות את הטענות הראשונות שלך. נא לשלוח. ושים לב טוב לפני שאתה שולח, כי אני עושה את המחקר שלי ובודק את המחקרים לעומק :)

      אביב

      מחק
  6. "למזלך" איני טבעוני :) יותר נכון אני צמחוני לשעבר שעדיין קצת מתקשה לשנות תפיסה..
    בכל אופן גורמי סיכון לגרימת גאוט כתוצאה מעליית חומצת שתן בדם הינם בין היתר בשר ופירות ים... - http://en.wikipedia.org/wiki/Gout
    אני מודע לכך שלא כל המחקרים הם מחקרים סיבתיים אבל אני לא מזלזל בהם.

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל, אני שמח שכצמחוני לשעבר, אתה מגלה ענין בבלוג שלי. מקווה שתגיע למסקנות עצמאיות לפי המידע הביולוגי של גוף האדם, בנפרד להשקפת עולמי שלי.

      כמו כל דבר אחר בחיים, אנחנו רוצים ללמוד לעומק מאיפה דעותיהם של ה"מומחים" או דעות "ידועות" מגיעות, ולא להאכל בכפית, כמו שאומרים :)

      הבאת קישור מויקיפידיה על שיגדון (gout) - אני גם פונה לאתר בכדי לעבור על מונחים ותהליכים מסוימים שלא הכרתי, אבל תמיד צריך להיות עם היד על הדופק. רק בגלל שזה בויקיפדיה, זה לא אומר שזה תמיד נכון.
      הכותבים של האתר מבססים את המידע על מחקרים ומאמרים שלא תמיד בעלי תוצאות נכונות או פירוש נכון של הממצאים (רובם???). ככה שתמיד צריך להיות חכמים ובעלי common sense.

      אני לא אכנס לעומק המחלה כי זה יקח לי שעות. במקום, אני פשוט אעתיק את הנקודות החשובות לדיון שלנו מויקויפידיה, עם הערות משלי.

      Gout has become more common in recent decades, affecting about 1–2% of the Western population at some point in their lives. The increase is believed due to increasing risk factors in the population, such as metabolic syndrome, longer life expectancy and changes in diet. Gout was historically known as "the disease of kings" or "rich man's disease".

      אוקי, יש קשר לתסמונת המטבולית, שהיא תוצאה של תנגודת אינסולין בעקרון, תעבור על הפוסטים שלי.

      בעבר, רק אנשים מהמעמד הגבוה חלו במחלה, משהו שהראה שרק אנשים עם גישה למזונות שלא היו נגישים לעם, חלו בה.
      רמז - בעבר סוכר היה מאוד יקר, רק אנשים מהמעמד הגבוה יכלו לצרוכו. עדיין, לא אומר כלום, אבל הייתי חייב להעיר, כי כפי שתראה בהמשך, פרוקטוז, הוא בעייתי במיוחד. גם אלכוהול כמובן - עוד סוג של פחמימה...

      מכאן, הם מסבירים על התהליכים והסיבות האפשריות למחלה. אני קראתי את הכל, אבל אגע באורח חיים - תזונה, שזה נושא הדיון. ואני מעתיק מויקויפדיה:

      Dietary causes account for about 12% of gout,[2] and include a strong association with the consumption of alcohol, fructose-sweetened drinks, meat, and seafood

      רק 12% קשור לסיבה דיאטטית?!
      יש קשר (לא סיבה עובדתית) לצריכת אלכוהול, שתייה ממותקת בפרוקטוז, בשר ומאכלי ים.
      שם לב לבעייתיות של הרשימה למעלה, או שאני צריך להסביר? נמשיך הלאה...

      Recent studies have found that other dietary factors once believed associated are, in fact, not, including the intake of purine-rich vegetables (e.g., beans, peas, lentils, and spinach) and total protein.

      מחקרים הראו שגורמים שהאמינו בעבר כסיבות אפשריות לשיגדון, הם לא נכונים (אני חוזר - לא נכונים!). מספר ירקות שמכילים purine וכמות טוטאלית של חלבונים.
      שוב - כמות טוטאלית של חלבונים היא לא הסיבה לשיגדון.

      The consumption of coffee, vitamin C and dairy products, as well as physical fitness, appear to decrease the risk.

      קפה, ויטמין C, מוצרי חלב ופעילות גופנית נראים בפקטורים שמורידים את הסיכון.
      עכשיו תראה איזה קטע, זה המשפט הבא:

      This is believed partly due to their effect in reducing insulin resistance.

      הירידה בסיכון של המוצרים הנ"ל מקושרת לשיפור תנגודת אינסולין...

      וואלה? זוכר מה רשמתי מעל? תנגודת אינסולין = תסמונת מטבולית. עכשיו, אם עברת על הבלוג שלי, אני מאמין שאתה יודע מה גורם לתגובה הגבוהה ביותר באינסולין.

      Gout frequently occurs in combination with other medical problems. Metabolic syndrome, a combination of abdominal obesity, hypertension, insulin resistance and abnormal lipid levels, occurs in nearly 75% of cases.

      אני צריך לתרגם? שוב, ב 75% מהמקרים של שיגדון, קיימת התסמונת המטבולית, לחץ דם גבוה, השמנה, תנגודת אינסולין וקריאות ליפיד לא נורמליות.
      עכשיו, אם אתה עוקב אחרי, אני מאמין שאתה מתחיל להבין מה באמת מקור הבעיה של כל הסממנים שהוזכרו פה.
      אני מכיר אחלה דרך לשיפור המצב המטבולי ולשיפור רגישות של ההורמון אינסולין. ולא, אני לא חושב שזו בעיה של אכילת בשר בכלל או שומן בפרט.

      * אני מזכיר - אני בכלל תומך בהגבלת חבונים לכמות הנדרשת לאותו אדם (ראה סעף 3 בפוסט טעויות נפוצות). דיאטה גבוהה בחלבונים לא רצויה. מעבר לכמות מסוימת באמת מתחילות בעיות, אבל אתה תרגיש לא נח כבר לפני.
      אני חושב ש 20% - 30% חלבונים צריכים להוות את הכמות הקלורית היומית. השאר צריכים להגיע משומן או מפחמימות. הבחירה בידך :)

      * לגבי פרוקטוז (סוג של סוכר - החלק המתוק), שהוא בעייתי במיוחד למרות שאינו מעלה אינסולין גבוה - נראה כאחד הטריגרים העקריים לתנגודת אינסולין, כי הוא גורם לכבד שומני, ותנגודת ברמת הכבד שכנראה מקור הבעיה המטבולית.

      מחק
    2. אני יודע שאני נכנס לכם באמצע הדיון , אבל אני חושב שהטעות העיקרית היא שגאוט לא באה מאכילה מרובה של בשר בהכרך , הבעיה היא בפירוק uric acid בכליות שנגרמת ממנגנונים שונים ולמטבוליזם של פורינים שהם חיוניים לבניית DNA תקין בין השאר , וכיום באוכלוסיה המערבית השכיחות של המחלה היא בערך 1% , לכן ברוב המקרים אכילה מרובה של בשר לא תגרום לגאוט. (אחרת ברור לנו שהשכיחות היתה בהתאם..)
      בחולים מאובחנים בגאוט כדאי לצמצם במזונות עשירים בפורינים. ולגביהם ההגבלות האלה רלוונטיות .

      לגבי מצב העורקים , קשה להגיד ובעייתי לבדוק דרך בדיקות דם אין פרמטר שיכול לתת לך אינדיקציה ישירה ואמיתית לגבי המצב , לרוב זה תהליך שכולל הרבה מאוד גורמים , באופן תיאורתי לחלוטין , יש אנשים שכל חייהם אכלו בריא והמעיטו בשומנים וסיימו על שולחן הצינטורים .
      ללא קשר , היה מעניין אותי לדעת איך יצאו בדיקות הדם אחרי דיאטה כזו , האם תראה שיפור או הרעה, כמו שאמרת בקרוב נראה , אני חייב להגיד שה מאוד מעניין , ויכול להגיד הרבה על התזונה המערבית הנהוגה כיום . תעדכן אותנו! :)

      מחק
  7. אביב שאלתי אלייך:
    בתזונה שמבוססת בעיקר על שומנים אבל עם 100-150 גרם פחמימות שכולם מירקות (אכן כמות גדולה), כמובן שהגוף אינו נמצא בקטוזיס אבל האם הגוף ישרוף שומנים בצורה יותר מוגברת וישתמש ברוב השומנים במזון לאנרגיה או ישאר במצב של שריפת פחמימות ובכך התזונה הנ"ל לא תיהיה יעליה ובעצם אל הרווחתי לא מכאן ולא מכאן..?

    השבמחק
    תשובות
    1. בעקרון כל הורדה של כמות פחמימות מהתזונה הרגילה שלך, אמורה להראות איזושהי התקדמות. כמובן שהורדה של הפוגעים העקריים חשובה מאוד (חיטה, פחמימות מעובדות, סוכר ושמני זרעים תעשייתיים).
      קשה לדעת מה יהיה אחוז שריפת השומנים אל מול שריפת פחמימות, זה תלוי במצב מטבולי, פעילות גופנית, תנגודת אינסולין, מין, גיל ועוד המון. בלי בדיקות מעבדה יהיה לי קשה להגיד לך.
      מה שבטוח, ברמת המוח, אתה תשרוף גלוקוז בלבד, מה שיכריח אותך להמשיך לצרוך פחמימות לרמה זו או אחרת.
      זה בעצם הגבול של מספיק אנרגיה למוח על בסיס קבוע, אבל לא תגיע לקיטוסיס. אם זו לא מטרתך, ואתה רואה שיפור על הדיאטה הנוכחית, אז אני לא רואה בעיה.

      מחק
  8. הי אביב.
    תודה רבה על התשובה!
    אני לא ממש מבין גדול בתזונה.. בכל מקרה אני לא בדיאטת הרזיה או משהו, פשוט מחפש לאכול הכי בריא וטוב לגוף. אני ממש אוהב לקרוא את הבלוג שלך אתה כותב ברור נפלא ומענין! בכל מקרה אני כבר אוכל פליאו כמה חודשים והבדיקות דם נהדרות.. אבל אני ממש מפחד להוריד את כמות הירקות הגדולה שאני אוכל בגלל הכליות- אני עם כליה אחת (שעובדת יפה מאוד )ולא רציתי להכביד לעיה ואמרו לי (חברים -לא רופאים) שלמצב שלי לא בריא להכנס לקטוזיס, ולהתרחק מכל הדיאטות הקטוגניות למיניה. למרות הכל אני בפליאו כבר מספר חודשים: אוכל המון שומן אגוזים למינהם בשר שמן איברים פנימיים וכו... אבל המון המון ירקות (שהייתי מאוד רוצה להוריד אבל מפחד..). אני לא מחפש להרזות ואפילו אשמח להשמין כמה קילוגרמים לא בחרתי בפליאו בשביל הרזיה אלא לבריאות.. הסוכר שלי בדם נהדר עוד לפני פליאו (70-85) מה שכן הHDL היה מאוד נמוך ועלה יפה מאוד רק מתזונה.. בכל מקרה שמחתי לשתף ואשמח אם תחווה דעה על המצב שלי
    יום נעים ושבוע טוב!!

    השבמחק
    תשובות
    1. בכיף.
      זה נשמע שהדיאטה שעליה אתה היום היא מעולה בשבילך, לא רואה את הצורך לשנות עם תגובה כזו. לא כולם "חייבים" להיות על קיטוזיס, ואתה דוגמה מעולה לכך. כל הכבוד ושמח שמצאת את הפליאו :)

      מחק
  9. פוסט מדהים! תודה!!

    השבמחק