יום חמישי, 17 בספטמבר 2015

"על תזונה קטוגנית דלת פחמימות, על הריון ולידה, ועל סוכרת סוג 1" - סיפורה המרגש של קורל ויסברוד

קורל ויסברוד בחודש שביעי להריון קטוגני ללא פחמימות

ברצוני לחלוק עמכם את סיפורה המרגש ומעורר ההשראה של קורל, שדרך שינוי תזונתי, והורדת הפחמימות מהתפריט, מצאה את דרכה לאיזון הסוכרת, ירידה במשקל, והריון בריא ותקין. סיפורה כל כך נוגע, מרגש ומשמח, שממש מרגישים זאת מדבריה, לכן כל מילה נוספת ממני תהיה מיותרת.
רשות הדיבור לקורל...



שמי קורל ויסברוד, אני בת 28, נשואה באושר לאלעד ואמא טרייה וגאה של להב הקטן.
אני רוצה לספר על תזונה קטוגנית דלת פחמימות, על הריון ולידה ועל סוכרת סוג 1.
כשהייתי בת 20 במהלך שירותי הצבאי בצהל, כמה חודשים לאחר השתתפותי בתפקיד תומך לחימה במלחמת לבנון השנייה, אובחנה אצלי סוכרת סוג 1 (נעורים).
מבחורה צעירה ובריאה עם פרופיל 97 שכל החיים לפניה השתחררתי עם פרופיל 24, עם המוגלובין A1C של 14.7, וסוכר בצום שנושק ל 700.
ההלם וחוסר האונים מגילוי המחלה ליוו אותי תקופה ארוכה, בעיקר ניסיתי להבין איך מתמודדים עם המחלה הזאת והעיצות שקיבלתי מרופאים, דיאטניות ועו"סיות שליוו אותי במרפאת הסוכרת היו שאני צריכה ויכולה לחיות ולאכול כמו כולם. או במשפט קצר וקולע יותר "כמו האחרים - רק בתוספת אינסולין".
אבל אני הרגשתי שאני לא כמו כולם, זה היה נראה לי לא הגיוני שאני יכולה לאכול הכל ורק לזכור ולהזריק... ובאמת כך היה, בהתחלה נזקקתי לכמויות אינסולין מועטות בתופעה הקרויה "תקופת ירח הדבש" בה התנגודת לאינסולין נמוכה והגוף מגיב מהר לכל יחידת אינסולין המוזרקת לגוף, אך עם הזמן נזקקתי לעוד ועוד אינסולין, עליתי ועליתי במשקל ובעיקר היה לי קשה עם התנודות הבלתי פוסקות ברמות הסוכר- מגבוה (היפר) לנמוך (היפו). התנודות האלה גרמו לי להרגיש רע פיזית ובעיקר חסרת ביטחון באשר ליכולת לנהל את החיים שלי מהפחד שיצנח לי הסוכר. הרגשתי המון תיסכול מהמחלה הזאת וחוסר האונים היה גדול.
במהלך 8 שנים ניסיתי דיאטות שונות ומגוונות. החל מהתפריט שהציעה לי הדיאטנית המומחית לסוכרת שכלל 6 ארוחות ביום וספירת פחמימות, דיאטה ללא גלוטן, גמילה מסוכר וגלוטן, צמחונות, דיאטה ים תיכונית, טבעונות וגם פשוט לאכול מה שבא לי, בלי דיאטה, ושום דבר לא הביא לתוצאות שקיוויתי להן - שאוכל להיות מאוזנת ובריאה כמה שיותר.
כשבעלי ואני החלטנו שזה הזמן להקים משפחה עמדתי בפני צומת דרכים:
מצד אחד על הנייר הייתי מאוזנת לפי ההמלצות הרפואיות לסוכרתיות - המוגלובין A1C של 6.6.
מצד שני, ידעתי שבהריון יש צורך להיות מאוזנת לאורך היום עם ערכים דומים ככל הניתן לאדם בריא, וכי אני לא מסוגלת להגיע לערכים האלה, למעשה ההמוגלובין a1c שלי היה סוג של רמאות - מכיוון שזהו ערך ממוצע ואני הייתי רוב היום או עם סוכר גבוה מאוד או עם סוכר נמוך מאוד.
עם עודף משקל של מעל 20 ק"ג הבנתי מהר מאוד שככה אני לא יכולה להביא ילד לעולם, ביחוד בידיעה שסוכר לא מאוזן מביא למומים וסיבוכים בהריון ובלידה.
ובמקביל הגוף הרגיש בחוסר האיזון ולא נקלטתי להריון.
הרופא אמר שיש לי שחלות פוליציסטיות ושזה יקח זמן ושאם לא אצליח להקלט אז נתחיל בטיפול הורמונלי, אבל הוסיף ואמר שטיפול כזה עלול לגרום לעלייה בסוכרים. הרגשתי בין הפטיש לסדן.
באותה תקופה הצטרפתי לקבוצת הפייסבוק ששמה "סיירת סוכרת" שמנהל אסף פלדמן. שם הסביר אסף על תזונה דלת פחמימות של ד"ר ברנשטיין ועל כמה התזונה הזאת טובה לסוכרתיים, אסף ואישתו התזונאית הגר פלדמן מנהלים בלוג בשם "בלוג דל פחמימות" בו הם מספרים על התזונה, מפרטים על יישומה ונותנים טיפים ומתכונים.
אני שהורגלתי לחשוב שאני יכולה לאכול כמו כולם, רק להזריק אינסולין, חשבתי שמדובר על סוכרת סוג 2 בה עיקר הטיפול הוא בדיאטה, אבל ככל שקראתי עדויות של סוכרתיים בקבוצה שסיפרו על השינוי שחל בערכי הסוכר שלהם התחלתי להתעניין ולקרוא.
במבט ראשון אמרתי לעצמי "איזה משוגעים!" וחשבתי שזה בלתי אפשרי לחלוטין מבחינתי לחיות ללא פחמימות, זה היה נראה לי קיצוני, מוגזם ולא בריא. מכיוון שבכל זאת רציתי להתאזן החלטתי להתחכם ולהוריד את "הפחמימות הרעות" כמובן שזה לא עזר. 
במקביל נחשפתי דרך הקבוצה לבלוג של אביב מייזלין "מעבר לפליאו" והתחלתי לקרוא על תזונה קטוגנית. למרות שזה היה נראה לי קיצוני אפילו יותר מתזונה לפי ברנשטיין, אהבתי את דרך הכתיבה המדויקת שלו, את הניסויים האישים שערך והתעניינתי במאמרים שהפנה אליהם.
לילה אחד שבו הייתי מדוכאת במיוחד סביב כל נושא הכניסה להריון קראתי שתזונה קטוגנית טובה לטיפול בשחלות פוליצסטיות, ואז בבת אחת נפלה ההחלטה ללכת על זה.
התחלתי לאכול דל פחמימות/קטוגני לפי ההמלצות בקבוצה "תזונה קטוגנית" ו"סיירת סוכרת" ומהר מאוד ראיתי שערכי הסוכר מתאזנים, הפחתתי בהדרגתיות את כמויות האינסולין ותוך שבועיים ירדתי מ 120 יחידות אינסולין ביום ל 80 יחידות.
אך הגילוי הכי מפתיע ומשמעותי היה שלא חוויתי יותר את אותן נפילות סוכר נוראיות (היפויים) וזה מה שנתן לי את ההבנה שזאת הדרך הטובה בשבילי אפילו שמסביבי המשפחה והחברים חשבו שזה קיצוני ומוגזם.
מכאן הכל רק הלך והשתפר, ירדתי בהדרגתיות במשקל, הסוכר התאזן, כמויות האינסולין פחתו, ולאחר חודשים ניגשתי לבדיקות דם וגיליתי 2 דברים משמחים - ההמוגלובין a1c שלי עומד על 5.7 ואני בהריון.
מכיוון שהיה לי חשוב לשמור על ההריון תקין ועובר בריא קבעתי תור לאחד הרופאים היחידים בארץ בעלי שתי התמחויות - גינקולוגיה ואנדוקרינולוגיה (רופא סוכרת והריון).
כשהגעתי אליו שמחה ומאושרת עם תוצאות הבדיקות שלי וסיפרתי לו על תזונה קטוגנית, התגובה שלו זיעזעה אותי.
הוא אמר לי שקטוזיס זה מצב מסוכן לעובר, שאני חסרת אחריות, והמליץ לאשפז אותי עד שאצא מקטוזיס ואקבל תפריט סטנדרטי לטיפול בסוכרת.
הוא אמר שילדים לנשים שאכלו לפי דיאטת אטקינס סבלו מ- pdd והפרעות התנהגות, שהעובר לא יגדל ויתפתח כי אני מרעיבה אותו ושאני צריכה להבין שאם אמשיך כך "אני יאכל את מה שאני מבשלת".
סירבתי לאישפוז ויצאתי משם בוכה ומבוהלת, איך מהמתנה הגדולה הזאת מישהו רואה שחורות?
הרגשתי לבד במערכה, בלי ידע וניסיון ועם רצון גדול לשמור על עצמי ועל העובר שלי.
בעלי עודד אותי להמשיך ולחקור את הנושא לפני שאני מחליטה, וכך התייעצתי עם חברי הקבוצה הקטוגנית וקיבלתי עזרה אדירה בדמות מאמרים מדעיים ועדויות של נשים שעברו הריון ללא פחמימות שנתנו לי הרבה כוח. החלטתי שאני ממשיכה בדרך שלי. בהמלצת אחת מחברות הקבוצה הלכתי ליעוץ תזונתי אצל הגר פלדמן שבנתה לי תפריט מותאם והנחתה אותי בנוגע לתוספי מזון.
המשכתי ללכת לאותו רופא עד לחודש שביעי מחוסר ברירה ומתוך תחושת פחד להישאר ללא ליווי רפואי אבל בינתיים הבנתי שאני הרופאה הכי טובה של עצמי.
במהלך ההריון ירדתי 12 קילו במשקל, העובר שלי התפתח יפה בהתאם למצופה, ההמוגלובין a1c שלי ירד ל4.8 ונשאר יציב וללא ירידות סוכר (היפויים) ובעיקר הרגשתי שבעה, בריאה ושיש לי לראשונה מזה 8 שנים עם סוכרת שליטה על המחלה, למעשה אפילו יכולתי לשחרר שליטה כי בדיקות הסוכר לאורך כל היום היו תקינות לחלוטין. כאישה הרה הייתי זכאית למד סוכר רציף (סנסור) אבל בגלל שהייתי מאוד מאוזנת לא מצאתי סיבה להשתמש בו והוא נותר מיותם במגירה. אצל נשים הרות בדרך כלל עולה תצרוכת האינסולין לאורך ההריון עקב פעילות השילייה וגדילת העובר, אצלי זה לא קרה, המשכתי לצרוך 60 יחידות ליום. כמחצית ממה שצרכתי לפני ההריון.
למדתי לאכול שומן מהחי, אכלתי בשר ובעיקר סטייקים, דגים, עוף וביצים ולמרות הבחילות וההקאות הצלחתי לדבוק בתזונה הזאת כי זה היה לי חשוב וראיתי תוצאות כל יום.
המשפחה שלי ששמו לב לשינוי שחל בי הצטרפו בזה אחר זה ונדבקו ב"חיידק הקטוגני" וכיום אנחנו מכינים ארוחות שחיתות קטוגניות מלאות שומן ודלות פחמימה.
ובחזרה להריון - למרות שאחד מסיבוכי הסוכרת הוא עובר גדול המצריך לידה בניתוח קיסרי הערכת המשקל של העובר בסוף ההריון עמדה על 3,800 גרם.
ובשבוע 39 להריון הומלץ שאקבל זירוז לידה (כי מאוזנת ככל שאהיה אני עדיין מוגדרת כחולת סוכרת נעורים ובהריון בסיכון).
לאחר 24 שעות של צירים ועוד 15 שעות בחדר לידה הגיע לעולם בלידה בריאה ורגילה בני הבכור.
במהלך כל הלידה רמות הסוכר שלי נשארו סביב 100, ובגלל שהגוף שלי הורגל לקטוזיס, זה איפשר לי להיות מאוזנת במהלך אותן 15 שעות בחדר לידה בלי לאכול שום דבר, כשאת המשאבה ניתקנו וחיברנו לסירוגין. למעשה הייתי בלידה מאוזנת כמעט בלי אינסולין.
כשהתינוק נולד הוא נלקח מהר לבדיקת סוכר מחשש שהוא סובל מהיפו והתגלה שהסוכר שלו תקין לחלוטין, גם במהלך היממה העוקבת הסוכר שלו היה תקין והסוכרת שלי לא השפיעה עליו בכלל.
לאחר הלידה רמות האינסולין שלי ירדו ביותר מחצי ואני צורכת 25 יחידות ליום (לעומת 60 בהריון ו 120 לפני השינוי התזונתי).
אני מניקה את בני בקלות ויש לי שפע של חלב.
אני שוקלת בדיוק 22 קילוגרם פחות מלפני שנה.
אני מרגישה מצוין והכי חשוב הצלחתי לעבור הריון שנחשב להריון בסיכון בצורה הבריאה ביותר, נולד לי תינוק בריא בלידה טבעית, ללא סיבוכים, והסוכרת שלי מאוזנת כך שהמדדים שלי הם כמו של אדם בריא.
אני סמוכה ובטוחה שההריון שלי היה נראה שונה לחלוטין אם הייתי ממשיכה בדרך של אכילת פחמימות והזרקת כמויות הולכות וגדלות של אינסולין.
אני מודה לאביב על התמיכה באמצעות הבלוג והשיחות האישיות בפייסבוק ולחברי הקבוצה הקטוגנית בפייסבוק שתמכו וסייעו לי בעיצותיהם.
אני מקווה שהסיפור שלי יהווה השראה ויתן כוח לנשים אחרות ושהרופאים לא יבהילו ויגרמו לאף אחד לסטות מהדרך שטובה לו, אפילו אם זה לא כתוב בספרי הרפואה.
אתה הרופא הטוב ביותר של עצמך.

לפני שנה וחצי


שלושה חודשים לפני השינוי התזונתי


שמונה ימים לאחר הלידה עם בעלה אלעד ולהב הקטן


קורל עם להב הקטן

תודה רבה על העדות המרגשת קורל, מאחל לך ולמשפחתך עוד שנים רבות של בריאות ואושר, ושמח מאוד להיות חלק מהמסע שעברתם.

אביב.

11 תגובות:

  1. ממש מרגש, כל הכבוד לך קורל, לא קל לעשות מהפך בתפיסה ובמיוחד במה שמכניסים לפה, ועם כל הפיתויים סביבנו, אילו הייתי יודעת על כל השיטה הזו בתקופת ההריונות שלי היה טוב יותר, אבל תמיד טוב להתחיל בדרך חדשה ובריאה יותר.
    תמי

    השבמחק
  2. חזקת מאוד . הרבה נחת . מזדהה מאוד . עברתי הריון עם סכרת 1 . צמודה לרופאים .העליתי מינון אינסולין לסביבות 130 השמנתי 30 קילו . הצליחו בקושי לאזן אותי ל a1c 6.9 (עם כמות אינסולין עצומה ודיאטה "מומלצת") ההריון שלי הסתיים בניתוח כי העובר היה גדול . היו לי המוןן מים ברחם. הניתוח היה קשה וגם ההחלמה . הילד נולד ב"ה בריא ושלם. כל זה לפני כ 4 שנים .מאז ניסיתי להתאזן ולרדת במשקל לפי הנחיות הרפואה ללא הצלחה .היום אני 9 חוד בדל פחמימה . הורדתי 13 קילו . צריכת אינסולין ל 50 . וa1c 6 . שמחה שאת זכית לעבור הריון בדרך הנכונה ומאוד מודה על הפרסום שיחזק נשים אחרות.

    השבמחק
  3. סיפור מרגש ביותר!!
    ותיעוד חשוב. כבחורה שעברה הריון ברובו על תזונה קטגונית,מאוד קשה ללכת נגד הזרם והמערכת שנוזפת בך ונותנת לך את ההרגשה שבדרך הזו יש פגיעה בעובר ובאשה. הסיפור נותן בטחון ותמיכה לנשים שמחפשות מידע על התזונה בהריון , מידע שמאד קשה למצוא..
    תודה!😊

    השבמחק
  4. wow wow wow לא טעות הקלדה. מאוד שמח ומתרגש עבורכם; ישר כוח על ההתמדה והעמידה האיתנה נגד כל השוללים!

    השבמחק
  5. קורל יקרה
    וואהו, איזה סיפור. אין לי ספק שהתיעוד שלך יתן עזרה עצומה לנשים וגם לחולי סכרת בכלל.
    ההבנה הבלתי מתפשרת שהשליטה בסכרת תלויה קודם כל במזון שאנחנו מכניסים לגופנו, לכאורה כל כך פשוט והגיוני ולמרות זאת המציאות טופחת על פנינו בכל הקשור למחלת הסכרת. סוכרתיים הן 1 והן 2 מונחים לתזונה מזיקה עמוסה בפחמימות שמחמירה מאד בחלוף השנים את הפגיעות מהמחלה.
    את הבנת את הדבר הכי חשוב, שהכל תלוי רק בך, ורק את זו שבוחרת מה להכניס לגופך, והבחירה הזאת מאפשרת לך לשלוט במחלה ולחיות כאדם בריא לכל דבר ועניין.
    תודה רבה על הסיפור הנהדר הזה, עזרת לי מאד.

    השבמחק
  6. איזה סיפור מצויין ומרגש!
    כל הכבוד על העמידה למרות נזיפות המערכת והמשפחה ולמרות כל הפיטויים!
    בלוגים כאלה באמת משנים חיים רבים של אנשים לטובה! כל הכבוד לאביב שוב!!!

    השבמחק
  7. שמחה מאוד לקרוא את התגובות כאן, מקווה שהעדות שלי תיתן כוח לעוד נשים וגם גברים

    השבמחק
    תשובות
    1. היי אשמח לשוחח ולקבל קצת עזרה נמצאת באותו מצב שלך לפני ההריון ולא יודעת מאיפה להתחיל

      מחק
  8. וואי גם אני כמה ימים עם הדיאטה הזו אני כל כך מרגישה מעודדת ה-a1c שלי עומד כרגע על 7.7 ואני יותר מאוזנת בכמה ימים האלו וגם מנסה להיכנס הריון שנים ללא הצלחה הדרך והסיפור הזה מאד מעודדים אותי תודה

    השבמחק
  9. אני המומה,מאמינה לכל מילה שלך ומזועזעת מכך שאפילו הרופא המומחה הפחיד אותך.מאיפה היה לך כח? את מדהימה!!!!

    השבמחק
  10. וואי מזל טוב מרגש עד דמעות. שתמשיכי להיות מאושרת ובריאה

    השבמחק