יום שישי, 30 במאי 2014

פחות ופחות פחמימות זה יותר ויותר בריא! - פוסט תגובה לדעאל שלו.

הפרדוקס של הגבלת הפחמימות - תמיד מובילות לשינוי בריאותי חיובי, אבל עד גבול מסוים
"בסוף נמות ממחסות בסוכר כולנו"

אני לא יודע לאן הכנסתי את עצמי כשהחלטתי לתומי, שהמידע האמיתי חייב לצאת החוצה, וביום בהיר וצח אחד, פתחתי לי בלוג, עם תקווה בליבי לעזור למשפחתי ואולי לחברי הקרובים. לא יותר מזה. לא פתחתי את הבלוג בכדי להפוך ל"מנהיג".
לעולם לא ביקשתי את זה על עצמי. אני בסך הכל ילד (כן אני עדיין ילד בראש), שרצה להבין כיצד להוריד מספר קילוגרמים בכדי להיות תחרותי יותר במירוצי אופני כביש.
אז התחלתי לקרוא. ולקרוא. ולקרוא. התאהבתי בנושא, בינתיים, מירוצי אופניים הם זכרון נעים, תקופה בחיי שנעלמה לה.

איפה אני היום?

לאט לאט, ממש לא בכוונה תחילה, הפכתי להיות "מומחה" בענייני תזונה, בריאות, בעיות מטבוליות והבנה ביוכימית של גופינו. וזה מגיע עם מחיר. אני פתאום הכתובת לכל הקשור בנושא.
רק שלא יקראו לי בטעות "גורו", כי אז אני סוגר את הבלוג ונעלם בלי להביט אחורה. שונא את המילה הזו.

לשמחתי, רוב ההודעות שאני מקבל הן בנוסח של תודות, שיפור בריאותי מדהים, הורדת משקל, ירידה מתרופות, ועוד אין סוף נפלאות למיניהם. אני לא מפרסם אותם כי זה לא מי שאני. אני לא פה בכדי "להוכיח" למישהו משהו, ואותן הודעות, ישארו ביני לבין אותם קוראים נפלאים. אני גם לא אוהב לקבל תשבוחות, כזה אני, מה לעשות, לא תשנו אותי.
פונים אלי גם אנשים עם קשיים, שלרוב אפשר למצוא להם פתרון ולהגיע למקור הבעיה. אחרי הכל, לחלקנו, שינוי כל כך גדול במקור האנרגיה של הגוף, לא קל בכלל.
ההודעות הללו, האנשים האלו, הם הסיבה שאני ממשיך לכתוב.
אבל יש בעיה קטנה. כמו כל דבר אחר בעולם, ובעיקר בעולם המסובך הזה של תזונה ובריאות האדם, ישנן הרבה דעות. הרבה מהן מנוגדות לשלי.
אין יום שאני לא מקבל איזו הודעה או איזו קריאה לשרשור בפייסבוק או בבלוגים שונים שאני טועה, ובגדול. עם השנים למדתי להתעלם. הרבה שטויות נאמרים שם בחוץ, וכל אחד הופך להיות מומחה. אז סבבה, מי אני שאנסה לעשות סדר בדברים?
הדיונים הללו סביב נושא הפחמימות, לעולם לא פוסקים. חלק ממה שאני קורא פשוט מצחיק אותי. הנחות יסוד שגויות. אמונות שלעולם לא ימותו. טענות שלעולם לא הוכחו במדע אמיתי.

לי חבר'ה, נמאס.

אם אי פעם תכירו אותי, תדעו שאני האחרון שאגיד לכם מה לאכול. אני לא כזה. כשבאים אלי אורחים, אני מזכיר להם להביא תפוחי אדמה ומרשמלו למדורה שנעשה בחוץ. אותי לא מעניין מה אתם אוכלים. תעשו מה שנוח לכם ובהתאם למטרות ולאמונות שלכם. חושבים שסוכר נחוץ לבריאותינו? סבבה, go for it. אני לא הכתובת לנסות לשכנע אנשים איך ומה לאכול. זאת האמת - סורי אם ניפצתי לחלקכם את התמונה שנוצרה.

אז למה בכל זאת פתחתי את הבלוג? למה הקמתי את הקבוצה בפייסבוק?

הבלוג נועד להוציא את המידע שנמצא לי בקופסא החוצה, למדינתינו הקטנה בצד השני של האוקיאנוס. לא כשליחות, אלא כעזרה למישהו, איפשהו, שכן מנסה להגיע לשם, שמבין את עוצמתה של הדיאטה ומחפש מידע בעברית. אם זאת המטרה שלך, אז סבבה, כנס לבלוג שלי, שלח לי הודעה, ואני מקווה שתמצא את התשובה.
לא מכריח אף אחד!
את הקבוצה פתחתי לאלו שכן מעוניינים, וכבר עשו את השיעורי בית שלהם, שם הם יוכלו למצוא את הנחת שלהם, עזרה והבנה הדדית, חברים שנמצאים על אותו הדף, בלי הצורך המייגע הזה של הסברים ודיונים חסרי תכלית (שקיימים בכל הקבוצות האחרות).
אבל אי אפשר לברוח. גם לביתי, מגיעה בסופו של דבר רוח הלחימה.

היום היה אחד הימים היותר "נחמדים" בגיזרה.
אחד הבלוגרים המוערכים בנושא התזונה בארץ, ואחד שאני מעריך בעצמי, החליט לכתוב פוסט בנושא פחמימות, תזונה קטוגנית, ובריאותינו. דעאל שלו הוא אחד החלוצים בנושא הפליאו בישראל. מר קדמוני.
לפני שנמשיך הלאה, אני באמת רוצה להודות לדעאל על הבלוג המדהים שלו. הבלוג שלי מתגמד למעצמה שדעאל יצר, שכן זו לעולם לא הייתה המטרה שלי.
לאחרונה, הוציא דעאל לאור ספר חשוב מאין כמוהו בשפה העברית - הסוד הקדמוני. סוף סוף יש לנו ספר בנושא תזונה פליאוליטית בשפת האם! אני כמובן - בעד.
מת לקנות אחד לאימי... אם מישהו עובר בגדרה בקרוב, ומוכן להשאיל אחד לאמא האהובה שלי, לא יהיה יותר שמח ממני.
כשדעאל כתב את הפוסט הראשון שלו ב-2007, אני הייתי עדיין רץ בין מגרשי הכדורסל בהארלם, אוכל פיצות ושותה קולה. אז רק כבוד יש לי לאדם שככל הנראה היה החלוץ בנושא בארץ.

כותרת הפוסט שדעאל הדביק על דף הקבוצה הקטוגנית בפייסבוק - "פחות ופחות פחמימות זה לא יותר ויותר קדמוני".

...No shit

אחרי שקראתם את ההקדמה למעלה, שתבינו מה עובר לי בראש בזמן הפסקת הצהריים כשאני קורא את הפוסט. למה אני, מכל העולם, צריך להגיב?
איפשהו במוח הקיטוטי שלי, אחת האונות צעקה "תעזוב את זה, תמשיך בחייך, אין לזה סוף, לא תשכנע את אלו שלא רוצים לשמוע."
אבל כשזה מגיע ל"ביתי" ועוד מאדם כל כך מוערך, הוא פשוט הכריח אותי לענות. מעין קריאה לא ישירה לאדון הבית. כמו שרשמתי, אני עכשיו "ראש השבט", המגן על הבית, זה בא עם התפקיד.

?Why the f**k me

יום יבוא ואני אקח את החכות שלי, אסע לקולורדו, ואשב לי לצד אחד הנהרות המדהימים, עם המים הצלולים, השקט והטבע. צייד לקט מודרני, עם גישה לסופר. אחרי הכל, הדג ילך פצצה עם גהי ושום... לא אינטרנט, לא קבוצות, לא נעליים.
אגב, תודה דעאל, שגרמת לי לפספס את המשחק החמישי והקריטי בין אוקלהומה לסן אנטוניו בגמר המערב חחח... :)

לפני שאתם ממשיכים, אני מציע לכם לקרוא את הפוסט של דעאל (שוב, קישור).
היה לי קצת קשה להבין כשקראתי בפעם הראשונה. הכותרת נראת שלילית, אבל חלק מהפוסט נראה חיובי מאוד ובעד הורדת פחמימות. אבל אז פתאום לא כל כך. כמו פיצול אישיות.
אגב, זה תמיד מצחיק אותי, לראות את הפיצול אישיות הזה אצל העולם הפלאוליטי, הקלסי, המאוזן, שמערב פחמימות. משהו שהולך כך:
"פחמימות וסוכרים הם המקור לרוב הבעיות המטבוליות, הם המפתח, עד לפה הבנו, אבל היי, חס וחלילה, לא להורידם מעבר לנקודה מסוימת, אתם עלולים לפגוע בעצמכם".
צחוקים איתם...

מה שאני אעשה, זה דבר פשוט. בגלל שחלקים מהנאמר בפוסט הינם חיוביים או בכיוון הנכון, אני אתייחס רק לפסקאות או למשפטים בפוסט שצרמו לי. אני אעתיק לכאן את אותן פסקאות, ומתחת לכל העתק אני אענה לפי מה שאני מרגיש.
מה זאת אומרת?
אני. לבדי. מהראש. לא סימוכין, לא קישורים, לא מאמרים, לא מחקרים, לא נעליים.

מקורות - מוחו של אביב מייזלין.

לא טוב מספיק? תתחילו לקרוא מספר שעות ביום, במשך 3 שנים, מאמרים, בלוגים, מחקרים, ספרים, ניסויים עצמיים, ותחזרו אלי... נראה לאיזו מסקנה תגיעו... מי יודע אולי תהיו טבעונים? אולי אני באמת פשוט התאהבתי כל כך באמונה שלי, שאני עכשיו עיוור?

החלקים בכתום, הם המשפטים שהעתקתי מהפוסט של דעאל. אני עונה מתחת לכל אחד מהם:

"איזה כיף, הפיפי שלי כבר מסריח מקטונים"

נועד בכדי להראות את המוזרות של הדיאטה, דרך התגובות שדעאל קורא או מקבל.
זה רק חלק מתהליך ההסתגלות שנעלם אחרי מספר חודשים. ובכלל, מי כל כך שמח שהפיפי שלו "מסריח"? איפשהו רשום שזה סממן של בריאות? אני לא זוכר בכלל שזה היה אצלי, אבל אולי לא שמתי לב...

דיאטה קטוגנית היא מצב בו הגוף מצוי בחוסר מוחלט ומתמיד של פחמימות.

פחמימות (גלוקוז), תמיד נמצאות בגוף דעאל. גם אם אתה לא אוכל אותן.

מכיוון שהפחמימות חיוניות לגוף ולתפקודו של המוח, הגוף, ובעיקר המוח...

הנה הנחת יסוד שגויה. לקורא הממוצע זה נשמע כך - "פחמימות מאוד חשובות לנו, לכן אכילת פחמימות, נחוצה לבריאותינו".
גלוקוז נחוץ למספר פעולות בגוף, נכון. גליקוליזה היא חלק טבעי ובלתי נפרד מהתהליכים המטבוליים בגופינו - אף אחד לא טוען אחרת.
אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לאכול סוכרים. הגוף יכול בקלות לייצר את הסוכרים הנחוצים לו מפירוק שומנים, מחזור חומצות חלב וגלוקוניאונזה.

התפריט הקטוגני, אם כן, ולהבדיל מהתפריט הקדמוני המאפשר חופש גדול של מצרכים ואפשרויות בחירה אינסופיות כמעט, הרי שהתפריט הקטוגני קורא לצמצום מאוד חד של טווח המזונות. לצרוך כמעט ורק מזון מהחי, שמנים טובים מהצומח ומהחי (חמאה). וכן מעט צמחים שומניים כמו אבוקדו, קוקוס, זיתים ואגוזים, וכן מוצרי חלב שמנים מאוד. צמחים אוכלים רק צמחי תבלין. לא ירקות, לא פירות, לא שורשים. הבנו?

נתחיל פה - אני חולק על עניין הגיוון. צמחים רק כתיבול, זה כבר יותר אפס פחמימות, קרניבוריות (אני בכלל בעד).
אבל, אף אחד לא רשם בשום מקום שאתה צריך לוותר על ירקות. אם אתה מאמין משום מה שירקות מספקות לך את כל הויטמינים והמינרלים הנפלאים שנמצאים בהם, אז יאללה, לך על זה.
הריכוז הגבוה ביותר של אותם ויטמינים ומינרלים נמצאים לרוב בירקות העליים והלא עמילניים בכל מקרה. תבדוק ותראה לבדך.
יודע איפה נמצא הריכוז הגבוה ביותר מהצומח לפי משקל? בעשבי תיבול... מממ ממש סוכריים החבר'ה.
ככל שכמות הסוכר עולה בירק (או בפרי אם זה משנה), הערך התזונתי יורד בדרך כלל. אז אם זו הבעיה, פשוט אל תאכל את הירקות שהופכות לסוכר בדמך - a no brainer.
רק להדגיש, שלמרות כל ההמולה סביבן, אין בכלל ביסוס מדעי אחד (!) שירקות נחוצות לבריאותינו. אין.
ובכלל, להעלות את עניין הגיוון, זה לא רלוונטי לבריאותינו. עם כל האמונה סביב "איזון" ו"גיוון", יש פה אפס אחד עגול של ביסוס מדעי. בולשיט.
כל מה שלמדנו מגיל קטן על ידי הורינו, הרשויות, והאמונות הרווחות צריך להמחק. להכתב מחדש. אנחנו יכולים לחיות חיים שלמים ובריאים על שומן, בשר ומים. אני מתערב חיים הרבה יותר בריאים מכל דיאטה "מאוזנת" אחרת. גם פליאוליטית. אבל לא מכריח אף אחד.
צורם לאוזן? קשה לעכל?
אולי, אבל זו האמת. בין אם זה נוח לך או לא. סורי, אני רק מעביר את המידע.

מי שמצוי במצב קטוגני מדווח על מספר שינויים פיסיולוגיים ותחושתיים, כמו רמות אנרגיה גבוהות במיוחד (ולעתים עד כדי קושי בשינה)

מישהו אמר פיצול אישיות?
עוד אחד מהשינויים הרבים שקורים - שינוי בסיסי במקור האנרגיה למוח. יותר אנרגיה זמינה. אף אחד לא הולך להשאר על שעתיים שינה ללילה לנצח. זה מתאזן.
נחשו מה? גם אני עייף לפעמים ואפילו הולך לישון כשזה קורה. מוזר לא?

אולי תופתעו לשמוע אבל אנשים רבים שפתחו בשביתת רעב ארוכה מדווחים על אותה תחושה בדיוק אחרי היומיים שלושה הראשונים (בגלל זה בין היתר שביתות רעב הן מסוכנות - תחושת הרעב נעלמת).

אני מתערב, שזה קורה פשוט בגלל שסוף סוף ההורמונים המרכזיים שאחראיים על איזון האנרגיה יורדים. ולכן לפתע אחרי יומיים המוח מתחיל לקבל את המסר - "איזה קטע, יש לי על הגוף 200,000 קלוריות עודפות משומן! בא נתחיל לשרוף אותן!"
גופי קטון עולים, והם מרגישים בהיי - מה אתה אומר? אולי זו האנרגיה שהמוח השתוקק אליה כל השנים הללו? מהרגע שהפסקנו לינוק מאימינו כתינוקות קטוטיים?
יש גם דרך אחרת להוריד את רמות ההורמונים הללו, ולחדד את המסר שלהם בין 15 טריליון התאים שמרכיבים את גופינו. אבל שקט, זה סוד, אל תגלה לאף אחד... סוד קדמוני :)

אחת הסיבות המרכזיות שלאחרונה התזונה הקטוגנית זוכה לפופולריות היא הסיוע שהיא מעניקה לירידה במשקל והעובדה שהשומן פשוט "נעלם". בהעדר פחמימות, קשה מאוד (מאוד) לצבור שומן כי רמות האינסולין יורדות פלאים, ורבים מדווחים כי גם באכילת כמות קלוריות עצומה, ישנה ירידה עקבית במשקל, ורבים נוקטים בה כאסטרטגיה זמנית על מנת להגיע למשקל המיוחל. 

טוב נו, זו באמת הסיבה המרכזית. אני יכול רק לקוות שאנשים יבינו מה באמת עומד מאחורי הדיאטה הזו, מעבר להורדת משקל. ועוד נקודה, למרות שרובינו יראה שיפור מיידי במשקל. לא תמיד המצב הוא כך. אני העלתי הרבה שומן על דיאטה קטוגנית, עם הרבה טעויות בדרך. אני אצטרך פוסט ענק בכדי לפרט, אבל תקראו את הפוסט "טעויות נפוצות", אני לא פסחתי על אף אחת מהטעויות הללו בדרך...

ובאמת, בדומה לתזונה קדמונית, מי שחי לאורך זמן על דיאטה קטוגנית, מגלה שקל לו, יחסית, לשמור על משקל תקין לאורך זמן, אבל מאידך, קשה, ולפעמים קשה מאוד, לשמור על מצב קטוגני. הגוף שלנו מעדיף פחמימות ולכן מה שמכונה בז'רגון "נפילות" (שהן יכולות להיות אפילו אכילת דברים קדמוניים למהדרין כמו תפוח), עלולות להוציא את הגוף ממצב קטוגני.

לא נכון. לא לכולם "קשה" להשאר בקיטוזיס. רוצה לשמוע קטע מצחיק? יש כאלו שכותבים לי בפרטי שהם נשארים בקיטוזיס (לפי בדיקות דם), אפילו עם אכילה של פירות מדי פעם. מה שקובע את ה"קושי" בלהכנס ולהישאר במצב המטבולי הזה, הוא בעצם היכולת של אותו אדם לשרוף שומנים לאנרגיה. כלומר ככל שהנזק ההורמונלי אנדוקריני גרוע יותר, ככה קשה יותר לאותו אדם להכנס לקיטוזיס.
הצורך הבסיסי ברמה המיטוכונדרית של ייצור האנרגיה בהרבה מרקמות הגוף, פשוט נוטה לגליקוליזה ככל שהשנים עוברות והנזק גדל. לגוף קשה לשרוף שומנים. מצב לא טבעי. הנזק המואץ של תהליך הגליקוליזה בתוך התאים, גורם להזקנות מואצת, איבוד שרירים, התפתחות כל המחלות המטבוליות ברמת התא, והורמונים מרכזיים שנמצאים ברמה כרונית גבוהה מאוד.
עכשיו השאלה, לאדם כזה, מה אתה מציע לעשות?
להגיד לו "שמע חבר, בגלל המצב הקשה שלך, אתה תצטרך לעבוד קשה יותר בכדי להגיע לשם, אז אולי עדיף שפשוט תמשיך לאכול סוכרים, כי חס וחלילה, אני לא רוצה למנוע ממך את התפוח החשוב והבריא"???

?An apple a day keeps the doctor away, right? or is it 

גם בחקר הסרטן יש עוד ועוד ממצאים מהשנים האחרונות על האפקטיביות של שינוי תזונתי, כשהפוקוס המחקרי כיום הוא על הגבלה קלורית כמו גם על קיצוץ דרמטי בפחמימות, לפני ובמהלך התהליך הטיפולי (הרעבה מפחמימות שקולה למצב צום, מבחינת הגוף)

אני בדיוק חוקר על סרטן. לא ברור לי מתי אני אוציא את הפוסט כי הוא ארוך ומסובך, אבל אתה בהחלט צודק.
לגבי הרעבה - קוראים לזה glucose starvation בלינגו המדעי, כמו שאני בטוח שאתה מכיר. פשוט כי לפי העולם ה"נורמלי" אתה מרעיב את המוח מגלוקוז. אבל יש דרך אחרת לעשות זאת, בלי להרעיב את עצמך. מצב מטבולי תקין ונורמלי לחלוטין.

אבל האם זה אומר שעלינו להוציא את העגבניה מהתפריט לנצח?

רובינו יכולים להישאר עם העגבניה דעאל. לא מובן לי למה ניסחת את השאלה כך?
אולי בכדי להעביר את המסר בצורה מאוד לא אובייקטיבית? חבל.
אני אוכל כל יום עגבניות בשקשוקה שאני מכין דעאל. ואה כן, גם עם בצל ושום, וזיתים אפילו. ואני בקיטוזיס. אולי אם היית טועם מהשקשוקה האלוהית שלי, היית מבין שלא כל כך קשה לחיות כך... אתה תמיד מוזמן אגב :)

אבולוציונית, לכן, לטעון כי "האדם הקדמון היא רק אוכל בשר" היא טענה באותו החוזק של "האדם הקדמון אכל רק בננות". שתי הטענות הן יותר משאלות לב מאשר נתמכות במחקר אקדמי והסטורי.

למי איכפת בכלל? אני לפעמים רושם שבמשך התפתחותינו, סביר להניח שבילינו את רוב זמננו בקיטוזיס. פשוט כי פחמימות לא היו זמינות לנו רוב השנה. וגם אם הן היו זמינות, הן לא היו מתקרבות למוטציות שאתה ואני קוראים להם היום - פירות וירקות בשוק.
אבל סבבה. נניח שאני טועה. זה משנה את העובדה הביוכימית?
כל כך הרבה פעמים אנחנו עושים את הטעות הזו. למי בכלל איכפת אם לשבט "זולו" באפריקה דיאטה שבנויה מ 30% פחמימות משורשים.
למה שאני אקח דוגמה מהקיטבים? כיצד זה נוגע לי, או לך, או ליגאל עם סוכרת סוג 2 ותנגודת אינסולין חריפה?
אולי הקיטבים חיים חיים בריאים למרות שהם אוכלים פחמימות?
אולי הם היו חיים חיים ארוכים יותר על דיאטה קטוגנית? איך אתה יכול לדעת?
עצם העובדה שהתפתחנו עם יכולת אבולוציונית, לא רק לשרוד, אלא לשגשג במצב נתון ללא פחמימות, נותנת לנו את האפשרות להשתמש באחד מה"טריקים" הגאונים בהתפתחותינו, אחד מנפלאות הגוף האנושי - יכולת לשרוף שומן וגופי אנרגיה ממטבוליזת שומנים לאנרגיה! למה לא לנצל זאת?
אתה חושב שזה יעניין אותי אם מחר יחפרו קליפות בננה במערה לפני 20,000 שנה? שיחפרו. אני מוקסם מאתרים ארכיאולוגים. אבל מה, אני עכשיו אתחיל לאכול בננות, כמו החבר'ה של ה-30 בננות ליום שהבאת כדוגמה?
בסופו של דבר, מה שחשוב לי, זה לנצל את המדע העכשוי ברמה הביוכימית שלנו, למטרות בריאות אופטימלית. לכן קראתי לבלוג "מעבר לפליאו". נקודה.

למעט האינואיטים, אין תרבויות ילידיות קטוגניות והאינואיטים אכן אוכלים מזון מהחי יותר מכל תרבות אחרת, ובעיקר שומן. הם בהחלט יכולים לשמש מודל לאנשים המבקשים דוגמא למצב יציב ואפשרי של תזונה שכזו.
שורה תחתונה: אפשר לחיות כך, בהחלט, אבל דומני שמעולם לא היתה זו בחירה רצונית לחברות בריאות אלא בעתות מחסור ובלית ברירה.

שוב, לא רלוונטי. כמו שרשמתי מעל, כולם תמיד נותנים את הדוגמה של האינואיטים כאפשרות לחיות חיים שלמים ובריאים בלי פחמימות. אם אי פעם תקראו את סיפרו של ולדימיר סטפנסון, אתם מובטחים להסחף למסע מופלא בזמן ושיעור בתזונה שיפקח את עיניכם.
אבל זו טעות לטעון שבגלל האינואיטים, כולם צריכים לחיות כך... רק מדע בשטח יכול לספק את התשובות.
עדיין אוהב את האינואיטים :)

ביצועים ספורטיביים:
מדווחים של אנשים שאני מכיר, וקורא, נראה שלאחר ההסתגלות למצב הקטוגני אין השפעה דרמטית על החוזק והכח או יכולת ביצוע ספרינטים ועבודה מאומצת וקצרה בכלל. ועדיין, איננו רואים מתאמנים קטוגנים ברמות גבוהות ותחרותיות, ובוודאי שלא בענפי ספורט הדורשים פעילות אירובית ארוכה (ריצות בינוניות וארוכות וכדומה). אנו כן רואים מתחרים, גם ברמה הגבוהה ביותר, העוברים לתזנה קדמונית (כתבתי כאן פעם על קבוצת גרמין בטור-דה-פרנס, למשל) אבל לא לתזונה קטוגנית. ההסבר הפיסיולוגי הוא המיעוט של הגליקוגן בשריר. כאשר אנו אוכלים די פחמימות, יש לנו מספיק לצרכי המוח (קודם כל) והעודפים עוברים לאכסון וזמינות מיידית בכבד ובשרירים. בתזונה קטוגנית אין עודפים ולכן מאגרי הגליקוגן עלולים להיות פחות מלאים וממילא היכולת לנצלם לפעילות ארוכה יותר מאשר ספרינט, פוחתת.
אם אתם בעניין של ריצות ארוכות, תזונה קטוגנית עלולה להקשות. אני מכיר כאלו שמצליחים, אבל כלל האצבע נגדם.

פשוט העתקתי את כל הפסקה.
לא יודע מה להגיד לך דעאל? או שהתבלבלת, או שאתה ממש מאחור במדע העכשוי בנוגע למטבוליזת שומנים, קיטוזיס, ופעילות גופנית. הרבה, אבל הרבה טעויות. סורי, אבל הייתי חייב להעיר כך.
אני לא הולך לפתח את זה כי זה יצריך ספר שלם. אני פשוט אמליץ לך לקרוא את הספר הזה:


לגבי פעילות גופנית וריצות ארוכות - בטוח שרשמת את המשפט האחרון נכון? היתרון הגדול ביותר נמצא שם חביבי. אולי בעצימות גבוהה יותר כמו ספרינטים ואינטרוולים אנאירוביים אתה תראה ירידה ביכולת בחודשים הראשונים. אבל היכולת חוזרת לקדמותה עם הזמן.
אתה יכול לראות בסוכרים בדיאטה, כ"סם" לשיפור היכולת הגופנית - דלק טילים. סם שמעבר לכמות מסוימת, עם תופעות לוואי ונזקים משלו.
אחרי תקופה של הסתגלות, ללא פחמימות, אתה חוזר לרמות קודמות בעצימות. אולי לא תשבור שיא בריצת 200 מטר משוכות, אבל עכשיו גליקוגן נשמר בקנאיות רק למקרים הקיצוניים ביותר (לספרינט בסוף המירוץ). אתה הופך למכונה שורפת שומנים. יעילה יותר!
אבל הי, אתה לא חייב... אני כבר שם, אז אני יודע בדיוק איך אני מרגיש וכיצד אני מתפקד בפעילות גופנית, אפילו עצימה ביותר. בדיוק הפוך מכל מה שרשמת למעלה. אולי כשתבוא לביקור, נעשה סיבוב על האופניים... נדבר :)

ישנן מגבלות שונות המקשות על הפיכת התזונה הקטוגנית לחזון נפרץ. ראשית, כאמור זהו פרוטוקול תזונתי קשה יותר עבור רוב האנשים. גם ככה יש הר עצום של קושי לאנשים לוותר על לחם וסוכר, אז ויתור גם על ירקות ופירות הוא בכלל בלתי נתפס לרבים. 

נו אז? מי אמר שזה קל לשבור התמכרות? סוכרים ופחמימות (כן גם "פליאוליטיות"), משפיעים על איזור התגמול במוח בדיוק כמו סמים ממכרים. אתה חושב שאני לא יודע למה אנשים ממש "תוקפים" אותי בהגנה על פחמימות?
מה אתה אמור להגיד לאלכוהוליסט (עוד סוג של התמכרות לפחמימה)?
"אנחנו יודעים שזה קשה, אלכוהול הוא מקור הבעיה המטבולית אצלך, אבל אנחנו לא מאמינים שתעמוד באורח חיים בלי אלכוהול, אז תשתה רק יין אדום מהיום, עד בקבוק ליום, ותוריד את הוודקה"... come on man

גם העניינים הטכניים של מדידת כמות הקטונים, רמות הסוכר והבדיקה הקפדנית שלא הסתננה לה פחמימה לצלחת מרתיעים חלק גדול מהאנשים (כמוני למשל).

מי אמר שאתה חייב לבדוק רמות קטון בדם? אני בכלל נגד (למרות שיש לי קטע אישי עם זה - אני אוהב לראות כיצד פועל גופי).
במקרה שפספסת, רשמתי על כך פוסט שלם - בדיקת גופי קטון בדם. תעבור עליו, ותראה למי כן כדאי, אם בכלל...

מעבר לכך, גם הטיעון האבולוציוני או הבריאותי חזק פחות עבור אנשים בריאים.

לא מובן לי. "אם אתה בריא, אז תמשיך לאכול פחמימות". משהו כזה?
סבבה, לא נגד בעקרון... כמו שרשמתי מליון פעם בבלוג - תלוי במטרות ומצב מטבולי.
אבל... וזה האבל שבנוי עליו הבלוג שלי - גם אנשים בריאים יכולים להפיק אין סוף יתרונות. זו לא דיאטה "רק" לאנשים חולים!
אתה בריא? ובא לך לראות איך זה להיות במטבוליזת שומנים מקסימלית - לך על זה! אני מאמין שעם הזמן לא תרצה לחזור אחורה.
* ועוד משהו לאלו שקוראים, ואולי קצת מאחור באינפורמציה - אם אתה רזים, זה לא אומר שאתם "בריאים". יש כאלו ששריפת השומנים התוך תאית נפגעת, הם נמצאים על מטבוליזת סוכרים מואצת, אבל לא משמינים! גם להם יהיה קשה יותר להכנס לקיטוזיס. אבל אלו הם חריגים ולא הכלל...

ואחרונה, מכיוון שהתפריט מראש מצומצם, קשה שלא לחרוג ממנו ("נפילות") מה שעשוי לתסכל או לאתגר, תלוי על איזה חלק של הכוס אתם מביטים.

עוד פעם... מה יהיה?
אני נהנה על הדיאטה שלי דעאל. שום דבר, אבל שום דבר לא יקח לי את השומן מהצלחת. ולערב את כמות השומנים שאני אוכל היום עם פחמימות, לא יקרה בקרוב ולא נראה לי חכם. אז נראה לי שדרכי, השומנית, הקלה, הבריאה, והטעימה, סלולה בלי הרבה קשיים...

בעיה פחות מוכרת אבל אמיתית, היא שתזונה קטוגנית עלולה להביא לעתים לתוצאות הפוכות מהרצוי. אני מכירמקרים בהם הטריגליצרידים שלהם עלו בצורה קיצונית, דווקא לאחר שסילקו כליל את הפחמימות (עליה זמנית בטריג' תתרחש כמעט תמיד באיבוד משקל מהיר אבל כאן אני מדבר על עליה הסטרית ויציבה). זיכרו שאנו אנשים שונים עם מטבוליזם שונה ולעתים תת פעילות של בלוטת התריס בשילוב עם אפס פחמימות עלולה לגרום לשיבוש בסילוק וניצול הטריגליצרידים ועליה מהירה בכולסטרול.

על זה עוד לא שמעתי. כמו שציינת, כמעט תמיד נראים שיפורים במדדים. חריגים באוכלוסיה תמיד קיימים. אותי מעניין מה הם אכלו בדיוק? האם הם באמת היו בקיטוזיס? (כי להרבה נדמה שהם שם עם התפוח אדמה מתוק בצד). כמה זמן הם היו על הדיאטה?
שוב, להצביע על בודדים, זה ממש בעייתי, וכולל הרבה משתנים שאני לא יכול לעבור עליהם - בעיקר אופי הדיאטה, ואורכה של הדיאטה, וכמובן האם הם עמדו בה?
נשמע לי קצת מוזר דעאל.
בל מקרה, אם הם רואים מדדים טובים יותר על פליאו קלסי עם פחמימות, מעולה! שיהיה להם בהצלחה, כמו שאני רושם תמיד - לא עוצר אף אחד!
אחרי הכל, פליאו היא דיאטה שמשפרת את כמות ואיכות הפחמימות, ומעלה שומנים בריאים. אני תמיד בעד, אני לא "נגד" :)
מעניין מה תגיד אם הם יעלו על דיאטה מערבית רגילה עם דגנים, סוכרים, מיצים ושמני זרעים, אבל מדדי הדם שלהם פתאום ייפלו לפי הנורמות ה"בריאות"? יהיה קצת מוזר לא?
דבר ראשון שאני תמיד שואל כל אחד שמגיע אלי עם "בעיה", זה זה:
"סבבה, אני מבין שאתה דואג מ X על הדף, אבל איך אתה מרגיש? אנרגיה? הקלה במערכת העיכול? הורדה במשקל? ירידה מתרופות?" וכו'.

* אני עדיין לא רופא. אז נא לא להאמין למילה ממה שאני אומר - אפשר להתחיל לאכול סוכרים! יששש

קיבלתי רק השבוע מייל בסגנון זה מקורא נבוך! מאידך, יש רבים מאוד המדווחים על שיפור עצום בתמונת הדם. מה נעשה? נזכור שלא להכנס בכח עם הראש בקיר. כמו בכל שינוי תזונתי, חשוב לעקוב ולבדוק בקרוב איך זה מרגיש לכם, ומה אומרת תמונת הדם לאחר השינוי. אל תשכחו: אתם אחד למיליון. ואם אתם לא בטוחים תתייעצו. עם רופא.

ראה תגובה מעל... :)

מאידך, ישנן גם מגבלות, קשיים, ואף סכנות לחלק מהאנשים. לטעמי האישי, עבור רוב האנשים, אין סיבה לנקוט באסטרטגיה כזו, כי ניתן לאבד משקל מיותר בעזרת תזונה קדמונית וסילוק רעלים, וכמובן לשפר את האנרגיות, התחושה, הבריאות והפרופיל הלבבי.

סכנות? אילו, חוסר בסוכר? אין דבר כזה חסרון בסוכר בדיאטה. יש קשיים אולי, ואני מסביר על כך ארוכות בבלוג, אולי אתה צריך לעבור שוב על הפוסט של תהליך ההסתגלות.
אבל סכנות? אולי אני צריך לאכול פלנטיין בכדי להעלות לי את רמות הסוכר בדם ממקור חיצוני ולא מייצור פנימי, כי זה נורמלי יותר (חולה על פנקייק פלנטיין חחח).
אגב, רשמתי על השלבים בשיפור הדיאטה לפי סעיפים, אומנם ללא פירוט ענק לכל סעיף, ודירוג הסעיפים הוא אישי. אבל ברור שפליאו "ללא כל הרעלים" תעשה עבודה נפלאה לרובינו. תבדוק את הפוסט סדרי עדיפויות בשיפור התזונה.
תמיד כשאדם מכריז על השיפור הנפלא בשינוי שהוא עשה, צריך לשאול את השאלה - בהשווה לאיזו דיאטה?

כל שינוי בדיאטה המערבית ה"מאוזנת" בשלל נפלאות הג'אנק פוד, תראה שיפור. פאק, אפילו טבעונות תראה שיפור לדרגה כזו או אחרת. זה כמו להשוות בין סוסיתא, לסוס עם מרכבה במירוץ. למי איכפת מי מנצח?!

אני חברי, רוצה לסוע בלמבורגיני. עם כל הקשיים בדרך היקרה למימון הרכב.
אבל זה אני. עקשן עם שאיפות של אסטרונאוט.

לסיכום

אני לא יודע אם אני אמשיך לכתוב בבלוג או בקבוצה אם זה יהפוך להיות דיונים והתנצחויות. לא נעים לי. לא בגלל שאני פחדן, אני אפילו מבין את הצורך הקריטי הזה להגיב לאלו שמעלים חששות או אפילו טוענים אחרת אליך. פשוט כי אני אישית, לא כזה. זה לא האופי שלי.
בגדול, אם קראתם את הפוסט של דעאל, הכיוון שם מאוד חיובי, אבל עם הרבה מאוד חששות וטענות שווא. וזה ברור לי למה. זה נושא מאוד שנוי במחלוקת.
אם הדבקת את הפוסט בכדי לעורר אותי בקבוצה שלנו, אז עשית עבודה טובה. עכשיו 4 בלילה ואני עדיין רושם.
הלוואי שהייתי יכול להפגש איתך, לשוחח ולפתח דיון אל מול מצלמה, אל מול קהל. אולי זה היה יותר נורמלי ומעביר את המסר לקורא המבולבל בבית, שכבר לא יודע מה לעשות.
שתבין דעאל, קוראים את הדיונים האלו אנשים עם תנגודת אינסולין מאוד חריפה, בעיה מטבולית חמורה בעיכול סוכרים. ולמרות שהכיוון של הפוסט שלך חיובי, הוא משאיר לקורא הממוצע טעם של פחד בפה.
אנשים מבולבלים.
"רגע, מקור הבעיה שלי הוא חוסר תפקוד הורמונלי, ולכן חוסר איזון סוכרים בדם (בין שאר שלל המחלות), אבל אני אולי מסכן את עצמי על הדיאטה?!"
כי ככה זה נשמע...

אגב, חברים יקרים, קוראים של הבלוג שלי, ושל הבלוג הנפלא של דעאל. אם אתם מנסים דיאטה קטוגנית, ונתקלים בבעיה מסוימת, ככל הנראה, דעאל, שהוא דמות צבורית שתומכת באכילה מאוזנת-מגוונת-עם-ירקות-ופירות-אגוזים-סיבים-בטטות-פליאוליטית קלסית, שחייב להיות נאמן לאותה הדמות קדמונית, אולי לא תהיה הכתובת הנכונה.
אני מת להגיד לכולם לשלוח לי הודעות ולהפוך למדריך של כולם. אבל אני רק אחד. וכמו שאתם מבינים, לפעמים אין לי את הזמן או היכולת לעזור לכולם. מאז פתיחת הקבוצה, אני מוצף בשאלות, טענות והודעות פרטיות. לא ברור לי מאיפה לדעאל יש את הזמן או הכוח.
אתם יכולים להצטרף לקבוצה, תזונה קטוגנית בפייסבוק, שם יש כבר מספר אנשים עם נסיון רב, חלקם מלמדים אותי אפילו דבר או שניים, אני מאמין ששם תמצאו הרבה עזרה ותמיכה. גם אם אני לא מסכים עם הדקויות של הנאמר, הכיוון תמיד יהיה בדרך הקטוגנית. לחלקינו זה שינוי עצום, ואני מבין מה עובר עליכם. אני הייתי שם.
אם ממש קשה, אתם נבוכים, או רוצים לשאול משהו פרטי, תשלחו לי הודעה בפרטי. אני אנסה לענות...

אם יש משהו אחד שאני רוצה שתקחו איתכם מהפוסט הזה, זה זה:

אין דבר כזה "מחסור בסוכרים דיאטטיים".

זו לא דעתי האישית. זו עובדה מדעית.
אנחנו יכולים לחיות חיים שלמים ובריאים, בלי להכניס מולקולת גלוקוז אחת לפה. ותנחשו מה? רמות הסוכר יהיו יותר מאוזנות מאי פעם. לא יזוזו. ככה עוצבנו. ואני חושב שאולי עדיף כך, אבל איש איש באמונתו יחיה.
היכולת שלנו לווסת ולהסדיר רמות סוכר בדם, היא אחת מנפלאות הגוף האנושי. צריך לקרוא קצת יותר בכדי להבין זאת. אפילו אני לא מומחה, ולא מנסה להיות כזה. אבל העובדה בשטח נשארת תמיד זהה - פחמימות לא "נחוצות" לנו בדיאטה.
מכאן דעאל, ואתם הקוראים, יכולים לקחת את זה לאן שמתאים לכם... אפס פחמימות. מתחת ל-50 גרם, קיטוגנית. עד 150 גרם, מפחמימות "בטוחות-פליאוליטיות". 300 גרם לפי ההמלצה של משרדי הבריאות בעולם. או אפילו כמו הממוצע היומי בישראל - 470 גרם ליום!
אתם תחליט איפה הקו האדום.
לצערי, לחלקינו אין את האפשרות בחירה הזו יותר. כמו שאני גיליתי על עצמי.

ולסופו של דבר. בלי הסברים טכניים. הנה המשפט שמסכם את בריאותינו, כמו שדר' רוזדייל אומר. וככל שהזמן עובר אני רק מבין עד כמה הוא צודק:

בריאותינו ואריכות חיינו תקבע לפי היכולת הגופנית שלנו לשרוף שומן אל מול גלוקוז לאורך חיינו. וככל שאחוז שריפת השומנים תעלה, ובכך אחוז הסוכרים שנשרוף לאורך חיינו תרד, כך בריאותנו תשתפר.

 And you can take it to the grave buddy

מה קובע את כמות השומן שאתה תשרוף כאנרגיה?
פעילות הורמונלית תקינה בגופינו.
כיצד ניתן להגיע לשריפת שומנים מקסימלית?
ע"י הורדת אותם הורמונים אנבולים וחידוד המסר החשוב שלהם לכל תא ותא בגופינו.
מה גורם לעלייה הגבוהה ביותר באותם הורמונים?
פחמימות (סוכרים). ולרמה נמוכה יותר, גם חלבונים.
מה קורה אחרי אכילת פחמימות, גם הפליאוליטיות?
נסגרת שריפת השומנים. חלקנו לשעתיים. חלקנו לשבועיים!

והעובדות הללו נכונות אצלי, אצלך, אצל יוסי, אצל יפה, אצל השכן בלי הרגל שעלה מרוסיה שנה שעברה, אצל מוכר האבטיחים בשוק, אצל רוכב הטור דה פראנס, אצל קוף, אצל פרה ואצל תולעת.

"אביב, כולנו שונים, ואין דיאטה אחת טובה לכולם..."
מטבולית, חברים יקרים, אנחנו כולנו זהים. הנזק בין אחד לאחד במערכת יהיה ברמה שונה. אבל שורש הבעיה, תמיד יהיה זהה.


דעאל, אני פונה עכשיו אליך אישית. אני מקווה שלא נפגעת מהאמור בפוסט. אני ואתה בסופו של דבר על אותו הדף הכללי, רק מנסחים את הכתוב קצת שונה.
אני מקווה שאנחנו עדיין חברים, ואשמח לפגוש אותך יום אחד על סטייק אנטריקוט שומני בעיר הגדולה. עלי.
פשוט הפוסט הזה יצא אחרי תקופה ארוכה של אלטילריה, ואתה היית הטיל האחרון שפגע לי ישר בצנצנת הגהי שיושבת לי במקרר. עוברים לתקיפה... סורי.
יש לי הצעה קטנה אליך חברי. הייתי מאוד רוצה שתנסה להכנס למצב המטבולי הזה. על דיאטה נקייה ופליאוליטית, כמו שאתה מאמין, אבל קטוגנית. ואל תדאג, אתה יכול לאכול חסה. אפילו תרד וכרובית אם תרצה, ושאר מיני ירקות.
אני מוכן להיות המדריך האישי שלך.
אני אביא לך את המספר פלאפון שלי הפרטי. את הווטסאפ. אימייל.
כל שעה ביום בה אני ער, אתה יכול להתקשר לכל שאלה או בקשה.
אם תסכים, אני רוצה שתהיה על הדיאטה למשך שלושה חודשים. בכדי לוודא שבאמת עברת את תהליך ההסתגלות ואתה מתחיל לנצל שומן וגופי קטון לאנרגיה בצורה המירבית ונהנה מהיכולת הזו.
אתה יכול גם לבדוק פרמטרים שונים של לפני ואחרי.
אתה לא כזה רחוק משם.
זה לא "נוגד" את עקרונות הפליאו, זה הבסיס.
הרי אתה מקדש שומנים בריאים מהחי בדיוק כמוני.
והי, אם לא מרגיש לך נכון, אתה תמיד יכול לחזור לאכול פחמימות בטוחות.

מה אתה אומר ידידי?

אני פה בשבילך.

אביב.

32 תגובות:

  1. וואו אביב....
    בדיוק מה שחיכיתי לו..
    ואכן מאמרים מהסוג של דעאל יכולים לערער אנשים שרק בתחילת דרכם בקטוגנית במיוחד בגלל תקופת ההסתגלות הקשה ותוצאות שמצפים להן לא מגיעות מיד ששם בדיוק מתעוררות השאלות.
    והאמת? אם אתה לא חווה את התזונה הזו ממש לאורך כל תקופת ההסתגלות,
    4.9 קיטון בדם או 2.6 לא כל כך משנה, אלא ההתייצבות בסופה של תקופת ההסתגלות.
    ותוצאותיה בעיקר על המח. קשה להבין את זה!
    וזה טוב לחדד את העניין שאנשים יכולים להגיע למצב קיתוזיס גם לא על 0 פחממות וגם לא בהיעדר ירקות בכלל
    זה כל כך אינדיוידואלי.
    שלא תעלם לנו! שמעת?!

    השבמחק
  2. הדבר היחיד שהבנתי שיש מצב שתפסיק לכתוב לנו חסר לך אנחנו אוהבים אותך רוצה חיבוק

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, די נגררתי למעמד... לא יודע כמה זמן אחזיק, אבל אני פה. עוד הרבה מידע להעביר. יותר מכל זמן חיי לצערי.

      מחק
  3. זה היה ארוך...
    האמת, שפעם ראשונה שקראתי פוסט של דעאל והתעצבנתי מהכתוב
    ולא אני ממש לא אוטוריטה בתחום, אני רק מתלמדת ומתנסה
    התחלתי עם הפליאו אחרי שגיליתי את הבלוג של דעאל
    ואחר כך נחשפתי לעולם מגוון של תזונת פליאו ונגזרותיה השונות
    אחרי חצי שנה בפליאו - שאכן עשתה לי מאוד טוב, שיניתי את התזונה ל-VLC
    מה אומר ומה אגיד, ההבדל היה משמעותי למדיי
    פתאום היקפי הגוף התחילו לרדת יותר מהר
    לא היו נפילות של עייפות (מהפחמימות, ברור שזה מהפחמימות לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה)
    יכולות הריכוז השתפרו פלאים, וגם ההרגשה הפיזית הכללית.
    חודשיים אחרי שהתחלתי VLC עשיתי בדיקות דם - הטובות שיצאו לי ב15 שנים האחרונות!
    5 חודשים אחרי שהתחלתי VLC אלרגיות שהיו לי במשך שנים נעלמו (עשיתי טסטים בבי"ח).

    בלי שום קשר
    בתקופה של האדם הקדמון לא הייתה חקלאות
    ירקות, פירות שורשים אלה דברים שהיו צריכים לחפש והיו נאכלים במשורה או פעם ב...
    היו משתמשים בזה כדי להעשיר את המזון הקיים - שהתבסס על מוצרים מעולם החי
    לא בתור מנת אוכל
    לא היה סופר בו אפשר היה לראות את כל המבחר כמו שיש לנו היום
    ונכון שכמו שהיו מייבשים בשר היו מייבשים גם פירות, אבל תמיד העדיפו לאכול אותם טריים

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הפידבק החיובי.
      לי חשוב יותר להדגיש את הצד המדעי הביוכימי. פחות דעות אישיות. אבל כן, אני באותו הראש, לא מאמין שפחמימות היוו חלק גדול מתפריטינו.
      כל מה שצריך, זה תרמיל ונעליים נוחות ולצאת לאיזור מרוחק ופראי בכדי להבין...

      מחק
  4. אני ממש חדש פה...
    אתה יכול להסביר את המשפט: "אנחנו יכולים לחיות חיים שלמים ובריאים על שומן, בשר ומים."
    מה בנוגע לויטמין C שאיננו יכולים לייצר לבד וצריכים להסתמך על מקור חיצוני, אנטיאוקסידנטים וכ' וכו'...
    תודה על הפוסט נהניתי לקרוא :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אמיר, אנחנו מעוצבים ביולוגית לספוג מקורות תזונה מהחי בצורה המקסימלית. מה שמגיע מהחי, זמין לנו לספיגה בצורה היעילה ביותר. מקורות תזונה מהצומח כמעט לא זמינים ביולוגית (לפי הבנתי הצנועה).
      אתה בהחלט יכול לקבל כל הדרוש לגופך בכד לתפקד כראוי על דיאטה שמבוססת מהחי, דגש על שומן.
      תצפה אבל לתקופת מעבר לא קלה, אם אתה עושה את השינוי..
      בקצרה, הצורך בויטמין C ואנטי אוקסידנטים שונים יורד משמעותית על הדיאטה. פחות חימצון גלוקוז בתאים...

      מחק
  5. אביב היקר. ראשית, תודה על הפרגון והמילים החמות עלי בכלל ועל הבלוג והספר. תודה. שנית, כמה הערות בקצרה:
    1. איני מבין על מה אתה ואחרים "התעצבנתם". כתבתי שתזונה קטוגנית היא אפשרית וטובה לחלק מהאנשים או חלק מהזמן. אתה יכול לחשוב שהיא טובה לכל האנשים כל הזמן וזה בסדר גמור, איננו חייבים להסכים על כך.
    2. בספר שלי כתבתי (עמוד 141) "אפשר לחיות חיים שלמים ובריאים בלי לאכול ולו גרם אחד של פחמימה". אפילו חזרתי על זה. אז מה בדיוק הדליק אותך? שאני לא נוהג כך ולא ממליץ על כך לכולם? ברור שלא. טוב לי. בריא לי. טעים לי. וכך גם לאלפים אחרים. איני רואה סיבה לצמצם במקום בו צמצום אינו נחוץ. אני נשען על הניסיון האישי, הידע המחקרי, ההיסטוריה האנושית והמקבילה האנתרופולוגית, וכולם אינם פוסלים תזונה קטוגנית כאופציה, אבל בכולם, כך נראה, זו אינה בחירה ראשונה. גם לא עבורי.
    3. התפקיד שלי, בעיני עצמי כמובן, הוא לתווך ידע. רבים החדשים לעולם התזונה הקדמונית התבלבלו וחשבו כי פחמימה היא לעולם רע, בעוד שכאמור, אין זה כך בעיני, ובעיני כל התרבויות האנושיות מאז ומעולם...
    4. הנימה האישית של הפוסט שלך מצד אחד היתה נעימה ומפרגנת , ומצד שני לוחצת. מה זה משנה לך אם אאמץ פרוטוקול קטוגנית או לא? שש שנים אני אוכל תזונה קדמונית, ומצבי מצוין, וטעים לי, וטוב לי. איני מחפש שינוי, וכך גם רבים מקוראי. באותו האופן בדיוק אומר לך: נפלא שמצאת פרוטוקול מתאים עבורך. בשום מקום לא כתבתי לך לזנוח אותו או יצאתי נגדך או אחרים שאוכלים כך, לכן שוב, איני מבין, באמת שלא, את הנימה הנפגעת,. לא רציתי בכך ואם מישהו נפגע, אין לי אלא להצטער על מילותי.
    5. אוקיי, קשה לך לקבל את העובדה שיש בפרוטוקול הזה סכנות. אז תתפלא, יש. קיבלתי במרוצת השנים אלפי מיילים מקוראים, וכן, כמה שזה לא נשמע מוזר, יש אנשים שהטריגליצרידים שלהם השתוללו לגמרי על קטוגניות (כן, אני יודע שכתבת שאתה לא מאמין שהם היו במצב קטוגני). אם עולם הרפואה וביולוגיה היה כזה פשוט מצבנו היה נפלא. אמרתי לאנשים לא להתמכר לתחושה ולבדוק את עצמם, שזו אותה המלצה בדיוק (!) שאני נותן לכל מי שעובר לתזונה קדמונית.
    שבת שלום, בריאות ושמחה. דעאל

    השבמחק
    תשובות
    1. הי דעאל. בכיף, מגיע לך פרגון ענק.

      1. כמו שרשמתי מעל, בחלק מהכתבה הכיוון היה מפרגן. בחלק הוא היה שלילי ומבוסס על הנחות יסוד לא נכונות. עברתי על כך בפוסט.
      מנסה לא להתעצבן חבר יקר. ואגב, זה לא כלפי "דעאל" אישית, שיהיה ברור! אני מת לפגוש אותך באחד מהימים ולשבת יחד.
      כמו שרשמתי, גוררים אותי לדיונים האלו, בעל כורחי, אפילו בקבוצה שמנסה לתמוך באורח חיים זה. אתה יכול לקרוא בתגובות של האנשים, למה אולי הקבוצה בפייסבוק לא היתה המקום לפרסם את הכתבה.
      אם היא הייתה עולה בקבוצה אחרת, אני מבטיח לך, ממני לא היית שומע מילה. אני מעדיף כך, את האמת.

      2. דעאל, מהפוסט שלך, זה לא נראה שאתה מסביר "שאפשר לחיות חיים שלמים ובריאים בלי לאכול ולו גרם אחד של פחמימה". לא קראתי את הספר, אז אני מאמין לך ששם זה כתוב. אני התיחסתי לפוסט, שהראה כיוון של "העדפה" של הגוף לסוכרים.

      3. תזונה קדמונית, לא שווה בהכרח קטוזיס. ברור לי. לעולם לא טענתי אחרת. עדיין לא אומר שלמישהו עם בעיה מטבולית, פחמימות "בטוחות" ו"קדמוניות" יהוו פיתרון אופטימלי. לא משנה בכלל מה כל תרבות אנושית אכלה מאז ומעולם.

      4. ממש לא משנה לי. הצעתי הצעה. אתה תמיד יכול לנסות, ואם לא מתאים אז לא חובה. בזמנך שלך. אני לא הולך לשום מקום.
      לעולם לא תדע מה ההבדל, אולי המצב מצוין שאתה מרגיש ישתפר? אולי לא... שוב, לא מכריח אף אחד.
      לא נפגע דעאל. הכל סבבה. רק מנסה לעשות סדר בעניינים. אנשים שמנסים, קוראים וכבר משתגעים.

      5. אני מוכן לשמוע מאנשים שראו הרעה. אשמח לדבר איתם. פתוח לשמוע כל כיוון.

      שוב, דעאל, אני מעריך אותך מאוד, רק מילים טובות יש לי כלפיך. אנחנו בסופו של דבר באותה סירה. ואני מדגיש - לא מכריח אף אחד לעלות על דיאטה כזו או אחרת. תנסו פליאו, אני מבטיח שתראו שיפור עצום.
      אם בא לכם לנסות להגיע למצב קטוטי, זה יצריך מאמץ קצת בהתחלה, יותר מפליאו, אבל אפשרי... לפחות לרובינו.

      שבת שלום דעאל.
      או יותר נכון שבוע טוב, לכשתפתח את הפוסט :)

      אביב

      מחק
  6. היי לאביב,
    קראתי כל מילה שלך בשקיקה, ולדעתי התזונה הקטגונית היא התזונה הקדמונית. לאחר שקראתי את הפוסט של דעאל הייתי המומה (הגוף שלנו מעדיף פחמימות, האמנם זה נכון לנו?) אולי במקום זאת רצה לומר הגוף שלנו מכור לפחמימות, ומכאן סלע המחלוקת. דעאל לא חווה על בשרו (ולא שמאחלת לו) מה פחמימה גורמת לאדם שהוא סוכרתי או טרום סוכרתי, ולא ברמה האובססיבית (התפלקה לי פחמימה לצלחת).
    אביב, אתה מוכשר ברמות יש לך כושר ניתוח מדהים, במטרה ועקשנות בצדקת דרכך ויש לכך קבלות. אני מאמינה שאתה לא חוסך בקריאת מאמרים ומחקרים מדעיים ומכין היטב את שעורי הבית ועל כך כל הכבוד ויישר כוח, וכמו שאמרה ליזי, אל תעלם לנו.
    אהבתי את המשפט שהבאת לציטוט של ד"ר רוזדייל ולדעתי הוא צריך להיות נר לרגלי הקבוצה הקטגונית."בריאותנו ואריכות חיינו תקבע לפי היכולת הגופנית שלנו לשרוף שומן אל מול גלוקוז לאורך חיינו וככל שאחוז שריפת השומנים תעלה, ובכך אחוז הסוכרים שנשרוף לאורך חיינו תרד, כך בריאותנו תשתפר"
    מאלף, אהבתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. יוכי היקרה, תודה על המילים היפות!
      אני מכבד את דעתו של דעאל, הוא מוביל אותנו בראש עם אותה מטרה בסופו של דבר. כל הפליאוליטים למיניהם, הם חברי :)
      את דעתי לגבי ההשפעה המטבולית של סוכרים על גוף עם תנגודת אינסולין, כבר הסברתי ארוכות... אני מאמין שדעאל מסכים איתי בכיוון לפחות.

      שוב, תודה על התשבוחות, שקשה לי לקבל... :)
      שבת שלום

      מחק
  7. אביב, התזונה הקטונית עזרה לי לאזן את הסוכרת 2 שלי, העלימה לי את מחלת הגאוט ממנה סבלתי מגיל 24, הורידה את הטריג' לרמה נמוכה ובריאה ביותר. לא הייתי יכול לעשות זאת ללא הכתיבה שלך.

    למרות שאתה לא רוצה זאת, אני מודה לך על הכתיבה שלך ומקווה שתמשיך לכתוב.

    רמי

    השבמחק
    תשובות
    1. רמי, אין כמוך. המון תודות חבר יקר.

      מחק
  8. אני גם מאוד מתחבר למה שד"ר רוזדייל אומר, ולדבריו הכיוון של בוא וננסה לראות מה הכי טבעי לנו, למשל ע"י ניתוח תזונה פליאוליטית, לא בהכרח חופף למטרות שלנו, מכיוון שטבעי משמעו להגיע לגיל פוריות, להעמיד צאצים, לחיות מספיק בכדי שיוכלו להסתדר בכוחות עצמם ואז למות כי כבר אין לנו תכלית מבחינה אבולוציונית. המנעות מפחמימות לדבריו מפעילה נתיב של "תחזוקה ותיקון" של הגוף במטרה להגיע מוכן לתקופות שפע עתידיות, ולכן תואמת יותר את מטרתנו שהיא לחיות בריא לאורך כמה שיותר זמן, בניגוד לתוכנית (בלופרינט) האבולוציונית שלנו. לכן הדיון האם היינו קטוגנים בעבר הוא פחות רלוונטי, כמו שכתבת בתגובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. עומר, צודק.
      זה מצחיק, הדבר הראשון שכל אחד יעשה, וזה כולל אותי, זה לדחות על הסף את מה שהוא אומר. זה כל כך מנוגד כל מה שאי פעם תשמע על בריאות ואריכות חיים, ככה שהכי קל לכסות את האוזניים ולסתובב.
      אין לו הרבה אוהדים, בטוח לא תעשיית התרופות, ואפילו לא הרבה בקהילת הפליאו. רק אלו שאחרי קריאה מעמיקה, עם הבנה קצת יותר מבסיסית, מבינים את המדע מאחורי דבריו.
      לא יכולתי להגיד זאת טוב יותר - ניתוח התזונה לפי "מה טבעי לנו" או "לפי האדם הפליאוליטי" איננה טענה רלוונטית בהכרח. ביסוס הדיאטה על העקרונות הללו יראה שיפור מעולה לרוב, אבל האם הוא האופטימלי? האם אפשר לקחת את זה צעד אחד הלאה? למי שרוצה או זקוק לכך כמובן...

      כיצד ניתן לנצל אפשרות שהטבע נתן לנו לאיכות חיים אופטימלית? ויותר מזה, האם המדע תומך בזה? בלי קשר ל"פליאו" או לא...

      יפה מאוד עומר.

      מחק
  9. לא מצליחה עדיין להתמיד בתזונה קטוגנית, אבל אם יש יום כזה אני מרגישה חדשה! והבלוג שלך הוא מקור השראה. מיליון תודות אביב!
    לילך

    השבמחק
  10. התגובה הוסרה על ידי המשתמש שכתב אותה.

    השבמחק
    תשובות
    1. פיליפ, אני רואה שרשמת את התגובה פעמיים.
      אני אענה לך התגובה הבאה שלך, כי אני רואה שהיא מפורטת יותר שם.

      מחק
  11. אביב שלום,

    אני אוכל פלאו מ-2006 ולאחרונה חייתי כשנה על תזונה מאוד דלה בפחמימות (גרמים בודדים ביום), אמנם לא עשיתי מדידות אבל אני בטוח שתזונה הייתה קטוגנית.
    סבלתי ממספר בעיות שהתחילו לאחר המעבר לתזונה מאוד דלה בפחמימות:
    1. התחילה פטרת במקומות שונים ומשונים בגוף (נעזוב פרטים)
    2. ריח הגוף נהיה נורא ולמרות שאני שומר על הגיינה - כבר בשעות הצהריים המאוחרות הייתי מתחיל פשוט להסריח.
    3. בעיות עיכול מאוד לא נעימות (מעבר מתמיד משלשול לעצירות, כמעט ללא "חניות ביניים").
    4. קושי להעלות מסת שריר

    לא קישרתי תופעות אלו לתזונה הקטוגנית כי הרגשתי נהדר ונראתי נהדר. לפני כחצי שנה קראתי את the perfect health diet - בגדול, תזונת פלאו עם "פחמימות בטוחות" (אורז, בטטה וכדומה). בספר הם דיברו על בעיות כאלו ואחרות (כולל הסברים והפניה למאמרים) שיכולות להתפתח כתוצאה מאכילת אפסית של פחמימות - כאילו נכתב עלי.
    החטלתי לשלב פחמימות בטוחות חזרה לתפריט והפלא ופלא כל הבעיות המתוארות לעיל נעלמו או הצטמצמו בצורה קיצונית (כולל עליה משמעותית ומאוד מהירה במסת שריר).
    אל תבין אותי לא נכון, אני בהחלט מאמין שלתזונה קטוגנית יש מקום בחלק מהמקרים ולחלק מהאנשים (צורך בהרזיה משמעותית, סוגים שונים של סרטן, מחלות נפש/מח מסויימות ועוד), אבל זה לא פתרון קסם לכולם וזו לא "שיטה עדיפה" על התזונה עליה דאעל מדבר - זו נקודה קיצונית יחסית על סקאלה רחבה של פתרונות המתאימים לאנשים שונים ובנסיבות שונות.

    ובנימה זו, תודה על בלוג מצויין :)

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום לך.
      בגלל שהתגובה שלי היתה ארוכה מדי, עניתי לך בפוסט נפרד.
      תודה על השראה לעוד פוסט חשוב :)

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2014/05/blog-post_31.html

      מחק
  12. http://perfecthealthdiet.com/2011/09/high-ldl-on-paleo-revisited-low-carb-the-thyroid/
    ישנה טענה עם לא טעיתי שזה תהליך טבעי שיתמתן עם הזמן וכולסטרול גבוהה זה מעולה ומהווה תהליך חיסוני?
    או
    שאין ברירה למי שזה פוגע בתהליך המטבולי עד לפגיעה בבלוטת התריס והוא חייב לאכול פחמימות עד 60 גרם לפחות

    השבמחק
  13. בבקשה אל תפסיק לכתוב. אתה מקור השראה ראשון עבורי עבורי. (וגם דעאל).

    השבמחק
  14. היי אביב,
    אתה כותב שתינוקות הם בקיטוזיס, אבל זה קצת לא מסתדר לי. אני קורא כי בחלב אם יש כ-7 גר' פחמימות ל-100 גר', כלומר 40 קלוריות מ-70 סה,כ, כלומר 40% מהקלוריות בחלב הן מסוכר. איך כל כך הרבה סוכר מביא לקיטוזיס?

    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. I wrote about it over here:

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2013/11/neonatal-ketosis.html

      מחק
  15. נשים בקטוזיס חוות פחות סיפורי הצלחה
    לא מבחינת ההתנהגות והפסיכולוגיה של הקושי בויתור על פחמימות אלא נטו ההסתגלות הפיזיולוגית של הגוף לשימוש בשומן רווי כאנרגיה.
    ידוע כמובן שנשים באופן כללי ובכל דיאטה יתקשו יותר מגברים אבל בקטוזיס זה משמעותי מאוד.
    נראה לי שלכן עיקר המצליחים בדיאטה קטוגנית הם גברים ואילו נשים מצליחות יותר בדיאטות הטבעוניות למיניהם.
    אני מנסה קטוגני שוב ושוב וההשמנה מפתיעה ומתסכלת אותי בכל פעם מחדש.
    יתכן שזה משום שרוב חיי הייתי בתת משקל בצריכת קלוריות נמוכה מאוד שהתבססה ברובה על דל שומן.
    החלמתי מהתת משקל עם הפליאו וכעת ניסיתי קטוגני לתקופה ארוכה אבל גופי פשוט מסרב להסתגל לכך. ואני מיואשת.
    כן קראתי את כל המחקרים והוצאתי כל המוצרים הבעייתיים ועדיין הגוף שלי מגיב לכל חמאה או שומן בקר בעלייה חשדנית במשקל.
    אין לי מושג למה.
    ונמאס לי ואחרי שבועיים של השמנה מתונה אני שוב מחליפה את השומן הרווי ביוגורט ובפחמימות והנה המשקל יורד בחזרה.
    באותו מספר קלוריות, אפילו יותר גבוה.
    לא מבינה את זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. הי "זאת" :)
      אם את מרגישה יותר טוב על פליאו והגבלת שומנים (שזה לא הכי "פליאו" אגב), אז אני האחרון שתשמעי ממנו.
      רק הערה קטנה לגבי שומן, סוכרים, משקל, קיטוזיס ובריאות בכלל:

      "...ועדיין הגוף שלי מגיב לכל חמאה או שומן בקר בעלייה חשדנית במשקל."

      מה שאת מתארת זה חוסר יכולת של גופך לשרוף שומן לאנרגיה. וזה מה שקובע בסופו של דבר את בריאותך.
      אם גופך רגיל במרוצת השנים לשרוף סוכרים, בגלל סוג הדיאטה עליה היית כל חייך ("יתכן שזה משום שרוב חיי הייתי בתת משקל בצריכת קלוריות נמוכה מאוד שהתבססה ברובה על דל שומן.") ואי לכך, אוגר שומנים מהדיאטה, ולא שורף אותם, אז לא הייתי רץ עם זה לבנק כמשהו חיובי.

      ועוד משהו, כי זה עולה שוב ושוב - "הורדה במשקל" לא בהכרח = בריאות.
      לרדת משקל עם גליקוליזה מואצת (אני אגיע לכך בפוסט עתידי), זה לא בדיוק אופטימלי.
      ולמישהי שהיתה בתת משקל כל חייה, אולי עליה של משקל הוא דבר חיובי? משקל הוא מכלול של הרבה פרמטרים (מים, שריר, שומן, עצמות...).

      מחק
    2. אביב יקר,
      תודה על תשובתך בשעה זו.... מקוה שתספיק לענות גם על זו בטרם תשכב לישון :)
      נכנסתי לקטו לא רק בגלל הרצון למקסם את הבריאות אלא בעיקר בשביל לאזן את המשקל קצת כלפי מטה. ההשמנה שלי בפליאו לא עצרה, והבנתי שזה בגלל שגופי שהתרגל שנים רבות כ"כ למעט קלוריות ודל שומן פשוט עולה במשקל בקצב מטורף עם תוספת הבשר והאורז והבטטות הפליאוליתיים שהתחלתי לאכול כמו בן אדם. לכן, מהבחינה הזו, אכילת קלוריות מספקות אשר יבואו משומן תוכל להיטיב עמי באיזון של המשקל, כי אני חוששת מההשמנה הבלתי פוסקת בפליאו, למרות שאני לא אוכלת הרבה ואפילו פחות מנשים אחרות בגילי.
      השאלה היא, האם שנים על גבי שנים של תזונה דלת שומן ודלת קלוריות - במיוחד בשנות התפתחותי הקריטית (הייתי ככה דלה מגיל ההתבגרות ועד גיל 27, כעת בת 29) לא קלקלו את יכולתו של גופי לשרוף שומן רווי כמקור אנרגיה? אם רק מדובר ב"הסתגלות קשה יותר לקטוזיס" כפי שבוודאי מצפה לי, אז מילא, אני אלחם ואתגבר ואתאפק, אבל העניין הוא שנראה לי שאפילו עם מאבק ממושך בהסתגלות לקטוזיס אני לא עומדת לנצח כי גופי פשוט איבד כמעט לחלוטין את יכולתו להשתמש בשומן כאנרגיה.

      מחק
    3. נתחיל בכך - כמובן שהיכולת לשרוף שומן, זה לא שחור ולבן, והרבה יותר מורכב מכך. אני רושם זאת בצורה הזו, בכדי להעביר את המסר בתמונה הכללית.
      לכולנו יש את היכולת הגנטית (כן, גם לנשים), להגיע חזרה למטבוליזת שומנים אופטימלית, מצב מטבולי בו הסוכר נשאר למינימום הדרוש לגוף (מייצור פנימי).
      כן, לחקלנו זה יותר קשה מאחרים, זה לא אומר שזה בלתי אפשרי, לא חשוב עד כמה גדול הנזק.
      כמובן שהצורך האמיתי של הבנת ביצוע הדיאטה, בהתאם לפזיולוגיה שלך, ולעברך הדיאטטי, יהיה קריטי. הרבה אנשים מנסים לשבור את מעגל הפחמימות, והרבה נשברים.

      אני ממש אצטרך לשבת איתך ולעבור על כל מה שאת אוכלת ולבצע שינויים אם צריך בכדי להכניס אותך לשם, אבל זה מאוד קשה לי בזמן הקצוב לי ביום. הרבה אינפורמציה בבלוג שלי. תצטרפי לקבוצה "תזונה קטוגנית" בפייסבוק, ישנם שם הרבה אנשים חמים שיאהבו לענות לשאלות. גם אני כשאוכל...

      בהצלחה :)

      מחק
  16. רציתי רק לומר תודה על העבודה הנפלאה שאתה עושה. על המאמצים הגדולים והמוצלחים שלך בהבאת אינפורמציה בצורה אובייקטיבית ככל האפשר(חסכת לי המון עבודת מחקר וחיפוש סזיפיים באינטרנטׂ). תודה על הניתוח והפוסטים המתארים אספקטים שונים בתזונה הקטוגנית וביחסי הגומלין בין ההורמונים השונים בגוף. נפלא לחוש בין השורות את הסובלנות שלך וחוסר ההתנשאות. בקיצור תודה!!!
    הערת אגב. אני לא מוגדר כחולה, אין לי סכרת והכרס שלי לא גדולה מידי. למרות זאת החלטתי לנסות על גופי את התזונה הקטוגנית ואני מרגיש נפלא. ושוב תודה.

    השבמחק