יום שני, 27 באוגוסט 2012

אינסולין

אחד הפתגמים שאני דוגל בהם וכניראה תשמעו אותי חוזר עליו הרבה הוא "ידע הוא כח".
אני מאמין שאם נדע קצת יותר על התחום בו אנו מעונינים ונעמיק בנושאים שחשובים לנו, זה יעניק לנו יותר כח או יכולת החלטה שתעזור לנו ליישם ולבצע את הדברים בפועל, ללא ספקות (או אולי לפחות עם פחות ספקות...)
כשזה מגיע לתזונה או לכיצד פועל גופנו מבחינה כימית ביולוגית לרוב האנשים אין מושג כלל בנושא, לרוב הם נשענים על אמונות שמושרשות מילדותם, הם ידקלמו משפטים ששמעו מחבריהם או ממשפחתם (ללא כל עובדה) או יותר גרוע - יאמינו לכל דבר שנרשם בעיתונים או שנצפה בטלוויזיה. אם זה מגיע מהתקשורת אז זה חייב להיות אמת.
בסידרת הפוסטים הבאה, אני רוצה לפרט מעט על מונחי יסוד שחשוב לי שכולכם תבינו. ללא ידע כללי זה, חלק גדול של מה שאני ארשום עליו בבלוג יהיה לא מובן או מובן חלקית.
נתחיל עם הכרות ראשונית של אחד מההורמונים החשובים והעיקריים בתהליך ההשמנה, אני מאמין שזה ירתק את רובכם.

כולם להגיד שלום להורמון אינסולין.

Being lean - Lance Armstrong


אינסולין הוא הורמון שמופרש ע"י הלבלב. התאים שמפרישים את ההורמון נקראים תאי ביתא (beta cells), תאים אלו מהווים חלק קטן מכלל הלבלב (פחות מ 5%), אבל הם הכרחיים לקיומינו.
אינסולין הוא הורמון "אנבולי", כלומר הוא הורמון שאחראי על בניית רקמות (עוזר להכניס חומצות אמינו לשרירים, מכניס גלוקוז לתאים). הוא משחק תפקיד עיקרי בדרך שבה גופינו מתמודד עם פחמימות, שומנים וחלבונים - רוב האנשים מיחסים אותו רק עם צריכת פחמימות.

 אין סוף מקורות שבהן ניתן למצוא מידע על אינסולין (ספרים שלמים בנושא) אז אני אפילו לא אנסה לשכפלן. אבל אני אנסה להעביר לכם את המידע החשוב ביותר:

* אינסולין אחראי על ספיגת גלוקוזה (סוכר הדם) מהדם לתאים. אינסולין יוצר קשר עם "קולטנים" שנמצאים על מעטפת התא (או במילים פשוטות "קולטני אינסולין"). זה יוצר מסר בתוך התא לפתיחת מעברים (תחשבו על זה כמו מנהרה) שנקראים GLUT 4 ובעצם משדר לממברנת התאים על ספיגה של הגלוקוז בתאים.

* אינסולין גם מגביר כמות אנזים מסוים שנמצא על מעטפת התאים השומניים, אנזים זה נקרא ליפופרוטאין לייפס ׁ(lipoprotein lipase -LPL). אנזים זה (LPL) כשהוא נמצא על מעטפת התאים השומניים, אחראי על ספיגה של חומצות שומן אל תוך התאים ועל איחסונם כטריגליצרידים, במילים אחרות אינסולין אחראי על איחסון השומן לתוך התאים השומניים. בנוסף אינסולין מפחית את כמות האנזים הנ"ל על תאי השרירים. וזה מוריד את יכולת השרירים להכניס חומצות שומן לשריפה בתאי השריר (בעצם מונע מהשרירים לשרוף שומנים).

* אינסולין גם משדר על אחסון הגלוקוזה בכבד ובשרירים כגליקוגן (glycogen), בהנחה שיש מספיק "מקום" לאחסנו. גם לכבד ולשרירים יש מקום מוגבל לאחסון גליקוגן.

אם אתם לא זוכרים שום דבר מזה, תנסו לזכור את זה: אינסולין ממלא תפקיד מרכזי במטבוליזם השומן. כאשר רמת האינסולין עולה הגוף נכנס ל"מצב אחסון"- לא רק של פחמימות אלא גם של שומנים. במילים אחרות רמת אינסולין גבוהה מכבה את היכולת של הגוף לשרוף שומנים. זה למה אנשים שאינם רגישים לאינסולין (insulin resistant - בפוסט הבא אולי) הם בדרך כלל אנשים שמנים יותר. אנשים שאינם רגישים לאינסולין,  כמעט תמיד יהיו במצב של רמות אינסולין מאוד גבוהות במשך היום (התאים שלהם בעצם "חרשים" לאינסולין), ולכן תמיד יאחסנו שומנים ולא ישרפו אותם.

אם אתם אי פעם תשכחו את הנקודה הנ"ל, העיפו מבט על העקומה למטה:

 1. אינסולין גבוה - אחסון שומנים / לא לשרוף אותם

 2. אינסולין נמוך - שריפת שומנים / לא לאחסנם



אני מקווה שהעברתי את המסר ביעילות ובבהירות. חשוב לי מאוד שאנשים יתחילו להבין מה הגורם העיקרי מאחורי תהליך ההשמנה. כולנו מפרישים אינסולין בדרגה זו או אחרת, כן גם אנשים רזים ואפילו רזים מאוד - זו עובדה ולא דעתי האישית.

אי לכך השאלה שצריכה להשאל היא כזאת: מה גורם אם כך, לאנשים מסוימים להשמין ולאנשים אחרים להישאר רזים, אם לשתיהם מופרש את אותו הורמון "משמין" זה?
את התשובה אתם תקבלו בפוסט הבא, בינתיים אני מקווה שכולכם חושבים "מממ מענין איך אני שומר על רמות אינסולין נמוכות במשך היום?..."



אגב היום היה יום הלימודים הראשון של השנה החדשה, אני רוצה לאחל בהצלחה לאחי הקטן דור, לילדים במשפחתי ולכל ילדי ישראל...

מאמין שכולנו  למדנו משהו חדש היום ;)

אביב

9 תגובות:

  1. לפי העקומה ברמה נורמלית של אינסולין שורפים בין 60% למעט מאוד שומנים. זה נראה לי מבוסס על אמריקאים בימנו אלה החיים על פחמימות. אם צריך לנחש הייתי אומר שציידים לקטים חיים רוב הזמן על שריפת 60-70% שומן כלומר רמות אינסולין נמוכות יותר.
    חזק ואמץ, אחלה פוסט
    מיקי

    השבמחק
    תשובות
    1. היי מיקי, תודה
      זה מעבר לכל ספק שאבותינו חיו עם רמת אינסולין מאוד נמוכה לאומת ימינו אנו, ואי לכך היו חיים על מטבוליזת שומנים רוב חייהם

      אביב

      מחק
  2. שלום אביב בהצלחה עם הבלוג
    סטפן בבלוג שלו לא ממש מסכים עם המודל הזה
    http://wholehealthsource.blogspot.co.il/2011/08/carbohydrate-hypothesis-of-obesity.html

    השבמחק
  3. קובי תודה
    אני מכבד כל אחד ודעתו
    אני מכיר את סטפן ואפילו פגשתי אותו והייתי בהרצאתו בבוסטון בכנס הפליאו חודש שעבר
    בסופו של דבר כולנו צועדים לאותה המטרה, אפילו אחרי קריאה של הבלוג שלו, העובדה העיקרית שכולנו רוצים לדעת היא מה קרה ב40 השנה האחרונות ומה עושה אותנו שמנים וחולים
    הבעייה עם סטפן שהוא לוקח את התשובה הפשוטה ועושה אותה מורכבת מדי - הוא יבסס את טיעוניו על מחקרים רבים שלא עוזרים לאנשים השמנים באמת להרזות
    מה שחשוב שאנשים עם בעיות משקל יבינו, זה שזה לא אשמתם שהם שמנים - זה לא כח רצון, אלא בעיה מטבולית בגופם ביחד עם אינפורמציה מטעה מהסביבה שגורמת להם להיות שמנים. אני מכיר את כל הסיבות האפשריות שהוא מציג, אבל בסופו של דבר אני חושב שאנחנו יורדים מהסיבה העיקרית להשמנה - מה גורם לתא השומני "להשמין" ולמה אנשים שמנים יהיו במצב "איחסון" תמידי לאורך כל היום

    אביב

    השבמחק
  4. הי אביב

    אני זקוק להבהרות מסויימות;
    מה בעצם לא בסדר בפחמימות מורכבות? אני שואל מבחינת ההשפעה בתכלס על כל אחד מאיתנו - כי את הרקע לגבי ההיסטוריה והאבולוציה קראתי והאמת שזה נשמע די הגיוני. ואגב - עליי פחמימות מורכבות משפיעות מצויין - יש לי כח ואנרגיה במהלך היום יום , אני פעיל ספורטיבית, ובעל אחוז שומן נמוך (רואים לי את הריבועים) ולא פחות חשוב, אני לא מרשה לעצמי להגיע לרעב או לצאת לא שבע מארוחה.
    אני שואל גם כבעל ידע מסויים; אני מאמן כושר ויש לי מעט רקע בתזונה, וההסבר הבא הוא ההסבר המדעי שאני מכיר והוא מגובה גם בנסיוני האישי על עצמי - אז אשמח להתייחסותך:
    הפחמימות המורכבות מפורקות באיטיות יחסית לתוך זרם הדם וכתוצאה לכך יש אספקה סדירה של גלוקוז לתאים מה ששומר על רמת האינסולין קבועה ולא גבוהה= משמע אנרגיה סדירה וקבועה לאורך כמה שעות, כתלות בסוג הפחמימה, כמותה ושאר אבות המזון וכמותן שנצרכו באותה ארוחה.
    לעומת זאת, כשצורכים פחמימות פשוטות, לדוגמא סוכר לבן או אפילו תמרים - רמת הסוכר בדם עולה בקיצוניות ובבת אחת ואיתה רמת האינסולין - ולאחר מכן באה הנפילה המוכרת - ירידה חדה ברמת הסוכר בדם שמאופיינת בירידה בביצועים, בהרגשה כללית, תשישות, לפעמים אפילו סחרחורות. אה... וכמובן שמלווה בתיאבון למתוק ולעוד סוכר... מעין רכבת הרים שתורמת להשמנה.
    בשורה התחתונה - לגביי יכול להיות שאם השיטה הנוכחית עובדת עבורי, אז אין צורך לשנות דבר - כדברי המשורר IF IT'S AIN'T BROKEN - DON'T FIX IT, אבל לגבי מתאמנים שלי שסובלים מעודף משקל אני עד היום המלצתי להוסיף לתזונה יותר פחמימות מורכבות - ולכן יש חשיבות לכמה עמוקה תהיה תשובתך.

    השבמחק
    תשובות
    1. שכחתי ללחוץ על הגב, התגובה שלי למטה

      מחק
  5. היי רועי, תודה על השאלה
    אם קראת את הפוסטים שלי על חוסר רגישות לאינסולין, היית מבין שאתה בעצם רגיש להורמון זה (דבר טוב). אתה מאלה ברי המזל שיכולים להתמודד עם פחמימות בדיאטה (גנטיקה ו/או היסטורית דיאטה טובה אולי) תהיה הסיבה באשר היא, כאשר אתה אוכל פחמימות, הסוכרים יועברו לשרירים כחומר בעירה. אצל הרבה מהאנשים היום (רובינו?) יש חוסר רגישות לאינסולין ברמה מסוימת, מה שמצריך הגבלה של פחמימות - גם ה"מורכבות" בניהן
    אסור לאנשים הללו להסתכל על אנשים כמוך כדוגמה כי גופם עובד שונה משלך מבחינה הורמונלית, אנשים אלו יהיו רגישים לפחמימות (דבר לא טוב) ולכן גם פחמימות מורכבות ואפילו ממקור טבעי יגרמו לעלייה גבוהה של אינסולין שישאר בגופם לאורך זמן רב.
    אני לא חושב שפחמימות הן מקור כל הרוע בעולם, לא סתם יש לנו את היכולת לעכלן ולשרוף אותן כחומר בעירה, השאלה היא באיזה מצב מטבולי האנשים נמצאים היום? וזה בעקבות הדרכה מוטעת מהרשויות לאכול פחות אוכל שומני ולבסס את הדיאטה שלהם על הפחמימות המורכבות (כולן לבסוף הופכות לסוכרים). אני מקווה שהבלוג שלי יעזור לאנשים להבין את הנקודה הנ"ל
    לגביך, (ואני מקנה בך) אתה יכול להמשיך לאכול פחמימות מורכבות אם זה לא פוגע בך, כל עוד אתה מוריד סוכר מהדיאטה ואת הפחמימות ה"מהירות", אתה ככל הנראה תהיה בסדר לשנים הבאות. לכל אחד מאיתנו יש את התקרה של צריכת פחמימות לפני שהן הופכות להיות מזיקות. השאלה היא לאיזה כמות אתה צריך ואם בכלל להגביל אותן? האם יוכל גופך להתמודד עם פחמימות לעד(יש כאלה שיכולים)? והכי חשוב, האם זו הדרך הבריאה ביותר? יש הרבה אספקטים חוץ מהשמנה שיכולים להשפיע על בריאותך ככל שהשנים חולפות
    מקווה שעזרתי
    תשאר על הבלוג, אני ארחיב על כל הנקודות הנ"ל עוד הרבה

    אביב

    השבמחק
  6. אביב שלום,
    לא ברור לי העיניין עם האנזים LPL. איך זה שהאינסולין גם מגביר וגם מפחית את פעילות האנזים הנ"ל?
    עד היום ידעתי שהאנזים הנ"ל מועיל להעלאת ה- HDL האם זו טעות?

    בתודה מראש
    רמי

    השבמחק
    תשובות
    1. LPL הוא אנזים בעצם שמשמש כמו "מגנט" לשאיבת חומצות שומן לאנרגייה כשהוא נמצא בתאי השרירים, או כצורת אחסון על תאים שומניים.
      לא קראתי או שמעתי על הקשר של אנזים זה לHDL עדיין...

      מחק