יום חמישי, 25 באוגוסט 2016

על כבד שומני ותזונה קטוגנית - סיפור ההצלחה של רווה אבני

האם צריכת שומן (על חשבון פחמימות) עוזרת לטפל בכבד שומני?

שמי רווה, אני בת 43, אמא ל- 2 ובדרך כלל אדם לא ממש בריא. מאובחנת מילדות ב- FMF וגיל 35 גם בבכצ'ט (שתיהן מחלות אוטואמיוניות). ככל שהתבגרתי, התחלתי לפתח עוד ועוד תסמינים של מחלות כמו ריפלוקס, אנמיה, דלקות שונות בגוף ומסכנות כללית.
לפני כ- 3 שנים התחיל לכאוב לי הכבד. הגסטרואנטרולוג עשה לי בדיקות וגילה כבר שומני. הוא אמר לי לעשות דיאטה. גם הוא שמן, אז זה הצחיק אותי שזו היתה ההמלצה שלו. הוא גם הגדיל ואמר שאין מצב שהכבד כואב לי. כבד לא כואב... אז שנתיים ניסיתי לעשות דיאטה, כמובן ללא הצלחה ומידי פעם חזרתי אליו רק כדי שימשיך להגיד לי שאני מדמיינת ואין מצב שיש לי כאבים בכבד. הכאב היה לוחץ כזה, מן תחושה של אי נוחות יותר מאשר כאב, בעיקר אחרי ארוחות גדולות. המלצתו – אל תאכלי ארוחות כבדות. 

אחרי שנתיים כאלו, הוא ראה שבדיקות הדם שלי לא רק שאינן מתאזנות, האנזימים שבודקים את תפקודי הכבד הגיעו לפי 7 או 8 מהנורמה, אז הוא החליט לשלוח אותי למומחה כבד (ואני רק חשבתי כמה חבל שלא ידעתי שיש דבר כזה לפני שנתיים). התור למומחה הכבד הגיע די מהר והוא, במבט זריז על הבדיקות שלי קבע מיד שאני כבר שנתיים עם דלקת בכבד. שלח לביופסיה שאישרה את הטענה – יש לי דלקת בדרגה 3 עם צלקת ענקית לכל אורך הכבד המסכן שלי. הטחול – שנאלץ לעבוד מאד קשה כדי לעזור לכבד, הגיע למימדי ענק של 15.3 ס"מ (הנורמה הוא 7 ס"מ). 
מומחה הכבד מנה בפני את האופציות ("את חייבת לעשות משהו אחרת את בדרך לשחמת הכבד או לסרטן"):
1. תיכנסי למחקר שלי על תרופה שאני מפתח (ממש לא רציתי ולמזלי. ה- A1C שלי היה "רק" 5.6 אז לא קיבלו אותי למחקר הזה, איזה מזל).
2. לעשות ניתוח לקיצור קיבה (אבל יש לי רק 15 ק"ג עודף... מי יאשר לי דבר כזה?... יאשרו, זה יותר זול מהשתלת כבד).
3. לעשות דיאטה ולהגיע לתת משקל... (מה??? אני לא מצליחה לרדת במשקל. מה נסגר?)
4. להפסיק לאכול פחמימות (!!!)
יצאתי ממנו בוכה. שבועיים בכיתי. ואז התחלתי לחקור באינטרנט, מה זה תזונה דלה בפחמימות? מה נשאר לאכול אם אסור לחם, ואורז, ופסטות ותפוחי אדמה? במקביל התחלתי טיפול בדיקור כדי לנסות להתחזק (סבלתי מכמה וכמה מחלות, זוכרים?). המדקר שלי המליץ בחום על הפסקת הפחמימות... אולי פליאו? אולי יותר מפליאו? 
שאלתי בקבוצות בריאות והפנו אותי לפליאו או אולי אפילו קטוגני עם קישור לבלוג "מעבר לפליאו" של אביב. קראתי, הגעתי לטעויות הנפוצות ולעדויות שהיו שם של חולי סכרת שהחלימו והחלטתי לנסות. 
שלחתי מייל למומחה הכבד ושאלתי אותו אם לזה הוא התכוון. הוא הרים אלי טלפון ואמר שזה נורא קשה לעשות את זה אבל אם אני מצליחה, שאבוא אליו בעוד שנה. הוא לא האמין שאצליח. זה נראה היה לו בלתי אפשרי. אבל אני הייתי נחושה להציל את הכבד המסכן שלי בלי ניתוחים. 
שאלתי המון שאלות בקבוצה תזונה קטוגנית בפייסבוק. חיפשתי מתכונים שונים ופשוט הפסקתי לאכול פחמימות. 
השבוע הראשון היה נורא, היתה לי מיגרנה איומה ובחילות והגוף שלי רעד - תסמיני גמילה. לאחר שבוע זה חלף. תוך חודש ימים ירדתי 10 ק"ג ומאז אני שוקלת 70 ק"ג. לא מצליחה לרדת יותר במשקל אבל לראשונה בחיי לא עולה (הייתי שמחה להוריד עוד 5 ק"ג אבל הגוף שלי לא מסכים איתי). 
פתאום לא הייתי רעבה 6 פעמים ביום, גיליתי שאני יכולה להגיע הביתה אחרי שאכלתי בבוקר 2 ביצים מטוגנות בחמאה ושמנת חמוצה, ושיש לי זמן לשים סיר אוכל על הגז או בתנור וסבלנות לחכות שיתבשל, מבלי לרעוד או לחסל שקית ביסלי עד שזה יהיה מוכן. 
אני אוכלת 2 ארוחות ביום, משתדלת ששתיהן תהיינה בשריות (שאריות מאתמול נלקחות לעבודה) אבל אם לא, אז ביצים מטוגנות בחמאה עושות את העבודה. אני שותה הרבה קפה שחור, בלי המתקה ובלי שמנת מתוקה שהייתי מכורה אליה בתחילת הדרך.
אוכלת ירקות ירוקים, קישואים, פטריות, חצילים ולפעמים גם כרובית, ברוקולי או שעועית ירוקה עדינה, פשוט כי אני חייבת גיוון. אחרת האוכל משעמם אותי ואני מחפשת עוד. אבל ככל שעובר הזמן התדירות של התוספות הללו ירדה לפעם/פעמיים בשבוע מקסימום. 
מתפנקת פעם ביום בשוקולד מריר 85% עם הקפה של הערב ולפעמים מעט אגוזים. וזהו! 
על תזונה זו זה היה החורף הראשון שלי שבו לא הייתי חולה בשפעת. 
תדירות התקפי ה- FMF פחתו בצורה משמעותית וזאת למרות העובדה שנאלצתי להוריד את מינון התרופה שלי לפחות מחצי כי הגוף שלי כבר לא יכל לסבול אותה יותר. 
לא היו לי התקפים של הבכצ'ט מאז שהתחלתי. בכלל. 
תפקודי הכבד שלי חזרו לנורמה אחרי חודשיים. היום הם באמצע הסקאלה. 
האנמיה חלפה. 
ההמוגלובין שלי עומד על 14.8 כשלפני התזונה הוא היה 9 וקיבלתי עירויים של ברזל. 
ההמוגלובין המסוכרר שלי A1C ירד ל- 5 והסוכר, שהיה 110 כל הזמן, ירד מתחת ל- 100. 
אני לא מודדת קיטונים (הרסתי את המכשיר בטעות ולא קניתי עוד אחד) אבל אני אנרגטית. יש לי כוח. ואני בריאה!!!
אני – רווה – בריאה. לראשונה בחיי. 

לפני כשבועיים עברה שנה לשינוי התזונתי. חזרתי למומחה הכבד עם בדיקות דם ואולטרסאונד. הוא החמיא לי - "עשית מה שצריך כדי לצאת מזה, כל הכבוד", ואמר שאמשיך אולטרסאונד ובדיקות דם אחת לשנה אצל רופאת המשפחה כי זהו, הכבד שלי בריא. אמר שאני יכולה לבוא לבקר אותו אבל הוא לא צריך אותי יותר. 
הטחול שלי התחיל להקטין מימדים גם הוא ובבדיקה האחרונה הוא ירד ל- 14 ס"מ, אז הוא בדרך הנכונה. והאבן שהתגלתה לאחרונה בכיס המרה לא מפחידה אותי בכלל. היא תיעלם. אני בטוחה. 
הרופאים שלי בהלם. לא מאמינים. אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות אז הם נאלצים ללכת איתי, חלק אומרים שהכל בראש (כן, בטח!) וחלק שואלים שאלות ומבקשים הפניות למאמרים ולמחקרים. 

וזה סיפור ההצלחה שלי.

"לפני שבועיים בבר המצווה של בני"

8 תגובות:

  1. מאוד מעודד אביב . שמחתי לקרוא.
    אני עצמי התחלתי לאחר קריאה מרובה אודות הקשר בין תזונה אנטי דלקתית קטוגנית
    פיברומיאלגיה ותת פעילות בלוטת התריס , לפני כחודש ליישם את עקרונות הקטוגנית
    ויכולה לבשר שעד עתה חל שיפור עצום בתסמינים ובאחוזי הכאב מהם סבלתי בשני העשורים האחרונים....
    הנושא עדיין תחת מבחן מבחינתי . אני ממשיכה באותו הקו התזונתי ומעלה את הרף ככל יכולתי עם הזמן
    עד שאגיע ל0 פחמימות.
    תודה על הקריאה כאן.
    מחזקת רגשית במהלך הלא פשוט הזה
    ומחזקת אינפורמטיבית.

    השבמחק
  2. כל הכבוד!!!!!! מעורר השראה מחדש כמה התזונה הקטוגנית חזקה.

    השבמחק
  3. מרשים ביותר ואני שמח עבורך ועל כושר ההתמדה. מרבית האנשים נכשלים כי אין להם רצון לוותר על כל מיני רכיבים, גם אם ברור להם שזה לטובתם. עצוב גם שאלו ההמלצות שקבלת למעט האחרונה. הרופאים מצויינים (לרוב) בתיקון שברים וכדומה, אבל לא בהבראה של מחלות מטבוליות בעיקרן. הפתרון שלהם הוא להנפיק מרשם ולהסתפק בכך שהמטופל "מאוזן". ומה הפלא שאדם שבתחילת דרכו מראה ערכי סוכר גבוהים מברגיל, מגיע בסופו של דבר לקריסה - עד קטיעת אברים, עקב הטיפול השגור של תתחיל עם כדור וצפה לכך שבעתיד תצטרך להזריק אינסולין.

    לו רק הייתה דרך להוריד פרטינים גבוהים (עודף ברזל) הקזת דם לא רלוונטית כי מאידך אני אנמי עקב G6PD. אם מישהו נמצא במקום דומה אשמח לקבל משוב

    השבמחק
  4. כל הכבוד רווה.
    על ההתמדה האמונה בדרך ועל התוצאות .
    את הוכחה נוספת למה שאנחנו כאן כבר יודעים ..כל פעם שסיפור אישי של הצלחה נחשף זה מחזק את כולנו תודה על השיתוף ועל המידע
    יום אחד אכתוב גם אני על סיפור ההצלחה שלי ויש לי כזה פשוט עדיין לא בשלה לחשיפה אך הצלחה יש ואפילו גדולה ������
    מצטרפת לתודה על הקבוצה המלמדת והחשובה שלנו!!!

    השבמחק
  5. תודה לאביב על הפוסטים המעודדים שלך!!!

    השבמחק
  6. ואני רק רציתי להגיד תודה. על הבלוג המושקע והמדהים הזה. זה כייף וקל לרדת במשקל ולשפר את המצב הבריאותי, אבל, יותר מהכל, הרווח הכי גדול, זה השקט והרוגע שנכנסו לחיי.
    אני כל כך הרבה יותר רגועה וסבלנית, שלפעמים אני עוצרת ולא מאמינה שזו אני. תמיד חשבתי שאני אדם עם סבלנות. אבל לא היה לי מושג כמה יותר סבלנות ושקט נפשי יש בי ברגע שהפחמימות יוצאות מהתמונה. כמה חרדות נעלמות, כמה לייצר ולעשות דברים כשיש לך אנרגיה ואין לך סוכר במחזור הדם. אני מלאת הכרת תודה על כך. תודה. תמי

    השבמחק
  7. איזה סיפור מעודד. בהצלחה!

    השבמחק
  8. תודה רבה לכולם. ממשיכה בדרך הזאת ונראה לי שאמשיך בה לנצח. בהצלחה לכל המצטרפים. הלוואי שהסיפור שלכם יהיה מוצלח לפחות כמו שלי.

    השבמחק