גריוולעך

גריוולעך (גריבען או גלדי שומן בעברית), היא הדרך המסורתית של המטבח האשכנזי להכין את הדבר הקרוב ביותר לבייקון, או יותר נכון באנגלית pork rind, שהוא סוג של חטיף בו מטגנים את עור החזיר עד ליצירת "צ'יפסים" קראנצ'ים.
יהודי אירופה מצאו דרך כשרה ליצירת מאכל זה, הם פשוט היו מטגנים או אופים בתנור עורות של עוף או של ברווז, בתהליך שמפריד את העור עצמו מהשומן. נהוג גם להוסיף רצועות בצל לטיגון.
לשומן שהם היו מפרידים קוראים שמאלץ, והוא השומן בו המטבח הנ"ל קורא לרוב המתכונים המסורתיים (עוד לפני שנכנס לשוק קנולה וקודם כתחליף "בריא" וזול). ובגלל ששמאלץ בעל מרקם מאוד רך, הוא יכול להוות תחליף דומה לחמאה במתכונים בשריים.
את העור הקראנצ'י שנשאר מהתהליך פשוט ממליחים קלות או מוסיפים תבלינים לטען, ונהנים מחטיף ללא פחמימות וסוכרים, חסר רגשות אשמה.
אין יותר קל מכך.

אני זוכר לפני כשנה כשחיפשתי את המתכון הפשוט, מצאתי אותו באתר Real Foodies, ומה שנכתב שם ע"י הכותבת, השאיר את חותמו.
אני פשוט אעתיק את זה לכאן:

READ ABOUT SCHMALTZ

The word schmaltz as I know it, is Yiddish for “chicken fat”. The origin is also German/Austrian and can mean fat rendered from any animal. Historically, Jews could not use fats derived from pork because it is not kosher and they could not use butter to cook with meats because butter comes from cream that comes from cows and it, well, not kosher either

I love chicken fat. I don’t scoop it off when I make soups. If you have ever had a great matzo ball soup, the balls probably contained schmalz. The Indians prize their Ghee, clarified butter, the French their duck fat, the Southerners their lard/pork fat and the Jews, their Schmalz. I consider schmalz to be a form of liquid gold

When American Jews refer to someone as “schmalzy”, it means that they are excessively emotional or sappy. I’m a pretty schmalzy gal

ישנן דרכים שונות להכנת הגריוולעך, אבל כך אני הכנתי אותם היום:

1. הפרדתי את העור מהכרעיים.
מהעוף אני מכין מרק, שבזמן כתיבת הפוסט, מתבשל לו על הגז.

2. פרסתי את העורות על תבנית האפייה והכנסתי אותם לברוילר, אפשר גם לתנור. אני בודק מדי פעם שלא נשרף.
השומן נפרד, והעורות משחימים.

3. כאשר אני רואה שהם מוכנים, אני מוציא אותם כמובן.
בעודם חמים, החלטתי היום לגרד מעט צ'דר מעל, יצא מעולה.
אני נותן להם להתקרר מעט, בכדי שיהיו קראנצ'יים. מעט מלח כמובן, וזהו. כמה פשוט, ככה טעים.
בעבר הייתי ממשיך לטגן את הגריוולעך בשומן כבש. בשביל הטעם, וגם אולי בכדי שיספגו עוד שומן איכותי יותר. היום לא עשיתי כך, ואני לא חושב שזה הכרחי כמובן.

אם הכנתם, אשמח אם תשתפו כיצד, אילו תבלינים הוספתם וכמובן איך יצא 😋

בהצלחה, ובתאבון.

אגב, אולי לא תאמינו, אבל שנה שעברה יצא ספר מתכונים שלם בנושא השמאלץ:

The Book of Schmaltz: Love Song to a Forgotten Fat