יום שבת, 10 בינואר 2015

"זהירות! דיאטה ללא פחמימות"

דיאטניות עדיין ממליצות לסוכרתיים לאכול סוכר, הכצעקתה?!
"מתפתים לנסות דיאטה נטולת פחמימות? אתם עושים לעצמכם נזק"

אלו הכותרות שמתנוססות במאמר חדש שהתפרסם במגזין "ישראל היום", שנכתב על ידי דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת והשמנה (קישור למאמר).

למרות שאני לא מגיב לכתבות הללו בדרך כלל, החלטתי להשתמש בה כבסיס לפוסט בנושא חשוב מאין כמוהו. הרגשתי שיש צורך להגיב לכתבה הספציפית הזו, מפני שהיא מטעה את הציבור שזקוק למידע הנכון יותר מכל (הסוכרתיים), מה גם שהפוסט יכול להוות רפרנס עתידי לכל כתבה בסגנון שצצה כל שלישי ורביעי בערך.
אם הנ"ל היא כתבה שנכתבה בכדי לעזור לסוכרתיים להתמודד עם מצבם המטבולי (או לכל אחד מאיתנו לצורך העניין), ועוד על ידי מישהי בעלת סמכות בנושא, אז סילחו לי, אבל אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מטיפול אמיתי בשורש הבעיה.

לפני שאמשיך לפוסט, אני רוצה להדגיש שאני מבין מאיפה מגיעות הטענות של הכותבת, ואני לא תוקף אותה אישית (למרות שזה נשמע כך אולי), אלא יותר את המסר שעומד מאחורי דבריה.
בסופו של דבר, המידע שהיא מקבלת ולמדה במשך שנים, מגיע מאותן תוכניות לימודים של מערכת הבריאות, שמבוססות על מדע שגוי מיסודו.
לעומת זאת, כמות החומר הרפואי שמראה שחור על גבי לבן את היתרונות של תזונה נמוכה בפחמימות לסוכרתיים, יכולה למלא ספרים שלמים, אבל לרוב מתעלמים ממנו לחלוטין (קישורים רבים למחקרים, מאמרים, הרצאות וספרים בנושא בתחתית הפוסט).

חשוב לי מאוד להציג את הצד השני של המטבע, מבלי לפגוע בכבודה של הכותבת.
התקווה שלי שבין אם זו הכותבת, או כל בעל סמכות אחר כמו דאטנית או רופא משפחה, שדברי הפוסט יגיעו אליהם בעתיד, אולי יהיה עם "ראש פתוח", ויעבור לפחות על חלק מהמידע המוצג פה, ואולי אף יחליט לבדוק את הדברים יותר לעומק, ולא לשנן את אותן המנטרות שאנחנו שומעים עשרות שנים.

אם בריאותכם חשובה לכם, ואתם שוקלים להוריד בכמות הפחמימות, או להורידן לגמרי, במיוחד אם אתם מוגדרים כסוכרתיים (המגזר שאכילת פחמימות פוגעת בו ישירות), אז המשיכו לקרוא, כי את המידע הזה אתם לא תשמעו ממערכת הבריאות והדיאטניות הקונבציונליות לצערי.
מידע שאני מאמין שיכול לשפר את איכות חייכם, ובמקרים קשים אף להצילם.

את טענות הדיאטנית מהכתבה אני מסמן בכתום, ואת התשובות שלי אתם תראו בלבן:

הדיאטנית טוענת שפחמימות (סוכרים), כמו לחם, אורז, פסטה ותפוחי אדמה (שיא הבריאות) סובלות ממוניטין שלילי של אויב, ושהן יהיו הראשונות שירדו כשרוצים לרדת במשקל. היא טוענת שדיאטות ללא פחמימות "מככבות מזה זמן רב באור הזרקורים", ושהסיבה העיקרית לכך הינה הירידה המהירה במשקל.

"לחם, אורז, פסטה ותפוחי אדמה"?!
כל אלו הן מילים נרדפות לשרשראות גלוקוז מאוחדות יחד (עמילנים = סוכרים), שמעלות את הסוכר בדם בצורה המהירה ביותר, ולכן גורמות לתגובה אינסולינימית גבוהה מאוד.
אני די בטוח שהדיאטנית תסכים לפחות עם העובדה הזו...

"הדיאטות מככבות באור הזרקורים?"
פעם אחרונה שבדקתי, זה אנחנו ששוחים נגד הזרם, ונגד המלצות התזונה של "מערכת הבריאות".
בעשור האחרון, ככל שעולה ההבנה שהגבלת פחמימות עוזרת לפרמטרים רפואיים רבים בבריאות האדם, ישנן סיבות רבות לאנשים שעולים על התזונה. אנחנו מדברים על אנשים שמתמודדים עם סוכרת, בעיות נוירולוגיות כמו אפילפסיה, דכאונות, אלצהיימר ובמקרים מסוימים אף סכיזופרניה, כבד שומני, בעיות אוטואמיוניות, אפילו סרטן, ורבות אחרות.
רוב החצים מראים שסוכרים (פחמימות) הם אחד הגורמים העיקריים למחלות המטבוליות הכרוניות של האדם, עוד על כך בהמשך.

הדיאטנית טוענת שהירידה במשקל משקרת, ונובעת בעיקר מ"צמצום כמות הנוזלים בגוף ופירוק שריר מוגבר ולאו דווקא מפירוק השומן".

בימים הראשונים עד השבוע הראשון או השני, זה נכון - הירידה מגיעה מנוזלים שאגורים על גופנו, וזה נובע מירידה באינסולין, והפחתת כמות הגליקוגן האגורה על גופנו (שסופח נוזלים).
בהמשך, ותוך כדי, מתחילים לרדת גם מסה מרקמות השומן כמובן - כל מחקר בנושא מראה זאת גם על ידי בדיקות DEXA (קישורים למחקרים למטה).
כשמסתגלים לקטוזיס, הגוף לא "פונה לשרירים". תזונה נמוכה בפחמימות, עשירה בשומנים (קטוגנית), בעלת אפקט של שימור שרירים.

הסבר פזיולוגי:
הטענה שתזונה דלת פחמימות גורמת לגוף לפנות לשרירים כמקור אנרגיה, מגיעה מהמיתוס שהמוח חייב ~100 גרם גלוקוז לאנרגיה ליום, ולכן אם לא אוכלים פחמימות, הגוף יפנה לפרוק שרירים, שיספקו גלוקוז מחלבונים דרך תהליך הגלוקוניאוגנזה. בנוסף, מחקרים קצרי טווח של מספר שבועות, יכולים להראות עליה בחומצות השתן, דבר שמראה על הגברת תהליך הגלוקוניאוגנזה.
כמו שהכותבת מציינת, היא מאמינה שסוכרים הם מקור האנרגיה החשוב ביותר לאדם, ומתעלמת לחלוטין מהיכולת שלנו לייצר גלוקוז לבדנו.
העובדה האמיתית בשטח, היא שהמוח יכול להשתמש בגופי קיטון, בעיקר בבטא היידרוקסיביוטראט ואציטואצטאט כמקור לאנרגיה על תזונה קטוגנית (עד ל ~70%-80% מהאנרגיה של המוח). ככל שמסתגלים לתזונה קטוגנית, הסוכר הנחוץ למוח ולגוף בכלל, מגיע מייצור פנימי ממקורות שונים, ולא מחלבונים מהשרירים; כמו גליצרול מפרוק טריגליצרידים, חומצות חלב, ופיירובט, בנוסף לחלבונים שאנו אוכלים, או ממוחזרים (הסבר מפורט כאן).
בגלל שהצורך הפזיולוגי של הגוף בגלוקוז יורד משמעותית, אזי הצורך לייצרו גם יורד משמעותית, בעצם תהליך הגלוקוניאוגנזה יורד הילוך ככל שהזמן עובר. וברגע שמסתגלים לקטוזיס, הוא נשאר מאוד קבוע (מה שגורם לרמות הסוכר להיות מאוזנות, אגב - פלוס ענק לסוכרתיים!).
בגלל שהצורך לייצר סוכר יורד, והמקור העקרי לסוכר מפסיק להיות חלבונים, נוצר מנגנון פזיולוגי גאוני של הגוף, שנבנה במשך מליוני שנים שמקדם שימור חלבונים (שרירים).
מה שגם מסביר מדוע חומצות השתן יורדות חזרה לנורמה תוך מספר שבועות לאחר תהליך ההסתגלות (הסבר מפורט כאן).
להסבר מעמיק יותר בעברית על הצורך הפזיולוגי שלנו בגלוקוז, כתבתי על כך בהרחבה בפוסט כאן.

הדיאטנית טוענת שאם מסתכלים לטווח הארוך, "בהשוואת דיאטות ללא פחמימות לבין אלו עם פחמימות, לא נצפה שום הבדל סטטיסטי בירידה במשקל."

באמת?!
בכדי לעשות זאת כמה שיותר ויזואלי, הנה גרף שלקוח מפוסט מעולה של כריס גנרס (Kris Gunnars), שמראה שחור על גבי לבן כיצד ב-23 מחקרים שונים שמשוים תזונה נמוכה בפחמימות לתזונה נמוכה בשומנים, התזונה שמורידה את הפחמימות מנצחת כמעט בכל פרמטר אפשרי - כולל ירידה במשקל כמובן.
ב-21 מתוך 23 המחקרים, ההבדל בירידה במשקל נחשב כמשמעותית סטטיסטית. ואני חייב להדגיש משהו מאוד חשוב - ברוב המחקרים שמבוצעים על תזונה נמוכה בפחמימות, לא אומרים לנחקרים להגביל קלוריות! (לעומת התזונה הנמוכה בשומנים שכמעט תמיד מגבילה קלוריות).
מאוד ממליץ לעבור על הפוסט, כולל על המחקרים.

 Twenty three studies on Low-Carb and Low-Fat Diets – Time to Retire The Fad

הדיאטנית טוענת שפחמימות נחשבות לאחת מאבות המזון החיוניים, ושהן נחוצות לתפקוד תקין של הגוף. כמו כן, חוסר אכילת פחמימות "עלול להוביל לפגיעה באיברים שונים ועד לפגיעה באיכות החיים". 

אחד המיתוסים שלעולם לא יעלמו - אפילו כאשר מדע בסיסי בפזיולוגיית גוף האדם מראה שהוא שגוי.
האמת שנסתרת מאיתנו, שאותן המלצות בריאות קונבנציונליות נכשלות לציין זה שכמות הפחמימות הנחוצה דיאטטית לבריאות האדם היא אפס - אין דבר כזה מבחינה מדעית "פחמימות נחוצות".

פוסט שלי שמסביר בהרחבה על הנושא - האם פחמימות נחוצות תזונתית לבריאות האדם?

והנה דר' אריק ווסטמן שתוהה בדיוק כמוני, מדוע ממליצים אירגוני הבריאות השונים לאכול פחמימות, כשהמדע מראה לנו שחור על גבי לבן שאין לנו בכך צורך בכלל:

The currently established human essential nutrients are water, energy, amino acids (histidine, isoleucine, leucine, lysine, methionine, phenylalanine, threonine, tryptophan, and valine), essential fatty acids (linoleic and α-linolenic acids), vitamins (ascorbic acid, vitamin A, vitamin D, vitamin E, vitamin K, thiamine, riboflavin, niacin, vitamin B-6, pantothenic acid, folic acid, biotin, and vitamin B-12), minerals (calcium, phosphorus, magnesium, and iron), trace minerals (zinc, copper, manganese, iodine, selenium, molybdenum, and chromium), electrolytes (sodium, potassium, and chloride), and ultratrace minerals (4). (Note the absence of specific carbohydrates from this list.)
ושימו לב לחלק הזה ממאמר הבא, שמראה שטענות רבות נגד תזונה נמוכה בפחמימות, אינן נכונות (אגב - בדיוק אותן הטענות שהועלו בכתבה של הדיאטנית, שאני בטוח שהיא לעולם לא תבדוק):

There is no Clear Requirement for Dietary Carbohydrates for Human Adults
Although some studies suggest that pre-exercise muscle glycogen stores determine capacity for prolonged exercise [12], there is no clear requirement for dietary carbohydrates for human adults [13]. Current carbohydrate recommendations are based on 1) preventing ketosis, and 2) providing glucose beyond minimal needs. However, it is clear that ketosis is not harmful [14-16], except in the high levels seen in type 1 diabetes. Also, the need to provide glucose above minimal needs is exactly what has never been demonstrated [14]. Indeed, the National Research Council has not established Recommended Dietary Allowance (RDA) for carbohydrates, probably because the human body can adapt to a carbohydrate-free diet and manufacture the glucose it needs

בשלב הזה, הדיאטנית שואלת מה יקרה אם נפסיק לצרוך פחמימות? (הרבה דברים טובים).
היא מנסה להעלות סיבות שונות שלא עומדות כלל במבחן המציאות, רובן מוסברות בקלות כחלק מתהליך ההסתגלות (שכנראה היא לא מודעת אליו כלל):
• כאבי ראש וסחרחורות: הדיאטנית טוענת שכלל האיברים בגופנו זקוקים לגלוקוז, בעיקר המוח. ושחוסר פחמימות "עלול להוביל לפגיעה באספקת התקינה של הגלוקוז וכך לכאבי ראש, חולשה וסחרחורות".
שוב - טעות חמורה בהבנה של פזיולוגיית האדם. רוב האיברים בגופנו בכלל מעדיפים לעבוד על שומן - זה בדיוק מה שמתבצע אצל אדם בריא שרגיש לאינסולין. די מהר אחרי האוכל, אפילו אם הוא אכל פחמימות, כשאינסולין יורד חזרה לבסיס, הגוף חוזר לשרוף שומנים - זה הרצון הטבעי של הגוף, משהו שצריך לרמוז על העדפת האנרגיה בגופנו (דברים מתחילים להשתבש כשהרגישות לאינסולין יורדת - קוראים לזה סוכרת אגב...).
ומה לגבי המוח?
כמו שציינתי למעלה, וקוראי הבלוג כבר יודעים מתוך שינה, תזונה קטוגנית מספקת גופי קיטון שמהווים מקור מעולה למרבית הצורך לאנרגיית המוח, ומומחים רבים בנושא יגידו אף מועדפים בהרבה על סוכר.
כל התסמינים שהועלו בטענה זו, שנגרמים כביכול בשל "מחסור בפחמימות", הם תסמינים של תקופת ההסתגלות - ניתן לראות זאת כתקופה של גמילה מסוכרים. לחלקנו היא אומנם לא קלה, אבל ברגע שעוברים אותה, ההרגשה הכללית חוזרת לקדמותה. רבים אף מעידים על שיפורים משמעותיים בהשוואה לתזונה הקודמת שמערבת פחמימות.
אפשר לחשוב על זה כעל אלכוהוליסט שמנסה להיגמל מאלכוהול - בימים ובשבועות הראשונים תופעות הלוואי יכולות להיות איומות, ומורגשות בכל אספקט פזיולוגי אפשרי. להגיד לאותו אדם שמנסה להגמל, להמשיך לשתות אכוהול "במתינות" בכדי להימנע מכאבי ראש, עצבנות, חולשה וסחרחורות, זו טעות חמורה!

בכדי ללמוד על אותה גמילה מסוכרים, כולל טיפים והמלצות להתמודד עם "שפעת הפחמימות" הידועה, בשבועות הראשונים (low carb flew), אני ממליץ לבדוק את הפוסט שלי בנושא - תהליך ההסתגלות.

• פגיעה בשריר: הדיאטנית טוענת שפחמימות מספקות את האנרגיה הדרושה לגופנו. ובהיעדר פחמימות יתרחשו בגוף תהליכים אחרים להפקת האנרגיה הזמינה העלולים לפגוע בתפקודו התקין. היא טוענת שדוגמא עיקרית לכך הינה "בהקטנת מסת השריר עקב פירוק השריר". עוד היא טוענת שמפני שבשריר נמצאים מאגרי הסוכר הזמינים שלנו, ישנה העדפה ברורה של הגוף בפירוק השריר.

הדרך הנכונה להגיד זאת היא כך:

"פחמימות מספקות את (מרבית) האנרגיה הדרושה לגופנו אך ורק כאשר הן מהוות חלק נכבד מהתזונה שלנו! וככל שתנגודת לאינסולין עולה, ככה התלות שלנו בפחמימות לאנרגיה תעלה."

לגבי גליקוגן שאגור בשרירים: מבחינה פזיולוגית, הגוף אוגר גליקוגן בכדי שיהווה מקור אנרגיה אנאירובי למקרי הצורך. על תזונה קטוגנית, כאשר הצורך בסוכר יורד למינימום, כמו שהוסבר מעל, הוא לא יפנה מהר כל כך לגליקוגן, רק במקרים מאוד עצימים כמו ספרינטים.
אגב לשרירים חסר את האנזים שגורם להוצאת גלוקוז אל זרם הדם - glucose-6-phosphatase, אנזים שקיים רק בכבד.

כמו שהסברתי מעל, ללא פחמימות, לאחר תקופת ההסתגלות, הגוף שמח מאוד לעבוד על חומצות שומן וגופי קיטון למרבית האנרגיה לה הוא זקוק במשך היום. וכל הנדרש לגוף מגלוקוז במצב מטבולי זה, מיוצר בקלות מייצור פנימי (אבל הצורך הפזיולוגי בו יורד למינימום!).

אפילו בפעילות גופנית, היכולת של הגוף לפנות לשומן עולה משמעותית, והגליקוגן נשמר אך ורק לפעילות מאוד עצימה, אנאירובית (ספרינטים למשל).
ניתן לומר שנוצר מצב של שימור גליקוגן בכבד ובשרירים.
הנה שני גרפים מהמחקר FASTER שהולך לצאת לקראת סוף השנה, שמראים את היכולת הפנומנלית של הספורטאים לשרוף שומן לאנרגיה על תזונה נמוכה בפחמימות, וכיצד התלות בסוכרים יורדת משמעותית:



כמות שריפת שומנים בפעילות גופנית בהתאם ל VO2-max של ספורטאים על תזונה נמוכה בפחמימות (LCD), אל מול ספורטאים על תזונה עשירה בפחמימות (HCD)

מקור אנרגטי בשלוש שעות של 65% מה VO2 max לספורטאים על תזונה נמוכה בפחמימות (LCD), אל מול ספורטאים על תזונה עשירה בפחמימות (HCD)

• ירידה במצב רוח, עצבנות ודיכאון: הדיאטנית טוענת שמפני שצריכת פחמימות מעלה את רמת הסרוטונין במוח (כביכול הורמון המשרה מצב רוח טוב, רוגע ואף שובע), ובלעדיהן תגרם ירידה ברמת הסרוטונין וכך גם למצב רוח רע, עצבנות ועייפות.

תחילה, חשוב לי להדגיש משתנה שהכותבת, ואפילו חוקרים רבים, שוכחים ממנו:
רק בגלל שהורמון מסוים, עולה או יורד בגלל שינוי תזונתי, זה לא תמיד מצביע על "בעיה מטבולית" מסוימת.
דוגמה טובה לכך היא אינסולין, שאומנם יורד משמעותית על תזונה קטוגנית שמבוססת על שומן (טוב מאוד), אבל המסר שלו לרקמות הרלוונטיות, בזמנים שונים במשך היום מתייעל. וזה אולי אחד הפרמטרים החשובים ביותר לבריאות האדם!
אותו הדבר עם סרטונין, היה והוא יורד על תזונה נמוכה בפחמימות, זה בהחלט יכול להצביע על מצב בו המסר מתחדד והצורך בהורמון יורד - במילים אחרות עליה ברגישות להורמון (BIG difference).

שנית, אולי לאנשים מסוימים כחלק מהתהליך הראשוני של גמילה מסוכר, והסתגלות לשומן כאנרגיה, תהיה הרגשה כזו (?), אני לא שמעתי על הרבה מקרים כאלו. אני כן שומע שלאחר תהליך הקיטו-אדפטציה, דברים חוזרים לקדמותם, ואף מראים שיפור אדיר בהרבה אספקטים - גם קוגניטיביים ונוירולוגיים.

בקבוצה שאני מנהל בפייסבוק (תזונה קטוגנית), אנו שומעים עדויות רבות של חברים עם שיפורים קוגנטיביים שונים - אנשים יורדים או מפחיתים בריטלין, בכדורים פסיכיאטרים, כדורים נגד דכאונות, רמות הריכוז עולות לשחקים, ללא נפילות אנרגיה, מצב רוח רגוע ומרומם ללא עליות וירידות (שמושפעות מעליות וירידות של סוכר בדם), הרבה מעידים על שיפור בלימודים או בעבודה (כולל אני).

להלן מאמר מעניין על האפשרות של תזונה קטוגנית כדרך טיפולית בתופעות נוירולוגיות רבות, וביניהן אפילפסיה, תהליך ההזדקנות, אלצהיימר, סרטן, דום לב, הפרעה מיטוכונדרית, טראומה מוחית, הפרעות פסיכיאטריות (כמו דיכאונות), אוטיזם ומיגרנות:



• כמיהה למתוק ורעב מוגבר: הדיאטנית טוענת שאחד התפקידים העיקריים של הסרוטונין הוא השריית שובע, ושהפחתה ברמתו, גורמת לרעב מוגבר בעיקר למתוקים. ושללא פחמימות, ישנו חשש אצל אנשים מסוימים (עקב חוסר איזון ברמות האינסולין, הורמון אחראי להכנסת הסוכר מהדם לתאים) לירידות ברמת הסוכר בדם. היא טוענת שירידה זו עלולה להוביל גם כן לתחושת רעב מוגברת ואף ליצור מעין "התקפי אכילה", אכילה ללא שליטה.

ישנם הרבה הורמונים שאחראיים על רמות השובע - הגנרל הראשי במשחק הוא בכלל לפטין (Leptin - the "satiety hormone"). גם הוא יורד ברגע שמורידים את הפחמימות, אבל בדיוק כמו שהסברתי מעל, וכמו הורמונים רבים אחרים, הרגישות להורמון עולה משמעותית (במקרה של לפטין - ההיפותלמוס סוף סוף מתחיל להקשיב למיסרו).
עם הירידה באינסולין, והירידה בלפטין, נגלת למוח סוף סוף כמות השומנים האגורים על הגוף, ורמת השובע עולה משמועיתית.
וזו אחת התופעות הידועות של תזונה נמוכה בפחמימות, קטוגנית.
הכמיהה למתוק עוברת תוך מספר ימים (עד שבועות במקרים קשים), וכשעוברים את הגמילה מסוכרים והפחמימות, די שוכחים ממנה, ורמת השובע עולה.

אינסולין אגב, לא אחראי מבחינה אבולוציונית "להוריד את רמות הסוכר בדם", לדעת מומחים רבים זו עוד טעות בסיסית בעולם הרפואה שלא הרבה מודעים לה. ממליץ לבדוק את הפוסט המפורט על ההורמון והשקפתי בנושא: אינסולין - גנרל מטבולי ראשי בבריאות האדם.
ולגבי ירידה ברמות הסוכר בדם כשלא אוכלים פחמימות - זה נכון אך ורק כאשר אותו אדם תלוי מטבולית בסוכר, וכאשר הורדת הפחמימות מתבצעת במהרה (פסיחה על ארוחה, או מעבר מהיר לדיאטה דלה בפחמימות). אומנם לא תמיד זה המקרה, אבל ככל שהאדם יהיה תלוי יותר בסוכר (שבור מטבולית), כך הוא יצטרך לעשות את השינוי יותר בהדרגה, עם היד על הדופק, ועדיף עם השגחה של מישהו מוסמך (דיאטנית שמתמצאת בתזונה קטוגנית למשל?).
אבל חשוב לי להדגיש עובדה שהרבה סוכרתיים לא מודעים לה - כשעוברים את תהליך ההסתגלות, ומגיעים למצב מטבולי על בסיס שומן (קטוגני) - תזונה קטוגנית היא בעלת אפקט מגן מהיפוגלקמיה!

• פגיעה בכליות: הדיאטנית טוענת שדיאטה ללא פחמימות מושתתת בעיקר על אכילת חלבונים, והרבה חלבונים (!!!) על מנת ליצור שובע (אוי ואבוי לי - מאיפה היא מביאה את הפנינים הללו?!). ובעיכול ופירוק החלבונים נוצרים חומרי פסולת רעילים שהגוף מסלק דרך הכליות לשתן, ושעודף חלבונים עלול לגרום לעומס על הכליות וכך לפגיעה ביכולתם לסילוק הרעלנים.

חוסר הידע שהוצג בטענה הזו (שחוזרת שוב ושוב כנגד תזונה נמוכה בפחמימות), ממש צורם לעין!
אז ככה, כבר במשפט הראשון די ברור שהכותבת כלל אינה יודעת כיצד תזונה נמוכה בפחמימות אמורה להתבצע, ובטח שלא קראה אפילו ספר איכותי אחד בנושא.
לא מזמן כתבתי על כך בבלוג - תזונה נמוכה בפחמימות חייבת להיות גבוהה בשומנים!

כמות החלבונים שאוכלים בתזונה נמוכה בפחמימות, שווה להמלצות התזונה של מערכת הבריאות, ולפעמים אף נמוכה מהן.

רק להזכירכם, למקרה ששכחתם
ברגע שמבינים את הכשל הזה, הטענה אמורה לרדת מהפרק, אבל רק בכדי לסבר את אוזניכם, אני אצרף מסקנה של אחד המחקרים הגדולים ביותר בנושא, שנעשה בישראל על עובדי הכור הגרעיני בדימונה.
במחקר הזה החוקרים קבעו שתזונה נמוכה בפחמימות (ועוד "גבוהה בחלבונים" לדבריהם!), לא רק שלא פוגעת בכליות, אלא אפילו משפרת את תפקודן בהשוואה לתזונה ים תיכונית או דלת שומן (אצל סוכרתיים סוג 2 ואנשים בריאים). מחקר מעולה שפורסם ב Diabetes Care.


CONCLUSIONS: A low-carbohydrate diet is as safe as Mediterranean or low-fat diets in preserving/improving renal function among moderately obese participants with or without type 2 diabetes, with baseline serum creatinine <176 μmol/L. Potential improvement is likely to be mediated by weight loss–induced improvements in insulin sensitivity and blood pressure

• פגיעה בשריר הלב: הדיאטנית טוענת שבדיאטה מסוג זה, הגוף יפיק אנרגיה גם משומנים, כתוצאה מכך, "נוצרים קטונים, חומצות שומן רעילות" שמצד אחד אכן יגרמו להפחתת הרעב ועד לכדי בחילה, אך מצד שני עלולים לגרום לנזקים לשריר הלב.

הדובדבן שבקצפת נשמר לסוף אני מבין.
"גופי קיטון הם חומצות שומן רעילות"?! "עלולים לגרום לנזקים ללב"?!
אני אנסה לסלוח לבורות שהיא מציגה, ואני אניח שהיא מדברת על המידע הישן והלא רלוונטי, שמשייך גופי קיטון בקונטקסט של קיטואצידוזיס אצל סוכרתיים סוג 1, שנכשלים לקחת אינסולין.
(גם שם אגב, גופי הקיטון בפני עצמם אינם "רעילים").

בכדי לדעת את ההבדל הגדול בין שני המצבים המטבוליים השונים, ניתן לבדוק את הפוסט שלי שכתבתי ל"בלוג דל פחמימות" - מהו ההבדל בין קטוזיס לקטואצידוזיס?

גם דר' פיטר עטיה, מסביר מעולה את מקומם של גופי הקיטון במטבוליזת האדם, וההבדל המשמעותי לקיטואצידוזיס בפוסט הזה:


ואפילו בויקיפידיה בעברית כבר הספיקו להדביק את הפער עם המידע הרלוונטי של מטבוליזת גופי קיטון, שימו לב:

גופי קטון הם שלוש מולקולות מסיסות במים שמיוצרות כאשר חומצות שומן מפורקות ליצירת אנרגיה. שלוש המולקולות הן אצטואצטט, בטא-הידרוקסיבוטיראט ואצטון (אף שבטא-הידרוקסיבוטיראט איננה קטון אלא חומצה קרבוקסילית, היא נמנית עם גופי הקטון).
גופי הקטון מיוצרים בכבד ומועברים לשאר רקמות הגוף בעזרת זרם הדם. תאי הגוף יכולים להפוך גופי קטון בחזרה לאצטיל קואנזים A, להפקת אנרגיה דרך מעגל קרבס (למעט אצטון, שלא יכול להיהפך בחזרה לאצטיל קואנזים A).
המוח לעומת זאת, מסתמך על גלוקוז כמקור אנרגיה עיקרי (בתזונה שמבוססת על פחמימות). רוב חומצות השומן לא עוברות את מחסום הדם-מוח, ובנוסף גלוקוז הוא המקור הזמין והמהיר ביותר להפקת אנרגיה (בתזונה שמבוססת על פחמימות). לכן, תאי המוח לא משתמשים בחומצות שומן להפקת אנרגיה ובעת מחסור בגלוקוז לרוב הרקמות יש מקור אנרגיה חלופי (מלבד גופי קטון), אך למוח אין. המוח מסתגל ומגדיל את חלקם של גופי הקטון בהפקת אנרגיה, על חשבון הגלוקוז. נמצא כי אחרי 3 ימים של דיאטה דלת פחמימות, כרבע מהאנרגיה שצורך המוח הגדול מופקת מגופי קטון, ולאחר 40 יום בערך, כבר 70% מהאנרגיה מקורה בגופי קטון.

עכשיו, אני שואל חברי - איפה בדיוק מצוין שהתרכובות האורגניות הללו, שיכולות לספק אנרגיה למוח וללב, הינן רעילות בדיוק?!

מישהי צריכה לחזור לספרי הביוכימיה, לקרוא קצת מאמרים ומחקרים בנושא, ולהפסיק לשנן דברים מטעים ושגויים. המידע הרלוונטי בנושא קיים כבר עשרות שנים, הגיע הזמן לשנות את המנטרה הזו.
גופי קיטון הם חלק נורמלי לחלוטין ממטבוליזת האדם. כל מה שהן מראות לנו כשהן נמצאות בדם, ששריפת שומנים מתבצעת ברקע.
אם גופי קיטון היו "חומצות שומן רעילות", איך היינו מגיעים עד הלום במירוץ האבולוציוני? מספיק מספר ימים בודדים ללא פחמימות, ואנחנו בצרות צרורות.

זה היה הסיכום לכתבה הנפלאה של הדיאטנית: "דיאטה ללא פחמימות אומנם תוביל לירידה מהירה במשקל, אך במחיר של פגיעה בהנאה ובאיכות החיים, ובטווח הארוך – הירידה במשקל לא תישמר". 

תודה רבה לעצות ולהפחדות חסרות הבסיס, אני אקח זאת מכאן.

הידע שמציגה הכותבת לוקה בחסר (ואני כותב זאת בעדינות), ומבוסס על אותן המלצות תזונה ישנות שאינן עובדות לרוב האוכלוסיה, והן הסיבה העקרית לעליה החדה בהשמנה וסוכרת מסוף שנות השבעים (להזכירכם). המידע המוצג בכתבה אינו מבוסס כלל מדעית, וההתעלמות המוחלטת מפזיולוגיית גוף האדם גובלת ברשלנות לשמה לדעתי.
לצערי, הקשר בין אותן המלצות תזונה אותן לומדות הדיאטניות לתואר, לבין ביוכימיית גוף האדם וההשפעה ההורמונלית של מזונות שונים על בריאותנו, אינו קיים כלל.
אותי ממש מעניין עד כמה הם מתעמקים בנושא הביוכימייה בלימודים?
האם בכלל מוזכרת יעילותה של תזונה נמוכה בפחמימות לבריאות האדם?
סביר מאוד להניח שלא.
כמו שהכותבת מציגה את הדברים, תזונה נמוכה בפחמימות כנראה מוצגת כמשחק של רולטה רוסית עם בריאותנו.

הטיפול המסורתי בסוכרת
לפני הגילוי של אינסולין והאפשרות לייצרו במעבדות, הדרך היחידה והיעילה ביותר לטפל בסוכרתיים היתה תזונה ללא פחמימות. והיא היתה מאוד יעילה בטיפול. כשמורידים את שורש הבעיה, דברים נופלים למקומם.
אני בעיקר מדבר על סוכרתיים סוג 2, שמהווים כ-90% מהאוכלוסיה. סוכרתיים סוג 1, יהיו תלויים באינסולין תמיד, מכיוון שהיכולת שלהם לייצרו לא קיימת או משובשת מאוד (על תזונה קטוגנית הצורך בהורמון יורד משמעותית).
כיצד הפכה הדרך היעילה ביותר לטיפול בסוכרת "מסוכנת לבריאותנו", זה מעבר להבנתי.
בימנו אנו, היכולת להוסיף עוד אינסולין בהתאם לפחמימות שהסוכרתיים אוכלים, נותנת הרגשת בטחון מטעה - הם אומנם רואים ירידה של רמות הסוכר בדם, אבל במחיר בריאותי שרובם כלל לא מודעים לו (עוד אינסולין).
והקושי לאזן את הסוכר על דיאטה שמערבת פחמימות, הרבה יותר קשה, ולחלקם אף לא אפשרי כבר.

חייבים להבין שסוכרת היא לא בעיה של "רמות סוכר גבוהות בדם" כלל, אלא בעיה של תנגודת לאינסולין ולפטין.
"רמות גבוהות של סוכר בדם" הם רק סימפטום של הבעיה האמיתית מתחת לפני השטח.
וככל שמעלים את האינסולין בכדי לנסות לטפל בסימפטום (כאשר המניע העקרי - אכילת הפחמימות, עדיין מתבצעת), ככה אותו אדם ימשיך להשמין, יגביר את התנגודת להורמון, ובכך יהפוך לחולה יותר. הוא מקדם את כל המחלות המטבוליות שמאופיינות באינסולין גבוה, בצורה מהירה יותר.
וזה גורם למוות מוקדם מכל הסיבות - כל המחלות המטבוליות הכרוניות של התסמונת המטבולית - סרטן, אלצהיימר, כבד שומני, מחלות לב וטרשת עורקים, בעיות נוירולוגיות, השמנה קיצונית, ועוד.
כולן מאופיינות בתנגודת לאינסולין ואינסולין גבוה כרונית.

את החשיבות של טיפול נכון בבעיה הדגשתי בפוסט על האינסולין. שם ניתן לראות כיצד באחד המחקרים הגדולים ביותר שבוצעו על סוכרתיים (The ACCORD study), מתן טיפול תרופתי ואינסולין גבוה יותר, בניסיון לשמר רמות סוכר נמוכות יותר (ללא שינוי דיאטטי), מקדמות מוות מוקדם יותר מכל הסיבות - בעיקר ממחלות לב.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סוכרת, היא איזון רמות הסוכר, והורדת כמות האינסולין יחד - לעולם לא אחד על חשבון השני!

וזה חברים, נעשה אך ורק אם לא אוכלים סוכרים (פחמימות).
בעצם, קו המחשבה שלנו צריך להיות מאוד פשוט, אתם רוצים לשאול את עצמכם את הדבר הבא:

"כיצד אני משאיר את רמות האינסולין נמוכות במשך היום, ובנוסף לכך משאיר את רמות הסוכר מאוזנות ובטווח הנורמלי?"

לא צריך להיות גאון הדור בכדי להבין על איזו תזונה אנחנו נופלים.

בוא נראה;
פחמימות מעלות סוכרים ואינסולין הכי גבוה. אבל בגלל שאין בהן צורך פזיולוגי אמיתי, ואנחנו מסתדרים נפלא בלעדיהן, הן הראשונות שחייבות לרדת.
חלבונים מעלים מעט אינסולין (צורך של כרבע מהכמות של הפחמימות), ורק בכמויות גדולות מעלים סוכרים בדם בגלל האצת תהליך הגלוקוניאוגנזה. לכן עדיף לצרוך אותם במתינות, אחרי הכל הם נחוצים לבריאותנו.
שומנים לא מעלים לא אינסולין, ולא סוכר.

התזונה הטובה ביותר לסוכרתי אם כך תהיה תזונה נמוכה מאוד בפחמימות, מתונה בחלבונים, גבוהה מאוד בשומנים.

ואני אטען שזו תזונה בריאה לכל מי שחפץ לנסות אותה לבריאותו הכללית.
קישור לדרך בה אני חושב שהתזונה אמורה להתבצע - המדריך המלא לדיאטה קטוגנית.

לסיכום
כמו שהזכרתי בתחילת הפוסט, המטרה שלי היתה להראות שתזונה נמוכה בפחמימות צריכה להוות אופציה ראשונה בהתמודדות עם סוכרת והשמנה, ובהתאם למידע הרב שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו, מערכת הבריאות והממסד הרפואי חייב לקבל זאת, במוקדם או במאוחר, עדיף במוקדם!
לפי הספרות הרפואית העדכנית, התזונה איננה מסוכנת כלל לבריאותנו.
בכל מחקר שהתזונה נבדקת במגזר הסוכרתי ו/או השמנת יתר, הורדת הפחמימות מראה את התוצאות הטובות ביותר, בהשוואה לכל דיאטה אחרת. הנבדקים יורדים במשקל בלי להגביל קלוריות, יורדים מאינסולין ותרופות כבר בימים הראשונים לרוב, רמות הסוכר על התזונה הזו נשארות מאוזנות יותר מאשר כל תזונה אחרת, ללא צורך של מתן תרופות אינטנסיבי (אם בכלל).
עד מתי ניתן להתעלם מהעובדות בשטח?
הגיע הזמן לעשות שינוי.

לדעתי, ולדעת רבים, חשוב מאוד להעלות את המודעות הבריאותית של התזונה לציבור הרחב, ולעשות את המידע הזה, יחד עם דרכי ביצוע התזונה, נגישים לכלל (משהו שאני מנסה לעשות בזמני הפנוי).
וכאן נכנסת לתמונה תפקידה של הדיאטנית הקלינית כמובן. אבל כל עוד המידע שמגיע ממערכת הבריאות ימשיך להתעלם מהעובדות הללו, וימשיך לבסס את המלצותיו על אותן מנטרות ישנות, לא נתקדם הרבה במתן טיפול מתאים לסוכרתי.
מה שלצערי אומר, שהרבה מהמגזר הסוכרתי יהיה חייב לקחת את בריאותו בידיים שלו, בניגוד לרופא המשפחה או התזונאית של מערכת הבריאות.
והרבה מהם, שנחשף לאותו מידע עדכני שזמין היום לציבור, עושים את השינוי כבר לבדם, ובהצלחה רבה - ניתן לראות עדויות רבות בקבוצה סיירת סוכרת.
אבל המאבק הזה נגד הזרם, של סוכרתיים שמבינים את החשיבות של הגבלת הפחמימות, מתיש ומייאש, ובלי גב ממערכת הבריאות הם מרגישים "לבדם במים".
מתסכל לראות כיצד פעמים רבות אותם אנשים רואים את התוצאות הטובות ביותר בחייהם - איזון רמות סוכר, ירידה משמעותית בהמוגלובין מסוכרר, שיפור פרופיל שומני בדם, ירידה במשקל, כמעט חסינות מהיפוגלקמיה והיפרגלקמיה, והורדה מיידית בתרופות ואינסולין (או בכמותם), אבל כשהם מגיעים לרופא ומספרים לו על דרכם החדשה, שעוזרת להם יותר מכל דרך קונבציונלית אחרת, הרופא לרוב מעקם את האף.
עצוב.

המינימום שאני מבקש ממערכת הבריאות, היא בדיקה מעמיקה של המידע הנגיש היום, ולפיכך, לפחות הכרה בכך שתזונה נמוכה בפחמימות, גבוהה בשומנים (אפילו קטוגנית), יכולה להוות דרך טובה ובריאה לחלוטין להתמודדות עם סוכרת.
אנחנו מדברים פה על בריאות הציבור בסופו של יום!

בקשה אחת מרופא המשפחה, או הדיאטנית
אם עדיין קשה לכם לקבל את המידע בפוסט, ואתם בוחרים להתעלם ממקורות המידע הרבים שסיפקתי למטה, אנא מכם, רק תעברו על המאמר הבא, שנחתם על ידי לא פחות מ-26 רופאים ופרופסורים שהקדישו את רוב חייהם והקריירה שלהם לחקר בריאות האדם ותזונה נמוכה בפחמימות. חלקם עם נסיון קליני של עשרות שנים.
המאמר מעלה 12 סיבות מפורטות מדוע תזונה נמוכה בפחמימות אמורה להיות הגישה המועדפת להתמודדות עם סוכרת, על ידי סקירה ביקורתית ובסיס עובדתי:


Highlihgts
• We present major evidence for low-carbohydrate diets as first approach for diabetes.
• Such diets reliably reduce high blood glucose, the most salient feature of diabetes.
• Benefits do not require weight loss although nothing is better for weight reduction.
• Carbohydrate-restricted diets reduce or eliminate need for medication.
• There are no side effects comparable with those seen in intensive pharmacologic treatment.

Given the current state of research funding and the palpable bias against low-carbohydrate approaches [4], it is unlikely that an RCT can be performed that will satisfy everybody. The seriousness of diabetes suggests that we have enough evidence of different types to reevaluate our current recommendations for treatment.This review has described 12 points of evidence based on published clinical and experimental studies and the experience of the authors. The points are supported by established principles in biochemistry and physiology and emphasize that the benefits are immediate and documented while the concerns about risk are conjectural and long term.We would recommend that government or private health agencies hold open hearings on these issues in which researchers in carbohydrate restriction can make their case. We think that traditional features of the analysis of evidence such as vigorous cross-examination should be part of the process. We suggest that open discussion with all sides contributing will be valuable. The seriousness of diabetes suggests that a bench decree will be inappropriate


מקורות מידע נוספים:






















ספרים בנושא:








הרצאות של רופאים בנושא:








בבריאות איתנה ומאוזנת חברים.

20 comments:

  1. אין מילים אביב.. פשוט עבודה מקצועית עשית פה

    השבמחק
  2. מאמר מקצועי ומנומק. תודה רבה אביב.

    השבמחק
  3. אביב,

    איני בפייסבוק אבל אני עוקב אחר מאמריך המקצועיים בשקידה, גם אם עדיין לא עברתי לאפס פחמימות. מאידך, אני אוכל מעט מאוד מהן לאחרונה, ומגדיל את השומנים ומקטין חלבונים שזו המטרה ; לא כן?. לגבי הדיאטנית, פשוט מביך לקרוא את הגיגיה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן זו המטרה ידידי :)
      תעדכן אותי איך הולך אם אתה יכול, ותודה על הפירגון.

      מחק
  4. רופאים ודיאטנים שעוסקים בסוכרת מנסים למזער את הסיכונים אצל לקוחותיהם. בחולה סוכרת, הסיכון מנפילת סוכר (ואובדן ההכרה) גבוה הרבה יותר מהסיכון מסוכר גבוה מידי. זו לדעתי אחת הסיבות שהם נמנעים מלהמליץ לחולי הסוכרת לעבור לדיאטה דלת פחמימות ללא השגחה רפואית בתקופת ההסתגלות. ישנם מעט מאוד רופאים שמוכנים לקחת על עצמם את הסיכון. יתכן שכדאי לבנות לחולי הסוכרת תפריט מיוחד לתקופת ההסתגלות, למשל (לא בטוח בכך) הרבה ארוחות קטנות במהלך היום, שכל אחת מכילה בנוסף לשומנים, גם חלבונים ומעט פחמימות מורכבות, כך שמובטח להם שלא תהיה שום נפילת סוכר. תפריט כזה עשוי לשכנע רופאים ודיאטנים להמליץ לחולי סוכרת לנסות דיאטה קטוגנית.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים שחלק יצטרכו לעשות זאת בהדרגה מסוימת. כל שלב בהורדת הפחמימות יכולה להניב קשיים חדשים בהסתגלות (ממש כמו גמילה). וכן, אם אפשר למצוא "דיאטנית קטוגנית" (קריצה), אז יהיה טוב לעשות זאת בליווי שלה ואולי אפילו רופא המשפחה (שלרוב שניהם יתנגדו נחרצות לתזונה).
      בעיה...
      בכל מקרה, כל עוד המטרה הסופית היא הורדת הפחמימות למינימום הנחוץ בכדי לשלוט ברמות הסוכר והורדת האינסולין והתרופות, בכל דרך אפשרית, אנחנו בכיוון הנכון (בניגוד גמור להמלצת התזונאית בכתבה כמובן).

      מחק
  5. תענוג לקרוא!!
    איזה מקצועיות!!
    תודה!!

    השבמחק
  6. שלום, כרגיל תענוג לקורא, ברשותך שאלה, שמתי לב שאתה חוזר ואומר שגופי הקיטון מספקים את רוב האנרגיה הדרושה למוח, אך עדיין לא את כולה (70%-80%), בהנחה ואני בתזונה קטוגנית עם אפס פחמימות, מהיכן יקבל המוח את שאר האנרגיה הדרושה לו?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה נאור.
      הכבד שלנו נועד בין השאר לספק מקורות אנרגיה שונים לגוף, וגלוקוז מיוצר קבוע ברקע תמיד, גם על תזונה עם פחמימות, או תזונה קטוגנית, או אפילו אם תצום חודש ימים. שאר האנרגיה למוח (20% - 30%) מגיעה מגלוקוז שמיוצר בכבד במצב מטבולי קטוגני.
      יותר מפורט פה:

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2014/11/blog-post_17.html

      מחק
  7. ואחרי ששבתי מין המקורות אליהם הפנתה אותי, התעוררה לה שאלה נוספת, בתהליך הגלוקונאוגנזה מיוצר הגלוקוז ממקורות לא פחממתיים כגון פירובט, גליצרול וחומצות אמינו, השאלה או נכון יותר השאלות הן מיהן המקורות הללו ומה המקור שלהם, ז"א מהמזון או ממאגרים בגוף? וגם האם ההפיכה של חומצות האמינו לגלוקוז אינה מעידה על פירוק שריר?

    השבמחק
    תשובות
    1. המקורות יגיעו כמובן מהמזון, כל עוד אתה אוכל, וממקורות ממוחזרים בגוף (מה שהגוף לא נזקק לו באותו הרגע). הפיכת חלבונים לגלוקוז בכמות גבוהה בעייתית, ומצביעה על בעיה של רגישות להורמונים מסוימים (בעיקר לפטין ואינסולין). סוכרתיים סובלים מכך למשל (איבוד מסת שריר) - לאחד שתלוי בסוכר, זה יכול להוות בעיה באמת.
      במצב מטבולי קטוגני לעומת זאת, נוצר אפקט של שימור חלבונים, פשוט מאוד כי הצורך בסוכר יורד למינימום. אגב, חלבונים הופכים להיות מקור פחות מועדף לייצור הסוכר אחרי הסתגלות ארוכה מספיק, כל עוד לא אוכלים יותר מדי מהם.

      מחק
  8. שלום אביב
    רציתי לדעת האם נבדקה ( יש מחקר ) רמת PH בגוף לאחר שינוי בתזונה

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מאמין שחיפוש בדר' גוגל יעלה תוצאות שונות, אני לא זוכר מחקר בעל פה, סורי.
      * אני חושב שרמת ה PH היא עוד אגדה אורבנית כשזה מגיע לתזונה ללא פחמימות...

      מחק
  9. שלום אביב
    תודה רבה על התגובה המעודדת הזו. אני כבר 4 חודשים ללא פחמימות. הורדתי 10 קילו, הסוכר התאזן והורדתי 4 כדורים לאיזון לחץ דם. (כמובן עם פרצוף עקום מהרופא). אבקש לשאול אותך באם כמוסות צמחיות כגון גימנמה, עוזרר, חילבה הן יעילות לאיזון הסוכר או שהכל תלוי בתזונה.
    תודה
    אביבה

    השבמחק
    תשובות
    1. כיף לשמוע! :)
      אני מאמין שבמקרה הזה לפחות 90% מהשיפור יגיע מהתזונה (סתם מספר שאני זורק - אבל כן, זה עד כדי כך חשוב). לא בטוח לגבי אותן כמוסות.

      מחק