כמות הסוכר בדם

רוצים לשמוע עובדה מצחיקה?
אז זהו, שקית הסוכר הקטנה הזו שעל כף ידי, למעלה בתמונה, היא כמות הסוכר שמסתובבת בדמי ממש ברגע זה, סביר להניח שגם בדמכם.


בכל רגע נתון הגוף מנסה לשמור על איזון רמות הסוכר (גלוקוז) בדם במסגרת מאוד צרה. פחות או יותר בין 70 ל-100 מיליגרם לד"ל. ההשלכות של חוסר איזון הסוכר בדם, בין אם זה היפוגליקמיה או היפרגליקמיה מאוד משמעותיות, והחשיבות של כמות תקינה של סוכר בדם היא קריטית לגוף.
אם ניקח את הרף העליון (100 מיל' לד"ל), אז לאדם ששוקל 75 ק"ג ובעל כ-5 ליטרים של דם, כמות הגלוקוז שמסתובבת בדמו אי לכך, תהיה כ-5 גרם בלבד.

הרשו לחזור על כך בעדינות - פאקינג 5 גרמים של סוכר!

תמיד ידעתי שזו כמות קטנה, של מספר גרמים בודדים, ולאחרונה החלטתי לבדוק שוב מה הכמות בדיוק, ואכן אלו הנתונים. אבל כאשר קראתי את ההסבר מויקיפידיה, והיה שם את ההשוואה לשתי שקיות סוכר, אפילו אני קצת הופתעתי.
והנה העתק מאותו מקור בויקיפידיה (לינק פה):

The actual amount of glucose in the blood and body fluids is very small. In a healthy adult male of 75 kg with a blood volume of 5 liters, a blood glucose level of 5.5 mmol/L (100 mg/dL) amounts to 5 grams, slightly less than two typical American restaurant sugar packets for coffee or tea.[11] Part of the reason why this amount is so small is that, to maintain an influx of glucose into cells, enzymes modify glucose by adding phosphate or other groups to it

לא הרבה בעלי יכולת ויזואלית, לכן החלטתי לעשות זאת קצת יותר קל להבנה ולהמחיש זאת בתמונה.
רק מה? אין לי סוכר בבית, גם לא שקיות "למקרה חירום".
אז יצאתי לחנות הפינתית, וביקשתי כמה שקיות סוכר. אני מניח אותן על ידי, ישר היתה לי הרגשה שאלו שקיות סוכר גדולות מהרגיל. שקילה מהירה אישרה זאת - שקית אחת כזו שווה ל 5 גרם סוכר.
זו כמות הסוכר שמסתובבת בדמי.

You gotta be f***ing kidding me

פתחתי את השקית, ושפכתי את כל תכולת השקית על כף ידי. זה פשוט צחוק.
עכשיו לפני שאתם צועקים עלי, כן, אנחנו יכולים לאגור יותר סוכר בגוף - בכבד ובשרירים. ואכן, על ידי מערכת הורמונלית תקינה אנחנו יכולים להשאיר את רמות הסוכר בדם ברמה קבועה, דגש על מערכת הורמונלית תקינה, ואף לייצר את כמות הגלוקוז הנחוצה לנו לבדנו (בלי צורך אי פעם לאכול פחמימות!).
יש לנו שישה הורמונים שמיועדים להרים את רמת הגלוקוז לשעת הצורך, והורמון מרכזי אחד (אולי שתיים) שמסוגלים להוריד סוכר בשעת הצורך (ראו פה).
כמו שאתם כבר יודעים, אני מאמין שאותו הורמון לא נועד להוריד סוכר בדם כמטרה מרכזית, כמו שעולם הרפואה רואה זאת. אני אפילו לא אזכיר את שמו, אם אתם לא מכירים, רוב הסיכויים שזה הפוסט הראשון שלי שפתחתם...

5 גרם סוכר בודדים על כף ידי

ועכשיו לתרגול קל.
סוכרים נספגים מהר מאוד דרך מערכת העיכול, תלוי במה אכלתם וכמות. מרגע שאכלתם פחמימות, רוב הסוכר כבר נכנס לדמכם בחלון זמן מאוד קצר (חלק ממש תוך מספר דקות).

החלטתי להעלות מספר מקורות של פחמימות וכמות הסוכרים בהם, כולם נחשבים כפליאו ולא מפלצות מעובדות של דגנים, סוכרים וקמחים. אני אעלה רק את כמות הפחמימות שנספגת לדם, וההשוואה לכמות הסוכר בדם:

תפוח-עץ בינוני, 182 גרם: 19 גרם סוכר. פי 4.

תפוז, לא גדול, 151 גרם: 14 גרם סוכר. פי 3.

מנגו, 201 גרם: 31 גרם סוכר. פי 6.

בננה, 136 גרם: קרוב ל 31 גרם פחמימות, מהן 17 גרם סוכר. פי 6.

תמר מג'הול, 100 גרם: קרוב ל 70 גרם פחמימות, מהן כ 66 גרם סוכר. פי 12.

תותים, 166 גרם: 8 גרם סוכר. פי 1.5.

עגבניה גדולה, 182 גרם: 5 גרם סוכר. כמות שווה.

פיסטוקים, 134 גרם: כ 21 גרם פחמימות מתעכלות. פי 4.

שקדים, 134 גרם: כ-11 גרם פחמימות מתעכלות (המון סיבים!). פי 2.

תפוח אדמה מתוק, 200 גרם: כ-34 גרם פחמימות מתעכלות. פי 7.

טוב, אתם מבינים את הרעיון. מן הסתם הירקות העליים והלא עמילנים, יהיו עם כמות מאוד קטנה של פחמימות. אבל עדיין, תלוי עם מה אתם מכינים אותו, לפעמים אפילו סלט תמים יכול להכיל 20 גרם פחמימות, שזה פי 4 מכמות הסוכר בדם. אולי בגלל הסיבים, הסוכר יגיע לאט יותר, אבל עדיין יצריך תגובה של אינסולין. ולאדם בעל תנגודת אינסולין, בהחלט אפשר להבין למה כמות של פי 4 סוכר ממה שמסתובב בדמו יכול להשפיע.

לא מזמן הועלה דיון בקבוצה החדשה בפייסבוק לגבי אגוזים וסוכר בדם, מישהי עם סוכרת סוג 1. כאשר הבנתי שהיא אוהבת אגוזים וקמחי אגוזים למיניהם, החלטתי לבדוק. בלי קשר לדיון המענין שהתפתח.
הועלה לדיון קשיו, שהוא בכלל לא אגוז.
ובכן, כל מה שאני צריך לעשות, זה לאכול 100 גרם קשיו, שנותנים לי כ-30 גרם פחמימות מתעכלות, שזו כמות של פי 6 (!) סוכרים ממה שיש לי בכל דמי.
מעבר לבעיות אפשריות עם אגוזים, עכשיו אני מבין למה למישהו כמוני, טרום סוכרתי, אגוזים יכולים לעשות שמות. או אם כבר, כל מקור של פחמימות, כמות קטנה כשתהיה...

5 גרם...

ועוד עובדה מעניינת. האם ידעתם שהישראלי הממוצע אוכל כ-470 גרם של פחמימות ביום?! (לקוח מכאן)
כלומר הישראלי הממוצע מכניס לגופו כמות של פי 94 מכמות הסוכר המסתובבת בדמו, יום ביומו. האם זה מפתיע שאחוז הסוכרתיים באוכלוסיה אצלנו עולה מהר יותר מרקטה שנורתה מעזה?!

"לא... אביב, סוכרת זה בכלל דבר גנטי..." - !give me a break

מצחיק שאני אוכל ביום אולי 2% מכמות הפחמימות של הישראלי הממוצע, אבל מתפקד בצורה תקינה לחלוטין, אני מתווכח שאף עדיפה.

"כן, אבל אביב אתה חייב פחמימות בכדי לספק סוכר למוח..." - !frustration

סיכום:

למרות שדעתי די יוצאת מהנרשם בפוסט (לצערי - צריך להשתדל שלא), כמות הפחמימות באוכל אל מול כמות הסוכר בדם לאו דווקא מצביעה על "למה אסור לנו לאכול פחמימות". זה מן הסתם לא מדע נכון, אלא רק עובדה בשטח, זה הכל.
אז מה מטרת הפוסט?
היה חשוב לי להעביר לכם ויזואלית כמות של סוכרים מהמזון אל מול הכמות הבריאה והקבועה שלנו של גלוקוז בדם. אני מקווה שהפוסט עזר לכם להבין את הנקודה הזו.
עובדה זו תהיה חשובה יותר לאדם סוכרתי, בעל תנגודת אינסולין, שמנסה להוריד משקל, או כל אחד שמבין את חשיבות הגבלת הפחמימות לבריאותו ואולי אף מנסה להיות קיטוטי.