גם פרות שאוכלות עשב בלבד יכולות להשמין!

תמונה אחת שווה אלף מילים?

כמו כל יום שבת, אני יוצא לאימון בפרוספקט פארק, או נפגש עם חברים לנסיעה אפסטייט.
אני בדרך כלל מגיע לשוק האיכרים שנמצא בכניסה הצפונית לפארק, קונה מה שאני צריך ומשאיר באחד הדוכנים את התיק עד אחרי האימון (הם כבר מכירים אותי טוב מאוד).
בתקופה האחרונה אני עובר תחושת שובע שקשה להסביר, אני כמעט ולא רעב, ופשוט אוכל כי אני צריך, או אולי כי אני רוצה... יש לכך הסבר, אבל זה ליום אחר, זו פשוט עובדה קשורה לסיפור הקצר היום.
בגלל אותה תחושת שובע, החלטתי שהשבוע אני אנסה לצום ליומיים רצוף, אני גם ככה עובר 24+ שעות בלי לאכול הרבה פעמים (נפלאות הקטוזיס).
בגלל שאין טעם לקנות את אותה הכמות, החלטתי שפשוט אקנה דברים בסיסיים, כמו ביצים.
אני מגיע לדוכן, והמוכרת הנחמדה שכבר מכירה את הכמיהה שלי לשומן טוב, מברכת אותי עם חיוך ענק על פניה...

פנקייק גבינה קטוגני

חג החנוכה מתקרב ובא, ולכבוד החג, החלטתי להכין מתכון קל ומפנק.
אחרי הכל, חנוכה הוא "חג השמן", ומן הראוי שנקדיש את הכוכב האמיתי לשמו המתכונים נוצרו - השומן.

כמעט כל מתכון או מאכל שנועד לסמל את החג בימנו אנו, מבוסס בכלל על קמחים, עמילנים וסוכרים שמטוגנים בשמני זרעים צמחיים ותעשייתיים (היינו "אוכל שומני").
חייבת להיות דרך אחרת, לא?

סקירה מהירה באינטרנט הניבה מתכונים רבים "כשרים קטוגנית", שיעשו כל ילד (בן 31) שמח ומאושר, ויסמלו את חג-השמן בצורה הבריאה ביותר.

החלטתי שפנקייק גבינה שמנמן, עם קנמון והרבה שמן קוקוס וגהי, יעשו את העבודה בצורה מעולה. וכך הערב, מספר ימים לפני החג, לא הצלחתי להתאפק, והכנתי את הנגלה הראשונה.

סיפורם של רועה הצאן הזקן והפרה דורין

מעשה באיש זקן, שהתגורר בכפר פסטורלי, במרומי הרי האלפים שבצרפת.
איש צנוע וענו היה, רועה צאן, אשר בילה את רוב זמנו בין האחו עוצר הנשימה שבין עמקי ההרים, לבין ביתו החם והקטן, יחד עם אשתו וילדיו האוהבים.
בבעלותו היו כבשים לרוב, שהתקשו לספק לו ולמישפחתו את כל צרכיהם.
למרות שהזמנים היו קצת קשים לעיתים, לא הרבה היו משאלותיו של האיש - רק בריאות ואושר למשפחתו, והיכולת לספק זאת דרך מקצועו עתיק היומין.
הוא היה מאוד מיומן במקצועו האהוב שלמד מאביו, אשר למד זאת מאביו שלו - ידע שהועבר במשך דורות במשפחתו.
בוקר יום אביב בהיר אחד, השתנו פני הדברים לעד...

האם פחמימות נחוצות תזונתית לבריאות האדם?

נחוצות לבריאותנו או לא?
הרבה טוענים שכן, אבל מה המדע אומר?

כמעט כל המלצות התזונה כיום מקדמות צריכת פחמימות על בסיס קבוע, אנו שומעים שוב ושוב כיצד יש צורך לבסס את תזונתנו על סוכרים, כחלק בלתי נפרד מהדיאטה.
הרי זו עובדה ברורה, כולם יודעים שפחמימות נחוצות לבריאות האדם.

האם כך הוא הדבר?

שיעור קצר ובסיסי בביוכימיה...

חמאת מח עצם

היש משהו יותר פליאוליטי ובריא ממח עצם עשיר ומפנק?

לא הרבה.

(אולי ציר העצמות מהפוסט הקודם...)

מח עצם בהתפתחות האדם

בעולם הפלאואנתרופולוגיה (מדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם), חוקרים רבים טוענים שמוחנו הגדול, התפתח בהתאם לצריכת מזון מאוד דחוס קלורי ותזונתי (שומן).

לאור הממצאים הרבים, מאוד קשה להתווכח עם הטענה הזו.

מסתבר שלפני 2.5 עד 3 מיליוני שנים, יכולת האדם לפצח עצמות גדולות, ולהגיע אל המוח שבגולגולת, ואל מח העצם שבתוכן (שניהם עשירים בשומנים ומינרלים), היה יתרון אבולוציוני אדיר.

כלומר, עוד לפני שפיתחנו יכולת מורכבת לביצוע ציד של חיות גדולות, האדם מצא לנכון לנצל עצמות אשר טורפים אחרים השאירו אחריהם. ככל הנראה שהיכולת הזו היתה הצעד החשוב ביותר במעבר האבולוציוני שלנו מקופים, לבני אדם מודרנים.
או אם תרצו, מעבר מתלות במקורות תזונה מהצומח בעיקר, בעלי סיבים רבים, ועניים בקלוריות, אל האדם הצייד לקט, שמבסס את רוב תזונתו על החי.

ציר עצמות - סגולות בריאותיות, ומתכון לדוגמה

ציר עצמות הוא אולי אחד ממקורות התזונה המסורתיים העשירים ביותר.
צריכת ציר על בסיס קבוע, היתה (והינה עדיין) מסורת בעלת סגולות בריאותיות רבות שהועברה בין הדורות השונים במשך אלפי שנים.
אם תבדקו לעומק, תגלו שמרקים וצירים, מהווים בסיס קולינרי כמעט לכל מטבח מסורתי מסביב לעולם.
בכל מסעדה בעלת שם, עומד ציר עצמות איכותי למטרות בישול שונות ורבות.

בעולמנו המערבי היום, ההתרחקות מאוכל מסורתי, והתבססות על תזונה פחמימתית, מעובדת, מהירה להכנה ומתועשת, גרמה לנו לשכוח מאחד ממקורות התזונה החשובים ביותר.
אולי גם אתם כמוני, עדיין זוכרים את סבתנו או אימנו היקרות, עומדות ובוחשות באהבה את ציר העצמות שעומד על הגז במשך שעות ארוכות...

אסור לתת למסורת הזו להעלם!

תזונה קטוגנית בעלת אפקט מגן מהיפוגלקימיה

נפילת סוכר, או סתם עוד "כאב ראש חולף"?

לפני שנמשיך לפוסט, נא לעבור על ההגדרה של היפוגלקימיה:

היפוגליקמיה (בלועזית: Hpr) (גליק = מ"גלוקוז", המיה = מהמילה היוונות "המוס" שפירושה דם) או מיעוט סוכר בדם הוא מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית (בין 70 ל-110 מיליגרם לדציליטר דם). במצב כזה תפקודן של מערכות רבות בגוף עלול להפגע. המוח שהגלוקוז הוא מקור אנרגיה הראשי שלו עלול במיוחד להפגע ממצב זה.
במצב של היפוגליקמיה המוח מגרה את יותרות הכליה לשחרר את ההורמון אדרנלין, במטרה שיגרה את הכבד לשחרר סוכר לזרם הדם. המצאות של האדרנלין בדם, גורמת במקביל לתסמינים הדומים להתקף חרדה: עצבנות, הזעה, רעד ודפיקות לב. ולכן חולה בהיפוגליקמיה יהיה באי שקט ולכן יכול להיות אגרסיבי ואף אלים. סימנים נוספים במצב שבו ההיפוגליקמיה מחריפה הם חיוורון, חולשה פתאומית, בלבול, בחילה, ורעידות ולאחר מכן פרכוסים ועוויתות, במקרים קיצוניים עד כדי אובדן הכרה ומוות. בדרך כלל התסמינים יתחילו להופיע לאחר שרמת הסוכר צונחת אל מתחת ל-50 מיליגרם לדציליטר דם. (ויקיפדיה)

כולנו מכירים את ההרגשה הזו, לדרגה כזו או אחרת - ירידת סוכר שמשפיעה ישירות על תפקודינו, על מצב רוחנו, וההרגשה הכללית שלנו לאורך היום.
אם לא הוגדרתם כסוכרתיים, הסיכוי שתהיו מודעים לעליות וירידות הסוכר בדמכם במשך היום הוא אפסי. ומעבר לכך, רובנו לא יעשה את הקשר לאותה רכבת הרים, כסממן שמשפיע על תפקודינו.
אנחנו לומדים לחיות עם מצבים פזיולוגים שונים בחיינו, שנובעים מאותה רכבת הרים, ומפרשים זאת כחלק "נורמלי" מהתפקוד היומיומי שלנו.
אז תנו לי להגיד לכם משהו חברים, אין שום דבר "נורמלי" במצב המטבולי הזה!
עד לפני 4 שנים, גם אני לא עשיתי את ההקשר:

• אני עדיין זוכר כיצד היו רועדות ידי בשעה 11 בבוקר, שעתיים אחרי אימון בוקר.
• אני עדיין זוכר את הערפול שהייתי רואה בעיניים בזמן פעילות גופנית מאומצת אם לא הייתי צורך סוכר.
• אני זוכר את הסחרחורות.
• אני זוכר את נפילות האנרגיה, את ההרגשה שאני חייב להירדם בצהריים אחרי האוכל.
• אני זוכר כיצד הייתי הופך לעצבני אם לא הייתי אוכל בזמן, עצבני מאוד (אי אפשר היה לעמוד לידי).
• אני זוכר את השינוי הפתאומי במצב הרוח מרגע לרגע, את חוסר השלווה.
• אני זוכר כיצד לא הייתי מצליח להתרכז, אף לא לשניה, אם הייתי פוסח על ארוחה, מה שהיה פוגע ביכולת שלי לעבוד עם אנשים.
• איך לעולם לא העזתי לחשוב על צום, קצר כשיהיה (תשכחו מיום כיפור).

בין אם אתם מרגישים את השינוי הזה כמו שאני הרגשתי אותו בזמנו, או במקרה הטוב לדרגה נמוכה יותר, נשאלת השאלה האם זה מצב תקין?

כיצד להילחם בסוכרת, לחץ דם גבוה והשמנה? עדות מהשטח

מדיאטה דלת שומן על בסיס "פחמימות מורכבות", לדיאטת פליאו, והישר לדיאטה קטוגנית על בסיס שומן - סיפורו של שלומי אשורי.

את שלומי היקר אני מכיר כחבר פעיל בקבוצתי בפייסבוק "תזונה קטוגנית".
מדי פעם הייתי עוזר לו עם שאלות מסוימות או התייעצות בנושא מסוים, אבל את סיפורו האישי לא הכרתי.
ואז זה השתנה, לפני מספר ימים, כאשר הוא שלח לי בפרטי מספר תמונות להמחיש את השינוי שהוא עבר, או יותר נכון עובר.
ביקשתי ממנו שיעלה זאת לקבוצה שלנו, ואולי לכתוב בקצרה על הדרך שהוא עשה, והוא נענה בחיוב מהר מאוד.

קטוזיס - מצב טבעי להתפתחות מוח התינוק

בפוסט הזה אני רוצה לחזור לנושא מרתק בעיני ובעיני רבים - העובדה שקטוזיס הוא מצב מטבולי טבעי ובלתי נפרד להתפתחות מוחו של התינוק.
להזכירכם, כתבתי על כך בעבר (קישור), וחשבתי שהעברתי את המסר בצורה די ברורה. אבל החלטתי לחזור לנושא, בכדי לחדד מספר נקודות, ולהבהיר מספר נושאים שנויים במחלוקת.

באותו פוסט קודם כתבתי שנולדנו לעולם בכדי לשרוף שומנים, כלומר, למצב מטבולי קטוגני.
וברגע שהתינוק מתחיל לינוק, כפי שתראו מייד, גופי קטון ממלאים תפקיד חשוב מאוד להתפתחות מוחו.

אולם אם בודקים את הדקויות, מגלים שבשעות הראשונות להולדתנו, אנחנו לא נמצאים בקטוזיס.
הנה חלק ממאמר מעולה שהובא לידי, אשר מסביר על צריכת אנרגיה וקטוזיס בפרט, אצל תינוקות מרגע הלידה, עם תרגום לעברית מתחת.
אותו מאמר אמור להוכיח שלא נולדים לעולם קטוגנים, אבל בדיעבד רק שימח אותי יותר:

אולי בכל זאת קצת פחמימות?

היתכן שדיאטה קטוגנית לא נותנת שום יתרון מטבולי בהשוואה לדיאטה נמוכה בפחמימות לא קטוגנית?

ובכלל, אולי אפילו כדאי לא להגיע למצב הזה?

מבולבלים?
לא כל כך מהר...

לאחרונה הובא לידי מחקר (קטן) שפורסם ב-2006 במגזין האמריקאי לתזונה קלינית (American Society for Clinical Nutrition), שהשווה בין דיאטה קטוגנית לדיאטה נמוכה בפחמימות, ונועד לבדוק האם יש הבדל מטבולי בשיפור הבריאות בין שתי הדיאטות.

חייב לציין, שעצם העובדה שהחוקרים הללו מכירים בעובדה שדיאטה נמוכה בפחמימות משפרת את בריאותנו, זה כבר צעד ענק לאנושות.

אבל לצערי, אבל עד סוף המחקר, מצטיירת לנו תמונה לא כל כך ורודה, ובכלל, כנראה שלקטוזיס אין שום יתרון מטבולי, ומעבר לכך, עדיף אולי הלעדיו. 

שימו לב לכותרת המחקר:

Ketogenic low-carbohydrate diets have no metabolic advantage over nonketogenic low-carbohydrate diets

דיאטה קטוגנית נמוכה בפחמימות ללא יתרון מטבולי על דיאטה נמוכה בפחמימות לא קטוגנית

האומנם?

אינסולין - גנרל מטבולי ראשי בבריאות האדם

Nature's ultimate goal - the perpetuation of life

אלברט איינשטיין טען, שבכדי להבין את מטרת החיים טוב יותר, אנחנו רוצים לעשות זאת דרך עיניה של אמא טבע.

אמא טבע היא זו שעיצבה את החיים על פני כדור הארץ, על פי עקרונות קדומים, ששוכללו על ידי האבולוציה במשך בליוני שנים, לכל דבר יש מקום ויעוד קריטי לקידום מטרה אחת נעלה.
כל היבט פזיולוגי שנבנה בתהליך האבולוציוני, נבנה בהתאם לאותו יעוד קריטי, ונועד לקדם את אותה מטרה.
חלק מאותם היבטים פזיולוגיים כל כך חשובים לייעוד זה, שהם שחקני מפתח שמשפיעים ישירות על בריאותנו.
לכן, לפני כל שאלה בפיזיולוגיית האדם (או כל חי אם תרצו), אנחנו רוצים להבין מה עומד מאחורי אותה מטרה קדומה, ובכך נבין כיצג אותם היבטים פזיולוגיים מקדמים או פוגעים בבריאותנו.
מעבר לכך, חשוב לציין, שאם הנחת היסוד תהיה שגויה מבסיסה, היא תוביל אותנו למסקנות שגויות של אותן עקרונות. אי לכך, הבסיס יהיה תמיד חלק קריטי בהבנת מטרותיה של אמא טבע, לא רק לנו בני האדם, אלא לכל חי באשר הוא.

בפוסט זה אנו נלמד על אחד ההיבטים הפזיולוגיים החשובים ביותר בבריאותנו, אם לא החשוב מכולם, מסר מטבולי שהונח על ידי אמא טבע כבר מהצעד הראשון של החיים על פני כדור הארץ.
שחקן מפתח בלתי נפרד לקידום אותה מטרה חשובה.

ובכן, מהי אותה מטרה נעלה של אמא טבע אתם שואלים?
פשוט מאוד...

העברת הגנום לדור הבא - המשך החיים על פני כדור הארץ.

אם אתם קצת מבולבלים מהקשר בין הפתיח לפוסט לבין הכותרת, אז לא לדאוג, עד סוף הפוסט אני מקווה שהדברים יתבהרו.
זהו פוסט ארוך מאוד, אבל מתבקש, בנושא אחד ההיבטים החשובים ביותר בבריאותנו.
שקלתי מספר רב של פעמים אם לחלקו למספר פוסטים נפרדים, אבל החלטתי להשאירו כפוסט אחד גדול, בכדי לרכז את המידע במקור אחד.

מבוא לפוסט:

• המסר נולד
• נושא המסר
• המפתח למעיין הנעורים
• אגירת אנרגיה - המפתח לרקמות השומן
• אגירת סוכר וייצור שומן
• המסר משתבש
• נזקי הסוכר
• הטעות הגדולה מכולן
• הטיפול הרפואי הסטנדרטי - מסר לרופאים בקהל
• אז מה עושים?
• לסיכום
• מקורות מידע

דיאטה קטוגנית וסוכרת סוג 1? עדות מהשטח

האם זה אפשרי?

ככל שהפופולריות של הדיאטה הקטוגנית עולה, אני שואל את עצמי האם ישנם אנשים שלא יפיקו יתרון בריאותי מהגבלת הפחמימות? האם כניסה למצב מטבולי על בסיס שומן יכול להזיק?
כמעט כל טענה שנשמעת מהמומחים השונים או מאלו שמתנגדים לדיאטה, לרוב מגיעה מחוסר ידע, הכחשה, אמונות קודמות, אג'נדות כאלו ואחרות, ועוד.
בלי להכנס לכל הטענות והפרכתן, כי זה יגרר ארוכות, בא רק נגיד שאת רובן, אם לא כולן, ניתן להסביר ולהגיע למקור הבעיה אם רק חוקרים מספיק לעומק. אני חייב לציין, שהרבה פעמים אותה "בעיה", היא בכלל אינה בעיה, אלא איזשהו נתון או מספר מסוים, שפשוט מתפרש בצורה לא נכונה כלל.

עם כל זאת, למרות שקשה לי מאוד למצוא כאלו שלא יפיקו יתרון בריאותי ממצב מטבולי זה, אני נמנע מהלגיד שכולם "חייבים" לעלות על הדיאטה.
אני כמובן בעד שינוי דיאטטי כאמצעי לשיפור הבריאות, וזה תמיד יהיה ע"י הפחתת כמות הפחמימות והסוכרים, וכמובן עדיף שזה יבוצע בהתאם לתבנית האבולוציונית שלנו (פליאו לפחות).

במשך השנים, אחת השאלות הגדולות ביותר ששאלתי את עצמי, זה האם אדם עם סוכרת סוג 1, יכול להכנס למצב מטבולי קטוגני?

גלידה קטוגנית!

התגעגעתם לגלידה?
מה אם אני אגיד לכם שאתם יכולים להפסיק להתגעגע? הרגע חיסלתי גלידה קרמית, שוקולדית, מדהימה ומפנקת ללא ייסורי מצפון שמתאימה לדיאטה נמוכה מאוד בפחמימות, ואפילו קטוגנית!

!FAT-CREAM

גריוולעך

גריוולעך (גריבען או גלדי שומן בעברית), היא הדרך המסורתית של המטבח האשכנזי להכין את הדבר הקרוב ביותר לבייקון, או יותר נכון באנגלית pork rind, שהוא סוג של חטיף בו מטגנים את עור החזיר עד ליצירת "צ'יפסים" קראנצ'ים.
יהודי אירופה מצאו דרך כשרה ליצירת מאכל זה, הם פשוט היו מטגנים או אופים בתנור עורות של עוף או של ברווז, בתהליך שמפריד את העור עצמו מהשומן. נהוג גם להוסיף רצועות בצל לטיגון.
לשומן שהם היו מפרידים קוראים שמאלץ, והוא השומן בו המטבח הנ"ל קורא לרוב המתכונים המסורתיים (עוד לפני שנכנס לשוק קנולה וקודם כתחליף "בריא" וזול). ובגלל ששמאלץ בעל מרקם מאוד רך, הוא יכול להוות תחליף דומה לחמאה במתכונים בשריים.
את העור הקראנצ'י שנשאר מהתהליך פשוט ממליחים קלות או מוסיפים תבלינים לטען, ונהנים מחטיף ללא פחמימות וסוכרים, חסר רגשות אשמה.
אין יותר קל מכך.

השפעותן המטבוליות של הסטטינים (היינו "תופעות הלוואי") - היתכן שהם יותר פוגעים מאשר מועילים?

אחד האתרים האהובים עלי בנושא הבריאות הוא של שלי שלנדר, והוא נקרא "אני והסוכרת שלי" (Me and my Diabetes). במשך השנים, מאז שגיליתי אותו, עברתי על ראיונות רבים מתוכו, לחלק מהראיונות הקשבתי יותר פעמים מאשר אני יכול לספור, חלקם פשוט מעלפים.
לפני מספר שבועות, עליתי על אחד הראיונות הישנים יותר באתר, ראיון שהוקלט עם דר' רון רוזדייל הנוגע לתופעות הלוואי של לקיחת סטטינים. והוא פקח את עיניי.
למרות שכבר עברתי הרבה על נושא הכולסטרול, ולמרות שהרבה אנשים כבר מודעים לכך שכולסטרול הוא לא אינדיקטור לבריאותנו, הראיון הזה פשוט דחף אותי לבדוק קצת יותר לעומק.
עד היום, רופאים ממשיכים לדחוף לנו סטטינים להורדת כולסטרול, למרות שהמדע מאחורי התרופות הללו ורמות הכולסטרול בפרט מונחות על בסיס שגוי במקרה הטוב, אני הייתי אומר אף שיקרי. וזה פשוט מכעיס אותי.
החלטתי לקרוא עוד מאמרים (קישורים רק לחלקם בתחתית הפוסט).
במסגרת הקבוצה בפייסבוק, ניסיתי להעביר לחברים כמה מסרים בנושא, והופתעתי לגלות עד כמה מהם עדיין לא מוכנים לקבל את העובדה שרמות כולסטרול פשוט לא קובעות את בריאותם.
מעבר לכך, הייתי בהלם שחלקם עדיין נמצאים על תרופות להורדת כולסטרול (בפרטי).
זה פשוט מדהים אותי, הפחד הזה מהחוסר ידע, הפחד הזה ממה שהרופא אומר, הפחד הזה ממספר כזה או אחר.

The Key to our Future Lies in our Ice Age Past

For Aviv

It has been such a pleasure meeting you, your kind words means a lot to me

Warmest regards

Nora Gedgaudas

לפני שנים מספר, נחשפתי לעולם הפליאו. מהר מאוד גיליתי עניין בדרך שגופנו עובד.
ואז, ספר אחד שינה את עתידי לנצח.
המסר היה פשוט, הגיוני, וגרם לי להבין דברים שלא חשבתי עליהם לפני.

המפתח לעתידנו טמון בתקופת הקרח מעברנו

אני חייב להודות, אני אוהד ענק של נורה גדגאודס. אני חייב לה הרבה.
לפעמים אני חוזר אחורה, לתקופה בה קראתי את הספר לראשונה, ופשוט מודה לאישה הנפלאה הזו ששינתה את חיי לנצח.
בוידאו קצר, אבל בעל עוצמה רבה, מצליחה נורה להעביר את המסר עליו כל הבלוג שלי בנוי.
הסרטון הוא פרסומת לספרה המעולה, שאם עוד לא קראתם, כפליאוליטים או לא, אז בא רק נגיד שאתם מפסידים את אחד המסעות המהנים ביותר בבריאות האדם. הן מההבט הפיזיולוגי, והן מההבט הפסיכולוגי.

תודה לך נורה, שפתחת בפני את הדלת לעולם המקסים הזה!




לאתרה המעולה של נורה - www.primalbody-primalmind.com

ולספרה המדהים - Primal Body, Primal Mind

המדריך המלא לדיאטה קטוגנית

"המדריך המלא לביצוע נכון של דיאטה קטוגנית, על פי העקרונות הפזיולוגיים והתבנית האובולוציונית של האדם"
היא הכותרת המלאה והנכונה, אבל בגלל שחיפשתי משהו קצר ולעניין, הסתפקתי בכותרת במעלה הפוסט.
מדוע אני מדגיש זאת?
מהרגע הראשון שהבלוג יצא לדרך, מטרתו היתה לקחת את התבנית האבולוציונית, את ה"מייקאפ" האנושי, לצעד הבא, ולנצל יכולת גנטית קדומה שנמצאת בכל אחת ואחד מאיתנו. יכולת פזיולוגית שנלקחה מאיתנו מהרגע שהפסקנו לינוק מאמנו. אורח חיים, שאעז לומר, מאט את תהליך ההזדקנות, ואת כל המחלות המטבוליות המתלוות לכך. סוד שנלקח, הועלם והוסתר מאיתנו כל חיינו, אבל היה חלק בלתי נפרד מהתפתחותינו האבולוציונית. זהו רצון עז, שנמצא בליבו של כל אחד מאיתנו, אבל לעולם לא ידענו על קיומו.
מטבוליזת שומנים מקסימלית ואופטימלית לבריאות האדם - הדיאטה הקטוגנית.

מבוא לפוסט:

• הקדמה
• הבסיס
• יחס אבות המזון
• פחמימות
• חלבונים
• שומנים
• הרכב התזונה באחוזים ושתי דוגמאות לביצוע הדיאטה
• זמני ארוחות וכמויות
• קלוריות?
• מה קורה אם נתקעתי?
• קושי ראשוני באכילת שומן
• צמחונים וטבעונים
• תרופות
• טיפים אחרונים לסיום

היצירה היפה מכולן

אזהרה: הפוסט הבא אינו קשור בתזונה והינו אישי לחלוטין.

אני חושב שהאהבה הזו לאמא אדמה, נמצאת בכל אחד ואחת מאיתנו. גם אם אתם לא מרגישים זאת. היא המוצא שלנו, היא זו שנותנת לנו חיים, חיים שמתחילים בקרני השמש. כולנו נולדים לעולם הנפלא הזה כחלק בלתי נפרד מהטבע, וממעגל החיים והמוות. אני תמיד אעריך את הזכות הזו שנתנה לי, להיות חלק מהעולם הזה.

למרות שאני היום "תקוע" בעיר הגדולה, האש הזו, שהיתה בי מאז שאני זוכר את עצמי, לעולם לא תכבה.

This is who I am, this is who we are

וזו סיבה טובה לעלות את אחת היצירות היפות, של הלהקה האהובה עלי, עם תמונות עוצרות נשימה של היצירה היפה מכולן.

ראיון אישי שלי - דיאטה קטוגנית

היום בסנטרל פארק עם איציק בן חוטה - תמונה שלו

היום אני וחבר יקר מניו יורק, איציק בן חוטה, עשינו ניסיון ראשון של ראיון שלי אל מול המצלמה. בראיון הזה, שלצערי נקטע לשני חלקים, התמקד בעיקר בתזונה קטוגנית, הורמונים, והקשר ביניהם לבריאותינו.

במקור, רצינו אני ואיציק לערוך את הראיון בסנטרל פארק היפהפה (תמונה למעלה). חיפשנו מקום אחד שקט עם הנוף הניו יורקי המדהים מאחור כרקע. אבל לא הייתה אף פינה אחת בה לא היו המוני אנשים, ילדים ורעש. אחרי שעות של "טיולים", וקצת עייפים, החלטנו לא לוותר ולחזור לדירתי בברוקלין ולצלם את הראיון בחצר ביתי. תודה על המסע והנחישות לעשות את הראיון איציק...

דיאטה קטוגנית, אפילפסיה, ובעיות פסיכולוגיות אחרות

עד היום לא רשמתי הרבה על האפשרות העצומה שיש לדיאטה קטוגנית על בעיות פסיכולגיות רבות. אני מקווה שזה ישתנה ככל שיעבור הזמן. הזמן קצר, המלאכה מרובה. ונושא זה בעצמו, ראוי לבלוג שלם בפני עצמו.
מבין היתרונות הרבים והאין סופיים שאורח חיים זה נותן, מצב מטבולי של שריפת שומנים יכול להוות פשוט "נס רפואי" להרבה אנשים שסובלים מהמון בעיות פסיכולוגיות בעולמינו אנו.

חוסר בפחמימות ובעיות בריאותיות? - תשובה מפורטת לאחד הקוראים

הפוסט הקודם שלי גרם להרבה מהומות בעולם הפליאו. כצפוי.
המון אנשים פתחו את הבלוג תוך פחות מיממה אחת.
אחת הטענות בעולם הזה של דיאטה קטוגנית, נמוכה בפחמימות, שהיא עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כלשהן. והפוסט של דעאל, בו הוא מביא מספר דוגמאות, הועלו גם כן, מנסיונו האישי כביכול. אפילו קיבלתי תגובה מאחד האנשים שחווה את זה על בשרו בפוסט תגובה שלי.
אבל לא כל כך מהר חבר'ה...
אני אומנם לא רופא. אבל יש לי קצת נסיון ואני כבר יודע שלכל בעיה יש מקור, פשוט צריך לחפור יותר לעומק.

פחות ופחות פחמימות זה יותר ויותר בריא! - פוסט תגובה לדעאל שלו.

הפרדוקס של הגבלת הפחמימות - תמיד מובילות לשינוי בריאותי חיובי, אבל עד גבול מסוים
"בסוף נמות ממחסות בסוכר כולנו"

אני לא יודע לאן הכנסתי את עצמי כשהחלטתי לתומי, שהמידע האמיתי חייב לצאת החוצה, וביום בהיר וצח אחד, פתחתי לי בלוג, עם תקווה בליבי לעזור למשפחתי ואולי לחברי הקרובים. לא יותר מזה. לא פתחתי את הבלוג בכדי להפוך ל"מנהיג".
לעולם לא ביקשתי את זה על עצמי. אני בסך הכל ילד (כן אני עדיין ילד בראש), שרצה להבין כיצד להוריד מספר קילוגרמים בכדי להיות תחרותי יותר במירוצי אופני כביש.
אז התחלתי לקרוא. ולקרוא. ולקרוא. התאהבתי בנושא, בינתיים, מירוצי אופניים הם זכרון נעים, תקופה בחיי שנעלמה לה.

איפה אני היום?

לאט לאט, ממש לא בכוונה תחילה, הפכתי להיות "מומחה" בענייני תזונה, בריאות, בעיות מטבוליות והבנה ביוכימית של גופינו. וזה מגיע עם מחיר. אני פתאום הכתובת לכל הקשור בנושא.
רק שלא יקראו לי בטעות "גורו", כי אז אני סוגר את הבלוג ונעלם בלי להביט אחורה. שונא את המילה הזו.

הקשר בין השמנה לזכייתה הראשונה של מכבי תל אביב באליפות אירופה?

למרות שכדורסל בארץ היה חלק משמעותי בחיי, וכאחד שמחשיב עצמו כאוהד כדורסל מושבע, אני נבוך להודות שבשנים האחרונות אני לא עוקב כלל אחר הנעשה בספורט בארץ. הפכתי ל"אמריקאי". אני יודע בדיוק מה קורה ב-NBA, אבל לא מעודכן כלל עם מה שקורה בארץ המולדת.
עדיין, חדשות מאוד משמחות הגיעו לאוזני לפני פחות משבוע, מכבי תל אביב בפיינל פור ועולה לגמר גביע אירופה, ומספר ימים אחרי, ביום ראשון, מנצחת את הקבוצה ריאל מדריד, במשחק הרואי 86:98 לאחר הארכה!
בכך זכתה מכבי באליפות אירופה השישית בתולדותיה. הישג אדיר, במיוחד בהתחשב בעובדה, שלהבנתי היא הייתה האנדרדוג. כולנו אוהבים כשהאנדרדוג מנצח - דויד וגוליית. אין יותר שמח ממני בצד השני של האוקיאנוס.

כיצד העובדה הזו קשורה לנושא תזונה ובריאות, או לבלוג שלי בכלל?
ובכן, לאחר שאלת היסטוריה שערכתי בקבוצה בפייסבוק, שכמובן הייתה קשורה לנושא התזונה, נוכחתי לדעת שנקודת המפנה המשמעותית ביותר בבריאותינו כמין האנושי, היתה באותה השנה בה מכבי תל אביב זכתה באליפות אירופה הראשונה שלה, אל מול מעצמת הכדורסל צסק"א מוסקבה - 1977.

חמשת אבות המזון של האינואיטים

מדריך תזונתי לגידול ילד אינואיטי בטונדרה הקפואה...

התלבטתי ארוכות אם להעלות פוסט כזה לבלוג. הרי עיקר הבלוג הוא מדעי, אישי, ואולי קצת מתכונים - רציני מידי. אבל מי שמכיר אותי, יודע שאני אוהב לצחוק ומוצא הומור בכל דבר.
מה שעזר לי להחליט, זו ההבנה שלפעמים, תמונה אחת יכולה להעביר את המסר, טוב יותר מפוסט ענק בעל אלף מילים.
כאחד שלא אוהב להתחייב, אני אנסה להעלות תמונה כזו או אחרת, על בסיס קבוע.
הפעם הקרדיט לא שלי, הרעיון לקוח מהקריקטורה הזו. אבל יש לי עוד הרבה מצחיקים ומקוריים שיושבים לי בראש :)

שיהיה לכם יום מצחיק, ולא לשכוח לאכול מחמשת אבות המזון...

התפתחות תנגודת האינסולין ברקמות השונות

אנחנו כבר יודעים שהגנרל הראשי בבריאותינו הוא ההורמון אינסולין.

כהורמון אנבולי, אנחנו יודעים שהוא עצמו איננו הבעיה, אבל ריכוז כרוני גבוה בדם ומסר משובש בתאי הרקמות השונות, הם ככל הנראה, המקור לרוב תחלואות העולם המערבי (התסמונת המטבולית).

אחת השאלות החשובות בנושא שתמיד עולה, היא מדוע תנגודת האינסולין משפיעה על רקמות שונות בגוף אבל לא על אחרות? ומעבר לכך, היכן מתחילה הבעיה?

זה קונספט מאוד פשוט של סדר התפתחות התנגודת, וחשוב להבנה - הרי כשאנחנו בעודף משקל, אינסולין עדיין עושה את עבודתו על התאים השומניים - מכריח כניסה של חומצות שומן וגליצרול והרכבתם לטריגליצרידים, אבל לא עושה את עבודתו כראוי בתאים האחרים. למה לא כל הרקמות בגוף מפסיקות להקשיב לאינסולין בעת ובעונה אחת?

כמות הסוכר בדם

רוצים לשמוע עובדה מצחיקה?
אז זהו, שקית הסוכר הקטנה הזו שעל כף ידי, למעלה בתמונה, היא כמות הסוכר שמסתובבת בדמי ממש ברגע זה, סביר להניח שגם בדמכם.

בדיקת גופי קיטון בדם

בעקבות פתיחת קבוצתי החדשה בפייסבוק (הינכם מוזמנים כמובן), ובעיקר לאחר הפוסט שלי לגבי תהליך ההסתגלות, מתעוררות המון שאלות לגבי האפשרות של בדיקת גופי קיטון בדם.
אני חושב שהגיע הזמן שאני אסביר את דעתי בכל הקשור בנושא. אני פשוט אענה על שאלות שבדרך כלל עולות, ובכך אני מקווה, תתברר התמונה לאפשרות זו, ולפי השקפתי, האם היא בכלל רצויה? אתם המראיינים הפעם...

קבוצה חדשה בפייסבוק - הקבוצה הקטוגנית

אני שמח להודיע על פתיחת קבוצה חדשה, שתומכת ברעיון הכללי של הבלוג שלי, פליאו בבסיס, אבל עם מטרה להגיע למצב מטבולי קיטוגני בפרט. ומזמין אתכם, הקוראים היקרים של הבלוג, להצטרף לקבוצה, בה נעלה מידע, מתכונים, עזרה, תמיכה וכל מה שקשור לאורח חיים זה.

תזונה קטוגנית

לפני מספר ימים אחרי אימון בפרוספקט פארק. סתם כי זה הבלוג שלי, אז הנני :)

תהליך ההסתגלות Keto-Adaptation

בכדי להגיע לפסגה, אנחנו צריכים לטפס לאט לאט כלפי מעלה, ולעבור את הקשיים בדרך.
הגמול כשמגיעים לשם, כמעט תמיד שווה את המסע!

המעבר לשריפת שומנים ומצב מטבולי קטוגני הינו תהליך. התיעלות בשינוע חומצות שומן כמקור אנרגיה עקרי לגוף מתחיל מיידית כבר בשבועות הראשונים, וממשיך להתחדד במשך חודשים ואולי אף שנים מהפסקת צריכת הפחמימות. גופינו בנוי מאין סוף מערכות מאוד מורכבות, והצעדים שאנו עוברים כאשר החלטנו סופית שזהו המצב המטבולי בו אנחנו רוצים לחיות, הינם מורכבים בלשון המעטה.

בפוסט זה אני אסביר על אחד המרכיבים החשובים ביותר בנוגע לשינוי התזונתי של הגבלת הפחמימות, המעבר למצב מטבולי שמבוסס על שומן וגופי קיטון כמקור אנרגיה עקרי כמעט לכל מערכות הגוף - תקופת ההסתגלות.

אופס, אכלתי תפוז!

הנוף הניו יורקי מגשר וושינגטון

נכנסתי לחופשת פסח רשמית מהיום, יום שבת.
בחוץ, יום יפהפה, כיף להרגיש את האביב מגיע אחרי חורף מאוד קשה פה בניו יורק הקפואה.

החלטתי כהרגלי לעלות לצפון ניו יורק (אפסטייט) על כביש 9W לעיירה האהובה עלי - פירמונט. אני והאופניים.

לפני הנסיעה, הכנתי לי קפה עם קוביית שוקולד, חמאה מזוקקת, מעט מלח ושמן MCT. הרגשתי צורך בחלבון אז "שאבתי" פרוסת סלמון מעושן. ובגלל שרציתי לדחוף היום, החלטתי גם לשתות super starch לפני, כ-10 גרם.

לנסיעה לקחתי איתי שתי קוביות שוקולד מריר 90% ופרוסת גבינת צ'דר (שני חתיכות צ'דר עם חמאה מזוקקת ומלח ביניהן. בשביל הסודיום יותר מהכל).

אני לא אשעמם אתכם יותר מדי עם הנסיעה, אבל הרגשתי טוב בדרך לפירמונט, ואכן איך שעברתי את גשר וושינגטון, התחלתי באימון האמיתי. בדרך עברתי שני חבר'ה, שהחליטו לשבת לי על הגלגל, וכמו תמיד, מפה הנסיעה הפכה למירוץ. 

הגעתי לפירמונט סחוט, עם הרבה ספרינטים ואינטרוולים מאוד עצימים בדרך.

סדרי עדיפויות בשיפור התזונה

עדכון - הפוסט עבר רענון ב 08/02/2016

בפוסט זה אעלה בפניכם את סדרי העדיפויות באלימינציית מקורות תזונה שונים לפי השקפת עולמי.

את הרשימה הזו יצרתי בכדי לנסות לכוון אנשים שמעוניינים לשפר את תזונתם, אך לא בטוחים מאיפה להתחיל. או בשביל אלו שעדיין מתמודדים עם בעייה שיכולה לנבוע מצריכת מרכיב תזונה כזה או אחר, גם על תזונה בריאה יותר, ולא מודעים לכך.
אם אכן מקור תזונה כזה או אחר משפיע על בריאותכם לרעה, אלימינציה תהיה הדרך הטובה ביותר בכדי לברר זאת. לעיתים ישנם מספר רב של גורמים שיכולים להשפיע על בריאותנו, וזו הסיבה ששיפור התזונה יכול להיות מסע ארוך ומייגע לחלקנו.
אני מנסה להקל על המסע האישי שלכם דרך הרשימה הזו.