הפוסט הקודם שלי גרם להרבה מהומות בעולם הפליאו. כצפוי.
המון אנשים פתחו את הבלוג תוך פחות מיממה אחת.
אחת הטענות בעולם הזה של דיאטה קטוגנית, נמוכה בפחמימות, שהיא עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כלשהן. והפוסט של דעאל, בו הוא מביא מספר דוגמאות, הועלו גם כן, מנסיונו האישי כביכול. אפילו קיבלתי תגובה מאחד האנשים שחווה את זה על בשרו בפוסט תגובה שלי.
אבל לא כל כך מהר חבר'ה...
אני אומנם לא רופא. אבל יש לי קצת נסיון ואני כבר יודע שלכל בעיה יש מקור, פשוט צריך לחפור יותר לעומק.
רציתי לענות לאותו קורא יקר בתגובות, והתשובה שלי פשוט יצאה באורך הגלות. הבלוג הודיע לי בכעס, שהתשובה שלי ארוכה מדי בכדי לפרסמה!
"מה אתה אומר?!"
אי לכך הייתי חייב לפתוח פוסט שלם לתגובה. אבל אני חושב שזה צעד חכם, כי הרבה יפתחו את הפוסט בעתיד, ויקבלו הרבה מידע ממנו, אבל סביר שמעט היו עוברים על התגובה שלי לאותו קורא יקר בלי פרסום.
בכדי להבין את השתלשלות האירועים, נא לעבור על הפוסט של דעאל. משם לעבור לפוסט התגובה שלי, וכמובן לקרוא את התגובה של אותו קורא למטה.
ולתגובתי:
שלום קורא יקר.
לפני שאני נכנס לפרטים בתגובתך, אני רוצה להדגיש עקרון מאוד חשוב ובסיסי. אני בשונה לדעאל, או פול ג'מיניי בסיפרו, כן מאמין שלכולנו (כן, כולנו!!!), יש את היכולת הפיזיולוגית להגיע למצב מטבולי זה. וכשאתה שם, זה יהיה מצב מטבולי עדיף בהרבה, אתה מקבל את כל היתרונות של האטת תהליך ההזדקנות והמחלות המטבוליות שמגיעות מכך.
כולנו, כבני אדם, זהים בדרך בה אנו מייצרים ומשתמשים באנרגיה. מה שיבדיל ביני לבינך, זה הנזק האנדוקריני, ההורמונלי.
היכולת שלי, שלך, ושל השכן ממול, להגיע למצב קטוטי, נמצאת בכולנו. ובכולנו היא תפעיל מנגנונים גנטיים עתיקים של תחזוק, אנטי דלקטיות, ובניית הגוף. גוף שעובד על מטבוליזת שומנים נמצא ביתרון ע-נ-ק על גוף שנמצא במטבוליזת סוכרים (תלות קבועה בפחמימות להפעלת המוח).
אין דבר כזה "מחסור בסוכר". זו עובדה מאוד חשובה להבין. סוכר דאטטי בפני עצמו, לא מביא לך שום יתרון מטבולי. שום מרכיב תזונתי נחוץ. שום אבן בנייה לתחזוק הגוף. הגוף מסוגל לייצר את הסוכר הנחוץ לו מייצור פנימי. וע"י אכילת סוכר (פחמימות) אתה מפעיל קודים גנטיים שמאיצים את תהליך ההזקנות (גליקוליזה וקרמול תוך תאי, גם ברמה המוחית).
תלוי בכמות ובאיכות, פחמימות בדיאטה הן די חסרון מטבולי.
עכשיו לתגובתך.
כל מה שרשמת, או כל מה שדעאל מתאר כבעיות שמצב מטבולי זה גורם, לא קשורים כלל לייצור אנרגיה או השינויים המטבוליים עליהם אני מדבר.
אני מבטיח לך, שאם הייתי חוקר לעומק, עובד איתך אחד על אחד, עוקב בדיוק אחר מה אתה אוכל, היינו מגיעים לשורש הבעיה. כי מהרשום אני בטוח (!!!), אבל מדגיש - אני בטוח, שהיתה לך בעיה מסוימת באופי ביצוע הדיאטה. משהו מנע ממך להגיע לשם, אולי רגישות שהוקצנה על הדיאטה, בגלל העלאת מקור דיאטטי אחר מרגע השינוי...
אני אתייחס לכל נקודה ממה שרשמת:
"1. התחילה פטרת במקומות שונים ומשונים בגוף (נעזוב פרטים)"
שוב, אין קשר לקטוזיס.
פטריות ובעיות עור, נגרמות ע"י הפעלת המערכת החיסונית של הגוף, דלקתיות, ורגישות למאכל מסוים. סביר להניח, כמו הרבה פעמים על דיאטה נמוכה בפחמימות, למוצרי חלב, שאולי עלו מאותו הרגע בו עשית את השינוי.
פטריות א-י-נ-ן קשורות ל"חוסר" בפחמימות וסוכרים!
"2. ריח הגוף נהיה נורא ולמרות שאני שומר על הגיינה - כבר בשעות הצהריים המאוחרות הייתי מתחיל פשוט להסריח."
יכול להיות שני סיבות:
משהו שאתה אוכל (כמו ריח גוף שנפלט לאלו שאכלו עמבה אתמול בערב).
או, אם זה היה ריח חומצתי, זה מוכיח שלעולם לא באמת נכנסת לקיטוזיס (הרבה אפשרויות למה). אלו הן גופי הקטון שהגוף מפריש בזיעה ובשתן, והן סוג של חומצה. לכן הריח...
"3. בעיות עיכול מאוד לא נעימות (מעבר מתמיד משלשול לעצירות, כמעט ללא "חניות ביניים")."
שוב, מראה על בעיה מסוימת למשהו שאתה אוכל. משהו לא מסכים איתך. מה העלת בדיאטה בשינוי הזה? על מה ביססת את הדיאטה? אני צריך תפריט.
שינוי ביציאות תמיד קורה בשינוי דאטטי, ובדרך כלל מתאזן וע"י שינוי קל, לרוב ניתן להגיע לשורש הבעיה. גם לי היו שלשולים ועצירויות בנסיון הראשון שלי, לא כתבתי על כך עדיין, כי לא נעים, אבל יש סיבות לכך - וזה לא קשור למטבוליזת סוכרים/שומנים תוך תאית! מקווה שההקדמה, והמסר שלי מובנים לך כעת.
"4. קושי להעלות מסת שריר"
מוכיח לי שמשהו לא עבד. אני לא יכול לדעת מה.
אבל אם אתה לא אוכל פחמימות, ואתה לא בקיטוזיס, הגוף חייב לפנות לפירוק מוגבר של חלבונים בכדי לספק את הסוכר ברמה הבסיסית לה הוא זקוק (למוח). החלבונים לפעולה זו, יכולים להגיע מעודף חלבונים מהדיאטה, או מהרקמות שלך בגוף - שרירים למשל, ובמקרה כזה, השרירים לעולם לא יעלו מסה כמובן.
הרגשה אישית שלי שבמשך אותה תקופה עשית משהו לא נכון.
אולי אכלת הרבה חלבונים, וזה מנע מהגוף להגיע לקיטוזיס, בדיעבד הגוף נכנס לסטרס ותגבור ייצור גלוקוז בכבד?
אולי העלת מוצרי חלב (מאוד שכיח לאלו שעולים על הדיאטה), שלחלקנו מהווים בעיה מאוד גדולה, כמו דלקתיות, תגובה אלימה של מערכת החיסון, פטרת, בעיות עור, תגובת אינסולין מאוד גבוהה ועוד.
ישנן עוד הרבה אפשרויות.
תהיה הבעיה באשר היא, אם למוח אין אפשרות להגיע לגופי קיטון, אתה לעולם לא עובר את תהליך ההסתגלות, אתה מגביל סוכר דיאטטי (פחמימות), ועכשיו אתה בבעיה. אני אדגיש שזו יכולה להיות בעיה יותר גדולה מהיתרון של הגבלת הפחמימות בפרט.
וזו הסיבה שכשהעלת חזרה "פחמימות בטוחות" אתה שוב מחזיר את החיים לגוף. את האנרגיה לה הוא זקוק כל כך.
!YAY - פול ג'מני צדק כל הזמן הזה... האם זה באמת כך?
אני עברתי גיהנום, עם הרבה טעויות, דלקטיות, והעלאת משקל ב-2012 על דיאטה מאוד נמוכה בפחמימות, נסיון קטוגני ראשון. למשך שנה אחת שלמה!!! זו היתה בזמנו הסיבה שהפסקתי להתחרות.
שלא תחשוב לשניה שאני נכנסתי למצב הזה על שטיח אדום. זו הייתה שנה של סיוט. דכאון.
אבל בניגוד להרבה שמגיעים לדיאטה זו, אני קראתי ה-מ-ו-ן על מצב מטבולי זה, והבנתי את היתרונות, פשוט המשכתי ללמוד, לקרוא ולהחכים. ולנסות ולשנות.
והיום, אני שם בלי לחשוב על כך הרבה. זה המצב הטבעי של גופי. אני נהנה מהמצב הזה. לא רוצה לחזור אחורה. אני שמח, בריא, מאושר ואנרגטי. חוזר לכושר בו הייתי מתחרה האופניים לפני 3 שנים, בלי פחמימות.
החיים "דבש".
יש כאלו שנכנסים לשם בקלות. יש כאלו שלא (כמוני). עדיין לא עצר בעדי.
לסיכום...
זה אף פעם לא הבדל פזיולוגי ביננו, או "בעיה" שמצב מטבולי קטוטי יוצר (מצב טבעי של הגוף בייצור אנרגיה משומן).
זו תמיד תהיה בעיה באופי הביצוע של הדיאטה - זהו.
הייתי חייב להוציא את זה. מצטער שהרחבתי כל כך ארוכות, אבל זה היה חובה, למען אלו שאולי עוברים על השרשור, ומקבלים את המסר הלא נכון, מדעאל או מהתגובה שלך.
אגב, אותו קורא נבוך, שפנה לדעאל, שלא אזכיר את שמו, פנה גם אלי. לא אפרט יותר מדי, אבל אני מבטיח לך, שגם אצלו יש אפשרות להגיע לשורש הבעיה, ופתחנו את זה קצת בשיחה אישית בינינו.
אם הוא או אתה, רוצים לעבור נסיון שני על הדיאטה, תפנו אלי בפרטי דרך פייסבוק. אני אנסה לעזור בזמני הפנוי.
ועוד משהו. שהדגשתי פעמים רבות - אני לא נגד פליאו קלסי! אני בעד.
אם אתה מרגיש יותר טוב על פליאו. לך על זה! ממני לא תשמע מילה רעה אחת. אחרי הכל, הבסיס של הדיאטה שלי זה פליאו. בפליאו משפרים את איכות הפחמימות, ולרוב גם את כמות הפחמימות. מעולה!
בהצלחה ובבריאות.
אביב.
well put!
השבמחקThanks man
מחקאין כל כך מה להגיד ולהגיב על מה שאמרת...
השבמחקעם ידע ונסיון אישי לא חכם להתווכח.
אני יכולה רק לספר לאותו אחד שגם אני מאלה שעוברים את ההסתגלות בייסורים למרות שאני בקיתוזיס
וגם אני העליתי במשקל כי עשית את ה"טעויות" שלדעתי זה must לעשות, כי רק ככה מכירים את הגוף שלך.
אני עדין לא נמצאת במצב האידיאלי שאליו אני שואפת. ויש לי סימוכין מאנשים שהיו במצב שלי וניצחו את ה"מצב" על ידי התזונה הזו..
מה שאני כן יכולה להגיד לך קורא יקר:)
שבתחילת התזונה הזו הייתי טוחנת ריטלנים כדי להיות מסוגלת לעבוד ככל האדם.
והיום אני לא לקחתי כבר שבועיים והריכוז שלי בשמיים, לפעמים אני צריכה לבדוק את חבילת הריטלין שעדין נמצאת במגירה כדי להיות בטוחה שלא לקחתי:).
גם את הכדורים נוגדי הדכאון שלי הצלחתי להוריד את המינון לחצי ואין דרך שזה קרה מתוך נס.
אני עדין מתקשה עם ההסתגלות וגם לי היו שלשולים ועצירות והעליתי במשקל כי עשיתי דברים לא נכון והעובדה היא שכשיניתי זה הסתדר.
דבר אחרון שממש אני רוצה לציין זה שכדי לבדוק אם משהו עובד או לא, צריך סבלנות וצריך לא לפחד ולבוא מתוך רצון אחרי שקראת ואתה באמת מוכן לנסות. לא לשבועיים חודש.
ולהבין שהמהות של התזונה הזו היא לא דיאטה אלא שינוי שלם גוף ונפש והירידה במשקל היא רק בונוס
שיהיה לך בהצלחה במה שתבחר!
לחלקינו השינוי הזה ממש לא קל. ועוד עם כל מני טעויות שאנשים עושים בדרך, זה יכול לקחת לנצח, וזה גורם לאותם אנשים להגדיר "קטוזיס" כבעיה, או "לא-מתאימה-לכולנו".
מחקאותם אנשים יחפשו בנרות סיבות מדעיות והוכחות למה הם צריכים לחזור לאכול פחמימות "בטוחות". וכשהם מרגישים יותר טוב, הם יקבלו את האישור שהם היו צריכים.
גם את זה עברתי...
אני מינואר בפליאו ובחודשיים האחרונים המשכתי לתוך הקטוגני, ואני הקיטוזיס כחודש. אחד הדברים שקרו אצלי ה שכל הפטריות שמש שהיו לי על הגב נעלמו. פוף. אביב, תמשיך לכתוב בשביל כולנו. ורכיבה נעימה ;)
השבמחקתודה רבה :)
מחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקאביב, איזה יופי.
השבמחקכל הכבוד על עוד פוסט מעולה לטובת הקהילה.
ליז, אני הייתי מציע לך להוריד מוצרי חלב.
להרבה אנשים יש בעיות עם מוצרי חלב.
ובלי קשר, צריך לעשות ספורט.
הגוף יודע את המשקל שהוא רוצה שתהיי.
והוא מכוון אותך לשם.
ומבנה הגוף תלוי בפעילות הספורטיבית שאת עושה.
אם תרימי משקולות הגוף יבנה לך שרירים.
אם תרוצי, יהיה לך מבנה קל קליל.
ואם לא תעשי כלום, אז תראי באופן ממוצע.
תודה מוטי ידידי, ותודה על העצות.
מחקתודה מוטי מקבלת את ההצעות שלך :)
מחקהי אביב,
השבמחקתודה רבה על התגובה המפורטת, אני מאוד מעריך את זה. ובכל זאת, הטענה ש"כנראה לא עשית את זה נכון" היא כלי מאוד קל, אבל לא תמיד נכון. כיום יותר ויותר אנשי פלאו כמו קריס קרסר, סיסון, ההוא מ"ראש שמן" וכולי, מבינים איזו חשיבות יש לעניין העמילן העמיד. אולי הם טועים, ואולי בסיס הניתוח לא צריך להיות אבולוציוני, אלא מדעי גרידא (הסתברות לרבייה מול אריכות ימים בהתאמה), אבל ההתנסות האישית שלי בקטוזיס לתקופה ארוכה הייתה לא חיובית.
אולי באמת פישלתי בדרך ועוד אחזור "למוטב" ואולי אתה עוד תבין שאפשר לאכול קצת פחמימות (יותר מתפוז אחרי רכיבה של אלוהים יודע כמה שעות) ולהפיק מכך תועלת - אלוהים יודע.
בכל מקרה, תודה על זמנך ועל בלוג מצויין.
בברכה,
המגיב המקורי
תראה, בין אם "עשית זאת נכון" או לא, הטענה שלי עומדת בהינה, ברגע שאתה שם, אין *בעיה* עם המצב המטבולי עצמו. אלא תופעות מהביצוע עצמו.
מחקאתה מבחין בהבדל?
כל מה שתארת בתשובה, לא נובע ממחסור בגלוקוז.
על עמילן עמיד לא קראתי מספיק בכדי להגיב בפירוט, מסיבות ברורות, אני פשוט לא מעונין בנושא...
לגבי ההתנסות שלך:
רמזתי לפני, ואני מוכן לפרט לך בהרחבה - אם היית מבין מה עברתי ב-2012, היית חושב שאני מזוכיסט. לפי ההגיון, אני היום הייתי צריך להיות תומך נלהב של פול ג'מיני, כי מה שעברתי בתקופה הזו, היה פשוט קטסטרופה. יש סיבה להפסקה בכתיבה בבלוג שלי בתקופה הזו. דכאון. אני מתכוון לספר על הדרך שעברתי בראיון שאעשה בקרוב (מקווה).
אני לא מנסה לשכנע אותך, אבל כן חשוב לי להעביר את המידע הנכון. לחלקינו זה מאוד קשה להגיע לשם. להכל יש פתרון, צריך להגיע לשורש הבעיה.
אשמח אם תפנה אלי בפרטי דרך פייסבוק, אני אפילו אמסור לך את המספר הישראלי שלי, שיקשר אותך אלי. דרך הטלפון אני אוכל לפרט קצת יותר על המסע שעברתי, שתבין שאתה לא היחיד, ואולי ארחיב קצת יותר מזה. כדאי...
ותודה רבה על המילים היפות :)
אביב טוען שוב ושוב שאין לו בעיה עם פליאו ושלא כולם צריכים להגביל פחמימות, זה תלוי במצב המטבולי שלך. קוראי הבלוג יודעים שאביב אכל פחמימות לתקופה, עד שגילה שהוא טרום סוכרתי והנזק המטבולי שלו מעבר של אכילת פחמימות הוא גדול משחשב. מי שבריא ורזה ואין לו שום בעיה אחרת, לא חייב להיות קטוגני.
השבמחקתודה :)
מחקאני חושב שרוב ה"בעיות" של אנשים שקשה להם להסתגל למצב קיטוטי הם פסיכולוגיות:
השבמחק1) לחלקם הגדול אין מניע אמיתי חזק לעשות את המעבר מפליאו לדיאטה קטוגנית חוץ מלהוריד כמה קילו פה או פשוט לנסות לבחון את הגבולות של הגוף שלהם.
הבעיה היא שמצב קיטוגני הוא אכזרי הוא כמו זוגיות כמו יציאה ארוכה לצייד, למארב קשה לבנות וקל להרוס.
2) הרבה אנשים מדברים ומברברים על תזונה קדמונית ושוכחים שבממוצא אכלנו ארוחה אחת ביום במקרה הטוב, ואתם?
3) יש הרבה סיבות שמגובות בהוכחות (חלקם עדיין חיות) שההעדפה הטבעית ביותר של האדם הכי דומה לתזונה אם השומן בראש הפירמידה בהרבה לפני חלבון ובעיקר פחמימות, באמת?
בקיצור לפני מזמינים ספרים, מכשירים ושמנים תעבדו על הראש.
תודה על הפוסטים הנהדרים והמחכימים,
השבמחקיש לי שאלה- אם ברור לי שאני במצב של טרום סוכרת (או אפילו כבר סוכרת סמויה) האם ברור שרק דיאטה קטוגנית תהיה טובה לי או שגם פליאו רגיל דל פחמימות יהיה לי טוב?
אתה יכול לכתוב בקצרה אילו טעויות נפוצות גורמות ליציאה מקיטוזיס והאם יש דרך יחסית בטוחה כדי להבטיח שלא אצטרך לעבור שבעה מדורי גיהנום כדי להכנס לקיטוזיס?
האם יש לך אילו כללי אצבע פשוטים כדי להכנס באופן מיטבי לקיטוזיס?
אלפי תודות!
שלום לך.
השבמחקבמצב של סוכרת או טרום, ישנו כבר נזק הורמונלי בגוף. והגוף מתקשה להתמודד עם סוכרים (פחמימות) מהדיאטה.
כל שיפור מקורן של הפחמימות וכמובן הורדת כמותן יראה שיפור בהתאם לדיאטה העכשוית (בהנחה שהיא גבוהה בפחמימות).
מנקודת המבט שלי, להכנס למצב מטבולי קיטוגני, או אם תרצה להפסיק לערב סוכרים מהדיאטה, היא הדרך ה-טובה ביותר לטיפול במצב. נקודה.
שוב, זה לא שחור או לבן, יש כאן גוונים של אפור בדרך. אבל לצערי, אם הנזק נעשה, או אם תרצה, אתה כבר "מוגדר", אז לא להרבה יש את האפשרות לבחור.
לגבי דרך הביצוע של הדיאטה, יש לי פוסט גדול עם כל ההנחיות - "המדריך המלא לדיאטה הקטוגנית".
תקרא גם "טעויות נפוצו" ו-"תהליך ההסתגלות". שלושתם יעזרו לך מאוד.
בהצלחה.