סטקיית פיטר לוגר Peter Luger Steak House

לבוש כגנגסטר לסטקייה הנחשבת בעיר

מאז החלטתי לעבור על הסטקיות המוכרות והטובות ביותר בעיר הגדולה, לא הפסקתי לשמוע על הסטקייה הטובה מכולם.
"פיטר לוגר" נחשבת אחת הסטקיות המוכרות בניו יורק, מסעדה שכונתית שממוקמת בויליאמסבורג, אייקון ניו יורקרי.
"כל המאפיונרים במשך השנים השתמשו בסטקייה לסגירת עסקאות, הסטקים הטובים בעיר!"
קבעתי עם חברתי הטובה מלי ליום שישי אחר הצהריים. עם בטן ריקה והמון ציפייות, יצאתי לדרך ישר אחר העבודה, כבר יומיים אני בהתרגשות.
אז האם זה באמת שווה את ההייפ?

מהרכבת על ה J line משקיף על ההדסון Down town Manhattan

לא יאומן כמה פנים יש לעיר הזו, היציאה בתחנת Marcy Ave - אפשר לראות את השלט הענק באופק

הסטקייה הטובה בעיר?

אהבתי לראות את הספרדי הנחמד הזה בחנייה הפרטית, מחכה ל"מאפיונרים"

Driggs Ave and Broadway

נכנסנו אני ומלי למסעדה עם מקומות מוזמנים מראש. עם כל התשבוחות והפרסים על הקיר, אני בהחלט התרשמתי, מגזין Zagat שמדרג את המסעדות הטובות בעיר, בחר בפיטר לוגר כסטקייה הטובה ביותר כמעט בכל שנה חולפת!
מעניין אם יש איזו עסקה מאפיונרית מאחורי הקלעים בין המסעדה והמגזין הנחשב?

עם התיישבותינו, הגיעו מאפים וחמאה לשולחן. אני צריך להגיד לכם מה אכלתי ומה לא?

החמאה מאוד טעימה, אני הייתי חייב להוסיף מלח

כמנה ראשונה, כמובן הזמנו את הבייקון. לא ידעתי כמה להזמין והחלטתי ללכת עם 3.
מהר מאוד הגיעו לשולחנינו פרוסות בייקון עסיסיות ושמנות על צלחת חרס.
הריח היה משגע...
ביס ראשון ואני הגעתי לגן עדן. הבייקון הטוב שאכלתי בחיי.
אם הייתי חייב, לא היה מפריע לי לחיות רק מהבייקון הזה בשנים הבאות, תודה רבה.

Holly pork, it was sooo good

לאחר המעדן הזה, לא היה לנו קשה כל כך לבחור מהתפריט. שנינו הגענו מן הסתם בידיעה מראש מה אנחנו מזמינים - סטייק הפורטרהאוס המפורסם בעיר. medium rare.

הסטייק העצום הגיע על קערת חרס רותחת. עד כדי כך, שהחמאה המותכת מסביב לסטייק בעבעה לה. מחזה מרשים עם הגעתו של הסטייק הנכסף.
ובכן, מהביס הראשון הרגשתי שזה בשר מיושן שנעשה בדרך מיוחדת. הבשר היה רך כמו חמאה. שומני ועסיסי.
אבל את האמת, ציפיתי ליותר מהטעם.
זה לא שהסטייק לא היה לי טעים. והאמנו לי, החמאה המומסת סביבו, יישון הבשר, כמות השומן - אני בהחלט אהבתי, אבל להגיד שזה הסטייק הטוב בחיי? לא נראה לי...
הסטייק ב BLT-prime היה לי טעים יותר.
הבשר אומנם נעשה בדרך ייחודית בפיטר לוגר, אבל עדיין, גודל על תירס - corn fed.
אותי מעניין לדעת אם זה למה אני מרגיש ישר את ההבדל (*לא בטוח אם ב BLT-prime הבשר grass fed)...
מלי, אהבה את הטעם יותר ממני והתענגה על הסטייק.

בכל מקרה, עדיין היה תענוג, וחיסלנו שנינו את הסטייק עד העצם כמובן...

כמות השומן היתה מדהימה!

אוקיי, רוצים את הפאנצ' ליין בכל הארוחה? אז קיבלתם אותו...
סיימנו עם הסטייק ועכשיו הגיע הזמן לקינוח.
מלי בחרה בעוגת מוס שוקולד מדהימה (לדבריה).
ואני כמובן, הזמנתי את הקינוח הטוב ביותר שיכולתי לחשוב עליו עם הקפה, בייקון, הטעם פשוט לא יצא לי מהראש...
את האמת? אני אגיד את זה בלחש, שהגנגסטרים עם הקשרים במסעדה לא יגרמו "לישון עם הדגים".

אהבתי את הבייקון יותר מהסטייק... :)

אחד הקינוחים הטובים בעיר (;

לסיכום ממש קצרצר:
האם המסעדה שווה את המחיר ואת ההייפ?
הייתי אומר שבשביל החוויה, כן.
בשביל הבייקון? הייתי עושה את כל השעה נסיעה לשם שוב, ואוכל רק בייקון.
יצאנו מהמסעדה $190 "קלים" יותר. לא זול.
ולכן, אפילו שהבשר היה תענוג, אני חושב שאם זה רק בשביל סטייק טוב, BLT-prime עדיין תהיה בחירתי הראשונה.

והצייד לסטקייה הטובה בעיר ממשיך...

מלי לקחה המון תמונות גרפיטי על גשר ויליאמסבורג ואכן...
the city is out 'hunting' playground