מעבר לפליאו: A perfect New York Sunday

Soho at a perfect New York Sunday

אם הייתי חייב לתאר יום מושלם בעיר ניו יורק, הוא היה נראה קרוב מאוד ליום שעבר עלי.

פשוט חובה היה להעלות פוסט אישי עם חוויות מהעיר שלעולם אינה ישנה.

אל דאגה, בפוסט יש גם נגיעה לגבי תזונה מן הסתם, אבל רצוני בעיקר, לחלוק את חוויותי מיום זה.

נתחיל עם הבוקר.

אין יותר בריא מיקיצה טבעית על הבוקר, תענוג. בדיקה שגרתית של גלוקוז (90) וגופי קיטון (2.0) אישרו שאני עדיין מבצע את הדיאטה שלי נכון.

קפה/שוקו קיטוגני ועלייה על האופניים...

לאחר אימון בוקר מעולה, בו הפתעתי אפילו את עצמי במה שאני יכול לעשות על האופניים - רכיבה מהירה מאוד עם רוכבי אופניים שמתחרים פעמיים שלוש בשבוע, הקצב היה מאוד מהיר אבל הרגשתי חזק. יש להדגיש שזאת ללא תחרויות כלל השנה ופחות מחודש לדיאטה הקיטוגנית.

שעתיים לאימון, והחלטתי לחזור הביתה עם רצון להעלות פוסט חדש לבלוג.

אבל היה משהו באויר שמנע ממני להשאר בבית. קשה לי להסביר זאת, אבל אנסה:

נתחיל ממזג האויר. שמש זורחת, רוח קלילה ללא לחות כלל, לא חם מדי, פשוט מזג אויר מושלם!

משהו מאוד נדיר בעיר ניו יורק. רק אתמול הייתי 6 שעות על האופניים לאפסטייט כאשר כל הנסיעה ירד עלינו גשם.

בנוסף למזג האויר היום, בזמן האחרון אני מרגיש כאילו אני חוזר לילדות.

הרגשה של השתחררות מנטלית ומבט כללי חיובי לגבי איך שאני רואה את העולם.

קשה לי שלא לקשר את העובדה שמוחי כעת עובד על גופי קיטון כחומר בעירה, ואולי השינוי למטבוליזה על בסיס שריפת שומנים פשוט משנה את הפרספקטיבה המנטלית לגמרי.

זו הרגשה פשוט נפלאה - נירוונה.

אני אהיה חייב להעלות פוסט לגבי ההרגשה האישית שלי על מצב מטבולי קיטוגני.

אין מצב שביום כזה אני נשאר בבית.

עם הרגשה של פרפרים בבטן, התרגשות לא מובנת, עודף אנרגייה (ועוד אחרי אימון קשה של שעתיים בפארק), אני פשוט חייב לצאת.

טלפון מהיר ל"אחותי" הגדולה רחלי, חברת חיים מדהימה, עם יכולת להאיר את כל העיר בחיוך אחד:

"מה את עושה היום?"

"אני בעיר אוספת משהו לאחיינית, בא לקפה?"

תוך שעה ואנחנו בסוהו המדהימה. מנסים להתרחק מכל התיירים בברודווי. יצא לנו ממש בטעות להפגש מול אחת החנויות האהובות עלי בניו יורק - Evolution.

"את מודעת לעובדה שאנחנו נכנסים לחנות, נכון? זו רק שאלה של לפני הקפה או אחרי"

"ברור"...

בחנות ישנם מספר רב של תצוגות שלדים, פוחלצי חיות מכל העולם, חרקים מיובשים ועוד המון. אבל מה שמושך אותי הכי הרבה, חייב להודות, זה אוסף הפרפרים המוצגים לראווה.

מאז גיל קטן אני נמשך לפרפרים כצייד והן כאספן. לא לצחוק בבקשה, אני אגיע לזה יום אחד ;)

לאחר מספר דקות של התבוננות והתלבטות אם כדאי לקנות מספר פריטים, יצאנו מהחנות בידיים ריקות אבל עם הבנה אילו פרפרים אני רוצה לרכוש בעתיד הקרוב. היום אפשר למצוא הכל באינטרנט.

רק להבהרה - מחירי פרפרים נדירים יכולים להגיע לאלפי דולרים במעטפה של פרפר בודד!

לא רחוק מהחנות, על רחוב פרינס (Prince St), התיישבנו בבית קפה באוירת סוהו - Nespresso. הבחירות היו רבות, בית הקפה מתמחה בקפה מפולים שונים מכל קצוות העולם.

לי, אין מושג מה קפה מהודו שונה מקפה מדרום אמריקה או על דרכי ההכנה השונים. אני כן יודע שאני מכין קפה שיעיף את כולם שם לעננים, אבל היי, ניתן צ'אנס...

עם עזרה של אחד העובדים הזמנתי אספרסו כפול על בסיס פולי קפה מדרום אמריקה עם קריצה של איזה קקאו מיוחד... גודל במרומי ההרים בגואטמלה על בסיס מי עדן מהרי הגעש. סתם, אין לי מושג מאיפה הקקאו, פשוט נשמע טוב בתפריט ;)

אחרי דקות ארוכות של ציפייה (כאילו הם הלכו לקטוף את פולי הקפה...), הגיע הקפה הארומטי.

נהנתי כמובן, אבל עדיין קשה להשוות לקפה הקיטוגני שלי (חמאה, שמן קוקוס, חמאת קקאו, שוקולד מריר וג'לטין. שילוב שמשתנה בין כל המרכיבים או אף כולם יחד!)

יותר מהכל נהנתי מזמן האיכות עם רחלי...

בין לבין דיברנו על הסטקייות השונות שיש לעיר להציע.
בדיוק לפני מספר ימים הלכתי עם חברתי מלי לבדוק את אחת הסטקייות המומלצות בעיר. כל אוכל בשר פליאוליטי חייב לנסות עם עצירתו בעיר. זו לא שאלה, אלא חובה. כמו לעצור בטיימס סקוור.
לסטקייה קוראים BLT prime והיא נמצאת באיזור גראמרסי פארק (111 איסט 22). יש אחת נוספת שנקראת BLT steak על רחוב 57.

בלי למהר לשום מקום, סיימנו את הקפה, העולם יכול לחכות היום.
"טוב רחלי, אני לא רוצה לחזור הביתה, מה בא לך?"
"מה זאת אומרת? הולכים לסטקייה לא?"
פשוט גאונה הילדה, לא יודע איך לא חשבתי על זה. ועוד אנחנו מתכננים מתי, איך, ועם מי נבוא. שכולם יקפצו, אנחנו הולכים עכשיו.
"טוב יאללה רחלי, יוצאים למסע צייד. אם אנחנו רוצים את הבשר הנכסף, עלינו לעבוד בשבילו".
ציינתי כבר שבחוץ היה יום מושלם להליכה?

וככה יצאנו להליכה מהנה שתפתח לנו את התיאבון, כשלושים בלוקים צפונה (עם טעות קטנה בניווט), ואויר צלול להפליא לעיר הגדולה, התחלנו לחשוב יותר ויותר על הסטייק המדהים בסוף מסע הצייד.

בדרך פגשנו פרה ניו יורקרית, בחרנו שלא להוריד אותה מכיוון שצבעייה היו משונים מעט.

פרת מרעה ניו יורקרית

רחלי על רקע הבניין האהוב עלי מכולם - הקרייזלר

אחרי מסע ארוך אבל מהנה, עם תכנונים של מה נזמין וכיצד נתקוף את התפריט, הגענו ליעד. אחרי הכל, אפילו במסעדת בשר, אני צריך לתכנן מראש את ההזמנה בכדי לוודא שאני לא אצא מקיטוסיס מסיבה כלשהי (עודף חלבונים בעיקר!).

BLT prime

מוכן לבוא פעם בשבוע - BLT prime

החלטנו יחד להזמין שתי הזמנות של בייקון, יחד עם סטייק מנתח NY strip. בהתחשב ברחלי שלא אוכלת כמויות שומן כמוני (אפילו לא קרוב), החלטנו להזמין את הסטייק הנ"ל. למרות שהנתח הזה אינו בעל אחוז שומן גבוה, מהנסיון הקודם שלי לפני מספר ימים, אני פשוט התאהבתי בטעם הבשר של הנתח הספציפי הזה.

נזמין סטייק אחד (16oz או 450 גרם סטייק) ונתחלק בו. חצי סטייק כזה, בהחלט מספק את כמות החלבונים הרצוייה בשבילי, סטייק שלם יהיה יותר מדי (מעל 100 גרם חלבונים לסטייק).

יחד עם הבייקון הנפלא, חמאת הבית המדהימה, אני בגן עדן, לא צריך יותר כלום.

לפני הכל, עם התיישבותינו, הם מביאים לשולחן על חשבון הבית ממרח כבד מדהים עם טוסטים בצד. שנינו לא נגענו בלחם (גם רחלי לא נוגעת בלחם) ואכלנו את הכבד כמו גלידה. רציתי לבקש מהמלצר שיקח את הלחם ושיביא עוד כבד...

Their liver pate is to die for

לא עשיתי עניין כזה גדול מבייקון, עד שטעמתי את זה!

הסטייק הגיע medium rare עם חמאת שום מעל

בשר אנגוס מיושן 28 יום - גן עדן

ארוחה קיטוגנית - כמובן עם חמאה על הכל, כולל על הבייקון

וככה יצאנו מהמסעדה מלאים ומאושרים.

כאשר אחוז השומנים בארוחה כה גבוה, סטייק אחד הוא בהחלט מספיק לשתיים. אלא אם כן אתם לא על דיאטה קיטוגנית ובא לכם להתפרע על סטייק בגודל הראש שלכם. וכן, הם מציעים גם נתח פורטרהאוס במשקל קילו שלם (מומלץ לשתיים).

וככה עם הרגשה של יום מושלם מאחורינו פנינו חזרה לרכבת כאשר אור היום הולך ונעלם. אחד הימים שלא ארצה לשכוח.

עם כתיבת הפוסט, הלילה, שעתיים אחרי הארוחה, רמות גלוקוז הראו 87 ורמות קיטונים 1.8. אני עדיין שם :)

אני כל כך שבע שנראה לי שהארוחה הבאה שלי תהיה רק מחר בלילה.