יום שני, 19 בינואר 2015

סיפורו של רמי בן שמעון

לפני
את רמי הכרתי "כתמונת פרופיל נוספת בפייסבוק", אדם חביב שעד למאי שנה שעברה, לא ממש נפגשנו. אתם מבינים, אצלי הזיכרון הויזואלי מאוד חד ושולט, ואת מרבית החברים אני מכיר קודם כל לפי תמונת הפרופיל שלהם, רק אחר כך בשמם - כזה אני...
במאי שנה שעברה (ממש בדקתי בהודעות), אני קם להודעה אישית, מתמונת פרופיל של אדם שאני לא מכיר כלל. ההודעה היתה קצרה ולעניין:
"שלום אביב, אני לא מכיר אותך אישית אבל אתה ואסף השפעתם על איכות חיי יותר מכל האנשים שהכרתי ב-50 שנותי. תודה רבה."
זה הכל, שורה אחת.
אני מגרד את הראש, מנסה להבין מי זה? ואז נפל האסימון.
מסתבר, שרמי שינה את תמונת הפורפיל (מהתמונה שאתם רואים למעלה) לתמונה חדשה. ובגלל השינוי האדיר שהוא עבר, והעובדה שמעולם לא היתה ביננו אינטראקציה, אני פשוט לא זיהיתי אותו. פניתי אליו חזרה, ושאלתי אם זה באמת מי שאני חושב שזה - הוא ענה בצניעות - כן.
(תמונות של אחרי למטה)

אחרי שהחלפנו עוד כמה מילים, והבנתי את גודל השינוי שהוא עבר בשנה האחרונה (נכון לאותה שיחה), התחננתי בפניו שיעלה זאת בכתב, בכדי להעלות זאת כעדות אצלי בבלוג - והוא כמובן הסכים.
מאז עברו הרבה מים בנהר, ודי שכחנו מכך.
אתמול, החלטתי להציק לו שוב. מסתבר שרמי לא שלח את העדות, מפני שהוא חשב שהיא תהיה מיותרת לאור כל העדויות והפעילות של הקבוצה בחודשים האחרונים.

רמי ידידי הטוב והצנוע, אם רק היית יודע עד כמה העדות הזו חשובה... בוא ניתן לקוראים להחליט.
רשות הדיבור לרמי:

שמי רמי ואני רוצה לשתף אתכם במסע שעברתי לשיפור הבריאות שלי. המסע התחיל למעשה כדיאטה אבל הפך לאורח חיים. אורח חיים בריא שאני ממליץ לכל אחד ובמיוחד לסוכרתיים שרוצים לשמור על גופם ונפשם. אני בן 50. עבודתי בעלת אופי פקידותי. 
בעבודתי אני נמצא בישיבות, לפעמים מספר שעות, ללא הפסקה ולכן כשלפני כשנתיים התחלתי ללכת לשירותים כל 5 דקות כדי להשתין. הבנתי שלא אוכל לעבוד אם לא אטפל בעניין. קראתי קצת באינטרנט על התופעה הזאת שיכולה להיגרם  מסיבות רבות, אחת מהן היא סוכרת.
מדדתי סוכר באותו יום והופתעתי לקבל קריאה מעל 350! רופאת המשפחה שלחה אותי לעשות בדיקות דם ובתוך יום הזמינה אותי אליה והודיעה לי כי יש לי סוכרת: A1C 12.4% וסוכר בצום: 265. הגוף שלי לא ידע מה לעשות כדי להיפטר מעודף הסוכר ולכן הלכתי לשירותים כל כמה דקות. הרופאה הורתה לי מיד לקחת מטפורמין פעמיים ביום והודיעה לי שכנראה אצטרך לקחת גם אינסולין במשך הזמן, וגם שלחה אותי לדיאטנית כדי לבנות יחד אתה דיאטה שמתאימה לסוכרתי. הדיאטנית בנתה לי תפריט ל-6 ארוחות יומיות שכוללות, כמובן, פחמימות בריאות, שפע של ירקות ופירות, בשר רזה וטונה, מוצרי חלב דלי שומן ולחם מלא.
הרגשתי שבר כלי: גבר במיטב שנותיו, שוקל מעל 100 ק"ג, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה למרות הסטטינים שאני נוטל, סובל מגאוט למרות הכדורים לטיפול בחומצה האורית. עכשיו גם סוכרת נוספה לי. לא ידעתי איך להמשיך מכאן, אבל  הבנתי שאני צריך לשנות את חיי. 
בבית חיפשתי מידע על סוכרת ומצאתי אין ספור אתרים שמדברים על סוכרת שרק דיכאו את רוחי יותר ויותר אבל לא הציעו שום דבר חוץ מתרופות ופיצוי כספי, עד שמצאתי את "בלוג דל פחמימות". אני בטוח שאין צורך להציג את אסף והגר מבלוג דל פחמימות.
התחברתי מיד לעצות שלהם וכבר באותו יום אימצתי את שיטת התזונה לפי ד"ר ברנשטיין ובאותו יום גם יצאתי להליכה משמעותית בפעם הראשונה מאז הטירונות בצבא. אחרי חודש של תזונה כזאת גיליתי את עקרונות הפליאו ובהמלצת הגר עברתי לתזונה זו.
 עם השבועות שחלפו גם נשרו ממני קילוגרמים רבים וקריאות הסוכר ירדו דרמטית לערכים תקינים כמעט, אבל אז גיליתי את בלוג "מעבר לפליאו" וחיי השתנו מן הקצה באמת: בחור בשם אביב כותב על מושג מוזר: תזונה קטוגנית. קראתי ונדלקתי ושיניתי את חיי. שמונה חודשים לאחר הגילוי של הסוכרת A1C ירד בקפיצות דרמטיות ל-5.3% והיום 5%.
אבל לא רק זה: ירדתי 30 ק"ג במשקל, החלמתי לגמרי ממחלת גאוט שסחבתי 25 שנים ומעוד שלל בעיות רפואיות, לחץ הדם ירד לערכים תקינים לגמרי, טריגליצרידים ירדו דרמטית. כולסטרול HDL (הכולסטרול ה"טוב") עלה מאוד ו-LDL עלה למעט יותר מ-200. הפסקתי, כמובן, לקחת תרופות כולל מטפורמין. עם הזמן ובהמשך לקריאת חומר רב שמפרסם אביב, טוד ואנשים אחרים, הבנתי שערכי הכולסטרול לא אומרים שום דבר ולא ניתן להסיק מהערכים לבדם מסקנות לגבי הבריאות שלי. 
בקבוצה הכרתי נשים ואנשים מקסימים, חזקים, משכילים וחכמים (זה מה שתזונה קטוגנית עושה לאנשים) אני לומד מהם רבות על תזונה ועל תהליכים מטבוליים, על פעילות גופנית ועוד. הקבוצה מהווה גם בית במובנים רבים כי כאן אף אחד לא  אומר איכס על שומן שהוא מקור האנרגיה העיקרי שלי היום, אלא דווקא כל המרבה – הרי זה משובח.
כיום אני אוכל לפי הכללים של הדוב ומתנזר לגמרי ממוצרי חלב, למרות שאני לא רגיש להם כלל. מעולם הצומח אני משתמש במשורה רק לתיבול (קפה, תה, קקאו, תבלינים). יוצא מן הכלל אחד יש לי: שמן קוקוס. אותו אני צורך ללא כל הגבלה. האוכל שלי נראה לאדם מבחוץ משעמם אבל אותי הוא עושה מאושר. למרות שאני אוכל רק אסאדו או חזה בקר שמן, שומן בקר ואווז, ביצים ולפעמים איברים פנימיים וזהו כל יום כבר יותר משנה, אני מסופק מאוד ולא רוצה לצרוך שום דבר אחר.
בונוסים נוספים של התזונה שאני מקבל: אין תחושת רעב. אני שבע למרות שאני אוכל ארוחה אחת ביום, בדרך כלל אחרי הצהריים. אני שבע גם כשאני מתחיל את היום באימון עצים בחדר כושר (גם זה שינוי מדהים בחיי שהובילה אותי אליו התזונה הקטוגנית). אני שבע ככה שאני לא מרגיש כבר את הצורך לנשנש משהו (פעם הייתי מנשנש פחמימות לאורך כל היום וגם כשהייתי על פליאו ובתחילת הדרך כקטוגני הייתי מנשנש שוקולד "כשר", אגוזים, גבינות שמנות, נקניקים, קינוחים קטוגניים – תודה לאל שהשתחררתי מהכבלים של הנשנוש הזה.). אני מלא אנרגיה וכוח, לא עייף, ערני וחזק כמו שלא הרגשתי מעולם בחיי כפחמימתי.

אני רוצה לציין משהו שרמי שכח להעלות - לפני חודשיים בערך לאחר עוד ביקור אצל הרופאה, לאור בדיקות הדם, הרופאה החליטה להוריד לו את הסיווג "סוכרתי" בתיק הרפואי...
גם אני וגם הוא, יודעים טוב מאוד שאם הוא חוזר לאכול פחמימות וסוכרים, הסיווג "סוכרתי" חוזר לו לתיק די מהר - אבל על הנייר, הוא "ניצח" את הסוכרת.
והכי חשוב, הוא עשה זאת בדרך שמטפלת בשורש הבעיה.

את רמי ניתן לראות בין הקבוצות השונות, ואת מרבית זמנו הוא משקיע בקבוצה סיירת סוכרת, שהיא קבוצה התומכת בתזונה נמוכה בפחמימות כדרך ראשונה להתמודדות עם סוכרת.
כאדם שעבר כזה שינוי, חשוב לו מאוד לעזור ולהעביר את המסר החשוב לקהילה שאולי זקוקה לכך יותר מכל.

תודה רמי על כל מה שאתה עושה, על הנכונות להפתח פה בעדות ובכך לעזור לאחרים!









13 תגובות:

  1. כ"כ מרגש !!!!!!! איזה יופי!!!

    השבמחק
  2. היי רמי, כל הכבוד על השיתוף ועל ההתמדה. מעורר השראה לסוכרתיים ולקדם סוכרתיים ששואבים כוח להתמיד בתזונה לפי כללי הדוב.
    רציתי לשאול אם יש סכרת במשפחה? האם זה גנטי או תוצאת לוואי של ההשמנה.
    ושוב תודה, והמון בריאות ואושר.

    השבמחק
  3. רמי, אתה כמו חדש והרי זה נפלא!

    השבמחק
  4. מוכר לי החתיך הזה....
    (:
    אכן סיפור מדהים ומרגש.

    השבמחק
  5. רמי, כל פעם זה מרגש לקרוא אותך מחדש.
    לא סתם אני חושב שהקטע הבא מתייחס בעצם לבלוג של אסף והגר והבלוג של אביב
    https://www.youtube.com/watch?v=m6z4yiq4_K8

    שכן למול סכנת חיים והעובדה שעל פי הרפואה הרגילה סוכרת היא מחלה פרוגרסיבית שמתקדמת לכיון אחד, אביב הגר ואסף, מושיטים יד בעברית לכל החולים ומציעים להם חיים ואיכות חיים.
    למרות שהתזונה טובה לכולם בכל מצב, שתופסים את הסוכרת 2 ממש בהתחלה אפשר לחזור להיות רגיש לאינסולין. אתה הדוגמא לכמה התזונה חזקה ולמה שהיא מסוגלת לעשות כאשר תופסים אותה בזמן.

    כל הכבוד להגר ואסף. כל הכבוד לאביב על הבלוג המדהים עם מקורות ידע באיכויות הכי גבוהות שיש כיום לגבי תזונה קטוגנית.

    השבמחק
  6. מדהים ומרגש.

    השבמחק
  7. אשמח לקבל קישור לתזונה יותר מפורטת
    מה בדיוק אוכלם במשך היום
    והאם תזונה מן החי לא מליאה כיום ברעלים עד שרב ההפסד מן הרווח?

    השבמחק
    תשובות
    1. המדריך לתזונה קטוגנית:

      http://meeverlapaleo.blogspot.com/2014/06/blog-post_12.html

      רעלים בתזונה מהחי?

      מחק
  8. היי רמי, אתה כל כך מעודד אותי, גם אני מרגישה שהאינסולין שיבש לי את החיים והצמיח לי כרס נוראית, עייפות כרונית...חי מת מהלך ואני בסך הכל בת 50, התחלתי בפליאו ואני עוברת לתזונה קטוגנית מקווה להרגיש כמוך ולחיות עוד הרבה שנים ללא סיבוכי סכרת
    תודה על הפוסט הזה :-)

    השבמחק
  9. רמי תודה על השיתוף המרגש, בזכותך ובזכות אביב ועוד רבים וטובים בקבוצה *תזונה קטוגנית* שעזרו, תמכו ונתנו השראה גם אני שיניתי את חיי ומרגישה שנולדתי מחדש תודההה

    השבמחק
  10. רמי!!!
    כיף גדול לקרוא את דבריך, כרגיל :)
    שמח מאד שהחלטת להצטרף למשתפים של אביב!
    הסיפור שלך מעורר השראה!
    זהו, חרגתי מהקצבת הסימני קריאה לתגובה :)
    כל הכבוד, עלה והצלח.
    והכי חשוב, המשך להפיץ את הבשורה

    השבמחק